ה׳מתכון׳ להצלחה...
גזר ביצה קפה
"אוף, אבא! נורא קשה לי..." - התלוננה בת הטבח על הקושי שבהתמודדות עם בעיותיה בחיים...
האב הקשיב לתלונות בשקט ולאחר מכן הוביל את בתו למטבח והראה לה שלושה סירים בהם רתחו מים:
בסיר הראשון שם גזר,
לסיר השני הכניס ביצה,
לסיר השלישי שפך גרגירי קפה.
"נו מה עכשיו?" שאלה הבת.
"מחכים" אמר האב והבת חיכתה.
לאחר זמן מה שלף הטבח את הגזר מן הסיר ושם אותו בצלחת,
הוציא את הביצה מן המים הרותחים והניח אותה בקערה,
סינן את הקפה ומזג אותו בספל.
הביט הטבח בבתו ושאל : "מה את רואה, יקירתי?"
הבת התקרבה לשולחן ובחנה את התוצרים:
הגזר היה רך ונמעך. היא קילפה את הביצה, שהייתה קשה, הקפה הדיף ריח נפלא וטעמו היה טוב ומענג.
אמר הטבח: "כך גם בני האדם השונים מתמודדים עם קושי החיים.
הקושי זהה - המים הרותחים היו באותו המצב עבור שלושת החומרים:
הגזר הגיע למים קשה, ולאחר שהייה במים הרותחים התרכך ועכשיו ניתן לפורר אותו בקלות.
הביצה, הגיעה למים הרותחים עדינה ונוזלית תחת קליפתה הדקה, לאחר שהייה במים רותחים התקשתה כולה.
ופולי הקפה... הם ייחודיים! לאחר שהותם במים הרותחים, הם הפכו את המים למוצר משובח, שניחוחו נישא למרחוק".
בכל פעם שיש קושי (מים רותחים) צריך לבחור איך להגיב, לכל מצב נכונה התגובה שלו.
בחירתו[1] של אברהם אבינו באליעזר עבדו
להיות השליח למשימת חייו - למצוא אשה ליצחק אשר ממנו ייבנה בית ישראל וייבנה העולם
כולו, איננה מובנת מאליה.
התורה
מנמקת את בחירתו זו של אברהם בשלוש תכונותיו של אליעזר,
הרמוזות בשלושת תאריו - עבד, זקן ומושל (בראשית כד,ב):
"וַיֹּאמֶר
אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ...״.
מהו
עניינה של כל אחת מתכונות אלו, ומדוע להשלמת משימתו נזקק אליעזר לשלושתן?
א. תכונת
העבד, מבטאת את ההכנעה, הענווה, העדינות, המסירות, השלווה והנינוחות הפנימית
בנפשו של האדם, היוצרת סימפטיה חברתית והמאפשרת לתקשר באופן רך ונעים עם הסביבה.
ב. תכונת
הזקן, מבטאת את חכמתו של האדם לא רק מצד ידיעותיו אלא בעיקר את חכמת חייו מתוך
ניסיונות ומאורעות החיים. היכולת לזהות מורכבויות, לפשט אותן בלי להיבהל מהן,
להתמודד עמן, לפתרן ואף לצמוח מתוכן.
ג. תכונת
המושל מבטאת את היות האדם מסוגל להציב מטרה באופן בהיר וברור, לסמן דרכים
להגיע אליה ולממשה בפועל. הוא אינו מוותר, עומד על שלו, ופעמים בעת הצורך אף מתנהג
בתקיפות, כדי להשיג את מטרתו.
אליעזר
אפוא כלל בתוכו את שלוש התכונות הללו ללא סתירה, והשתמש בכל אחת מהן בזמן הנכון
ובאופן הנכון, בפגישתו עם רבקה, לבן ובני משפחתם.
כך כתב
הנצי״ב (במקום): ״שלוש תכונות בכוח אליעזר, אשר משום זה
היה מסוגל לשליחות הלז (הזו), באשר עניין הנדרש להשתדלות נגמר ויוצא לאור על-ידי
אחד משלושה אופנים: פעם על־-ידי לשון רכה והפצרה, פעם על-ידי שכל והרחבת דברים,
ופעם על-ידי דעה רחבה ומענה עז, הכול לפי העניין והאדם שבא עמו בדברים, והנה ידוע
שאין טבע כל בני־אדם שווים, יש בני-אדם מוכשרים לגמור העניין בזה האופן דווקא, ויש
להפך,
וכאן
לא ידע אברהם היאך יהיה נדרש לבצע העניין, על־כן בחר בזה העבד שהיו לו כל התכונות:
א - שהיה עבדו ונכנע לאדוניו במענה רך. ב - זקן ביתו הוא דבר עם חכמה, ג - המושל
בכל אשר לו, היה נגיד ומצוה בדעה רחבה, ומשום כך היה נאמן בעיני אברהם״.
כאליעזר
אז, גם אנו היום נזקקים לשלוש תכונות אלו כל אחד לחוד ושלושתן יחדיו -
הענווה, העדינות והסימפטיה החברתית מחד, החכמה והפיקחות מאידך, והעמדת
העקרונות ואי-הוויתור עליהם עד מימושם בפועל מצד שלישי, כדי להצליח בכל משימה,
פרטית או כללית, רוחנית או חומרית העומדת לפתחנו במהלך חיינו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!