תורת חסד על לשונה
מה הקשר בין מגילת רות לשבועות?
הרי זה החג הכי לא קשור לגרים? זה חג
המראה את הייחודיות של עמ"י, את ההבדלה מהאומות!
דברים (כז,ט): "הַסְכֵּת וּשְׁמַע
יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם הַזֶּה נִהְיֵיתָ לְעָם לַה' אֱלֹהֶיךָ".
שמות (יט,ה-ו): "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה
מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת
כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ".
ויקרא (כ,כו): "וָאַבְדִּל אֶתְכֶם מִן
הָעַמִּים לִהְיוֹת לִי".
בברכת התורה אנו אומרים: "אשר בחר בנו מכל העמים
ונתן לנו את תורתו".
ומגילת רות מראה הפוך – מחלון וכליון נושאים נכריות, רות המואבייה מתגיירת וזוכה להיות אם המלכות ומלך המשיח עתיד לצאת ממנה?!?
גמ' יבמות (עח:-עט.): "נתינים דוד גזר עליהם שנאמר (שמואל ב' כא,ב) ויקרא המלך לגבעונים ויאמר אליהם והגבעונים לא מבני ישראל המה וגו' מאי טעמא גזר עלייהו דכתיב (שמואל ב' כא,א) ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחר שנה. שנה ראשונה אמר להם שמא עובדי עבודת כוכבים יש בכם דכתיב (דברים יא,טז) ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם ועצר את השמים ולא יהיה מטר וגו' בדקו ולא מצאו. שניה אמר להם שמא עוברי עבירה יש בכם דכתיב(ירמיה ג,ג) וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך וגו' בדקו ולא מצאו. שלישית אמר להם שמא פוסקי צדקה ברבים יש בכם ואין נותנין דכתיב (משלי כה,יד) נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר בדקו ולא מצאו. אמר אין הדבר תלוי אלא בי מיד ויבקש דוד את פני ה' מאי היא אמר ריש לקיש ששאל באורים ותומים מאי משמע א''ר אלעזר אתיא פני פני כתיב הכא ויבקש דוד את פני ה' וכתיב התם (במדבר כז,כא) ושאל לו במשפט האורים לפני ה' ויאמר ה' אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית הגבעונים אל שאול שלא נספד כהלכה ואל בית הדמים על אשר המית הגבעונים. וכי היכן מצינו בשאול שהמית הגבעונים אלא מתוך שהרג נוב עיר הכהנים שהיו מספיקין להם מים ומזון מעלה עליו הכתוב כאילו הרגן... נתינים ניקרינהו ונפייסינהו (שמואל ב כא,ב) ויקרא המלך לגבעונים ויאמר אליהם מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת ה'? ויאמרו לו הגבעונים אין לנו כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואין לנו איש וגו' יותן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום לה' וגו' מיפייס ולא פייסינהו. אמר שלשה סימנים יש באומה זו הרחמנים והביישנין וגומלי חסדים רחמנים דכתיב (דברים יג,יח) ונתן לך רחמים ורחמך והרבך ביישנין דכתיב (שמות כ,כ) בעבור תהיה יראתו על פניכם גומלי חסדים דכתיב (בראשית יח,יט) למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וגו' כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו[1]".
ובגמרא הבאה ביותר חריפות על דרך השלילה:
ביצה (לב:): "כי הא דשבתאי בר מרינוס
אקלע לבבל בעא מנייהו עסקא ולא יהבו ליה מזוני מיזן נמי לא זינוהו אמר הני מערב רב
קא אתו דכתיב {דברים יג-יח} ונתן לך רחמים ורחמך כל המרחם על הבריות בידוע שהוא
מזרעו של אברהם אבינו וכל מי שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם
אבינו".
עמ"י הוא עם נבחר בגלל המידות הטובות שיש בו!
מי שאין בו מידות טובות אלו סופו שיצא מעמ"י ויש הרבה דרכים... ומי שיש בו מידות טובות סופו שיצטרף אל עם ישראל!
פסחים (פז:): "אמר ר''א לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים".
רמב"ם (מדע תשובה ב,י): "אסור לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול מוחל בלב שלם ובנפש חפיצה. ואפילו הצר לו וחטא לו הרבה לא יקום ולא יטור וזהו דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון אבל העובדי כוכבים ערלי לב אינן כן אלא ועברתן שמרה נצח. וכן הוא אומר על הגבעונים לפי שלא מחלו ולא נתפייסו 'והגבעונים לא מבני ישראל המה' ".
מאיפה יצא עמ"י?
אברהם אבינו היה מרכבה למידת החסד בשלימות של מידות והכנסת אורחים!
כשחיפש אשה לבנו המבחן היה חסד אם תיתן גם
לגמלים לשתות.
משה רבינו נבחר בגלל "יצא אל אחיו וירא בסבלותם" – רחמים!
שני עמים נדחו לנצח מהעם היהודי: עמון ומואב, למה?
דברים (כג,ד-ה): "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי
וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה' עַד
עוֹלָם: עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ
בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם[2]".
אין להם עשיית חסד!!!
רות – ההיפך הגמור!
רות היא לא בוגרת אולפנה, אבל היא "שבה
משדי מואב". המידות שלה מראות בבירור לאן נשמתה שייכת!
רות (א,ח): "וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ לֵכְנָה שֹּׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ יַעַשׂ ה' עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי".
איזה חסד הן עשו עם המתים? עם הבעלים שלהן?
אלא חתונה זה אחד הדברים שגורמים לך לעשות הכי הרבה חסד!!! עם הבן זוג והילדים בכל שעה של היממה!!!
וגם היא בוחרת לעשות חסד עם נעמי
ולא עוזבת אותה.
אח"כ היא הולכת ללקט אוכל בשדות
בשביל שתיהן.
כותב הבן איש חי (אם המלך): "בא הכתוב ליתן טעם לדבר זה שעלה בלב רות להיות יצאנית ללקוט בשדות, שדבר זה נראה זר מאד ואינו הגון מצד הצניעות הן מחמת עוצם יופיה והן מחמת כבוד אבותיה שהיתה בת מלכים, והן מחמת בעלה וחמיה שהיו גדולי הדור. אך היא כוונתה לטובה בענין זה, כי אמרה מה טעם נדחו המואבים לבא בקהל ה' מפני אכזריותם שלא קדמו בלחם ובמים, הנה אני אעשה דבר לתקן קלקול זה שאצא השדה ואלקטה להביא מזון ומחיית חמותי לפרנסה ואע"פ שדבר זה הוא גנאי ואינו הגון לפי כבודי".
אח"כ היא גם שומעת לעצתה של נעמי ומבקשת מבועז להביע את אחריותו למשפחה ולגאול אותה, שזה אומר להתחתן עם איש זקן, שבאמת נפטר למחרת.
כמו שבועז אומר לה: (רות ג,י): "וַיֹּאמֶר בְּרוּכָה אַתְּ לַה' בִּתִּי הֵיטַבְתְּ חַסְדֵּךְ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן לְבִלְתִּי לֶכֶת אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים".
מדרש רבה (רות ב,טו): "אמר רבי זעירא המגילה הזו אין בה לא טומאה ולא טהרה ולא היתר ולא איסור, ולמה נכתבה? ללמדך שכר של גומלי חסדים".
מדרש לקח טוב: "למה קוראים מגילת רות בעצרת, בזמן מתן תורה? לפי שמגילה זו כולה חסד והתורה כולה חסד שנאמר ותורת חסד על לשונה".
הרב אשלג עשה הרבה סיגופים כדי לזכות שהאריז"ל יבוא וילמד אותו, עד שזכה שאליהו הנביא הגיע והדריך אותו שלושה חודשים איך לעבוד על המידות ואיך להיות רק נותן ולא לקבל ואיך לעשות דברים לא מהסיבה של מה יצא לי מזה... אחרי שלושה חודשים הגיע האריז"ל ולימד אותו כמה יסודות והלך...
מסופר על האדמו"ר הזקן בעל התניא, שישב ולמד בחדרו. לפתע שמע תינוק בוכה בעריסתו. סגר האדמו"ר את הגמרא, ניגש לחדרו של התינוק והרגיעו. לאחר מכן הלך האדמו"ר לחדר הסמוך, ומצא שם את נכדו, כשהוא יושב שקוע בלימודו. האדמו"ר תמה על נכדו: "מדוע לא קמת להרגיע את התינוק הבוכה?" הנכד הנבוך הרים את מבטו וענה לסבו: "הייתי כל כך שקוע בלימוד, עד שלא שמעתי כלל את קול הבכי". העיר לו סבו: "אם אדם לומד תורה ואיננו שומע קול של תינוק יהודי בוכה, משהו פגום בלימוד זה".
לכן לפני שאנחנו מגיעים לשבועות אנחנו עוברים בתקופה ארוכה של עבודת המידות! של 'דרך ארץ קדמה לתורה'.
ובשבועות עצמו אנחנו קוראים מגילה של חסד!
כמה שאתה תאהב את עם ישראל ותחפוץ לעשות להם חסד ככה תקבל את התורה!
כמו שכותב רבי נחמן (שיחות
הר"ן צ"א): "וכשיש חסרון באחד מישראל (דהיינו שאחד מוצא ורואה בו
חסרון), נמצא שיש חסרון בתורה ששם שורש נשמות ישראל, ועל כן בודאי אי אפשר לאהוב
את התורה בשלמות. אבל כשיזהר מלדבר על שום ישראל ולבלי למצוא שום חסרון בשום
ישראלי, נמצא שאין בהתורה שום חסרון ומום, אזי בודאי יאהב את התורה... וזהו
"תורת ה' תמימה" (תהלים יט,ח), היינו כשתורת ה' היא תמימה (שלמה) בלי
שום חסרון ומום, דהיינו כשנזהרין לבלי לדבר (רע) ולבלי למצוא שום חסרון בשום
ישראלי שהוא אות מהתורה, נמצא שאז תורת ה' תמימה בלי שום חסרון ומום, אזי היא
"משיבת נפש", כי אז דווקא זוכין לאהבת התורה, ומרגישין טעם מתיקות התורה
שמשיבה את הנפש, מאחר שאין בה שום חסרון".
יה"ר שנזכה לאהוב כל יהודי ולעשות חסד עם כל יהודי ולזכות לחיבור שלם עם התורה הקדושה!!!
[1] רות היתה מאוד צנועה!
כותב הרב קוק (נאום בחנוכת בית הרב): "שלשה סימנים יש באומה זו
רחמנים, בישנים, וגומלי חסדים (יבמות ע"ט א'). סמוכה היא מדת הבישנות
הישראלית שהיא שרשה של הצניעות למדת גמילות חסדים".
[2] בספר מעיינה של תורה (דברים עמ' ק) מביא מפי
השמועה: "על החטא של 'אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים' יכולים היו להצטדק כי
עניים היו ולא השיגה ידם כדי להשיג לחם. אבל עתה לאחר "אשר שכר עליך את בלעם
בן בעור" הרי היה להם הרבה ממון כדי לשכור את בלעם כדי להרע, ואילו בשביל
להגיש פרוסת לחם לא היה להם ממון?"
כרגיל, מדהים ומרגש
השבמחק