יום חמישי, 22 במאי 2014

פרשת במדבר – כל יהודי חשוב!!!

כל יהודי חשוב!!!


כל עם ישראל מתחיל ספר חדש - חומש הפקודים.

"שאו את ראש בנ"י לפקודיהם" הספירה היא נושאת את הראש של כל אחד ומרימה אותו! למה?

כי יהודי בד"כ חושב לעצמו מה אני שווה בכלל? תראה איזה יהודים חשובים יש בעולם מה אני שווה?

אם הוא היה עושה את זה מתוך הכנעה וענווה ולא כועס על מי שפוגע בו ומעביר על מידותיו - אז מילא הוא עובד על המידות.
אבל הוא אומר את זה ונכנס לשפלות עצמית, לענווה פסולה, ומקנא באחרים ולא מעריך את עצמו!

לכן הקב"ה אומר 'שאו את ראש'! נכון יש לך תפקיד יותר קטן ממשה רבינו אבל בתפקיד הקטן הזה אתה שווה יותר מכולם! אף אחד אחר לא יכול לעשות את זה גם לא משה רבינו!!!

אולי אני בורג קטן אבל בלעדי עם ישראל לא יזוז!

היה הייתה עיירה קטנה ובה כמה משפחות יהודיות בלבד. בין תושבי העיירה היהודיים היו בדיוק עשרה גברים מעל גיל בר מצווה. כולם היו אנשים מסורים ודאגו להשלים מניין. יום אחד הגיע משפחה יהודית חדשה לעיירה. שמחה והתרגשות רבה שררו בכל, שכן כעת המניין ימנה אחד עשר גברים. אך דבר מוזר התרחש. ברגע שהיו להם אחד עשר איש, תמיד היה חסר מישהו למניין!

כאשר אנו יודעים שאנו חיוניים ולא ניתן לוותר עלינו, אז אנו דואגים להיות נוכחים. אחרת אנו אומרים, "תסדרו בלעדיי".

יהודי אחד פחות משישים ריבוא לא היינו מקבלים את התורה!!! כמו שרבי נחמן כותב שאם חסר לך שקידה בתורה זה אומר שחסר לך באהבת ישראל!!!

ואז האדם מרגיש שהוא חשוב!!! הוא הוסיף לספירה אותה כמות כמו שמשה רבינו הוסיף!

שאו את ראש – תסתכל על עצמך במבט אחר  - אי אפשר להחליף אותך!

מה איכפת לך מה אנשים חושבים? אצל הקב"ה אתה נחוץ!
היום הולדת שלך זה היום שהקב"ה החליט שהעולם לא יכול בלעדיך!!!

כמו שכל יום מימי העומר הוא חשוב! פספסת אחד הלכה לך הברכה!

הספירה מראה על החשיבות, כמו שבהלכות איסור והיתר יש לדבר שבמנין התיחסות אחרת.

וכמו שאני מאוד חשוב ככה כדאי לשים לב לכל יהודי שרואים עצוב בודד או סתם אחד שלא כ"כ יודע איפה הסידור בבית הכנסת ולדאוג לו כי הוא חשוב כמו משה רבינו!!!

תחשבו על המעשה עם חכם סלמן אליהו אבא של הרב מרדכי אליהו זצוק"ל שנכנס לבית הכנסת והסתכל על כל המאות ספרים בהלם ואז ניגש אליו מישהו ואמר לו: כל זה שלך!!! איזה זכויות יש לאדם הזה מאז!!!


רבי חיים זייצ'יק (אור חדש על התורה, במדבר):
"כי מי שסופר נפש אחת מישראל
חייב לעצור ולהתעכב במקומו
נוכח פלא הבריאה שנגלה לפניו
מפני שכל אחד מישראל יש בו כזו הדרת הנפש
וכשירצה לספור אותו,
יביט בו ויישאר דומם על מקומו
ומרוב השתוממותו על היופי שנגלה לפניו
ייעצר עוד בנפש הראשונה שהוא סופר
ולא יוכל להמשיך לספור.
ולכן צריך לספור על ידי שקלים.
דומה הדבר לאותן שתי אחיות שניצלו מהשואה ומהגהינם הנאצי (אחיותיו של הרב...)
שזכו לעלות לארץ הקודש
ולפגוש את אחותן השלישית אותה לא ראו שנים רבות.
כשנפגשו בשדה התעופה
התחבקה אחת מהן עם האחות מארץ ישראל, מתייפחת ומתרגשת
ורצתה להתחבק גם עם השנייה
אבל לא יכלה בשום פנים ואופן להיפרד מהראשונה

כי כה עזה היתה הסערה ועוצם ההרגשה".  


שבת שלום ומבורך!!!

תגובה 1:

תגובתך פורסמה, תודה רבה!

רשומות פופולריות מהחודש האחרון: