פרשת חקת - להתאמן באמונה

להתאמן באמונה

*מוקדש להצלחת אחותי היקרה הרבנית אמונה עזר לרגל יום הולדתה!

במדבר (כ,יב): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם".

המילה 'האמנתם' לא כתובה במלעיל מלשון שהם לא האמינו, אלא במלרע לכן הפירוש הוא כמו שכותב הנצי"ב:  "לא אימנתם את העם באמונה".

אתה יכול לדבר עם אשתך ועם הילדים על אמונה ועל עבודת ה' כמה שאתה רוצה, מתי אתה נבדק? ברגעי לחץ!

איך אתה מתנהג ביום שישי לפני שבת? איך אתה מתנהג כשקצת קשה לך כלכלית? איך אתה מתנהג ביום יום כשמשהו לא מסתדר?

אתה צועק ומשתגע ובוכה? או שאתה מרים עיניים למרום ומתפלל?!?

את זה הילדים לומדים בכל איבריהם וגידיהם!!!

איך בדיוק תפילה עוזרת?

מדרש (במדבר רבה חקת יט,ח): "שָׁאַל עוֹבֵד כּוֹכָבִים אֶחָד אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, אִלֵּין עוֹבָדַיָּא דְּאַתּוּן עָבְדִין נִרְאִין כְּמִין כְּשָׁפִים, אַתֶּם מְבִיאִים פָּרָה וְשׂוֹרְפִין אוֹתָהּ וְכוֹתְּשִׁין אוֹתָהּ וְנוֹטְלִין אֶת אַפְרָהּ וְאֶחָד מִכֶּם מִטַּמֵּא לְמֵת, מַזִּין עָלָיו שְׁתַּיִם וְשָׁלשׁ טִפִּין וְאַתֶּם אוֹמְרִים לוֹ טָהַרְתָּ. אָמַר לוֹ לֹא נִכְנְסָה בְּךָ רוּחַ תְּזָזִית מִיָּמֶיךָ, אָמַר לוֹ לָאו. רָאִיתָ אָדָם שֶׁנִּכְנְסָה בּוֹ רוּחַ תְּזָזִית, אָמַר לוֹ הֵן, אָמַר לוֹ וּמָה אַתֶּם עוֹשִׂין לוֹ, אָמַר לוֹ מְבִיאִין עִקָּרִין וּמְעַשְׁנִין תַּחְתָּיו וּמַרְבִּיצִים עָלֶיהָ מַיִם, וְהִיא בּוֹרַחַת. אָמַר לוֹ יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁאַתָּה מוֹצִיא מִפִּיךָ, כָּךְ הָרוּחַ הַזּוֹ, רוּחַ טֻמְאָה, דִּכְתִיב (זכריה יג,ב): וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ, מַזִּין עָלָיו מֵי נִדָּה וְהוּא בּוֹרֵח. לְאַחַר שֶׁיָּצָא אָמְרוּ לוֹ תַּלְמִידָיו, רַבֵּנוּ, לָזֶה דָּחִית בְּקָנֶה, לָנוּ מָה אַתָּה אוֹמֵר, אָמַר לָהֶם חַיֵּיכֶם, לֹא הַמֵּת מְטַמֵּא וְלֹא הַמַּיִם מְטַהֲרִין, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֻקָּה חָקַקְתִּי גְּזֵרָה גָּזַרְתִּי אִי אַתָּה רַשַׁאי לַעֲבֹר עַל גְּזֵרָתִי, דִּכְתִיב: זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה".

אמר שלמה המלך – אֶחְכָּמָה, וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי ^[1] – ככל שאני חכם יותר, אני פחות מבין את כוח התפילה. (פרה היא תפילה כמובן; וּנְשַׁלְּמָה פָרִים, שְׂפָתֵינוּ ^[2] - במקום הקורבנות, השפתיים מדובבות). אין לזה הסבר!

האמונה היא הרבה הרבה מעל לשכל!!!

פרה אדומה מטהרת מטומאת מת. מה הכוונה?

הרש"ר הירש: טומאת המת היא ההרהור הזה שנכנס ללב כאשר חווים איזשהו מוות. כשיש איזו בעיה, חיסרון, כישלון, אז פתאום אתה מרגיש שמשהו מת! שאין סיכוי, דיכאון, כל מה שעשיתי הלך לפח...

אז אתה צריך פרה אדומה!

שם אתה צריך אמונה שזאת חקת התורה "חוקה חקקתי, גזירה גזרתי, ואין לכם רשות להרהר אחריה^[3].

לפעמים האדם מתייאש מן האמונה והוא זה שגורם לעצמו את הבעיות.

מעשה שהיה בארה"ב עם אחד מעורכי הדין המפולפלים והמתוחכמים ביותר שיצג איזה רוצח. לא היה צל צלו של ספק בעניין הרצח, וכדי להוציא אותו זכאי מהמשפט היה צריך לעשות משהו מיוחד במינו. פנה עורך הדין לשופטים והבטיח להוכיח להם שהאדם הזה לא רצח. 'שהרי אם הנרצח לפי סברתכם יכנס לכאן חי, זה מצביע על כך שלא היה רצח', אמר. השופטים הנהנו לאות הסכמה, ואמרו שאכן, אם הנרצח חי - זה סימן מובהק שלא היה רצח.

אמר להם עורך הדין 'תוך 60 שניות הנרצח יכנס לתוך בית המשפט. אני מבקש מכולם להציץ בשעונים ולעקוב אחרי השניות'. ואחרי פרק הזמן הנקוב הסתובבו השופטים לעבר הדלת, לראות את הנרצח, אך לא היה שום אדם בפתח. עורך הדין חייך ואמר להם 'נכון, הנרצח לא נכנס לכאן, אבל החוק בארה"ב אומר שאם אתם השופטים לא בטוחים במאה אחוז שהיה רצח, הנידון יוצא זכאי. וכיוון שהסתכלתם לכיוון הדלת - זה מצביע בעליל על כך שאתם מסופקים, לכן אתם חייבים להוציאו זכאי'. נכנסו השופטים לחדר צדדי לדון בעניין, ועורך הדין והרוצח ישבו לשתות מתוך ביטחון מלא שהוא ייצא זכאי. אחרי כמה דקות חזרו השופטים, דפקו בפטיש והכריזו שהנאשם מורשע, שכן הגיעו למסקנה שהוא הרוצח.
כמובן שעורך הדין הזדעק, האשים אותם שהם עוברים על החוק, וביקש לדעת איך הם מרשיעים אותו כשכולם ראו שגם הם הביטו לעבר הדלת. אמרו לו השופטים 'הראיה שלנו היא שהנאשם עצמו לא הסתובב לכיוון הדלת בתום 60 השניות, כי הוא ידע במאת האחוזים שהנרצח לא יכנס, שהרי הוא רצח אותו'. עורך הדין השתכנע...

האדם עצמו ביאוש שלו מהאמונה שהוא ינצח הורס לעצמו את הסיכויים לנס...

הבעיה היא שמשה רבינו פספס כאן הזדמנות עצומה לגרום לעמ"י להתחזק באמונה עצומה!!!

אוה"ק (במדבר כ,ד): "אם אני מדבר בלא הכאה שלא כדרך שאמר ה' אין הסלע נותן מימיו ויתחלל שם שמים חילול גדול לעיני העדה אשר אני עושה הנס לעיניהם ואתחייב ראשי למלך, לזה יותר אבחר להכות... ובזה אין מיחוש שלא תתן הסלע מימיה ולא יתחלל שם שמים ... אשא עיני להבין מאמרו יתברך בהקפדתו במאמר יען לא האמנתם בי להקדישני, פירוש ... לא הכרעתם לצד קדושת שמי להקדישני בהוצאת מים מסלע אשר ירצו הם ובלא הכאה שבזה היה ה' מתקדש לעיניהם כשיראו שאפילו הדומם כל שהוא מפליא לעשות בדיבור לבד ... ועומק הדברים הוא שאם היו משה ואהרן עושים קידוש ה' הגדול באמצעות שהיתה העדה גם כן כולה שלימה וצדיקים היו מחליטים אמונת ה' בלבם שלימה והיה נגרש מהם חלק הרע והיה כח בהם להעמיד אמונתם לדורי דורות, ומעתה היו משה ואהרן נכנסים לארץ והיה משה בונה בית המקדש... אם היו מקדשים שם שמים לעיניהם היה הדור ההוא כדור שבן דוד בא שיעביר ה' את רוח הטומאה ומלאה הארץ דעה את ה' ".

בפרשתנו נפטרת מרים הנביאה! האדם הכי לא ריאלי בעולם!

ההורים שלה מתגרשים והיא אומרת להם לחזור כי יהיה בסדר והם יולידו בן שיושיע את עמ"י! באמצע השיעבוד הנורא כשאת כל הילדים זורקים לים היא רואה את האור שיצא מזה!

שלושה חודשים אחרי שמשה רבינו נולד הוא עומד לטבוע ביאור!

אומרת הילדה הזאת אני יודעת שיקרה כאן משהו טוב! "וַתֵּתַצַּב אֲחֹתוֹ מֵרָחֹק לְדֵעָה מַה יֵּעָשֶׂה לוֹ"^[4].

באמצע עבודת הפרך במצרים מרים מכנסת את כל נשות ישראל ואומרת להן אנחנו עכשיו מייצרות תופים כדי לחגוג כשתגיע הגאולה!!!

גמרא (שבת לה.): "הרוצה לראות בארה של מרים יעלה לראש הכרמל ויצפה ויראה כמין כברה בים" (מסננת מבעבעת בלב הים).

אבל, האר"י הקדוש אומר שהיא בימה של טבריה (הכינרת)?

עונה הרב קוק (אין איה שבת לה.): באר מרים נמצאת בכינרת, אבל הכרמל הוא מקום של מבחני אמונה קשים, שם נביאי הבעל מקריבים קורבנות לבעל, אליהו הנביא מקריב קורבנות לקב"ה וכולם מחכים לראות היכן תרד האש; על קורבנות הבעל או על הקורבנות של אליהו. האש יורדת לקורבנות של אליהו הנביא וכולם צועקים ה' הוּא הָאֱלֹקִים, ה' הוּא הָאֱלֹקִים^[5].

כל פעם שיש לך חשש באמונה תיזכר בבאר מרים – במרים הנביאה!!!

כתוב בפרשתנו "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם בִּמְחֹקֵק בְּמִשְׁעֲנֹתָם".

רש"י מפרש: מבאר מרים הכללית הוזרמו מים "אישיים". כל אחד לקח מטה ובעזרתו חפר מעין מחילה כזו של בוץ עד שהמים היו מגיעים אליו ישירות הביתה^[6].

כל אחד יכול לקחת מים של אמונה מבאר מרים הכללית אליו הביתה!!!

ר' נחמן (לקוטי מוהר"ן תניינא ה,ב): "וְהַתִּקּוּן לָזֶה (לחוסר אמונה) הוּא שֶׁצְּרִיכִין לַחְתּר וְלִמְצא הַמַּיִם, שֶׁמִּשָּׁם גְּדֵלָה הָאֱמוּנָה".

השבוע הילולת הרבי מחב"ד (למאן דאמר שהוא מת...[7]), כל חייו הרב"י רק עורר על אמונה בגאולה ושהמשיח עוד רגע כבר כאן וכבר הכל מוכן ורק צריך עוד טיפה של סבלנות ואמונה!!!

בעל הטורים (במדבר יט,ט): "ואסף. ג'. הכא ואידך ואסף המצורע ואסף נדחי ישראל...".

חתם סופר: בגמ' (סנהדרין צח.) כתוב ש'אין בן דוד בא אלא בדור שכולו חייב או כולו זכאי', זה רמוז בבעל הטורים הזה, 'ואסף איש טהור': שאין יותר טהורים - דור שכולו חייב, 'ואסף המצורע': אין יותר טמאים - דור שכולו זכאי, אז: 'ואסף נדחי ישראל'!!!

כותב ה"חפץ חיים" (מחנה ישראל): "ואל יאמר אדם "איך יכול להיות שיבוא משיח צדקנו במהרה  בימינו, ואין בידינו מעשים טובים כראוי?!" דְזה – אינו. דְּידוע, שכשהקב"ה חפץ לגאלנו, אינו מביט כל כך בעניינינו... ואל יהא לפלא בעיני האדם לומר "איך עתה נזכה, מה שלא זכו דורות הקודמים?" דזה אינו קושיה. באמת, שאנו קטנים בהרבה מאבותינו אבל ה' מצרף לכל אחד זכות אבותיו ואנחנו כננס על גבי הענק שהוא רואה ומביט יותר למרחוק... על כן, צריך כל איש ישראל לצפות לישועה בכל יום ולא על הגאולה לבד צריך לצפות, אלא על כל צרה שלא תבוא, ובשם האריז"ל, כשאומר "כי לישועתך קיווינו כל היום" יכוון שמצפה לישועה על כל צרה שנמצא בה והוא מסוגל מאד להצלה!".

נסיים בסיפור על הרב מרדכי אליהו ובארה של מרים (אביהם של ישראל חלק ב' עמ' 260):

סיפר הרב שאול דמרי (רב אזורי ומחנך): יום אחד התקשר אלי הנהג של הרב [מרדכי אליהו] זצ"ל ואמר לי:  "הרב מבקש שתשיג ספינה או סירה, כי הוא רוצה להגיע לבארה של מרים". יש לי חבר טוב שהוא דייג ויש לו ספינת מנוע. ביקשתי ממנו לעשות לי את הטובה הזו, והוא הסכים בלי לשאול שאלות.

כיוון שאני לימדתי באותו הזמן, לא יכולתי להגיע, ולהפלגה הצטרף בני. יצאו שלושתם – הרב, הדייג ובני – תוך שהרב מכוון אותם. הם הפליגו עד למול קבר ר' מאיר בעל הנס ועצרו. הרב העמיד שם בקבוק כלפי מעלה – מעל הסירה לכיוון הים, מבלי שייגע במים, ופתאום זרם מים החל ממלא את הבקבוק. בני הסתכל והיה המום!

הוא שאל את הרב: " מה זה?" והרב אמר לו: "באר מרים נמצאת מול קבר ר' מאיר".

כדי להפיג את המתח שהיה בגלל שנדהמו, פנה הרב בדרך חזור אל הדייג ושאלו: "מה יש לך בספינה?" אמר לו הדייג: "רשת של דייגים". אמר לו הרב: "זרוק אותה למים, כדי שיהיו לנו דגים". אמר הדייג: "כבוד הרב, לוקח שעתיים-שלוש לתפוס דגים, ומלבד זאת – לא בכל מקום יש דגים!" אמר לו הרב: "בכל זאת, זרוק!", והוא זרק.

אז אמר לו הרב: "תאסוף את הרשת", והוא אסף והנה היא מלאה! עכשיו הגיע תורו של הדייג להיות המום. כשהגיעו לחוף עמד הרב לשלם לדייג, אבל הדייג סירב בתוקף. לבסוף הסכים הדייג להתפשר ואמר: "לא כסף, תן לי ברכה". הרב אמר לו: "רק בתנאי שתשמור שבת!" והוא הסכים.

את הבחור אני מכיר אישית והוא שומר שבת עד היום.

---

[1] קהלת ז', כ"ג

[2] הושע י"ד, ג'

[3] בבלי מסכת מועד ס"ז, ח'

[4] שמות (ב,ד).

[5] מל"א (יח,יט).

[6] במדבר (כא,יח) ורש"י שם.

[7] מה ההבדל בין הרבי מחב"ד למשה רבינו? 
משה רבינו מת ומקום קבורתו אינו נודע. 
הרבי מקום קבורתו ידוע אבל הוא לא מת...

יצא לבחור ישיבה להתפלל ב770 והוא ראה שמכבדים את הרבי בעליה, הלך לגבאי ואמר לו מה החכמה לתת לו עליה, בוא נראה אותו עושה הגבהה...