בהעלותך - בחלום אדבר בו

"בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ"

במדבר (יב,ו): " וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ".

כאן הקב"ה מסביר שאל שאר הנביאים הוא מתגלה בחלום.

גמ' ברכות (נז:): " חלום אחד מששים לנבואה".

רואים שיש חלומות שהם ממש נבואה קטנה:

Yהגאון רבי עזרא עטיה זצ''ל היה ראש ישיבת פורת יוסף , והיה הרב של כל גדולי הרבנים המפורסמים בדורנו כמו הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו זצוק"ל. בנו של הרב עטיה חלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מצבו של הבן החמיר וחום גופו הגיע ל42 מעלות, והוא היה נתון בין חיים ומות. הרב עטיה התפלל על בנו במשך שעות ארוכות  בבכי ובתחנונים עד שנרדם.
בעת שנרדם נגלה אליו אחד מגדולי הדורות לפני כשלש מאות שנה  הרב שלמה אידלס - המהרש''א. (כל מי שלומד תלמוד ומעמיק בהבנת הסוגיות לומד את פירוש המהרש''א על התלמוד. כמו כן יש למהרש''א ביאורים על אגדות חז''ל על התלמוד). הרב עטיה שכל ימיו עמל רבות להבין את דברי המהרש''א על התלמוד, נרדם וחלם שהמהרש''א נגלה לו בחלום והוא אמר לו : דע לך כיון שאתה כל כך עמל ומתייגע להבין כל מילה בפירושי למסכתות של הש''ס אני מבטיח לך שאתפלל על הבן שלך כדי שתוכל להמשיך וללמוד תורה מתוך שלוות הנפש. ואני נותן לך אות, שכאשר תתעורר משנתך תראה שהחום של הבן שלך ירד ל-  37  ואחר כך הוא יחלים לגמרי. הרב עטיה התעורר וכל דברי החלום התקיימו.

Yבספר חסידים (לר' יהודה החסיד, סימן תשכ"ז): מובא סיפור מבהיל על אדם שבנה "כינור" משרידי עץ שנותרו מבניית "ארון-קבורה", והמת הקבור בארון בא אליו בחלום והתרה בו שישבור את הכינור אחרת הוא ייפגע, אך החולם לא שבר את הכינור, וכעבור זמן נעשה חולה מאוד, ומיד בנו נטל את הכינור שבנה אביו, ושברו על קברו של אותו אדם שנגלה בחלום והניח את השברים על הקבר, ומיד אביו נרפא והחלים ממחלתו.

Yפורסם לפני שנים מספר, כי באנגליה אישה ראתה בחלום את מלאך המוות. בבוקר, בעודה מהרהרת ומתפעמת מן החלום, היא מחכה לאוטובוס. הוא מגיע, וכאשר מסתכלת על נהג האוטובוס, היא נחרדת לראות כי פניו הם אותם הפנים שראתה בחלומה של מלאך המוות. כמובן שאינה עולה על האוטובוס הזה. אוטובוס זה טבע באגם, 20 מטרים מתחת לפני המים, ולמעלה מ- 40 בני אדם ניספו.

Yמקרה מפורסם שאירע בבריטניה[1] מספר על ילדה בשם מריל מיי בת 10 . הייתה ילדה רצינית ואחראית. יום אחד אמרה הילדה לאמא במפתיע: "אני לא מפחדת למות" אמה ענתה לה: "ילדה בגילך לא צריכה לדבר על מוות". השיבה הילדה: "לא אמא, כאשר אמות אהיה עם ג'ון ופיטר". לאחר מספר ימים סיפרה הילדה לאמא על חלום שחלמה: "חלמתי שהלכתי לבית הספר אבל הוא לא היה, משהו שחור ונורא נפל על הבית וכיסה אותו לגמרי". האם כעסה ואסרה על הילדה לצפות בטלוויזיה. למחרת היתה מפולת של הר פחם ענק שהיה ליד בית הספר של הילדה ובית הספר התמוטט וקרס - הילדה נפטרה ביחד עם חבריה - פיטר וג'ון.

