יום רביעי, 2 באפריל 2014

פרשת תזריע ושבת החודש – ברית מילה וארץ ישראל

ברית מילה וארץ ישראל


ויקרא (יב,ג): "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ".

כשעם ישראל הגיע לראשונה לארץ ישראל וחצה את הירדן בי' ניסן, בגִּלְגָּל: "וְהָעָם עָלוּ מִן הַיַּרְדֵּן בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְגָּל בִּקְצֵה מִזְרַח יְרִיחוֹ (יהושע ד,יט)".

הפעולה הראשונה שיהושע בן נון עושה, ביצוע מצות ה' למול את בני ישראל. המציאות היתה, שכל מי שנימול ביציאה ממצרים, מת במדבר, וכל הדור שנולד במדבר, לא נימול מפני הסכנה.

יהושע (ה,ב-ג): "בָּעֵת הַהִיא אָמַר ה' אֶל יְהוֹשֻׁעַ עֲשֵׂה לְךָ חַרְבוֹת צֻרִים וְשׁוּב מֹל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֵׁנִית. וַיַּעַשׂ לוֹ יְהוֹשֻׁעַ חַרְבוֹת צֻרִים וַיָּמָל אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל גִּבְעַת הָעֲרָלוֹת".

רש''י (בשם המדרש): "אמר להם (יהושע) סבורים אתם לירש את הארץ ערלים? לא כך נאמר לאברהם ואתה את בריתי תשמור וגו' ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך".

בזכות מצות המילה עם ישראל יורש את ארץ ישראל!

זוה"ק (ח"ב קכד.): "רבי חייא אמר, בזכות ישראל גזירין אתכנעו שנאיהון תחותיהון, וירתי אחסנתיהון, תא חזי מה כתיב, (שמות לד כג) יראה כל זכורך, וכתיב בתריה כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך, דקב"ה עקר דיורין מאתרייהו ואתיב דיורין לאתרייהו, ובגיני כך יראה כל זכורך את פני האדון ה' ".

זכריה (ט,יא): "גַּם אַתְּ, בְּדַם בְּרִיתֵךְ - שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ".

כתב על זה הרמב"ן (לפני 800 שנה בפירושו על שיר השירים ח,יג): "רמז בכאן על עקבות משיח שיהיה הדור כולו חייב, ותשתכח תורה מישראל ותרבה החוצפה והעזות, כדכתיב "מבור אין מים בו" ['אין מים אלא תורה', (ב"ק יז)],  ולא יישאר בידם רק זכות מצוות מילה".

שער החצר (לרב הגאון דוד בן שמעון – "צוף דב"ש". סימן קנ"ה ח"ב עמ' שצ"ח): "ארץ ישראל שקולה כמצוות מילה שנאמר: "וזכרתי את בריתי" וג', "והארץ אזכור", לומר " מה מילה דוחה שבת אף כיבוש ארץ ישראל דוחה שבת". (ילקוט חדש, ערך א"י, ועיין עוד בס' טוב הארץ ד' י"ג) שם רמז בשמות הקרא א"י תמצא בס"ת דילהון מילה כזה: "ארץ החיים, ארץ צבי, ארץ ישראל, ארץ הקדושה". ולכן צריך השוכן בארץ לימול בשרו שאם לאו מטמא הארץ. נמצאת למד שקבלת אלוקותו ית"ש, תלוי בישיבת הארץ וישיבת הארץ תלוי במילה. וזה רמז: ן צדיק בארץ ישלם" כי מי ששומר הברית נקרא צדיק ועומד בנסיון כמו שמצינו ביוסף הצדיק. אבל מ"מ אינו שלם עד שנכנס לארץ ישראל ויושב בה. וז"ש "הן צדיק בארץ" דהיינו שהצדיק דר בארץ אזי הוא ישולם ור"ת הצבי ר"ל באיזו ארץ? וזהו רומז הר"ת שהוא דווקא בארץ הצבי כי זה תלוי בזה".

לאפוקי מכל מיני קולות שקוראים לצאת לחו"ל כדי ללמוד תורה בשקט והלואי היינו חוזרים לגיטאות כי שם הכריחו אותנו ללמוד תורה!

הרב אליעזר מלמד (פניני הלכה): עובדה היסטורית מעניינת היא, שעם שבניו אינם נימולים אינו מסוגל להשתקע בארץ ישראל.

כך כתוב בזוהר הקדוש (ח"ב כג.): כל מי שנימול – יכול לנחול את הארץ. ועתידים בני ישמעאל לשלוט על הארץ הקדושה זמן רב, בשעה שתהיה ריקה ושוממה, וזאת מפני שישמעאל נימול, והם יעכבו את בני ישראל מלשוב למקומם. אבל מפני שהמילה שלהם ריקה בלי שלמות[1] (הם אינם מלים ביום השמיני, וגם אינם פורעים את העור הדק, וכל המל ואינו פורע כאילו לא מל), לכן גם הארץ תהיה תחתיהם ריקה ושוממה. וסוף שיזכו בה ישראל שמילתם שלימה (עיין זוהר ח"ב לב.).

יש קשר מיוחד בין מצוות ברית מילה לישוב הארץ. שתיהן מבטאות את החזון המיוחד של עם ישראל – לגלות את הקדושה בתוך המציאות הארצית, הגשמית.

עולם החומר מטבעו אטום לקליטת הרעיונות הרוחניים, וזה עניינה של ברית המילה, להסיר את הערלה, שמבטאת את האטימות של החומריות, ועל ידי כך לאפשר לחומר להיות שותף בגילוי הרעיונות הרוחניים.

המקום שבו ניתן לגלות את הקדושה בתוך החיים הממשיים הוא ארץ ישראל...


ליקוטי הלכות (או"ח ברכת הפרות ד,ג): "עִקַּר מַה שֶּׁמְּשַׁבֵּחַ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּשִׁבְעַת הַמִּינִין הַטּוֹבִים, עִקַּר הַכַּוָּנָה עַל שׁרֶשׁ הַטַּעַם שֶׁלָּהֶם שֶׁהוּא נעַם הָעֶלְיוֹן שֶׁזּוֹכִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דַּיְקָא וְזֶהוּ בְּוַדַּאי שֶׁבַח גָּדוֹל וְנוֹרָא מְאד, כִּי עִקַּר עֲבוֹדַת הָאָדָם כָּל יְמֵי חַיָּיו הוּא לִזְכּוֹת לְנעַם הָעֶלְיוֹן לַחֲזוֹת בְּנעַם ה'. לְהַכִּיר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ וְכוּ' לַחֲזוֹת בְּנעַם ה'...".

שבת החודש מבשרת על ר"ח ניסן ראש לכל החודשים ששם הוי-ה מאיר בו בשלימות!

כותב החיד"א (ברכי יוסף) שעל דרך הסוד אין לברך ברכת האילנות אלא בחודש ניסן.

בא"ח (בהגדה של פסח "אורח חיים"): "ברכת האילנות היא בחודש ניסן דוקא כדי לסייע בבירורים של הצומח המתחיל בחודש זה, שעל ידי הברכה הזאת וסודה יצליחו המברכים להעלות את נשמות המגולגלים בצומח שתי מדרגות בפעם אחת, דהיינו שיעלו מן הצומח אל האדם בלתי שיצטרכו להתגלגל בבעל חי...".
החודש הזה מסוגל להעלות את הניצוצות הרוחניים שבתוך החומר!

יה"ר שזכות ארץ ישראל וזכות המילה וזכות המצוות של חודש ניסן יעזרו לנו להיגאל החודש הזה בקרוב אמן!




[1] כמו שכל דבר הם עושים בלי שלמות (עבודה ערבית...):

קבלן כבישים חיפש באופן דחוף פועל חרוץ. מגיע אליו ערבי לעבודה. אומר לו הקבלן לערבי - העבודה שלך זה לצבוע פס לבן בשולי הכביש, הנה המברשת ודלי צבע, ויאללה לעבודה. בשעה 4 אני בא לאסוף אותך. בשעה 4 הוא מגיע ורואה שהערבי צבע 800 מטר. שמח הקבלן אחלה של פועל מצאתי. למחרת הגיע הקבלן וראה שהערבי צבע 400 מטר. חשב הקבלן שהערבי התעייף אבל גם 400 מטר זה הרבה. ביום השלישי הגיע הקבלן ורואה שהערבי צבע רק 50 מטר. שואל הקבלן את הערבי: אני לא מבין אותך, ביום הראשון צבעת 800 מטר אתמול 400 מטר והיום רק 50 מה קרה לך? עונה לו הערבי: מה אני אעשה כל יום הדלי יותר רחוק...


מו"ר אבי סיפר שראה ערבי שבונה חדר מסביבו ולא משאיר דלת כדי לצאת...

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!

אתם קבעתם - הפוסטים הכי מעניינים החודש: