Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום שישי, 14 בנובמבר 2014

פרשת חיי שרה - הר הבית וירושלים – זה כל הסיפור

הר הבית וירושלים – זה כל הסיפור:


פרשת חיי שרה[1] פותחת בתיאור המשא ומתן לרכישת חלקת קבר לשרה אמנו.
הצורה שבה מנהלים אברהם אבינו ועפרון החִתִּי את המשא ומתן ביניהם על מערת המכפלה, מאוד תמוהה.

כדי להדגיש את המוזרות הזו, נציג קטע ממדרש על ספר תהילים: "במקומו של רבי יונתן היו העדשים נמכרים ביוקר רב. פנה רבי יונתן לקרובו שהיה מתגורר בעיר אחרת ושאל למחיר העדשים בעירו. אמר לו: אימתי שתרצה תבוא אלי ואני אדאג לספק לך סחורה בזול, בכל כמות שתרצה. קיבל רבי יונתן את הצעת קרובו, והלך לעירו, מקום שהעדשים נמכרים בה בזול. מִשֶׁלא מצא את קרובו בביתו, אמרה לו אשתו – הוא עדיין בשדה. המתין לו שעה ארוכה והוא לא הגיע. הלך רבי יונתן אל העיר לבדו, מצא סוחרים ושאל על עדשים. אמרו לו עכשיו אין כאן, אם רצונך בחיטים יש כאן חיטים. אמר להם, לא. אני מעוניין בעדשים. אמרו לו, אם כך, מחירם הוא כך וכך ונקבו במחיר גבוה. שילם והלך לו. פגש אותו קרובו ושאל לשלומו. אמר לו רבי יונתן: ולא אמרת לי שהעדשים כאן בזול? ראה כמה שילמתי עליהם! אמר לו: כנראה שבקשת עדשים. אילו היית אומר להם: רצוני בחיטים, היו אומרים לך, אולי אתה מסתפק בעדשים..." (מדרש תהילים מזמור יב).

הסיפור הזה ממחיש את הכלל הבסיסי במסחר. עודף ביקוש, מעלה את המחיר, ועודף היצע מוריד אותו. הקונה תמיד ימעיט בערך הסחורה והמוכר יעשה בדיוק את ההיפך.

את הכלל הזה מלמד אותנו שלמה המלך במשלי: "רַע רַע יֹאמַר הַקּוֹנֶה וְאזֵל לוֹ, אָז יִתְהַלָּל" (משלי כ,יד).

כלומר, בשעת הקניה, הקונה תמיד יזלזל בסחורה ויאמר שהיא גרועה. רק אחרי שקנה אותה בזול והוא הולך לו, אז הוא מתהלל בסחורה שרכש.

בסיפור קניית מערת המכפלה, מתנהגים המוכר והקונה בצורה הפוכה לחלוטין מכללי המסחר.

אברהם אבינו, הקונה, מדגיש את חשיבותה של המערה בעיניו, ומביע נכונות לשלם כל מחיר - "וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ אֲשֶׁר בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי בְּתוֹכֲכֶם לַאֲחֻזַּת קָבֶר" (בראשית כג,ט).

מאידך, עפרון המוכר, מוכן לתת הכול בחינם. גם את המערה אשר בקצה שדהו וגם את השדה כולה. הכול חינם אין כסף - "לֹא אֲדֹנִי שְׁמָעֵנִי, הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ, וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ" (שם,יא).

למה אברהם מציע "בְּכֶסֶף מָלֵא" ואיננו מוכן לקבל אותה בחינם כהצעתו הנדיבה של עפרון?

לאברהם יש עיקרון: אסור שמערת הקבורה של שרה בארץ ישראל, תהיה שייכת אפילו במשהו לכנעני ולחתי יושבי הארץ!

גם דוד המלך למד מאברהם את השיעור הזה. כאשר ביקש לרכוש את מקום המקדש שהיה בגרנו של "ארונה היבוסי", סירב דוד להצעתו הנדיבה של אֲרַוְנָה היבוסי, לקבל את השדה חינם אין כסף.