Yבספר לשכנו תדרשו, מובא סיפור על אישה שנפטר בעלה ולא ראתה אותו בחלום מאז פטירתו. והנה ביארצייט (יום השנה) השני, היה זה בליל שבת, בא אליה בחלום, וראתה אותו קורן ולובש בגדי כבוד. היא שאלה אותו מדוע נפטר בפתאומיות והשאיר אותה אלמנה מטופלת בילדים. הוא ענה לה כי התבקש לישיבה של מעלה תרתי משמע, כי הינו ראש ישיבה למעלה. האישה נשתאתה: הרי היית אדם פשוט העובד לפרנסתו, ואיך תאמר שהנך ראש ישיבה. הסביר לה בעלה כי בגלגול שעבר באו ביחד, והיה עסוק מאוד בלימוד התורה הקדושה, ולא נתן לבו למצווה הראשונה והחמורה שבתורה – פריה ורבייה. לכן כדי להשלים את נפשו, שלחו אותם ביחד שוב כדי לתקן עניין זה בלבד... שוב ראתה מלאך טס לקראתה, וזיהתה בבחור צעיר את בנה שנפטר בגיל שלוש שנים. שאלה אותו: מדוע נלקחת ממני? השיב לה: אימא, בגלגול שעבר, בהיותי תינוק, נחטפתי מאמי היהודיה וינקתי חלב מאישה גויה שאוכלת מאכלים לא כשרים. זה גרם פגם לנשמתי. כדי לתקן פגם זה, בחרו בך, אימא צדיקה שלי, שאת מאוד מדקדקת בשמירת הכשרות לאכול רק מאכלים כשרים בהדור. משתיקנתי את הפגם, לא הייתי זקוק יותר לעולם הזה...

דרך ה' (ג,ה,ב): "כלל כל הנביאים חוץ ממשה, נבואתם על ידי מראה או חלום, וכמו שכתוב "במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו". והיינו שהקב"ה משתמש מן החלום החקוק כבר בטבעם של בני האדם, להיות לאמצעי להמשיך על ידו הנבואה לנביא. ולא שהנבואה והחלום ממין אחד, אלא שהחלום הוא דבר הגון לפני חכמתו יתברך שיהיה אמצעי להמשך הנבואה על ידו".

רואים גם שר' יעקב ממרויש פסק להלכה על פי שאלת חלום:

שו"ת מן השמים (סימן ג'): "ועוד שאלתי על סדר פרשיות שבתפלין (=אם לנהוג כשיטת רבנו תם או כרש"י)  וכך הייתה שאלתי: אנא המלך הגדול הגבור והנורא חכם הרזים מגלה נסתרות מגיד נעלמות שומר הברית והחסד, הגדל נא חסדך עמנו היום וצוה למלאכיך הקדושים להודיעני את אשר נסתפקנו בסדר פרשיות של תפלין. כי יש מהחכמים האומרים הויות באמצע ואם החליף פסולות, ויש מחכמים האומרים הויות כסדרן ואם החליף פסולות ועתה מלך מלכים צוה למלאכיך הקדושים להודיעני הלכה כדברי מי, ודברי מי אתה מחבב? והשיבו: אלו ואלו דברי אלהים חיים וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה. הקב"ה אומר הויות באמצע וכל פמליא של מעלה אומרים הויות כסדרן".

מצד שני:

כתוב בנביא (זכריה י,ב): "וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ".

וחז"ל כתבו להלכה שאפילו אם חלם שאביו בא אליו בחלום, ואמר לו שכספי הירושה המונחים במקום פלוני שייכים לצדקה, או לאדם פלוני - אין הבן צריך לקיים את דברי אביו בחלום, וביכולתו להשאיר את הכסף לעצמו. וכן אם אביו אמר לו בחלום שמזון פלוני שהוריש, טרף ואינו כשר - ניתן לאכול את המזון ללא חשש, כי אין ממש בדברי החלומות.

אז מה עושים עם החלומות?!?

גמרא (ברכות נה:): "רבא רמי: כתיב בחלום אדבר בו, וכתיב וחלומות השוא ידברו? לא קשיא, כאן ע"י מלאך כאן ע"י שד".

תניא (פרק כט): "מי שאינו צדיק רוב חלומותיו הבל ורעות רוח, הבאים מצד הטומאה ומראים עניני העולם ודברי שקר כדי לצער את האדם[2]".

כי אצל הצדיקים השינה היא חלק מעבודת ה'!

כמו שסיפר האריז"ל לתלמידו, רבי אברהם הלוי, שהגילויים האלוקיים הנשגבים אותם זכה לשמוע בשמים במשך שלוש שעות שישן בשבת, יקח לו יותר משמונים שנה ללמד ולהסביר לתלמידיו!

