Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום שישי, 2 ביוני 2017

פרשת נשא - הכל תלוי בהתחלה

הכל תלוי בהתחלה


במדבר (ה,יב): "אִישׁ אִישׁ כִּי תִשְׂטֶה אִשְׁתּוֹ וּמָעֲלָה בוֹ מָעַל".

הרב הלל מרצבך שליט"א: ריש לקיש (שהיה ראש השודדים לפני שחזר בתשובה) מדייק מהפסוק (סוטה ג.): "אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות, שנא': איש איש כי תשטה אשתו, תשטה כתיב".

מדוע האדם אשם שחטא, הרי אין לו בחירה חופשית, נכנסה לו רוח שטות? ללא כל יכולת שליטה עליה? ועוד צריך להבין מה מקומה של הבחירה החופשית, אם אנו לומדים שבשעת עבירה נעלמת הבחירה ע"י רוח השטות?

צריך לומר, שבשעת החטא לפעמים זה קצת מאוחר מדי. אך הבעיה התחילה קודם, בשלב פריצות הגדרות. שם הייתה בחירה מלאה, ושם התחילה עיקר הנפילה.

הנהג הדורס לשופט: מה אני אשם איך אני יכול לעצור את הרכב כשאני על 100 קמ"ש?

פה הבעיה! כשהחלטת ליסוע ברחוב משולב ב100 קמ"ש, אח"כ זו כבר תוצאה בלתי נמנעת באמת...

מה אני אעשה? הייתי שיכור...
הבעיה היא כשקירבת את הבקבוק לפה לא כשקרה מה שקרה!

המשנה (סוטה א,ד) מתארת את התהליך האישה הסוטה עוברת: "היו מעלין אותה לבית דין הגדול שבירושלם ומאיימין עליה כדרך שמאיימין על עדי נפשות ואומרים לה: "בתי, הרבה יין עושה! הרבה שחוק עושה! הרבה ילדות עושה! הרבה שכנים הרעים עושים! עשי לשמו הגדול שנכתב בקדושה שלא ימחה על המים".

בעצם אומרים לה, תנסי לבדוק מהיכן זה התחיל. איזה כללים פרצת. כי שם עוד הייתה לך יכולת בחירה. כעת זה כבר מאוחר מדי.

הגמרא מתארת את דרכו של יצר הרע (סוכה נב.): "אמר רבי אסי: יצר הרע, בתחילה דומה לחוט של בוכיא, ולבסוף דומה כעבותות העגלה".
מתחיל כחוטי עכביש, מהם קל להיפרד, אך מי שמסתבך בהם, קשה לו מאוד לצאת אח"כ, כי הם כבר כעבותות עגלה. התביעה כלפינו היא מדוע לא עזבנו אותו בהתחלה. אח"כ זה כבר כמעט בלתי אפשרי.

הגמרא (תענית ד.) מספרת: "שלשה שאלו שלא כהוגן, לשנים השיבוהו כהוגן, לאחד השיבוהו שלא כהוגן. ואלו הן: אליעזר עבד אברהם, ושאול בן קיש, ויפתח הגלעדי.
אליעזר עבד אברהם - דכתיב "והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך וגו'", יכול אפילו חיגרת אפילו סומא - השיבו כהוגן, ונזדמנה לו רבקה.
שאול בן קיש - דכתיב והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו, יכול אפילו עבד, אפילו ממזר - השיבו כהוגן, ונזדמן לו דוד.
יפתח הגלעדי - דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו', יכול אפילו דבר טמא השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו".
והשאלה שעולה, מדוע דווקא יפתח לא נענה כהוגן?
וצריך לבאר, שאליעזר ושאול שאלו בלית ברירה. אליעזר נשבע שיביא שידוך. ושאול צריך למצוא לוחם נגד גוליית. אך יפתח לא היה חייב את הבקשה הזאת.  וכיוון שהוא הכניס את עצמו לבעיה הוא גם נענש.

שוב אנו רואים שעיקר העונש היא על הכניסה לבעיה.

זכורני בילדותי כשהייתי אומר לאבי הי"ו בשעת לילה מאוחרת שיש לי מבחן מחר ועוד לא למדתי מספיק למבחן. הוא היה אומר לי: "תלך לישון זו הדרך שלך להצליח".
אין טענה כלפי אחד שלא ישן כל הלילה למה לא התעוררת לשחרית, שהרי הוא היה אנוס. הטענה היא למה לא הלכת לישון בזמן.

עיקר המאבק הרוחני שלנו הוא בנקודת הבחירה, שהיא נמצאת בהתחלה לפני כניסת רוח השטות. בשלב הוויתור הראשוני. ושם בדיוק אנו צריכים להתחזק. לא לוותר על הגדרות והסייגים הקטנים, כדי שלא ניפול חלילה למקומות שמשם כבר לא ניתן לתקן.

כמו שאמרנו בשלילי ככה ויותר זה בחיובי, אם האדם מתחיל את דרכו בחיים בצורה חיובית הכל נראה אחרת:

אדיר במרום: "לפי מה שמכינים אותה (את הקירטא) בתחלה, כך היא עולה ומתדבקת בשעת הזריקה".

הכי חשוב זה המאמץ של ההתחלה!

נחמיה (ג,לח): "וַנִּבְנֶה אֶת הַחוֹמָה וַתִּקָּשֵׁר כָּל הַחוֹמָה עַד חֶצְיָהּ וַיְהִי לֵב לָעָם לַעֲשׂוֹת".

רש"י: "ותקשר. כאשר נתקשרה החומה ונבנית עד חציה אז היה לב העם להוט ומשוך לעשות בנין החומה".

למה מוזכרים רק אלו שבנו עד החצי, מה עם החצי השני?

החכמה והאומץ זה ההתחלה!


שבועות זו ההתחלה! זה המתן תורה של כל השנה!

לחץ כאן כדי לעבור לבלוג נחמד על החשיבות של ה'להתחיל...' השאר יבוא...