מדרש רבה (שמות טו,ח): "...נתן האלהים לאברהם העולם שנאמר (בראשית יח) וה' אמר המכסה אני מאברהם. כיון שנתן לו הכל א"ל: אם אין אתה נותן לי בית המקדש ת"ק אמה על ת"ק אמה לא נתת לי כלום! ונתן לו הקב"ה כל מה שבקש".

הרב צבי יהודה זצ"ל ('לנתיבות ישראל' חלק א' "וממנע יוושע") - מתאר את הלחץ הגדול שהופעל על אביו הראי"ה קוק זצ"ל לוותר בתור רב ראשי על ההכרה בריבונותינו וזכותנו על הכותל. הלחץ היה גדול גם מיהודים כדי להשקיט את הפרעות והאלימות של הערבים (מזכיר לכם משהו??).

עדיין לא היתה מדינת ישראל ולא צה"ל והיהודים היו מיעוט ועם כל זה ענה הכהן הגדול: "לא ברפיון רוח ותרני ביחס למקום מקדשנו נשיג בטחון שלומנו ומשמרת חיינו, לא מתוך כך יבושו ויסוגו שונאינו, אין בידינו לסגת ולזוז מעמדת בעלותינו האלוקית של מקומנו זה, ואך בהחזקת בצרוננו בו וממנו יסוד והמשך קיומינו ועז עליתינו".

בנוגע לשאלה הכבדה מה לעשות עם הר הבית? מלמטה? מלמעלה? גם וגם?

קטונתי, אין לי מושג מה ה׳ רוצה מאיתנו, אולי להתעורר בשאיפה לבית המקדש ולהעיר את העם? להתחזק בתיקון חצות? לעלות בפועל? הפגנות? תפילות? מסירות נפש אישית על הר הבית (מעצרים וכד׳)?

אין לי מושג, ואולי כל התשובות נכונות.

מה שבטוח זה שהקב״ה מקדם את הגאולה בצעדי ענק ומנער שמרים שהיו למטה הרבה זמן ולא התעסקנו בהם אלפי שנים.

בתוך כל המחלוקות ישנה נקודה שכולם מסכימים עליה: איך יכול להיות ש'מקום הכתוב בו הזר הקרב יומת ועתה שועלים הלכו בו'??? אם ליהודי אסור לדרוך שם, מה הישמעאלים עושים שם? עם הדומה לחמור??? בבית הכנסת שלך היית נותן לזה לקרות?!?

אור החיים הקדוש (ויקרא כה,כו): " על זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב... כשלא יהיה לו גואל כי אין איש שם על לב אין מנהל ואין מחזיק ביד אומה ישראלית להשיבה אל אביה, אל תאמר כי ח''ו אבדה תקוה, אלא והשיגה ידו ומצא כדי גאולתו, אמרו ז''ל (סנהדרין צ''ח) כי היסורין והגלות הם תקון האומה להכשירה... ובאמצעות זה ישיג למצוא כדי גאולת הבית...".

קודם כל צריך לגרש משם את הערבים - אין שכנות עם נחשים:

בראשית (כא,י): "וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק".

תרגום יונתן: "וַאֲמָרַת לְאַבְרָהָם טְרוֹד יַת אַמְתָא הָדָא וְיַת בְּרָהּ אֲרוּם לֵית אֶוְושַׁר לְמֵירוּת בַּר אַמְתָא הָדָא עִם בְּרִי וְיִגַח קְרָבָא עִם יִצְחָק".

כדברי ר' מאיר אבוחצירא זצוק"ל: "יסד ארץ על בלימה גרש נא את בן האמה - דגל ישראל הרימה דן איהו הדר יפה מהודר, יתגדל שמך בעלמא, יתעלה יתהדר".

אחרי גירוש הערבים מהר הבית ואח"כ מכל ארץ ישראל – דגל ישראל יכול להתרומם בלי שישרפו אותו, ושמו של הקב"ה יתגדל בעולם כולו ע"י ממלכת כהנים וגוי קדוש!





[1] מתוך שיחה של הרב סבתו שליט"א.