פרשת אמור - ספירת העומר וזיכוך המידות

ספירת העומר וזיכוך המידות

ויקרא (כג,טו): "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה".

בימים הללו של ספירת העומר אנו מצווים לתקן את המידות ולהזדכך כדי להתכונן לקבלת התורה.

שואל מהרח"ו בשערי קדושה (ח"א שער ב') למה אנחנו לא מצווים בתורה על עבודת המידות?
עונה מהרח"ו - כי המידות קודמות לתורה!

כמ"ש בויק"ר (ט,ג): "דרך ארץ קדמה לתורה" המידות הן הכלים היחידים שאפשר לתת בתוכם תורה!
כמו שאתה לא תבוא לאוניברסיטה ותתלונן למה לא מלמדים אותך קודם כל לקרוא ולכתוב?!?! אם אתה לא יודע את זה אין לך מה לעשות פה!!! מי שמושחת במידותיו איפה הוא ישים את התורה שילמד?!?
אא"כ הוא באמצע לעבוד על תיקונן שאז התורה תעזור לו לתקן את הכלים!

פעם שאלו את רבינו החיד"א למה התורה מסתלקת מאדם שמתגאה (פסחים סו:)?
ענה להם הרב שבספר קב הישר מובא סיפור בשם ספר גבעת המורה שחסיד אחד הלך בדרך ופגש את אליהו הנביא ופגעו בנבלה אחד מושלכה בדרך, והיתה הנבלה מסרחת סרחון גדול עד שהניח החסיד ידו לחוטמו מפני הסרחון ואליהו הנביא הלך קרוב לנבלה ולא חש כלל, עד דהוי אזלו פגע בהם אדם אחד מרחוק שהלך לקראתו והליכתו היה בגאוה והיה מתפאר ומתיהר ולמרחוק שם אליהו הנביא את ידו לחוטמו ושאל אותו החסיד: 'מדוע לא שם אדוני את ידו על חוטמו אצל הנבילה'?, והשיב לו אליהו הנביא: 'זה מסריח יותר מהנבילה".

עכשיו מובן למה התורה מתרחקת מאדם כזה כי אסור ללמוד תורה במבואות המטונפים והאיש הזה מטונף יותר מנבילה!

בפסח אנו מקריבים את מנחת העומר שעשויה משעורים שהם מאכל בהמה, ובשבועות אחרי כל הזיכוך של הספירה אנו מקריבים את שתי הלחם שעשוי מחיטה, עלינו לדרגת מאכל אדם.

אבל כמה אני כבר יכול לזכך את מידותי? כמה אני כבר מתקדם בעצמי?

אוה"ק: "אומרו לכם - אמרו חז''ל (זוהר ח''ג צז. במתוק כרך יא' עמ' תקכא') כי לצד שהיו בטומאת מצרים ורצה ה' להזדווג לאומה זו דן בה כמשפט נדה שדינה לספור ז' נקיים, וצוה שיספרו ז' שבועות ואז יהיו מוכשרים להכניסתם כלה לחופה... [ולמה 7 שבועות?] לצד הפלגת הטומאה וגם היותם בכללות ישראל שיער התמים דעים כי כן משפטם...
והגם כי זה היה בפסח מצרים, כמשפט הזה יעשה באותו פרק עצמו מדי שנה בשנה, כי כמו כן יעשה בסוד ה' כידוע ליודעי חן....

ובדרך רמז רמז באומרו וספרתם על דרך אומרם ז''ל כי נשמות עם בני ישראל הם בבחינת הלוחות, ובאמצעות תחלואי הנפש וטומאת התיעוב יתלכלכו ויחשיך אורם, וארז''ל (ויק''ר פל''ב) כי הלוחות של סנפרינון היו. לזה אמר וספרתם לכם פירוש באמצעות מנין זה אתם מאירים כסנפרינון את עצמיכם".

כל יהודי חייב להאמין שכמו שחולה לא מבין איך תרופה פועלת, הוא פשוט בולע אותה וזה עובד. כך הוא לגבי המצוה!

כשיהודי סופר ספירת העומר מהשמים מאירים ומקדשים את נשמתו באור יקר וזוהר כל יום האור של הספירה של אותו היום!!!

כך גם בכל מצוה ומצוה שאתה מקיים: תפילין, שבת, ארץ ישראל וכו' מאירים בנשמתך אור מאוד גדול שקשור לאותה המצוה!

עד שבסוף הספירה כל נשמות עמ"י מגיעות מוכנות ומאירות למתן תורה!

"וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו"!!!