יום שלישי, 24 ביוני 2014

פרשת חקת - סוגי תלונות

סוגי תלונות


במדבר (כ, ג-ח): "וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר וְלוּ גָוַעְנוּ בִּגְוַע אַחֵינוּ לִפְנֵי ה': וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה' אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ: וְלָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָבִיא אֹתָנוּ אֶל הַמָּקוֹם הָרָע הַזֶּה לֹא מְקוֹם זֶרַע וּתְאֵנָה וְגֶפֶן וְרִמּוֹן וּמַיִם אַיִן לִשְׁתּוֹת".

בשביל להבין את התלונה נביא סיפור:

ילד שהוריו היו נותנים לו את כל צרכיו הרוחניים והגשמיים, חוזר יום אחד מבית הספר ולתדהמתו הרבה הוא מגלה שאמו היקרה בבית והיא מתעסקת בכל מיני דברים ואין מים קרים במקרר...
הוא מתחיל לכעוס ולהתעצבן ולצעוק על אמא שלו: 'למה הבאתם אותי לעולם אם אתם לא מסוגלים אפילו לדאוג לי למעט מים קרים בזמן שבו אני חוזר מבית הספר? למה אני חי בכלל בעולם הזה? הלוואי שלא הייתי נולד בכלל. שום דבר בבית הזה לא שווה לי, נמאס לי ממכם!!!'
אמא שלו פורצת בבכי ורצה לחדר...
מה צריכה להיות תגובת האבא כאשר הוא חוזר הביתה?

היה לי חייל במחלקה שהתלונן בשיחת מחלקה שאין מיץ במרכז פלוגה, יש רק מים עם קרח...

תגובת הקב"ה למרבה ההפתעה היא:

"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן מִפְּנֵי הַקָּהָל אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֲלֵיהֶם: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: קַח אֶת הַמַּטֶּה וְהַקְהֵל אֶת הָעֵדָה אַתָּה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו וְהוֹצֵאתָ לָהֶם מַיִם מִן הַסֶּלַע וְהִשְׁקִיתָ אֶת הָעֵדָה וְאֶת בְּעִירָם".

אין כאן כעס ואין עונש, הקב"ה ממלא את הצורך שלהם מיד ואפילו לא מזכיר להם ברמז שהם לא התנהגו כ"כ יפה.

זה לא היה כ"כ מפתיע אם היינו רואים את התגובה הזאת כל הזמן...

אולם בהמשך הפרשה אנו רואים דבר מופלא ומוזר:

במדבר (כא, ה-ו): "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִי-ם וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל".

נראה שהתלונה במי מרה חמורה יותר, אולם התגובה לתלונה עכשיו מפתיעה:

"וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל".

מה קורה כאן?

מה אנחנו יכולים ללמוד מזה לחיים?

מסביר הרלב"ג: לפעמים כאשר אדם (ילדך או אשתך) נמצא במצב של מצוקה הוא פונה אל הזולת בצורה שאינה הולמת אולם אין צורך לכעוס עליו באותו הרגע כי הכעס עליו רק ילבה את אש המריבה ויעורר ריב ומדון. בא הקב"ה ומלמד אותנו שיש לספק לאותו בן אדם את מחסורו. אומנם לאחר מכן כאשר המצב הלחוץ נרגע אפשר לדון עימו וללבן איתו את העניין בצורה עניינית ונעימה (ואולי עצם זה שניתן לו את מבוקשו יעורר אותו לכך שהוא התנהג בצורה שאינה נכונה) ולהסביר לו עד כמה לא הייתה שייכת צורת ההתנהגות שלו וכמה היא פגעה בך וכך יהיה אפשר לתקן את הבעיה אולם עונש באותו רגע יהיה דבר לא נכון בכלל.

אבל כאשר התלונה אינה תלונה אמיתית אלא רצון להילחם, תגובה מפייסת לא תועיל כלל ותגרור תלונות נוספות ולכן יש לטפל בה כאן ועכשיו.

איזה ערס בא לילד אחד ואומר לו: אתה הרבצת לאח שלי! הילד כולו מפוחד אומר לו: לא נגעתי בו! צועק עליו הערס: אה! עכשיו אתה אומר שאני שקרן?!?

אין תגובות:

פרסום תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!

רשומות פופולריות מהחודש האחרון: