Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום שישי, 6 באוקטובר 2017

שבת חול המועד סוכות - אין כניסה למלאכים!!!

אין כניסה למלאכים!!!


מדוע נוהגים לא לומר ״שלום עליכם״ בשבת חול המועד סוכות?
שם משמואל (בספרו שבת חוה״מ סוכות שנת תרע״ג): בכל שבת ושבת זוכה כל יהודי לנשמה יתירה, ולכן אומרים ״שלום עליכם״ למלאכים המלוים את הנשמה היתירה מן העולם העליון ומוסרים אותה למלאכים המלוים את האדם. וזאת בכל ימות השנה, כי מחמת שהאדם רחוק כל כך מלקבל את הנשמה הקדושה על כן זקוק הוא למלאכים שיסייעו בעדו לקבלה.
אבל בסוכות שבני ישראל יושבים בצילא דמהימנותא, כענין שכתוב (שיר השירים א,ד) ״הביאני המלך חדריו״, ונרמז בשמה ״סוכה״ העולה בגימטריא כמספר השמות הקדושים הוי״ה וא-ד-נ-י, נמצא שהאדם מוקף בשמותיו של הקב״ה מקום שמלאכי השרת אינם יכולים להגיע לשם!

כענין שכתוב (במדבר כד,כג) ״כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל א-ל״.
פירש רש״י ״עוד עתיד להיות עת כעת הזאת, אשר תיגלה חיבתם לעין כל, שהם יושבין לפניו ולומדים תורה מפיו ומחיצתם לפנים ממלאכי השרת, והם ישאלו להם מה פעל אל״.

סיפר ה"חלבן" מגבעתיים הרה"צ רבי חיים הכהן שליט"א אשר שמע את הדברים מפיו של הרב פטילון בעצמו (מתוך הספר צדיקים נסתרים בדור האחרון):
באחד הימים ניגש אליו סוחר תמונות אשר רכש מידיו חבילת תמונות, שילם עליהן והלך לדרכו. לאחר שיצא מן הבית חישב הרב פטילון את מהות העיסקא, ולפליאתו ראה כי קיבל סכום מועט עבור הסחורה, ואף יצא בהפסד, כאב קל כיסה את את רוחו אך מייד עמק והתחזק, דכל מאן דעביד רחמנא לטב עביד.
לא עברו ימים מועטים והנה הגיע הסוחר הלז לבית הרב פטילון, והחל מתנצל בהתרגשות: רבי יהודה ליאון, לא ידעתי כי הנך צדיק כה גדול, בלילה באו אלי ואל זוגתי מלאכים, נענעו המיטות ואמרו: לך לשלם לרבי יהודה ליאון את המגיע לו היות וקבלת תמונות במקח טעות. והנה כעת באתי לשלם לכבודו סכום כסף נכבד המגיע לך כשכרך. הרב פטילון סרב לקבל את מלוא הסכום ורק לאחר חישוב מדוקדק לקח תוספת של סכום לא גדול אלא כפי המגיע לו עבור מחיר התמונות.

בעל התניא (אגרת הקודש פרק כג): ״שמעתי מרבותי, כי אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל ביחד, אף שאינם מדברים בדברי תורה, תיפול עליו אימתה ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשרי עלייהו, עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי״.

כדוגמא זו היא הסוכה והאושפיזין[1] עם ישראל בסוכה, שמעלת ישראל אז גבוהה ממלאכי השרת ואינם נצרכים לאמצעים.

המקום הזה הוא נקי לחלוטין... הנהגת היחוד!

גמרא (ראש השנה טז.): "בחג (=הסוכות) נידונים על המים".
מדוע נקבע חג סוכות, כראש השנה שבו נידונים על המים?

מבאר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, בראש השנה אנו עושים 'תשליך' סמוך למקור מים, כפי שנאמר "ותשליך במצולות ים כל חטאתם" (מיכה ז,יט) ומשליכים את כל העבירות למים.
לעומת זה, בימי חג הסוכות, עושים עם ישראל תשובה מאהבה. ואמרו חז"ל (יומא פו:) שהשב בתשובה מאהבה - זדונות נהפכים לו לזכויות.
לפי זה כל העוונות שהושלכו בראש השנה למצולות ים, נהפכים כעת לזכויות.

בחג הסוכות - שבו נידונים על המים, אנו שואבים את המים בששון ומבקשים שהעבירות שהושלכו, ייהפכו כעת לזכויות, וניקח אותם חזרה...

