ספירת העומר וחול המועד - הקודש בתוך החול
טללי חיים (פסח רסו): מיד לאחר חג ראשון של פסח התחלנו לספור
ספירת העומר, מה עניין ספירת העומר?
כותב הרב קוק (עין אי"ה שבת ב', פרק חמישי פסקה
ס"א. וכן באורות ישראל ו,ז): ״האומות, שמטרת הווייתן היא חומרית, והנן...
שותפים לצרכי קנינים אהובים או נדרשים להן, אצלן תהיה אהבת האומה בכללה... הטבת
מצב המשפחה היחידה... כשם שחיות מדבריות הבודדות בטבען מתקבצות לפעמים לרגלי צרה
משותפת או למחזה ריווח של טרף משותף... לא כאלה חלק יעקב, שתכלית... האומה...
בשביל קדושתה ורוח ה׳ השפוך עליה, זהו האוצר היותר יקר מכל חמדה, זהו החפץ העליון
של כל יחיד באומה ושל כל הכלל כולו...".
אנחנו לא עם ככל העמים, שכל מטרת חייהם היא רק בשביל עצמם,
בשביל לספק לעצמם את תאוות החיים החומריים בלבד.
אנו עם קדוש, עם ה׳, וכל מטרתנו הלאומית היא להיות ממלכת
כהנים וגוי קדוש.
מנהיגי ישראל כל הזמן מדברים על יעדים של שלום ובטחון,
דברים חשובים, אך הם אינם מהות החיים. אנו לא חיים כדי שלא יהיו מלחמות, זה לא
היעד שלנו. דומה הדבר לאדם ששואלים אותו בשביל מה הוא חי, ותשובתו היא - כדי שלא
ימות. וכי אדם חי כדי שלא ימות? זוהי מטרת חייו??
הבטחון והכלכלה אינם מטרת החיים, אלא אמצעי למטרה שלשמה
בנו לעולם ־ להיות עם קדוש, לגלות את אור ה׳ בעולם. אנו רוצים בטחון כדי להמשיך את
הארת ה׳ לעולם. אנו נועדנו להיות ׳ממלכת כהנים וגוי קדוש׳ (שמות יט,ו). ״עם זו
יצרתי לי תהלתי יספרו" (ישעיה מג,כא).
יצאנו לגלות להרבה שנים כדי לרפא שחיתות לאומית שהגענו אליה
לאט לאט כאן בארץ ישראל, יצאנו ל2000 שנות צינון מעבודה לאומית של קדושה, התעסקנו
רק עם תורה מצומצמת של פרטים, כדי שבגאולה כשנעלה לארץ ישראל נוכל לבנות לאומיות
קדושה וטהורה!
זוהי המשמעות של ספירת העומר, להראות לנו את הכיוון.
עם ישראל נוצר בפסח, יצאנו גוי מקרב גוי ונהיינו לעם. נו,
ועכשיו מה עושים? עושים חיים? בשביל זה באנו?
ח"ו זה זלזול בעמ"י, יש לנו יעדים אדירים, 'כלכלה
בטוחה ומזרח תיכון חדש׳, נחשבים כמו צעצועי ילדים אל מול הפסגות האדירות של היעוד
האמיתי שלנו.
נבראנו כדי לתקן עולם, כדי להעלות את כל העולמות כולם אל
מדרגות פלאיות מאוד, מדרגות אדירות ונעלות של קדושה ונבואה. באנו כדי להפוך את כל
הטבע המוגבל של העולם ולהעלותו אל מחוזות שממעל לכל גדר וגבול.
נועדנו להביא את העולם למציאות שכל הרוע יבוטל, לא יהיה
מוות ולא יסורים ולא צרה ויגון. בלי בתי חולים, בתי קברות, רוצחים, גנבים, ובתי
סוהר. ולא בגלל המשטרה המעולה, אלא בגלל שהטבע והאופי של האדם יזדכו, והחומר
יתעלה, למדרגה עליונה וקדושה.
חלומות של כלכלה ובטחון בלבד הם כאדם הבא למלך אדיר המופלג
בעושרו, והמלך רוצה לתת לאדם כל אשר יבקש והוא בקטנותו וצעירותו וקטנות דעתו מבקש
קילו מלפפונים.
ה' יתברך רוצה לתת לנו הכל, את כתרו הוא נתן לנו, את שמו
וכוחו הגדול, את תורתו המופלאה, את עצמו הוא נתן לנו במתנות אלו! ואנו חולמים
חלומות הזויים של ילדים קלי דעת?!
כל הבעיות מתחילות מזה שאנו לא מבינים את יעודנו בעולם.
מי שרוצה למסור חלקים מארץ ישראל ולשחרר רוצחים שיפגעו
בעמ"י פוגע ביעדים הגדולים שלנו בשביל אמצעי...
זה כמו אדם שמאוד רוצה שנגן מסוים ינגן אצלו בחתונה, כי הוא
אוהב את הנגן הזה. אלא שכל הערבים של הנגן תפוסים כבר בחתונות אחרות, ונותר רק ערב
אחד פנוי, אבל, הערב הזה הכלה לא יכולה. אז החתן מתחתן עם מישהי אחרת, העיקר שלא
יפספס את הנגן...
אנחנו צריכים להיזהר מאוד לא לחקות את אומות העולם ואת הסגנון
חיים שלהם. אנחנו עם קדוש, עם ה'! כבר אלפי שנים אנחנו הולכים בדרך המלך, דרך ה׳
שהיא העמידה אותנו כל הדורות, והיא ממשיכה להעלות אותנו למעלה למעלה עד לגאולת
עולמים.
החמריות פה במדינה חשובה, וב״ה שהיא קיימת, אבל זה רק הגוף
שלנו כעם, ואילו התורה וקדושתה הם הנשמה שלנו, נשמת עם ישראל. בתי המקדש, עבודת
הכהנים והלווים, הם הם מדרגת הקודש, הם תוכן החיים.
הגיעה השעה לזרוק נשמה בגוף הגדול הזה שנבנה כאן, הגוף
הלאומי של ישראל. להאיר את הקודש ולרומם את לבבות עם ישראל לדבוק בה׳ יתברך ובכל
היעדים הלאומיים הקדושים שלנו.
זה רעיון ספירת העומר. כך היה ביציאתנו ממצרים, מיד שנהיינו
לעם התחלנו לספור מתי נגיע אל התורה, שזו מטרתנו כעם גילוי אור ה׳ בעולם כולו.
כך גם בדורנו, שיצאנו מעול הגוים, וב״ה וב״ש זקנים וזקנות יושבים
ברחובות ירושלים.
אבל זהו הצעד הראשון, עכשיו צריך לצעוד לקדושה וטהרה, לממלכת
כהנים וגוי קדוש, לקרוא לבנין בית המקדש ועבודת הקרבנות, לקרא לקרב את עם ישראל
לה' יתברך, לזרוק נשמה בתוך הגוף הלאומי הגדול הזה, ולהיות שותפים בקיום הפסוק
״נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה״.
אפשר לומר שזו גם הרעיון של חול המועד – הר זה לא
חול ולא מועד אז מה זה?
אנחנו רגילים לקדושה בשבת ובחג ולחול בימות החול!
כך גם במדינה, יש את התורה והקדושה ויש את החול...
חול המועד מראה לך שאפשר להתנהג גם ביום חול בקדושה!
מראה לך שצריך להכניס את הקדושה אל החומר!
מראה לך שהמדינה צריכה להתנהג גם מחוץ לבתי המדרש בקדושה.
האור החיים הקדוש אומר דבר דומה על
'לעשות את השבת' – הזמן שאתה מוסיף לשבת לפניה ולאחריה זה זמן חול שאתה עשית אותו
קודש!
יה"ר שקדושת השבת
וחול המועד וספירת העומר יעזרו לנו להתקדם אנחנו והמדינה כולה אל יעדינו הגדולים
והקדושים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!