יום שישי, 12 במאי 2017

תורה וצבא - ר' עקיבא ומרד בר כוכבא

תורה וצבא - ר' עקיבא ומרד בר כוכבא


גמרא[1] (יבמות ס"ב:): "רבי עקיבא אומר: למד תורה בילדותו – ילמוד תורה בזקנותו, היו לו תלמידים בילדותו – יהיו לו תלמידים בזקנותו, שנאמר: "בבקר זרע את זרעך …(קהלת יא,ו).
אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם.
עד שבא רבי עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם – רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה.
תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת. אמר רב חמא בר אבא, ואיתימא (ואם תאמר) רבי חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה. מאי היא? אמר רב נחמן: אסכרה (דיפתריה)".

במהדורה הספרדית של איגרת הרב שרירא גאון, מתגלה כתוב ש"העמיד ר' עקיבא תלמידים הרבה, והוו שמדא על התלמידים", כלומר שנהרגו 24,000 תלמידיו במרד בר כוכבא.

לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא, נקם אדריאנוס ביהודים. מלבד עשרת הרוגי מלכות, חללי המלחמה והרעב, טבחו הרומים כ-580 אלף איש מראש העין עד באר שבע, והרסו 50 מבצרים ו-985 יישובים (כך כותב ההיסטוריון קסיוס דיו). מאות אלפי שבויים יהודים נמכרו לעבדות, עד שביריד העבדים בחברון נמכר שבוי יהודי בפחות ממחיר מנה יומית של מספוא לסוס. אדריאנוס עקר את כל עצי הזית והגפן, שעליהם הייתה פרנסת התושבים, והפקיע את בעלותם על האדמה. כן גזר גזירות קשות על מלמדי תורה ועל מקיימי מצוות כמו הנחת תפילין, ברית מילה, שמירת שבת ועוד. כך הושמד למעשה כל היישוב היהודי בדרום ארץ ישראל – כשני מיליון יהודים, כמחצית העם היהודי באותה תקופה.

מה התלמידים של ר' עקיבא עשו במרד? הם לא אמורים להיות בבית מדרש?

מרד בר כוכבא פרץ כשבעים שנה לאחר חורבן בית המקדש השני, תקופת זמן הדומה לתקופת זמן הגלות הראשונה, גלות בבל.

נדמה היה שחורבן בית שני, חורבנה של ירושלים, לא יכול להתמשך יותר מאשר שני דורות. זהו זמן בו עדיין קיימים זקנים שהיו ילדים בעת שהבית השני עמד על תילו. בדיוק כתבנית גלות בבל. נדמה היה שהרצף נמשך, שאותו שינוי של התרחקות מכל הקדושות הקבועות למקום לא חייב להמשך. אולי הכל יחזור אל מקומו בשלום. אי אפשר היה לקבל את המחשבה שמעתה צריך להתרגל למצב שונה לגמרי, שאין מקדש ואין עבודת המקדש, שאין כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם, שאין שריד של מלכות ואין ירושלים, אין לשכת הגזית של הסנהדרין, בה היתה תלויה הסמכות המשפטית של חכמים. כל זה לא יהיה. איך אפשר לתפקד כך? האם צריך להשלים עם זה?

והנה פורץ המרד. מרד שכקודמו היה מטרד גדול מאד לאמפריה הרומית.

ר' עקיבא מוביל קו מסויים של תמיכה פעילה במרד, הצטרפות למרד ואף יותר מכך - קביעת הלכה שדווקא בדרך זו תהיה גאולת ישראל!

הוא קבע שבר כוכבא יכול להיות משיח לישראל!

תלמוד הירושלמי (תענית ד,ה): ״רבי עקיבה כד הוה חמי בר כוזבה הוה אמר: דין הוא מלכא משיחא !").

הרמב״ם (הלכות מלכים יא,ג): ״רבי עקיבא חכם גדול מחכמי המשנה היה, והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך, והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח, ודימה הוא וכל חכמי דורו (כלומר, גם תלמידיו) שהוא המלך המשיח".

ר' עקיבא קבע שהגאולה לא תבוא בדרך של נסים ונפלאות, אלא בדרך ארצית וצבאית מובהקת, בדרך מלחמה של פדות וגאולה.

לא ייתכן שרבם ״נושא כליו של בן כוזיבא״ והתלמידים לא ישתתפו במלחמה!

המטבעות במלכות בר כוכבא כללו לולב עם הדס אחד וערבה אחת, כשיטת ר״ע (סוכה לד:)!

גם מה שסופרים את הנופלים באמצעות התפילין של ראש שלהם, קשור למה שר״ע ובית מדרשו התעטרו בתפילין כל היום, כולל בזמן שיצאו לקרב, דבר שהפך לסמל המרד (ברכות ו. גיטין נז: מסכת שמחות ח,יג).

לגבי ישוב הדברים עם הגמרא ביבמות (סב:), שם הגמרא עומדת על הסיבה הרוחנית מדוע לא זכו במרד זו לנצחון כולל כמו במרד החשמונאים, משום שלא נהגו כבוד זב״ז.

לגבי מה שמצוין שמתו מוות קשה, ב״אסכרה" [=חנק], מסבירים ההיסטוריונים שהרומאים התקשו להתמודד עם מערות בר-כוכבא עד שהתחילו להדליק מדורות בפתחי המערות, ולהרוג את המורדים ביציאתם. רבים לא הצליחו כלל להימלט ונחנקו בתוך המחילות.

הרב קוק (קבצים מכתי"ק ב' עמ' צו): ״זאת הייתה מידתו של ר' עקיבא... היה מאחד צפיית ישועה רחוקה... ההתעוררות הטבעית, לסייע לישועה קרובה לישראל בכל צורה שתזרח, שעל כן היה נושא כליו של בר כוכבא...״.

וכן (ראש מילין, התגין, שין, עמ' מ-מא): ״וסודו אשר ליראיו וחושבי שמו, הם הם תלמידי רבי עקיבא, היודעים להצמיד כל עזוז חיים אשר בתבל וכל מאורעותיה, אל האור האצילי אשר ברזי מחשבת תמים דעים".

וכן (מאמרי הראי"ה ב, מגד ירחים עמ' תקא): "[חודש] אייר - הגבורה העילאה של תלמידי רבי עקיבא, והצפונה של קדושי הקהילות, מתחברות יחד באוצר הרזים של רשב"י".

מדהים שזכינו ובדורנו יום ל"ג בעומר נקבע כיום ההוקרה למערך המילואים!

מי שמכיר איך צה"ל בנוי יודע שהמאמץ העיקרי במלחמה נעשה ע"י אנשי המילואים, הצבא הסדיר נועד להחזיק מספיק זמן בשביל לגייס את המילואימניקים...

אנשים שעוזבים את האשה, הילדים, העבודה והלימודים, פושטים את בגדי האזרחות ועולים על מדי ב'.

לא בשביל כסף או סיכה - אלא בשביל האומה, בשביל המדינה. 

בזכות האנשים האלו אנחנו מנצחים במלחמות, בזכותם העם לא נטבח על ידי האויב, בזכותם אנחנו חוגגים את יום העצמאות ואת יום שחרור ירושלים. ובזכותם יש לנו מדינה. 


רבי יצחק אבוחצירא זצוק"ל מחיפה, נפטר לפני 26 שנים, נינו של רבי יעקב אביחצירא זצוק"ל.
הצדיק היה מלומד בניסים וגאון אדיר בתורה,  כשהגיע לארץ התגייס לשירות צבאי ולשירות מילואים.
כתב באגרותיו שזאת היתה גאוותו ושמחתו כל ימיו. חיילי צה"ל הם קדושים וצריך להיזהר בכבודם כלשונו.

תמונת רבי יצחק, כשהיה בצבא במלחמת סיני:


זה מה שכתב על מעלת מצוות השירות הצבאי:




השילוב של תורת הסוד והחגיגות במירון ביחד עם ההוקרה לחיילי המילואים זה בדיוק תורת ר' עקיבא ורשב"י!

האמת שלמרד היו סיכויי הצלחה מבחינה פוליטית וצבאית, ובכל זאת הוא נכשל כשלון קשה מאד מסיבות פנימיות מוסריות.

הסיבה לכישלון היתה שבר כוכבא 'עף על עצמו'... הוא פנה לאלוקי ישראל ואמר 'אל תתערב ואל תעזור, רק אל תפריע, אנחנו נסתדר לבדנו' (איכה רבה ב,ד).

שם נגמר הסיפור...

ר' עקיבא מחבר את התורה ואת הצבא, אתה הרמטכ"ל אל תנתק את הצבא מהתורה!

מי שרואה את הדברים האלו אקטואליים גם להיום, זה על אחריותו בלבד...

תגובה 1:

  1. הרצבי זצל היה אומר שבר כוכבא התכון אנחנו לא רוצים מלחמה ניסית אלא מלחמה טבעית שאנחנו נעשה אותה וננצח

    השבמחק

תגובתך פורסמה, תודה רבה!

אתם קבעתם - הפוסטים הכי מעניינים החודש: