אני ישנה וליבי ער
החלום הוא עניין שיש בו דבר והיפוכו:
מנקודת מבט אנושית יש בו ירידה,
האדם ישן, מאבד את פיקחונו, החלום הוא רק הזיה, דברי שווא ודברים בטלים.
אבל, בתוך העיוורון, הדמיון והשקר
שבחלום יש התנוצצות של אמת עליונה - "חלום - אחד משישים לנבואה".
גמ' ברכות
(נז:): " חלום אחד מששים לנבואה".
ישנם חלומות שהם ממש נבואה
קטנה:
בספר חסידים (לר' יהודה החסיד, סימן תשכ"ז): מובא סיפור מבהיל על אדם שבנה
"כינור" משרידי עץ שנותרו מבניית "ארון-קבורה", והמת הקבור
בארון בא אליו בחלום והתרה בו שישבור את הכינור אחרת הוא ייפגע, אך החולם לא שבר
את הכינור, וכעבור זמן נעשה חולה מאוד, ומיד בנו נטל את הכינור שבנה אביו, ושברו
על קברו של אותו אדם שנגלה בחלום והניח את השברים על הקבר, ומיד אביו נרפא והחלים
ממחלתו.
הגאון רבי עזרא עטיה זצ''ל היה ראש ישיבת פורת יוסף, והיה הרב של כל גדולי הרבנים המפורסמים בדורנו
כמו הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו זצוק"ל. בנו של הרב עטיה חלה במחלה קשה
והרופאים לא מצאו לו תרופה. מצבו של הבן החמיר וחום גופו הגיע ל42 מעלות, והוא היה
נתון בין חיים ומות. הרב עטיה התפלל על בנו במשך שעות ארוכות בבכי ובתחנונים עד שנרדם.
בעת שנרדם נגלה אליו אחד מגדולי הדורות
לפני כשלש מאות שנה הרב שלמה אידלס -
המהרש''א, ואמר לו : דע לך כיון שאתה כל כך עמל ומתייגע להבין כל מילה בפירושי
למסכתות של הש''ס אני מבטיח לך שאתפלל על הבן שלך כדי שתוכל להמשיך וללמוד תורה
מתוך שלוות הנפש. ואני נותן לך אות, שכאשר תתעורר משנתך תראה שהחום של הבן שלך ירד
ל- 37 ואחר כך הוא יחלים לגמרי. הרב עטיה
התעורר וכל דברי החלום התקיימו.
שו"ת מן השמים (סימן ג'): "ועוד שאלתי על סדר פרשיות שבתפלין (=אם לנהוג כשיטת
רבנו תם או כרש"י) וכך הייתה שאלתי:
אנא המלך הגדול הגבור והנורא חכם הרזים מגלה נסתרות מגיד נעלמות שומר הברית והחסד,
הגדל נא חסדך עמנו היום וצוה למלאכיך הקדושים להודיעני את אשר נסתפקנו בסדר פרשיות
של תפלין. כי יש מהחכמים האומרים הויות באמצע ואם החליף פסולות, ויש מחכמים
האומרים הויות כסדרן ואם החליף פסולות ועתה מלך מלכים צוה למלאכיך הקדושים
להודיעני הלכה כדברי מי, ודברי מי אתה מחבב? והשיבו: אלו ואלו דברי אלהים חיים
וכמחלוקת למטה כך מחלוקת למעלה. הקב"ה אומר הויות באמצע וכל פמליא של מעלה
אומרים הויות כסדרן".
את אחד החלומות שאני לעולם לא אשכח חלמתי ערב פרוץ מלחמת לבנון השניה, באותו לילה חלמתי
שאני נמצא בבית כנסת בקרית שמונה ומזעיקים אותנו לגדר עם לבנון ואנחנו מתחילים
חילופי אש עם מחבלים, בבוקר נודע לי על חטיפת גולדווסר ורגב הי"ד...
כשהאדם חולם - כלפי חוץ ישנה תרדמת,
"אני ישנה", אך בפנים מתרחש הפלא - "וליבי ער".
החולם הגדול של עם ישראל הוא יוסף
הצדיק:
יוסף בכוחו החומרי מולך דווקא במצרים,
במצרי העולם הזה. הוא האור שיורד לתוך החושך ומאיר את הצדדים הגשמיים והאפלים.
הוא המוריד
את ישראל למצרים ויהושע בן נון מזרעו, הוא שמביא את ישראל לארץ ומנחילם בה.
על מנת להוריד את ישראל למצרים חולם
יוסף חלומות. חלומותיו הם חלק מהותי מהירידה למצרים שבאה
על ידו.
באמצעות החלום יורדת אל המציאות
הנבואה שצריך לרדת לתוך החושך, לתוך מצרים, ממש כעניין
החלום בעצמו שמופיע בעת ירידה לתוך האפילה של השינה, כאשר כל קיום המציאות שמסביב
כבה. חשכו עיניהם של ישראל בגלות.
ירידתם של ישראל למֵצרי ארץ חם, גונזת
בקרבה פלא עליון של נבואת היציאה משם- "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".
"הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ
וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים", ודווקא מתוך החושך - "וְעָלַיִךְ יִזְרַח
ה'". זהו יוסף - הזורח בתוך החושך.
יוסף הוא בנה של רחל אמנו, הצד הנגלה
שבישראל, זה שבונה את הבניין החומרי והגשמי של האומה (לעומת
יהודה הצד הפנימי הרוחני שבישראל - "ואת יהודה שלח... להורות לפניו
גשנה").
ב"מספד בירושלים" אמר מרן
הרב קוק זצ"ל שהרצל היה התנוצצות מנשמת משיח
בן יוסף, כי הכוח לבנות את הקומה החומרית של האומה בא ממנו.
אנחנו מצויים בדור אשר עסוק בבנין
הגשמיות של הארץ, בשמירה על הארץ, בהתמקדות על הקומה החומרית.
לאחר שהקומה החומרית בנויה בשלימות
רק אז אפשר להחיל את הקומה הרוחנית.
היו זוג שלא היה להם ילדים והרב הבטיח להם בן צדיק תלמיד חכם, אבל בתנאי שיקראו לו להיות סנדק...
אחרי 4 שנים הרב רואה אותם בשוק עם ילד
בן 3 ושואל אותם, למה לא הזמנתם אותי להיות סנדק?
עונה לו האבא, באמת לאחר 9 חודשים נולד
לנו בן, ישר בדקתי אם הברכה שלך התקיימה, אני מתחיל "בראשית ברא אלוקים",
הוא לא יודע להמשיך, "מאמתי קורין את שמע בערבית", אין לו מושג על מה
אני מדבר... אז זה לא הילד שהבטחת לנו... כשיוולד לנו בן צדיק תלמיד חכם נקרא לך
להיות סנדק...
לכן הרבה הרבה מעמ"י מרגישים
בפנימיותם שהעבודה העיקרית היא החומר שבמדינה, כי עדיין לא סיימנו את הקומה הגשמית
במלואה...
מדרש (ילק"ש
שה"ש פרק ה'): "'אני ישנה ולבי ער' - 'אני ישנה' מן המצוות ו'לבי ער'
לעשותן".
הרב קוק (אורות
התחיה פסקה לב): "אפיה של הגאולה הבאה לפנינו, שראשית צעדיה הננו חשים ומרגישים,
הוא בתוכיותה של כנסת ישראל.
מתפתחת היא האומה, בכל כחותיה, מגדלת
היא את רוחה, את טבעה ואת עצמיותה, עינה לארץ, ולשמים עדנה לא תביט... אבל באמת
הכל קודש ואלהי הוא.
רק בהגמר התוכן, בהעלות האומה למרום
מצבה, אז יוחל אור אלהי נקרא בשם המפורש להגלות.
יגלה ויראה, שכל מה שהאיר וכל מה שיאיר,
כל שחי וכל שיחיה בה, הכל אור אלהי עולם אלהי ישראל הוא...".
המשך המדרש: " 'אני ישנה' - מבית
המקדש, ו'לבי ער' - בבתי כנסיות ובתי מדרשות".
בפרשתנו
מודיע הקב"ה למשה כי בקרוב הוא עתיד להיאסף אל עמיו.
משה מקבל את הבשורה הקשה, ומבקש
מהקב"ה למצוא לו מחליף ראוי: "יִפְקֹד ד' אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל
בָּשָׂר אִישׁ עַל הָעֵדָה: אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם
וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ד' כַּצֹּאן אֲשֶׁר
אֵין לָהֶם רֹעֶה".
אכן הקב"ה עונה לו: "קַח לְךָ
אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ
עָלָיו... וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו".
במדרש תנחומא בפרשתנו נכתב, כי משה ציפה שבניו יירשו את תפקידו וימשיכו במשימה אותה
הוא החל. אך הקב"ה לא בחר בבני משה אלא ביהושע בן-נון, וזה לשונו:
"אמר משה, הרי השעה שאתבע בה
צרכי... בדין הוא שירשו בני את כבודי! אמר לו הקב"ה (משלי כז) "נוצר
תאנה יאכל פריה" - בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה; יהושע הרבה שרתך, והרבה
חלק לך כבוד, והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך. הוא היה מסדר את הספסלים, והוא
פורס את המחצלאות. הואיל והוא שרתך בכל כחו כדאי הוא שישמש את ישראל, שאינו מאבד
שכרו. קח לך את יהושע בן נון - לקיים מה שנאמר "נוצר תאנה יאכל
פריה".
מה מיוחד בפרי התאנה. אמרו חז"ל
(במדבר רבה פרשת נשא):
"למה נמשלה תורה כתאנה? שרוב
האילנות הזית הגפן התמרה נלקטים כאחת, והתאנה נלקטת מעט מעט. כך התורה- היום לומד
מעט ולמחר הרבה, לפי שאינה מתלמדת לא בשנה ולא בשתים - עליו נאמר 'נוצר תאנה'".
הקומה של עם ישראל נמצאת בבתי כנסיות
ובתי מדרשות ונראה שישנים מבית המקדש אבל באמת זה הלב שלהם שרוצה בית מקדש ובינתיים
מסתפק בבית הכנסת...
'"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב
ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים".
החיות של עם ישראל תלויה בחלומות
האלו של הגאולה שמבחוץ עם ישראל נראה ישן אבל מבפנים הוא חי ובועט ונגאל כל רגע!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!