יום שלישי, 12 בנובמבר 2019

דרך השם - שיעור 3 – הקדמה - חלק ב' - צמצום קו וטובו ית'




לשמיעת השיעור לחץ כאן.




הרב קוק (אורות הקודש א', מ"א): הרוחניות סוקרת הכול ביחד, להבדיל מהסתכלות שכלית פשוטה, שהיא עסוקה בפרטים, ובקושי מקבצת אותם לכלל מאוחד".

כותב הרמח"ל באדיר במרום שכדי להבין את האמונה איך העולם נוצר ומונהג מראש ועד סוף צריך ללמוד את השתלשלות הקבלה.

אדיר במרום (תנא רזא דרזין) : "... הנה כתיב 'אל אמונה ואין עול' (דברים לב, ד). והוא כי הקב"ה מנהג את עולמו בכמה גלגולים עמוקים - והכל באמונה, לתת לכל אחד לפי מעשיו ממש. ונמשך מראשית הכל, כי שָׂם הקב"ה בעולם צד הקדושה וצד הטומאה זה לעומת זה, וביניהם שָׂם כל עניני העולם - להיות שולטת או זו או זו לפי המעשים...

והנה זאת היא אמונתינו הקדושה אנחנו בני ישראל, אשר אין מאציל אלא אחד, הוא לבדו עשה את הכל".

ושָׂם התפשטות ספירות קדושה, וכנגדם עשה מדריגת הרע, והוא המנהיג לבדו אדון יחיד להחזיר כל הרע להשתעבד לעבודת קדשו, ואין גם אחד עושה דבר זולת רצונו.

ואעפ"י שנראין הדברים קשים וזרים להבין דרכם - כי 'דרך רשעים צלחה' והצדיקים 'בשפל ישבו', אך הכל ינהיג בהנהגה נאמנת להשיב דבר על בוריו, וכל טוב יהיה נשגב לבדו בלי תערובות רע. ואין שום דבר בעולם נעשה לרע לבריות, רק הכל לטובם מאת המאציל היחיד ב"ה אשר אין זולתו.

וידיעת האמונה הזאת, תלוי בידיעת החוק אשר הכין המאציל ית"ש לסדר בו את הנהגתו. והוא ידיעת סדר ההמצאה הראשונה אשר המציא את נמצאיו, ואיך המציא את ספירותיו הקדושות, ואיך המציא ונתן מקום לרע. ושם נראה ונדע איזהו דרך התחזק צד האחד או צד האחר, ולהיכן נוטים ולהיכן הולכין הדברים".

ילקוט לקח טוב (ויקרא עמ' נ"א): בילקוט מעם לועז ספר שופטים עמ' פא מובא מעשה היהבתלמידו של הרמב"ן ז"ל שחלה ובא הרמב"ן לבקרו וראה שקיצו קרוב והולך לבית עולמו אמר לו שמע נא בני את אשר אצוך דע שבעולם העליון יש היכל עליון ושמה כסאות למשפט והשכינה ניצבת בעדתם הא לך קמיע ודע שבקמיע זו יפתחו לך כל שערי ההיכלות שברקיע עד שתגיע להיכל העליון הזה ושם תשאל כמה שאלות עצומות שיש לי בנוגע לכלל ישראל את השאלות נתן לו בכתב וביקשו שלאחר שיגיע לשם יבוא אליו בחלום ויגיד לו התשובות שישמע שם.
התלמיד נפטר לבית עולמו ויהי היום והרמב"ן היה יושב על יד חלונו ולומד תורה והנה דמות תלמידו הופיעה לעד עיניו אמר לו התלמיד ידע רבינו שבכל מקום שבאתי והראיתי את הקמיע נפתחו בפני השערים ונתנו לי רשות לעלות מעלה מעלה עד ההיכל הזה שאמרת לי וכשרציתי לשאול את הקושיות שהכין לי מורי ורבי נראה לי מיד שכל הקושיות אינן קיימות בעולם האמת ששם עלמא ויקשוט והכל בצדק ובמשפט.

"כי אז לא יפלאו בעינינו כל המסיבות הסובבות בעולם מן אז היה ועד סופו, וכל הנצחיות... ומי שיודע בזה ידיעה אמיתית, נקל יהיה לו להבין עניני ההנהגה, ויראה אותם כולם נכוחים למבין ואין זר בהם".

הרב קוק (אורות עמ' כט): "מאור הנס העליון מתגלה איך סעיפי הטבע כולם, הבלתי מובנים מצד עצמם, הם הם ענפיו והתפשטות אורו, 

וכל הטבע כולו המתגלה בכל תפקידיו, בעולם ובאדם, בנפש היחיד ובנפש העמים, בדאגות החיים היומיים ובהתגדרות הלאומים והממלכות, בעליותיהם וירידותיהם בנכלי הפוליטיקה, בשגעונות המשתגעים, בערמת הערומים ובישרת לבב הישרים, בחכמת החכמים, בבינת הנבונים, בגבורת הגבורים וברוח החלש של החלשים,

בכל, רק יד האורה העליונה, אור חכמת כל עולמים, רוח ד' נשמת חיי העולם היא מופיעה. והיד נטויה, והזרוע מושלת, "למשפטיך עמדו היום, כי הכל עבדיך".

וצפית הישועה חודרת היא אז ממעל לשחקים ועד עמקי תחתיות ארץ, עולה היא ממעמקים, וערבות היא רוכבת, ומכרת בסקירה אחת את כל הנפלאות ואת כל המפעלות, את כל האמת ואת כל השקר, את כל הצדק ואת כל הרשע, 

והנה הכל התיצב ומתיצב הכן לפקודת אור דבר אלהים חיים".

הצמצום:


אוצרות חיים: "דע כי תחילת הכל היה כל המציאות אור פשוט, ונקרא אי"ן סו"ף, ולא היה שם שום חלל ושום אויר פנוי, אלא הכל היה אור האין סוף.

וכשעלה ברצונו הפשוט להאציל הנאצלים... אז צמצם עצמו באמצע האור שלו... ונשאר חלל..."

אמצע, הכוונה בנמשל שהכל בשבילנו, כל תכלית בריאת העולמות היתה כדי שעם נברא יהלל י'ה"!

"והנה כאשר צמצם עצמו, אז דרך צד אחד מן החלל העגול הזה, המשיך אור דרך קו אחד ישר דק כעין צנור אחד, אור הנמשך מהאין סוף אל תוך החלל הזה וממלא אותו".

הצמצום אצלנו!


בעל התניא (ליקוטי תורה הוספות לפ' בחקותי נב,ב): "צמצום זה אינו כפשוטו שנסתלק האור ח"ו, כי באמת לית אתר פנוי מיניה (תיקוני הזהר קכב.) וכמ"ש במדרש רבה פ' שמות פ"ב למה מתוך סנה ללמד שאין מקום פנוי בלא שכינה אפילו סנה אלא הפירוש שהסתלקות זו היינו מבחינת הגילוי להיות בבחינת העלם ... שנתעלם האור מהיות בבחינת גילוי והלבשה והשגה, ומסתתר להיות מכוסה ומופלא ונעלם".

הצמצום הוא השורש של הכלים, כי זו הפעולה של הכלי – לצמצם את האור, "שמש ומגן הוי-ה אלוקים" – אלוקים הוא המגן מאור השמש שזה הוי-ה.
בזכות הצמצום אנחנו יכולים להיות, לראות, לדבר על זה, בלי הצמצום היינו מתאדים...

לאחר הצמצום - עיגולים ויושר:


האריז"ל (עץ חיים - שער א ענף ב): "יש מי שכתב כי הי' ספירות הם כסדר י' מדרגות זו אח"ז וזו למטה מזו... ורבים יחכמו ויאמרו כי הם בצורת גלגלים עגולים זה תוך זה וזה מקיף וסובב לזה... והנה האמת הוא שאלו ואלו דברי אלוהים חיים וכולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת...

והנה בהיות אור הא"ס נמשך בבחי' קו ישר תוך החלל הנ"ל לא נמשך ונתפשט תכף עד למטה. אמנם היה מתפשט לאט לאט ר"ל כי בתחלה התחיל קו האור להתפשט שם ותכף בתחלת התפשטותו בסוד קו נתפשט ונמשך ונעשה כעין גלגל א' עגול מסביב... ואחר כך נתפשט עוד הקו הזה ונמשך מעט וחזר להתעגל ונעשה עגול ב' תוך עיגול הא'... ועד"ז היה הולך ומתפשט ומתעגל עד עגול י'...

והנה כל עולם ועולם יש בו י"ס פרטית וכל ספי' וספי' פרטית שבכל עולם ועולם כלול מי' ספי' פרטי פרטית וכולם הם בצורת עיגולים זה תוך זה וזה לפנים מזה עד אין קץ ומספר וכולם כגלדי בצלים זה תוך זה ע"ד תמונת הגלגלים כנזכר בספרי תוכניים.

והנה הבחי' המחברת כל העיגולים יחד הוא ענין קו הדק הזה המתפשט מן הא"ס ועובר ויורד ונמשך מעיגול אל עיגול עד סיום תכלית כולם כנ"ל ודרך הקו הזה נמשך האור והשפע הצריך לכל א' וא' מהם...

ועתה נבאר בחי' הב' שיש בי"ס הלא הוא בחי' אור היושר כדמיון ג' קוים כצורת אדם העליון. והנה דרך הקו הנ"ל המתפשט מלמעלה למטה אשר ממנו מתפשטים העיגולים הנ"ל גם הקו ההוא מתפשט ביושר מלמעלה למטה מראש גג העליון של עיגול העליון מכולם עד למטה מתחתית סיום כל העיגולים ממש מלמעלה למטה כלול מי"ס בסוד צלם אדם ישר בעל קומה זקופה כלול מרמ"ח אברים מצטיירים בציור ג' קוים ימין ושמאל ואמצע כלול מי"ס בכללות וכל ספי' וספי' מהם נפרטת לי"ס עד אין קץ ע"ד הנ"ל בענין הי"ס שהם בדרך העיגולים.

והנה בחי' זאת הב' נקרא צלם אלהים ועליה רמז הכתוב באומרו ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים וכמעט כל ס' הזוהר והתיקונים רוב דבריהם כולם מתעסקים בבחי' ב' הזאת בלבד והרי בזה יתקיימו ב' הסברות הנ"ל כי יש ב' בחי' דרך עיגולים ודרך קוים ושתיהם כא' טובים דברי אלוהים חיים".

הרב יהודה בן חמו – האריז"למלמד כאן כמה עניינים:


א. הספירות הם צורת הקשר של השלמות האלוהית אל המרחב החסר והמוגבל.

ב. מציאות אחת קבועה אבל חסרה מוגבלת לא מוסרית לא ערכית לא מוארת (העיגולים) ומציאות אחרת המשלימה אותה בונה אותה מעדנת ומרוממת אותה (יושר) וכך ליצור השתלמות מתמדת.

הקו בתוך העיגולים הוא כמו הנשמה בתוך הגוף, היא גם מחיה אותו אבל גם משפיעה עליו ומקדשת אותו לאט לאט.

ג. תורת הקבלה כמו כל התורה באה לרומם ולתקן את העולם ולהשלימו, זהו רצון ה' שהעולם ישתלם תמיד, לכן התורה לא מסכימה ולא משלימה במרחבים ירודים כמו העולם שלנו עם תופעות טבעיות כגון עצלות שנאה וכו' אלא מצווה על תיקונם ועילויים.

לימוד הדרך של התיקון זהו לימוד התורה, יישום הדרך הזאת נקרא קיום המצוות!


הרב יהודה בן חמו - איך נפגשים עם אלוהים בתוכנו?

כשאנחנו מנסים להיפגש עם מציאותו של אלוהים אנחנו בבעיה, כי לא ניתן להיפגש איתו שכלית כיוון שאינו נוסחה, ואי אפשר לחושו בחושים כי אינו חומר.

אולם יש בכל אדם ערוץ נוסף שהוא כולו ודאות גמורה ועליונה והוא אינו לא שכל ולא חושים - ערוץ הטוב.

בכל אדם טבוע עמוק עמוק גרעין של טוב שתמציתו היסודי אומר 'זה לא מוסרי לעשות רע לכל נברא ללא סיבה מוצדקת'.

כל אדם, מכל תרבות, מכל אומה ומכל דת, בכל יום שילך ברחוב ויראה אדם מבוגר מענה תינוק קטן על ידי שמניחו יחף על ריצפה רותחת באמצע הקיץ והתינוק צורח מכאבים וכשישאל אותו למה הוא עושה זאת ויקבל תשובה: 'סתם ללא סיבה', לא משנה אם הוא זקן, נער, אישה, עצוב, שמח, מדוכא, או מאושר, ממהר או לא, הוא יתקומם וילחם נגד המבוגר בכל כוחו כדי להפסיק את התעללות הזאת.

זה אנחנו, זה מהותנו, אנחנו בנויים באופן כזה שהטוב הוא מרכז חיינו והוא גובר על כל השיקולים וחוצה את כל היבשות, התרבויות והדתות.

אם יבוא מלומד גדול תוך כדי הסיטואציה ויאמר לנו מאיפה הוודאות שמה שאנחנו נלחמים בשבילו הוא האמת, אולי המבוגר צודק וזכותו להצחיק את עצמו על ידי הילד הקטן וכל אחד והאמת שלו וזה מקובל אצלם?

שאלות אלו בכלל לא יעלו לדיון כי יש לנו ודאות גמורה שהטוב הוא האמת ולא עושים נזק וצער לאדם אחר ללא סיבה מוצדקת נקודה.

אם ימשיך המלומד וישאל: 'ומניין לך הוודאות במשפט הזה'? קרוב לודאי שנחשוב אותו למשוגע ממש כמו ואפילו יותר מאדם שישאל מניין לך ששתים ועוד שתיים זה ארבע, זה ברור שזה כך ואם זה לא ברור לך אין לי מה לדבר איתך.

הטוב כל כך ודאי לנו שאנחנו מסוגלים להפסיד דברים רבים, קידום וכבוד רק בשביל שהטוב ינצח. איננו מסוגלים להסביר מדוע זה כך, אבל דבר זה איננו מוריד מהודאות הגמורה שהטוב הוא הדבר החשוב ביותר בחיינו.

לפי חכמי ישראל בערוץ זה ממש אנחנו פוגשים את אלוהים.

כשהבריטים השתלטו על היבשת ההודית הם אסרו לשרוף את האלמנה בחיים ביחד עם בעלה שנפטר.
בכפר אחד החליטו זקני הכפר לקיים את המנהג שלהם מימים ימימה והאשה הראשונה שבעלה נפטר הועלתה על המוקד ביחד איתו...
תפסו הבריטים את זקני הכפר והורו להרוג אותם.
אמר זקן התשובים, יש לנו מנהג קדמון לשרוף את האשה ביחד עם בעלה...
אמר לו השופט הבריטי, זה בסדר, גם לנו יש מנהג קדמון, לתלות את מי ששורף אנשים בחיים...

ההיסטוריה - זירת התגלות מידותיו של ה':

אלוהים מתגלה לא רק בעומק אישיות האדם בצורה ברורה וודאית אלא גם בכל המציאות כולה.

הרב קוק (אורות הקודש ב, מאמר שלישי, סדר א, ג - הופעת כללות ההויה): "השכלה פשוטה וישרה היא שכל המאורעות שבעולם, כל היצורים, כל מעשיהם, וכל פרטי עניניהם, טבעיהם, תכונותיהם, מדותיהם, ארחות חייהם, החמריים, וקל וחומר הרוחניים, הכל הוא תמצית מההופעה של כללות ההויה".

הדבר הכי בוטה ב'כל המציאות' היא צורת התפתחותה התמידית, הכל מתעלה בצורה עקבית לאורך כל שנות ההיסטוריה ונהיה יותר טוב ואיכותי, לכן אנחנו אומרים: "טוב ה' לכל".

ההטבה היא אופי המציאות של הכל, אדם הרוצה להיות מציאותי צריך להיות טוב, אדם שאינו טוב הוא אינו מציאותי הוא אינו תואם לאופי המציאות.

לסטיבן פינקר (Steven Pinker) יש הרצאה בTED עם 3 מליון צפיות בנתיים, המראה את ירידת האלימות מימי המקרא ועד היום, וטוען כי למרות שזה עשוי להיראות לא הגיוני, בהתחשב בעירק ודרפור, אנו חיים בתקופה השלווה ביותר בקיום המין שלנו.

יחוד קב"ה ושכינתיה חיבור הנבראים למידותיו:


עולם האידיאלים - עולם המידות הנקרא בחז"ל עולם האלוהות, אינו עולם של ערכים מתים המחכים שמישהו יואיל בטובו לגלות אותם בארץ ח"ו, אלא עולם חי מציאותי קיים רצוני נצחי אחדותי אורגני הדוחף ומושך את כל ההויה כל הזמן אליו.

תפקידנו בתורה ללמוד על העולם האצילי הזה וע"י המצוות לצוות את עולמנו אליו על מנת לינוק ממנו, היעד הוא לחבר את החיים שלנו אל מקורם האלוהי ובזה להמשיך חכמה שלום אחדות חיים נצח והרמוניה לעולמנו המשווע לחיים עליונים אלו ובזה להשלימם לחיותם להאדירם לאחדם ולתקנם.


והנה ע״פ הדברים האלה, חיברתי לך קורא נעים חיבור קטן זה, וכונתי בו להציע לפניך כללי האמונה והעבודה על בורים, באופן שתוכל לעמוד עליהם אל נכון, ויצטיירו בשכלך ציור מספיק מוצל מן הערבוב והמבוכה, ותראה שורשיהם וענפיהם במדריגותם בבירור האפשרי שיתישבו על לבך, ותקנה אותם בשכלך במובחר שבפנים.

ומשם והלאה יקל לך למצא דעת אלקים בכל חלקי התורה ופירושיה, ולעמוד על כל סתריה, כברכת ה' אלקיך אשר יתן לך.


להחליף משקפים! זו מטרת הספר הזה! מאותו רגע, כל מה שתראה בעולם יהיה צבוע בצבע של אמונה, ומראה אחרת לגמרי!!!


והנה נשתדלתי לסדר הדברים בסידור שנראה לי יותר נאות, ובמלות שחשבתים היותר הגונות, לתת לך ציור שלם מהדברים האלה אשר גמרתי להשכילך. ע״כ גם אתה עתה צריך אתה לדקדק על כל זה, ולשמור את כל זה שמירה מעולה, עד תמצא מקום שיועיל לך, ולא תוותר על שום דקדוק, פן יתעלם ממך ענין הכרחי. אבל זה אשר תעשה, תדקדק על כל המלות ותשתדל לעמוד על תוכן הענינים ולעצור כל אמתתם בשכלך, ומצאת לך מנוח אשר ייטב לך.

והנה קראתי שם הספר דרך ה׳,
כי הנה הוא כלל מדרכיו ית׳ שגלה לנו ע״י נביאיו והודיענו בתורתו, ובהם מנהלנו ומנהל כל בריותיו.

וחלקתי אותו לד׳ חלקים:

הא׳ - אדבר בו על כלל יסודות המציאות ופרטותיו.

הב׳ - בהשגחתו ית׳,

הג׳ - בנבואה,

והד׳ - בעבודה.

ואתה אחי כל מבקש ה׳ בדרך הזה לך, וה׳ יהיה עמך ונתן לך עינים לראות ואזנים לשמוע נפלאות מתורתו. אכי״ר.





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!

אתם קבעתם - הפוסטים הכי מעניינים החודש: