קהילה בונה אנשים בונים קהילה
אמרי אמת (ר' אברהם מרדכי מגור פרשת ויקהל שנת תרע"ה): "והנשיאים הביאו
וגו'... ולפי שנתעצלו מתחלה נחסרה אות משמם והנשאם כתיב, אאזז"ל (אדוני אבי
זקני ז"ל) החדושי הרי"מ דקדק מדוע דווקא היו"ד נחסרה?
אולם עיקר
נקודת הישראל היא לכלול עצמו בכלל ישראל וזה כנסת ישראל, ואף שהיה לנשיאים
נדיבות יותר גבוהה, והביאו אבני שוהם ואבני מלואים ובשמים וכו', מכל מקום היו
צריכים לידע דבתוך עמי אנכי יושבת וזה העיקר שראשי בני ישראל צריכים לידע כדכתיב
לבלתי רום לבבו מאחיו, ויש כלל הצריך לפרט ופרט הצריך לכלל ועל ידי זה נעשים
כולם אחד ועיקר הקדושה היא בכלל כדכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל וכתיב
ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
-יש לנו שתי פרשיות: ויקהל
ופקודי, יש שנים שהן מחוברות ויש שנים שהן נפרדות.
-'ויקהל' זה מלשון קהילה. המילה 'פקודי'
הכוונה לספור פרטים.
בתורה יש את שתי הפרשיות להראות שיש לנו
שתי זהויות: זהות אישית וזהות קהילתית ושתיהן טובות.
ישנם זמנים בהם צריך להדגיש את הקהילתיות
שבנו (אני צריך קהילה בשביל מנין, בשביל עידוד, בשביל עזרה).
וישנם זמנים בהם אני צריך דווקא לחזק את האישיות
העצמית שלי, גם על חשבון הקהילה (זמנים של לימוד אישי, של התפתחות עצמית, של
זמן איכות עם המשפחה).
העובדה שבשנים מסוימות הפרשיות
מתחברות, מלמדת שאנחנו מסוגלים וצריכים להגיע לחיבור של שתי הזהויות האלו:
אני נותן לקהילה את כל האישיות שלי,
ומתוך הרבה אנשים שנותנים את עצמם קמה קהילה, אבל גם הקהילה נותנת לך חזרה.
יוצא מעגל של אנשים שבונים קהילה שבונה
אנשים וכו'
לכן התוכן של פרשת 'ויקהל' זה דווקא
הפרטים, והתוכן של פרשת 'פקודי' זה דווקא החיבור של כל הפרטים לדבר אחד גדול ושלם!
מה קודם למה? ההתפתחות האישית שלי או
בניית הקהילה?
התורה שמה את פרשת ויקהל לפני פרשת
פקודי, כך התורה מלמדת אותנו, שהבניה האישית שלך תגיע רק אחרי שתתחבר
לקהילה ותיתן מעצמך, ואז מתוך החיבור והאהבה והנתינה תוכל להגיע לשלימות
האישית שלך!
כך גם עובד עמ"י – מי שמסתגר בתוך
עצמו ובונה רק את עצמו, יקבל בסוף דבר מאוד מצומצם ופרטי.
מי ששוקד להתחבר ולעזור לעמ"י יקבל
את כל סך הנשמות של עמ"י שזה השכינה הקדושה ספירת המלכות בעצמה ואז אין סוף
לגדולתו ולגדולת העם שיבנה ויתעצם מכאלו פרטים!
בשבת
ישנה עוצמה מאוד גדולה לקהילה של יהודים!!!
עץ חיים (שער ל פרק א מ"ב): "בחול אין לז"א רק ב' כלים לדעת אחור
ופנים לבד שהם ב"ן וס"ג ובשבת ע"ב וס"ג... החיצון שם ס"ג
ופנימי שם ע"ב".
פרי עץ
חיים (שער השבת - פרק טז): "היין שבתוך הכוס, צריך
להביט שעולה ע', לרמז לז' יודין דע"ב ס"ג או"א".
פתוחי
חותם: ע"ב + ס"ג = קהל.
משנת
חסידים (מסכת שחרית דשבת - פרק א): "מפני שבשבת
זו"ן עולים עד או"א שהם סוד י"ה יוסיף שם י"ה".
ע"ב
+ ס"ג + י"ה = קהילה!
השבת מלאו יג' שנים לקהילת בית הרמב"ם!
בבר מצוה
יהודי מקבל את האפשרות להצטרף לכלל (בצלאל קיבל את המינוי לבניית המשכן בבר מצוה!),
להשפיע על הכלל, כל העבודת ה' שלו משפיעה על כל עמ"י מדין עריבות...
לענ"ד
בשבת כזאת אנחנו צריכים לקבל על עצמנו להתחבר יותר לכלל ישראל, להאיר פנים לכל
יהודי, להזמין יהודים לקהילה המדהימה שגם הם יהנו, להסתכל מסביבנו מי צריך עזרה,
מי עוד לא מואר מהקדושה והשמחה שאנחנו זוכים לקבל כאן.
יה"ר
שהקב"ה יאיר פניו לעמ"י לעיר מודיעין תובב"א ולקהילת בית
הרמב"ם בעוצמה רבה כ"כ עד שיתקיימו דברי ר' נתן במדרש (ספרי במדבר ו,כו): "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם - זו מלכות בית
דוד".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!