גם דבר זה הוא למעלה ממדרגת המלאכים, למלאכים אין אפשרות של חזרה בתשובה, הקב"ה האשים את המלאכים בכך שאכלו בשר וחלב אצל אברהם אבינו ולכן לא השאיר אצלם את התורה, למרות שבטח יהיו גם יהודים שיאכלו בשר וחלב, אבל ליהודים ישנה אפשרות לחזור בתשובה, למלאכים אין.




[1] הרב מאיר מזוז שליט״א: יש לנו בסוכות "אושפיזין" שהם אורחים מיוחדים מאד. ואיך הסדר שלהם?
אנחנו הספרדים והחסידים עושים ככה: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף, דוד, ויוסף הוא ששי, וזה ע"פ סדר המדות "חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות".
ואילו הליטאים עושים ככה: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן, דוד, וזה ע"פ סדר הדורות.
ואין ראיה לא לכאן ולא לכאן.
אבל ראיתי רמז נפלא בשם הגאון דברי חיים מצאנז, שאמר שבכל שנה יום ההילולא של אותו צדיק זה יום האושפיזא שלו.
אמנם אין לנו תאריך הפטירה של כל שבעת האושפיזין אבל יש לנו של שלשה מהם והם: משה אהרן ודוד [וסימן לדבר: "נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד" (תהלים קל"ט י"ד], מא"ד - משה אהרן דוד, שאנחנו יודעים רק את התאריך שלהם).
בואו נחשב: בשנה זו (התשע"ז) ראש השנה חל ביום שני, וא"כ פסח אשתקד חל ביום שבת, למה? כי יש לנו כלל: א"ת ב"ש ג"ר ד"ק ה"צ ו"פ, כלומר א' של פסח זה אותו יום של תשעה באב, וב' של פסח זה אותו יום של שבועות, וג׳ של פסח זה אותו יום של ראש השנה, וד' של פסח זה אותו יום של צום כיפור, וה' של פסח זה אותו יום של פורים.
אז אם ראש השנה חל ביום שני באותו יום חל ג' של פסח לשעבר, נמצא שפסח חל שלשה ימים למפרע דהיינו ביום שבת.
ומשה רבנו נפטר בשבעה באדר (ככה מפורש בגמרא וזה מוכח מהפסוקים, ומתי חל שבעה באדר בשנה שעברה? באותו יום שחל פורים (כי יש הפרש שבוע ביניהם), ומתי חל פורים? באותו יום שחל יום ששי של פסח (וכמו שאמרנו ו"פ), ומתי חל יום ששי של פסח? אם פסח חל בשבת (כמו שאמרנו קודם) אז יום ששי של פסח חל ששה ימים אחרי זה דהיינו ביום חמישי, וא"כ פורים חל ביום חמישי, נמצא ששבעה באדר חל ביום חמישי. והשנה מתי האושפיזא של משה? החג מתחיל ביום שני אז יום שני שלישי ורביעי זה אברהם יצחק ויעקב, וא"כ יום חמישי זה משה.
אבל אם כדעת הליטאים שמכניסים כאן את יוסף אז התבלבל החשבון ואח"כ אהרן הכהן שנפטר ביום א' באב (ככה כתוב מפורש בתורה "בחודש החמישי באחד לחודש" במדבר ל"ג ל"ח), ומתי חל ראש חודש אב בשנה שעברה? בואו נחשב: אמרנו קודם שפסח חל ביום שבת, והרי זה אותו היום שחל תשעה באב (וכמו שאמרנו א"ת ב"ש), ואם נלך אחורנית שבעה ימים זה ב' באב שחל ג"כ ביום שבת, וא"כ נמצא שא' באב חל ביום ששי, ומתי האושפיזא של אהרן? ביום שישי.
ואח"כ זה יוסף ביום שבת אבל אין לנו תאריך הפטירה שלו.
ואח"כ דוד המלך שנפטר בחג השבועות (ככה כתוב בתוספות בחגיגה י"ז ע"א, בד"ה אף), ומתי חל שבועות בשנה שעברה? אם אמרנו שפסח חל ביום שבת אז היום השני של פסח זה יום ראשון, והרי יום השני של פסח זה אותו היום שחל שבועות (כמו שאמרנו א"ת ב"ש), וא"כ נמצא ששבועות חל ביום ראשון, ומתי האושפיזא של דוד? ביום ראשון.