Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום חמישי, 27 בנובמבר 2014

פרשת ויצא - ההשתדלות והפרנסה

ההשתדלות והפרנסה


רוב היום והשבוע אנחנו עסוקים בעניינים של פרנסה... בגלל זה לפעמים נוצרת לנו טעות אופטית שמה שאנחנו עושים במשך רוב הזמן זה הכי חשוב, כשזה ממש לא נכון!

אורך הזמן לא קובע את חשיבות הדבר! כמו שברית מילה וחופה זה דברים מאוד קצרים אבל חשובים מאין כמותם...

חשוב להתפרנס אבל לא להשקיע בזה את כל המח והלב! את זה להשקיע ברוחניות...

לרבי שמואל מליובאוויטש (המהר"ש) הגיע עשיר אחד שהיה לו בית חרושת לנעלי בית להתיעץ עם הרב לגבי העסקים, לאחר הרצאה ארוכה של העשיר ענה לו הרב: ראיתי אנשים ששמים רגליים בנעלי בית אבל עד היום לא ראיתי מישהו ששם את הראש בנעלי בית...

יעקב אבינו הוא עמוד האמת! "תתן אמת ליעקב" (מיכה ז,כ), אז מה זה התרגיל שהוא עושה ללבן עם המקלות המפוצלים?

האלשיך הק' כותב שבגלל שלבן לקח את כל העקודים והנקודים מן העדר והמאזן נטה לרעת יעקב אבינו הוא החזיר את המאזן לקדמותו לא הטה אותו לטובתו.

אבל אפשר לראות את זה גם מכיוון אחר – אם המקלות שליד המים הם אלו שעשו את הפעולה היה צריך הדבר להיות רע ליעקב!

כי כשיעקב צייר עקודים שזה טבעות שחורות ברגליים, לבן חיכה לחודש לפני ההמלטה ובא והודיע: שיניתי את דעתי! מעכשיו כל הכבשים העקודים יהיו שלי ויעקב הסכים ואחרי חודש נולדו מנומרים לא עקודים!

ולבן מורט את השערות וצורח למה שיניתי את התנאי!

אבל יעקב ידע שזה לא המקלות שמביאות את הפרנסה וזה לא המזל אלא ה' יתברך!!! ורק עליו הוא סמך!!!


אנחנו עושים פה רק השתדלות קטנה אבל ה' הוא המפרנס!!!



בראשית (כח,יב): "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ".

בן איש חי ('עוד יוסף חי דרושים' מסתמך על ביאורו של מו"ר אביו רבי אליהו זצוק"ל בספרו 'מדרש אליהו'):

'סולם' בגימטריא = 'ממון' (136), ללמדנו שמעניינו של כל סולם, נוכל ללמוד גם על עסקי הממון שלנו:

שאם נצייר לנגד עינינו תבנית של סולם, נראה כי יש בו כמה שלבים, זה למעלה מזה. מהנמוך ביותר, ועד הגבוה ביותר.

כך גם בעסקי הממון, יש שלבי הצלחה. יש אנשים הנמצאים בשלבים התחתונים של סולם הפרנסה, עד אלו שנושקים לעוני. ויש אנשים הנמצאים בשלבים הגבוהים יותר, עד אלו המצליחים מאוד ושאף מגיעים לעושר-רב.

אך ברגע אחד, הכל יכול להתהפך. כי אם יבוא מישהו ויהפוך את הסולם, נמצא שהשלב שהיה עד כה השלב הגבוה ביותר, יהפוך ברגע להיות התחתון. ואילו השלב שהיה התחתון עד כה, יהפוך ברגע לעליון.

ושוב, כך הוא בעסקי הממון. אם ירצה השם שיהיה האדם עשיר, אז אפילו אם בשלבי העוני הכי נמוכים, ברגע אחד הוא יהפוך לעשיר. וכך גם העשיר, על אף שעד כה היה במעלה הכי גבוהה, ברגע אחד הכל יכול להשתנות, והוא עלול להפוך לעני מרוד.

ועל זה בדיוק מדבר הפסוק שלנו, וכך פירושו: "סולם מוצב ארצה", אנחנו רואים את עסקי הממון שלנו, כאילו שהם תלויים ברמת ההשתדלות שלנו כאן בארץ. אך באמת "ראשו מגיע השמימה", שהכל תלוי ברצונו של היושב בשמים, שאם רצונו יתברך הוא שאדם יהיה עשיר, אז כך יהיה. ואם רצונו שזה האדם יהיה עני ובעל חובות, אז כך יהיה. ולא תועיל שום השתדלות של מסחר וחוכמה כדי לשנות זאת.

"והנה" – לכן, השם יתברך הניח "מלאכי אלוקים", שהם הממונים על הפרנסה, והם "עולים ויורדים בו", למסור את הפרנסה לאלו העולים ומצליחים בעסקיהם, ולקחת את הפרנסה מאלו שיורדים מנכסיהם והופכים לבעלי-חוב.  


לכן תמיד צריך האדם להתנהג בענווה ולא יתגאה בממון שיש לו, אלא יחשוב תמיד שהממון שיש בידו הוא כמו סולם שיש בו שלבים, וברגע אחד הסולם יכול להתהפך. ואף אם היה האדם עד כה בשלב הכי גבוה מבחינת הצלחה עסקית או רווחית, ברגע אחד קטן הכל יכול להשתנות.

כותב הרמח"ל ב'מסילת ישרים' (פרק כא'): "על כן הואיל וכך גזר המלך, אמרו חז"ל בספרי: "יכול אפילו יושב ובטל יראה סימן ברכה? תלמוד לומר: "בכל משלח ידך אשר תעשה", שצריך אתה להשתדל ולעשות. אך לא שההשתדלות הוא המועיל, אלא שהשתדלות מוכרח, וכיון שהשתדל הרי יצא ידי חובתו, וכבר יש מקום לברכת שמים שתשרה עליו ואינו צריך לבלות ימיו בחריצות והשתדלות".