הלכות מעשיות לשביעי של פסח שחל בערב שבת:

הלכות מעשיות לשביעי של פסח שחל בערב שבת:

א) עירוב תבשילין – בכדי שנוכל לבשל ולהכין דברים שונים מיום טוב לשבת אנו צריכים לעשות 'עירוב תבשילין' ביום חמישי (מי שמבשל ביו"ט על סמך העירוב, שיבשל בבוקר/צהרים ולא סמוך לשקיעה).

לוקח מצה וביצה (או כל תבשיל הראוי ללפת בו את הפת), ומברך "על מצוות עירוב", ואומר: "בהדין עירובא יהא שרי לן לאפויי ולבשולי ולאטמוני ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיומא טבא לשבתא", ובעברית: "בעירוב זה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולעשות כל צרכינו מיו"ט לשבת".

את העירוב יאכל בשבת (כדאי בסעודה שלישית).

[גם מי שלא מתכנן לבשל ביום שישי לצורך שבת – צריך לעשות עירוב תבשילין, שכן לדעת חלק מהדיעות העירוב נצרך בשביל יתר ההכנות מיו"ט לשבת, ובכלל זה גם הדלקת נרות (שו"ע תקכז,יט), וכן אנו מזכירים בנוסח העירוב].

ב) כלי חמץ – אסור לבשל בכלי חמץ לקראת שבת. אבל בשבת עצמה מותר להשתמש בכלי החמץ, רק צריך להזהר שכלי הפסח הנמצאים עדיין במטבח לא יבלעו חמץ בשום צורה, וישארו כשרים לפסח (לשנה הבאה).

ג) מוקצה – כלי החמץ, ומאכלים המכילים חמץ, אינם אסורים בשבת מדין מוקצה.

ד) קטניות - מותר לאכול קטניות בשבת, כיוון שכבר הסתיים חג הפסח. הקטניות לא היו מוקצים אף בחג, שכן הם ראויים לאכילה למי שנוהג לאוכלם.

מותר גם למי שאינו אוכלם בפסח עצמו לבשלם ביום שישי לכבוד שבת, שכן אפשר שיבואו אורחים שנוהגים לאוכלם ביום שישי.

וכל שכן שמותר לבשלם בחול המועד, לצורך השבת.

-מותר לבשל קטניות (כגון אורז) בכלי פסח (כף החיים תנג,כז).

ה) מוצרים שנכללו במכירת חמץ - המכירה עצמה חוזרת רק במוצ"ש, שכן אין עושים משא ומתן בשבת, אבל, ברבים משטרי המכירה כותבים שהנכרי מסכים שמותר ליהודי לקחת מהחמץ הנמכר – ומחירו ינוכה מהחוב של הנכרי לאחר מכן, ולכן אין איסור גזל בלקיחה מהמוצרים הנ"ל במקומות שסעיף זה נכלל בהסכם עם הגוי.

[במודיעין הרב אלחרר סיכם עם הגוי שלכתחילה נאכל ונשתמש בכשר עד מוצ"ש. אבל הגוי לא יפקיע את המכירה אם משהו יקח מן המכור, לכן להשתמש בסעיף זה רק בשעת צורך גדול].

ו) הלל הגדול – יש אומרים בבית הכנסת הלל הגדול בערבית של שביעי של פסח (סידור "אבותינו" עמ' 750) אבל רוב ככל בתי הכנסת לא נהגו לאומרו.

ז) פרקי אבות - (השנה יש 7 שבתות עד שבועות), ראיתי ארבעה מנהגים:

א. להתחיל תכף אחרי פסח ובשבת השביעית לקרוא פרק היראה (=כלומר פרק א של דרך ארץ זוטא), (מנהג המסתערבים ומנהג צפת בדורות המאוחרים).

ב. להתחיל תכף אחרי פסח ובשבת השביעית חוזר חלילה פרק א' דאבות (מנהג העולים מספרד).

ג. להתחיל תכף אחרי פסח עם פרק חלק שבסנהדרין ואח"כ להמשיך פרקי אבות כסדרן (רמ"ע מפאנו).

ד. להתחיל פרקי אבות שבוע אחרי פסח.

ח) מימונה (במוצ"ש כשחלים כבר הלכות ספירת העומר) – הרב שמואל דוד (רבה של עפולה) פסק שמותר לחגוג כרגיל (בצניעות ועל פי ההלכה כמובן) על פי רבי חיים פלאג'י שכתב בספר נפש כל חי: "בח' אייר יום חג של קהילה פלונית ומסתפרים בו וכן ביא' וכו' ". ואם כן ביום חג של אדם פרטי או קהילה או עדה מותר להסתפר, ק"ו כלי זמר שהוא הפלגה של המנהג דחתונות.

בקצרה:

• יש לעשות עירוב תבשילין ביום חמישי, בכדי שנוכל לבשל ביום שישי לצורך שבת. גם מי שלא מעוניין לבשל – יעשה עירוב תבשילין, שכן לדעת חלק מהדיעות העירוב נצרך גם להכנות אחרות לשבת, ובכלל זה הדלקת נרות.

 •אין לבשל בכלי החמץ לפני שבת, והם מוקצים. מותר להשתמש בכלי חמץ בשבת עצמה, ובלבד שיקפיד שכלי הפסח לא יבלעו מהם.

• אין איסור מוקצה בשבת בכלי החמץ ובמוצרים שיש בהם תערובת או חשש חמץ, על אף שהיו אסורים בשימוש ואכילה בין השמשות.

• אין איסור מוקצה בקטניות / 'שרויה' / מצה שאינה שמורה, לא בחג ולא בשבת, גם לנוהגים בהם איסור, שכן יש בשכנות להם הנוהגים לאוכלם. מותר לבשל את כל הנ"ל בחול המועד וביום שישי לצורך שבת.

• מותר להוציא מוצרים מהארון שנמכר לגוי בשבת, ואין בכך גזל הגוי (במקומות שהסכימו לכך במכירת חמץ עצמה, במודיעין אפשר רק במקרה צורך גדול).
• מימונה ניתן לחגוג כרגיל (בצניעות, על פי כללי ההלכה) במוצ"ש, כולל מוזיקה.

רק בשנה הרביעית והשביעית לשמיטה (התשע"ט, התשפ"ב):

ביעור מעשרות - לא לשכוח לעשות ביום חמישי:

-במקום שקיימת תוצרת טבל, יש להפריש ממנה תרומות ומעשרות עד ערב חג הפסח.

-אנשים המחזיקים ברשותם מטבעות לצורך חילול המעשר שני ונטע רבעי, יש לחלל את המטבע על סוכר, להמיס אותו במים רותחים ולשפוך לכיור. [לקחת סוכר (2 כפות) ולומר: 'המעשר השני הנמצא במטבע - הריהו מחולל על הסוכר'. לאחר מכן מותר להשתמש במטבע לקניית דברי חולין, אך בכל מקרה לא ישתמש יותר באותו מטבע לשם חילול מעשר שני].

מי שבידו קופסאות שימורים (או בקבוקי יין), ויש עליהן השגחה מוכרת שהפרישו מהן תרומות ומעשרות, אין חייב בביעור, אף אם הוא רוצה להחמיר על עצמו ולעשר.

מי שבידו קופסאות שמורים שידוע לו בוודאות שלא הפרישו מהם תרו"מ (דבר שאינו שכיח), יפתח כל אחת מהן בזמן הביעור ויעשר אותה כדין, אם הקופסאות זהות ומאותו תאריך יצור, מותר בדיעבד לפתוח קופסא אחת ולהפריש ממנה על השאר. במקרה ואינו יכול לפתוח את הקופסאות יכול להפקירם בפני ג' מאוהביו שיודע שלא יזכו בפירותיו, ויודיעם שאינו רוצה לחזור ולזכות בפירות אלו למרות שהם ברשותו, וכשיזכה בהם יקיים בהם מיד מצות ביעור.

וידוי מעשרות:
-לפי הרב עובדיה מצוה לכל העדות לקרוא את הוידוי מס"ת (כי תבוא דברים כו, יב-טו) אחרי אשרי לפני תפילת יח׳, בלי ברכות.  כך נהג האדר"ת רבה של ירושלים.

אמנם חתנו הרב קוק זצ"ל (בספרו משפט כהן סי' נו) כתב שמכיוון שבזמן הזה ההפרשה היא בטומאה, שהרי כולנו טמאי מת, אי אפשר להתוודות, שהרי נאמר "לא עברתי ממצוותיך וגו' ולא ביערתי ממנו בטמא", וזאת אינו יכול לומר, ולכן יקרא מחומש, וכך פסק הרב אליהו זצוק"ל (גם מהטעם שחוששים לדעה שקריאה בתורה תמיד טעונה ברכה).

לאחר אמירת הפסוקים אומרים משנה זו (מעשר שני ה,יג): "השקיפה ממעון קדשך מן השמים - עשינו מה שגזרת עלינו, אף אתה עשה מה שהבטחתנו, השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל - בבנים ובבנות, ואת האדמה אשר נתת לנו - בטל ומטר ובולדות בהמה, כאשר נשבעת לאבותינו ארץ זבת חלב ודבש - כדי שתיתן טעם טוב בפירות".

לאחר הוידוי מוסיפים תפילה זו: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו, כשם שזכינו לקיים מצוות ביעור מעשרות ווידוי מעשרות, כן יזכנו הקב"ה לקיים מצוות הפרשת תרו"מ מהתורה, וכן מצוות ביעור ווידוי מעשרות מן התורה, בביאת גואל צדק ובבנין בית המקדש במהרה בימינו, אמן כן יהי רצון".