צניעות
במדבר
(כו,ה): "חנוך משפחת החנוכי".
רש"י: "משפחת החנכי. לפי שהיו האומות מבזין אותם, ואומרים, מה אלו מתייחסין
על שבטיהם, סבורין הן שלא שלטו המצריים באמותיהם, אם בגופם היו מושלים קל וחומר בנשותיהם,
לפיכך הטיל הקב"ה שמו עליהם, ה"א מצד זה ויו"ד מצד זה, לומר, מעיד אני
עליהם שהם בני אבותיהם, וזה הוא שמפורש על ידי דוד, שבטי יה עדות לישראל (תהלים קכב,ד),
השם הזה מעיד עליהם לשבטיהם, לפיכך בכולם כתב החנכי הפלאי".
אבל בשם ה' האותיות הן י' ואח"כ ה' למה כאן הקב"ה שם אותם הפוכות
כי כתוב שהאיש הוא כנגד האות י' והאשה כנגד האות ה' ואם זכו שכינה ביניהם!
והנשים במדבר היו יותר צנועות מהגברים! על הנשים כתוב "אחת היתה ופרסמה הכתוב", על הגברים לעומת זאת כתוב "וכל העם בוכים למשפחותיהם".
לכן ה' הקדים את האות של הנשים.
איך הגברים הגיעו למצב כזה?
במדבר (כה,א): "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בַּשִּׁטִּים וַיָּחֶל הָעָם לִזְנוֹת אֶל בְּנוֹת מוֹאָב".
איך עמ"י חוטאים בחטא כל כך חמור כשהם אחרי ארבעים שנה במדבר ביחד עם משה ואהרון, המשכן וענני הכבוד?
חכמינו מספרים שהחטא הזה בא לעם ישראל בלי כוונה. הם לא רצו לחטוא בו מלכתחילה. רק ויתרו לעצמם ויתורים קטנים בצניעות וכך התגלגלו לחטא כל כך חמור בעריות ועבודה זרה. וזו בדיוק הייתה עצת בלעם. להכניס אותם למדרון חלקלק שקל להיכנס אליו, והמתחיל לרדת בו מוצא לבסוף את עצמו נופל בזימה ובעבודה זרה היותר שפלה שיש.
ידע בלעם כי אם יהודי יצטרך לבחור בין בעל פעור לעבודת האלוקים שהוציאם ממצרים - בודאי שהוא לא ילך אחרי עץ ואבן. מה הייתה עצתו של האיש החכם להרע? אמר להם: תקימו קניון של אוהלים סביב מחנה ישראל. טבעו של קניון שהוא מושך סקרנים. כך ימשכו בני ישראל לטייל בשוק של מדיין, רק כדי לראות. אולי לקנות, אם ימצאו משהו זול. האם יש בזה איסור? בודאי שלא!
כמובן שיהיו שם גם חנויות של בגדים שהישראלים אוהבים. בפתח החנות תעמוד אשה מבוגרת שתציע לישראלים המסתובבים "כלי פשתן מבית שאן". וכי יש איסור לקנות בגדים יפים? בודאי שלא. יש בזה אפילו צד של מצווה. תוך כדי המשא ומתן מגיעה צעירה לבושה בגדים נאים ומספרת על "מבצע" בהנחה מיוחדת של בגדים, הבגדים שב"מבצע" נמצאים בתוך האוהל. הישראלי לא תכנן להיכנס לאוהל יחד עם הצעירה, חכמים לא גזרו עדיין על איסור יחוד. הוא מרגיש שזה לא ממש כשר, אבל המחיר טוב וזה רק לרגע.
בינתיים הבחורה מציעה לקונה לשתות משהו קר, יין טוב שיש לה במקרה באוהל. לא נעים לסרב. הוא לא תכנן לשתות פה יין, עוד לא נאסר יין של נכרים, הוא מרגיש שזה לא ממש כשר לשתות יין עם בחורה גויה צעירה. אבל לא נעים לפגוע בה, דרכי שלום. לא נימוסי. אולי אפילו חילול ה'. הוא שותה איתה קצת יין שמרומם את האווירה ומשחרר את המעצורים. תוך כדי שהיא מחפשת את הבגדים שבמבצע היא שואלת בתמימות. תגיד: "למה אנו אוהבין אתכם ואתה שונאים אותנו?" להוכחת הפתיחות והכנות שלה היא אומרת: "טול לך כלי זה חינם! הלא כולנו בני איש אחד. בני תרח אבי אברהם". היא אפילו לא מנסה להציע לו אוכל לא כשר. "אין אתם רוצים לאכול מזבחותינו ומבישולינו? הרי לך עגלים ותרנגולים שחטו כמצותכם ואכלו!" איזה מילים יפות! הישראלי מרגיש ממש עלוב ומצומצם מול הנדיבות והלב הפתוח שלה. וחושב בליבו: למה באמת להרבות שנאה בין יהודים לאינם יהודים? בואו נעשה את העולם אחד!!
קשה להתנגד לחזון כל כך יפה של אחדות ושלום, במיוחד כשבחורה נאה מציעה אותו תוך כדי שהיא מציעה יין טוב ומציעה גם את עצמה. "כיון שהיה תובעה, אמרה: "שחוט את התרנגול הזה ונבשל ונאכל עמך, וברשותך אני". כשבא לשחוט, אומרת לו: "איני שומעת עד שתשחטנו לפעור".
אָמַר לָהּ: הֲלֹא יְהוּדִי אֲנִי! אָמְרָה לוֹ: וּמָה אִכְפַּת לְךָ? כְּלוּם מְבַקְּשִׁים מִמְּךָ אֶלָּא פִּעוּר, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁעֲבוֹדָתָהּ בְּכָךְ, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁאֵינִי מַנִּיחָתְךָ, עַד שֶׁתִּכְפֹּר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה רַבְּךָ. והוא נשטה אחריה ושוחטו לפעור ואוכל עמה ונצמד זו לזו". (ע"פ סנהדרין קו. תנחומא בלק יח)
חכמינו בגמרא ובמדרש מספרים את הסיפור הזה למרות שהוא לא כל כך צנוע. הכל על מנת שנבין את העצה הגאונית של החכם הרשע הזה, בלעם. הוא ידע שאפשר להפיל את עם ישראל בקטנות.
ויתור קטן פה וויתור קטן שם יביא לו את הכל.
הוא צדק. עם ישראל עמד לפני כליון. הקב"ה אומר בעקבות מעשה פנחס: "לא כילתי את בני ישראל בקנאתי" - הא למדת שאילולא פנחס - היה עם ישראל כלה מן העולם.
בצניעות לא משחקים משחקים! במיוחד לא בזמן הזה של הקיץ!!!
וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו!!!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!