גם על שינת "הרב המגיד ממעזריטש" מסופר דבר נפלא: פעם ישבו בליל שבת תלמידיו וחזרו על תורת רבם, והרב הקדוש רבי אהרון מקרלין, אמר "שיר השירים". לפתע בא משרתו של המגיד ואמר לרבי אהרון שהמגיד ביקש שיפסיק לומר שיר השירים, כי באמירתו הוא 'מרעיש עולמות' והוא אינו יכול להירדם בשל כך.

אמר על-זה הרב הצדיק רבי הלל מפאריטש: מזה נוכל ללמוד אפס קצהו מגדולת הרב המגיד ומגדולת השינה שלו - שאף-על-פי שאמירת שיר השירים של רבי אהרון הרעישה עולמות, בכל-זאת שינת הרב היתה יקרה יותר, והוא ביקש ממנו שיפסיק לומר שיר השירים לצורך שינתו!

לכן בשינה הם זוכים להתגלויות אמיתיות!!!

מנחת יהודה לר’ יהודה פתיא (פרשת מקץ עמ' 62): "…והכלל בזה הוא, כי חלום הבא על ידי מלאך (קדושה), הוא יהיה מסודר, ולא יהיה מעורבב מעניינים שונים זה מזה. וגם [האדם החולם] אינו מתפחד ומתבהל בעת ראיית החלום. ולא עוד, אלא שרואה את עצמו כמו בהקיץ ממש…
אבל חלום הבא על ידי שד, דרך אחרת יש לו, כי הוא עומד אצל האדם בעודו ישן שינה קלה, ולוחש באוזנו דברים מבהילים, וגיבובי דברים מעניין לעניין. ואותם הדברים הם מצטיירים במוח האדם, ונבהל מהם, וליבו דופק מאוד, ומתעורר מרוב הפחד. ואותם השדים נשארים עומדים שם, והם שמחים וצוחקים עליו, על שיכלו להבהילו. וכאשר חוזר לישון, חוזרים להבהילו, וכן עושים כמה פעמים. ואין האדם ניצול מהם עד שיחזור ויקרא קריאת שמע, או עד שיעשה אופן אחר, והוא כי כאשר יתעורר יאמר: "טמא, טמא, ברח לך מכאן", ויאמר נוסח זה 3 פעמים, ואז ילך לו השד משם וישכב לבטח.
ואם יש לו איזה שונא, יאמר: "טמא, טמא, ברח לך מכאן ולך אצל פלוני בן פלוני והבהילהו", ואז הוא עושה ככל אשר תצווה עליו.
ואם תרצה לנסות דבר זה, תלחוש באזני ילד קטן ותאמר לו: "קניתי לך תפוחים ואגוזים, והינם מונחים בקופסה לידך", וכאשר ייקץ משנתו הוא ישאל העל התפוחים והאגוזים היכן הם,  וכמו שכתוב בספר חסידים סימן קל"ח וסימן תמ"א. ולכן רוב החלומות המבהילים והרעים אינם באים כי אם בעוד שהאדם ישן שינה קלה, כגון בתחילת השינה, או בסופה, בעת שהתחיל להקיץ, שאז אפשר למוח להרגיש בציור הדברים, ולא בזמן שהוא נרדם בשינה.
ודע, כי אם אפילו קורא האדם קריאת שמע על מיטתו קודם שישכב, אם אחר כך נתעורר משנתו לקול בכיית ילד קטן, או לכסות את גופו וכיו"ב, ואח"כ הוא חוזר לישון, אז יכולים השדים לשלוט עליו, להבהילו ולהפחידו בחזיונות רעים, אלא צריך לחזור ולקרוא קריאת שמע פעם שניה, או לפחות פסוק ראשון ו"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", וכמבואר בשער הפסוקים [לאר"י הקדוש] בשיר השירים על פסוק "אני ישנה וליבי ער" (שה"ש ה, ב), עיין שם.
גם חדשות אני מגיד, כי השדים למדו את הדברים שבני אדם מקפידין מהם אם רואים אותם בחלום, כגון הרואה שנפלו שיניו, או מחזיר כפרות עליו, או בהמה שחוטה לפניו, או שהוא שרוי בתענית, או לובש שחורים, או הולך יחף וכיו"ב. ואין לו לאדם לחוש לחלומו אלו, אלא אם כן רואה שהדירוהו בחלום (=גרמו לו שינדור נדר), או שקראוהו בשמו לעלות לספר תורה, ואם גם לזה אינו חושש - תבוא עליו ברכה!
גם לפעמים מראים השדים לאדם דברים רעים, ואם האדם הוא פתי ומאמין לחלום ההוא, אז הם טורחים לעשות הרע ההוא בפועל ממש, כדי להטעות את החולם ההוא, ולהאמין בחלומותיו, או לפחות כששומעים קול הכרוז [הרוחני] שברקיע, שמכריז על איזה רעה, הם מודיעין אליו בחלום, כדי שיאמין בחלומותיו.
אמנם, צריך אותו אדם לדעת, שאם הוא מתענה על חלומות כאלה, או עושה כפרות או פדיון נפש, ואינו שואל את פי החכם היודע את ההבדל בין החלום שע"י מלאך ובין החלום שע"י שד, ידוע יידע שהוא עתיד מכאן והלאה לחלומות קשים ורעים ומרים מאלו, כי השדים הם שמחים על שלא היה יגיעם לריק עם אותו האדם. וכל אלו השדים נקראים "שדין נוכראין (=נוכריים) למודי הרע".
ויש שדים אחרים הנקראים "שדין יהודאין" (זוהר במדבר דף רנ"ג), ומנהג אחד יש להם, כי הם עושים עצמם כנביאים הראשונים, וכתנאים, ויש שעושים עצמם כדייני ישראל וכתלמידי חכמים המפורסמים, או כצדיקים וחסידים, ולפעמים אומרים שהם אברהם, יצחק ויעקב, או אליהו הנביא וכיו"ב. וצריך האדם לשאול את  פיהם, אם הם אבות העולם ממש, או אם שמותם כשמות האבות, וכן ישאל לאליהו, וצריך לדקדק מאוד בתשובת דבריהם, שאם ישיבו דבר שאינו מבורר, נוטה לכאן ולכאן, ידוע תדע שהם שדים.
וגדולה מזו הם עושים, כי יכולים להראות להאדם דמות רקיע, ודמות כסא הכבוד וצבא מרום וכיו"ב, והם נזהרים מאוד שלא להבהיל את האדם, ואדרבא - הם מצווים אותו להיזהר ללמוד בכל יום כך וכך שיעור זוהר ותהלים, ובלילה יעמוד לומר תיקון חצות, ולפעמים גוזרים עליו שיטבול כמה פעמים ביום, ויחליף בגדיו, וייזהר פן ייגע באשתו, ואח"כ מוסיפין עליו סיגופין ותעניות, ואם לא עשה כן הם מכים אותו ומצווים עליו במפגיע שלא יגלה מראות וחזיונות אלו לבני אדם (כדי שלא יכירו שהם שדים), עד שמעט מעט נמשכת ונקשרת מחשבתו בהם, וכמעט נעשה כמשוגע, ולבסוף גורמים לו חולי הכפיה, רחמנא ליצלן.
וכלל זה יהיה בידיך: כי רוב החלומות הבאים על ידי מלאך הם מתבארים על פי הסוד (=הקבלה), יען כי המלאך הוא רוחני, ולכן עושים הרמז על פי דרכם".

סיכום: מי שרואה חלום – הכי טוב שלא יתיחס לזה כי אנחנו לא צדיקים גדולים שמראים להם המלאכים דברים בשינה. והוא רק יביא לעצמו עוד חלומות כאלו...

אם זה אחרי פטירה של מישהו קרוב ח"ו והוא בא בחלום 3 פעמים אז כתוב שכנראה הוא צריך עזרה למעלה וללמוד לעילוי נשמתו ולחזור בתשובה!

אם לא מצליח:

-בשעת ברכת כהנים, יאמר הנוסח המובא בסידורים (ומקורו מהגמרא) 'ריבונו של עולם, אני שלך וחלומותי שלך' וכו'.

-יערוך ''הטבת חלום'', כלומר שייטיב החלום לפני ג': חלום טוב ראיתי... טוב הוא וטוב יהיה וכו'.

-ילך לחכם שיפתור לו את החלום, וכתוב בגמ' (ברכות נו.) שהחלום הולך אחר הפיתרון (לומדים מיוסף הצדיק), לכן איך שהחכם יפתור לטובה כך יהיה.

יה"ר שנזכה בקרוב ל - "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" (תהילים קכו,א)!!!

---

[1] בעיירה הוולשית אברפאן בתאריך ה21/10/65 מתו שם 128 ילדים ואנשי צוות בית הספר.

[2] הרב קוק (שמונה קבצים קובץ ג' רכ"ו): "רק החלום החופשי, המורד במציאות וגבוליה, הוא הוא באמת האמת היותר הויתית של המציאות".