פרשת ויקרא - לא לפספס את הקריאה

לא לפספס את הקריאה

ויקרא (א, א-ב): ״וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב...".

שמו[1] של חומשנו - ״ויקרא״, נראה לכאורה צדדי ושולי, ביחס לתוכנו ועיקר ענינו העוסק בעבודת הקורבנות. הכוהנים והמשכן.

הרי הקריאה היא לכאורה טכנית בלבד - מעין פתיחת דיבור בין הקב״ה, משה ועם ישראל, ללא קשר מהותי לעבודת הקורבנות המהווה את סוד וסדר ההתקרבות בין עם ישראל להקב״ה.

אבל חז״ל במדרש העצימו מאוד את משמעותה של קריאה זו, וכהסברו הכפול של רש״י (במקום):

א. ״לכל דיברות ולכל אמירות ולכל ציוויים קדמה קריאה לשון חיבה״.

ב. הקריאה היא - ״לשון שמלאכי השרת משתמשים בה שנאמר ״וקרא זה אל זה ואמר״.

מה אפוא יש בה בקריאה אלוקית זו, שהיא לשון חיבה ולשון שמלאכי השרת משתמשים בה?

מבאר הגר״א (משלי א,כא): ״קריאה - היינו בריחוק קצת אף ששומעין הדיבור, מכל מקום אין יכול לדבר רק קוראין שיבוא אל המדבר, וכשיתקרב אליו הוא מדבר עמו״.

הקריאה מעידה על קירבה נפשית בין בני אדם, כמו כן היא מעידה על הקירבה בין עם ישראל להקב״ה שזו הנהגה אלוקית הנקראת הארת פנים, שבה נראה גלוי לכול, שהקב״ה קרוב לעמו ישראל על-ידי הטבתו וחסדיו לנו ועלינו.

לעומת זאת, ישנה מציאות של הנהגה אלוקית הנקראת הסתר פנים, שבה כלפי חוץ נראה שהקב״ה רחוק מאתנו, מידת הדין שולטת, עד שנראה כביכול שעזב אלוקים את הארץ, והשאיר את ה׳מושכות׳ בידי בני-אדם ובחירותיהם החופשיות המקולקלות.

אך באמת אין הדבר כן, שהרי גם בזמן של הסתר פנים והדין האלוקי מכה בחזקה ח"ו, הקב׳׳ה נמצא בתוכנו, משגיח עלינו, ומנהל את העולם בטובו ובחסדו, המתלבש באמצעים מורכבים מסובכים וקשים, וזאת באופן הנכון המדויק ביותר.

גם  בקריאה האלוקית הנראית כלפי חוץ כהסתר הפנים טמון וגנוז הטוב האלוקי המקדם את עולמנו לגאולתו.

כך גם ניתן להבין את סיבת קטנותה של האות אל״ף שבמילה ״ויקרא" - ההופכת את המילה ׳ויקרא׳ ל׳ויקר׳, במובן של מקרה 'קרי' - ״לשון עראי וטומאה״ (רש"י).

א' זו באה ללמדנו שדווקא בקריאה האלוקית הסמויה והנסתרת מרחוק, טמונה הסכנה שנחשוב שהכל במקרה ובקרי, מפני בחירתם והשפעתם המקולקלת - הארעית והטמאה של בני-אדם, המסתירים את ההשגחה האלוקית המדויקת במהלכיה והמופלאה במימוש מגמותיה.

ככל שנדע לזהות ולחשוף את הנהגת ה׳ הנסתרת אשר למהלכי ההיסטוריה, ככל שנהיה שייכים לקריאות האלוקיות המופיעות עלינו מרחוק - כך נזכה לחוש את קרבת ה' ואת פעולותיו הטובות – ונשמח בהן כמוצא שלל רב.

קורה לפעמים שאדם מתבלבל בחייו הפרטיים וחושב שהבעיה העומדת בפניו כרגע נוצרה בגלל סיבה שולית (שכן / בוס / בן זוג וכדו') ושוכח שגם זה מושגח מאת הבורא עד לפרט הכי קטן...

אבל לא לשים לב לקריאה של הבורא לכל עמו, קריאה שלא היה כדוגמתה בשום עם ולשון בכל שנות ההיסטוריה - לזה צריך עיוורון רציני...

קבלתי סרטון היום בוטסאפ המראה כמה משוגעים (יהודים לצערי...) שורפים את דגל ישראל ושרים תוך כדי זה "וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק"...

כנראה שהמסכנים האלו לא מבינים ש"אין צדיק בעולם שיגיע לקרסוליה של כנסת ישראל" (אורות קעא)...

ולא מכירים את הרמב"ן  (שמות יד,ה) על הפסוק: "בני ישראל יוצאים ביד רמה" – "שעשו להם דגל ונס להתנוסס, ויוצאים בשמחה ובשירים בתוף ובכנור כדמות הנגאלים מעבדות לחירות, לא כעבדים העתידים לשוב לעבודתם".

ולא מבינים שדגל ישראל מסמל את הגאולה הכי אדירה בהיסטוריה! גאולה שעקפה בסיבוב את גאולת מצרים...

הרב קוק (אגרת שעח): ״ועצת ה' אשר יעץ להחל אור גאולה מעולפת במטמוני מסתרים, כפי שאנו רואים בעינינו, ומוקפת בהמון נגעים של עניי הדעת סובלי חולאים רוחניים, ודאי לא יועילו כל חשבונות העולים בלב אדם שמחשבותיו הבל, נגד עצת ה' העליונה אשר דיבר טוב על ישראל, לכונן אור גאולה ודרך חיים לשאר עמו, העתידים להיות כולם שבי פשע... נפשות מוכנות לעבודת גאולה וישועת אמת, ההולכות מחיל אל בגבורות ישע ימין עליון!".

---

[1] בנין אמונה – הרב ערן טמיר.