יום רביעי, 7 באוגוסט 2019

חודש אב – חודש האחדות בין התורה לחיים


חודש אב – חודש האחדות בין התורה לחיים


מה הבעיה הכי קשה בתשעה באב? מה הבעיה הכי קשה בחורבן בית המקדש?

ירושלים ובית המקדש חיברו את השמים ואת הארץ! את הגשמיות והרוחניות! את עולם החומר עם התורה והמצוות!

תהלים (קכב,ג): "יְרוּשָׁלַ‍ִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ יַחְדָּו".

הגמרא (בבא בתרא עד.) מכנה את ירושלים "היכא דנשקי ארעא ורקיעא אהדדי" – המקום שבו נושקת הארץ לשמיים, היכן שהעולמות נפגשים. חומר ורוח, חול וקודש, אדם ומקום – כולם נפגשים בירושלים.

בית המקדש הוא נקודת ההשקה של כל העולמות העליונים עם כדור הארץ...

החיבור הזה - זה מה שנחרב!

לאחר מכן יצאנו לגלות והחומר נהיה טמא ואסור ואין לנו מה לנסות לקדש אותו, כי ממש לא מעניין אותי שלימות החומר של חוץ לארץ!

אז עם ישראל התכנס אך ורק בבתי הכנסת ובבתי המדרש, ועסק בחומר רק במידה שצריך כדי להתקיים.

אבל כשחוזרים לארץ ישראל, ארץ שהחומר בה הוא קדוש (הרב יורם אברג'ל זצוק"ל: החול של ארץ ישראל יותר קדוש מספר תורה של חוץ לארץ!) - כאן העבודה בחומר – החרישה הזריעה הקצירה – הן מצוות עשה!

מרן הרב קוק זצ״ל: "ההתגברות הרוחנית העליונה מחזקת את התוכניים המעשיים ומגברת את ההתענינות עם העולם והחיים וכל אשר בם!

רק בזמן החורבן וקרוב לו, שהחיל הישראלי נעתק מאדמתו, והוצרך להכיר את תעודתו אז במעמדו הרוחני המופשט, השריש רבי שמעון בר יוחאי את דרכו לפרישות מחיי שעה בשביל חיי עולם, וגם על זה יצאה מחאה שמימית.

אבל כאשר הגיע התור של בנין האומה בארצה, והצורך המעשי של הסידורים המדעים והחברותיים הוא חלק מתכנית פעלו הכללי, הרי הם גופי תורה, וכל מה שיתרחבו הגורמים המעשיים ויתרחבו יותר, יפעל הרוח המלא קדושה וחיי אמת על העולם ועל החיים ואור ישראל יאיר על פני תבל בכליל יפעתו".

הרב קוק (אורות עמ' פה'): "...לפני אורו של משיח, שיגלה במהרה בימינו, יתעורר כח הקודש שבחול, שעורר בראשית התעוררותו את החול, והכל ידברו 'בלישנא דאיניש, ולא בלישנא דקוב״ה' (זוהר), ועל זה נאמר גם לשוני כל היום תהגה צדקתך, כי בושו כי חפרו מבקשי רעתי".

מי בדיוק מגיע בשלב הזה של הגאולה?

הנביא מלאכי מבטיח מפי ה' (מלאכי ג', כ"ג): "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא".

אליהו הנביא יעזור לנו לסלול את הדרך איך לשלב שמים וארץ ולקדש את החומר (המשיח רכוב על חמור לבן על החומר...) כפי שנאמר בפסוק (מלאכי ג', א'): "הנני שולח מלאכי, ופינה דרך לפני, ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים, ומלאך הברית אשר אתם חפצים".

מי מרום (הרב יעקב משה חרל"פ, המאה ה-20, ירושלים מעייני הישועה, ח"א גלות וישועה פרק יח): "ועוד לפני התגלות שתי הבחינות הללו, הגדול והנורא, בנין ארץ ישראל ובנין בית המקדש, יבוא אליהו, ותפקידו יהיה לאחד את הלבבות ויבואו לידי הכרה שהאבות אשר התנגדו להקמת בית לשם גאולה בארץ ישראל, הוא מפני שהרגישו כי הבנים אינם דורשים את "הר קדשך", ויש ביניהם שמוותרים על זה, ולכן התנגדו האבות להתעוררות זו, כי ארץ ישראל בלא קדושה, בלא בית הבחירה, אינה כלום. ולעומת זה מה שהאבות דורשים רק את הנפש בבנין הקדושה ומוותרים על הגוף, בניין ארץ ישראל, שניהם כאחד טועים, ומעבודתו של אליהו הנביא להשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם...".

הרב קרליבך: 'אב' הם אותיות - א׳ ב׳. בריאת העולם מתחילה באות ב׳ 'בראשית', וקבלת התורה - מתחילה עם א׳ 'אנכי ה׳ אלקיך'.

לצערנו הרב, חורבן בית המקדש הוא בגלל שהא׳ והב׳ הם לא ביחד.

אני אוהב את התורה, ואני אוהב את החיים. אני לא יכול, לשלב אותם ביחד.

חודש ״מנחם אב״ זה הנחמה שלי שאני יודע שיבוא יום שהא׳ והב׳ לא יהיו מנוגדים אחד עם השני.

אליהו הנביא הוא אחד משמונת הצדיקים הקרויים "נסיכי אדם"[1] (מיכה ה,ד), שעניינם להשפיע לישראל בדרך מקיף, (בניגוד ל"רועים" - אלו הצדיקים המשפיעים בפנימיות).

האור המקיף הוא זה שפועל על הגשמיות ומדריך אותה[2]!

מה שנותן אור מקיף זה הטלית גדול, היא מקדשת את האדם ומרוממת אותו לאט לאט.

יהודה שלנו – שבשם שלו יש את השילוב הוי-ה אדנות (האות ד') – נולד בחודש אב שעניינו החיבור בין התורה לחיים, בניית ירושלים והמקדש, חיבור הרוח והחומר, הקודש והחול.

סבא שלי אליהו שלום בן משה ועליה זצ"ל, היה אדם קדוש שחיבר שמים וארץ בכל מעשיו דרכיו ומחשבותיו.

הקדושה שלו, הדבקות בזהר הקדוש והנהגות החסידות לא הפריעו לו לקום ולעבור ממרוקו לצרפת ומשם לארץ ישראל כדי להילחם במלחמת העצמאות.

הרוח והחומר אצלו לא הפריעו אחד לשני אלא השלימו אחד את השני ונעשו לו ניסים גדולים במלחמה הזו!

סבא הגיע לארץ כדי להילחם במלחמת העצמאות, קיבל רובה ישן, ירה 10 כדורים על עץ רחוק וזהו יצא לקרב...
באחד הקרבות הם הסתערו על מוצב מצרי ופתאום כל המוצב מרים ידים ונכנע... סבא שידע ערבית שאל את מפקד המוצב מה קרה? ענה מפקד המוצב: 
ראינו את כל ההרים מלאים לוחמים לבושים לבן שמסתערים עליהם!!!

באחד הקרבות סבא נפצע ברגל והתעקש לעזוב את בית החולים עם קבים וללכת למירון לקבר רשב"י...
אחרי מסע ארוך של תלאות הוא הגיע למירון התפלל בקבר רשב"י ונרדם שם, בחלום בא אליו זקן הדור ואמר לו מה באת לישון כאן? בוא נלמד... הוא פתח ספר זהר והתחיל ללמד אותו... כשסבא התעורר הוא אמר שהוא כבר לא היה צריך קבים כדי ללכת ושהוא הבין ברמה עמוקה הרבה יותר את הזוה"ק מאותו רגע...

לא ראינו משהו יותר מתאים מאשר לתת ליהודה שלנו את הטלית גדול שלו לרגל יום הולדת 12!

יהי רצון שזכות אבותיו תסייעתו לעשות את תיקונו ותיקון העולם כיאה וכיאות ובימיו תיושע יהודה וירושלים וישראל ישכון לבטח!





[1] ישי, שאול, שמואל הנביא, עמוס, צפניה, צדקיה, מלך המשיח ואליהו הנביא (סוכה נב:).

[2] שער הגלגולים (הקדמה י): "לפי שהמקיף כולל בתוכו את הפנימי, ומהפכו לזכות...".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!

אתם קבעתם - הפוסטים הכי מעניינים החודש: