הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
"כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה"
ביום שישי - מכינים בגדי חול לא מכובסים לתשעה באב, מי שלא הכין לפני שבת שישים את הבגדים כמה דקות על הרצפה ואח״כ ינער וילבש.
בשבת מקדימים תפילת מנחה של שבת כדי להספיק לאכול סעודה שלישית בנחת, אין מנהגי אבילות, מותר לאכול בשר ולשתות יין, אין אומרים צדקתך.
בסעודה שלישית - מותר ללמוד לשיר לאכול בשר ולשתות יין.
ניתן לשתות כדורים להקלת הצום בשבת.
המעבר משבת לתשעה באב נעשה באופן הדרגתי:
בשקיעה - סיום האכילה וברכת המזון, תחילת איסורי רחיצה, סיכה ותלמוד תורה.
בצאת הכוכבים - אמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לחול', חליצת נעלי עור והחלפת בגדים.
בצאת השבת - מותר לעשות מלאכה, מי שלא בא לתפילה מברך על הנר 'בורא מאורי האש'.
בבית הכנסת - מסירים את הפרוכת ומכבים חלק מהאורות, מתפללים ערבית בישיבה על הרצפה, מוסיפים אתה חוננתנו, אין אומרים "ויהי נעם, שובה וכו', מכריזים את השנים לחורבן בית מקדשנו.
לאחר קדיש תתקבל מברכים על הנר "בורא מאורי האש" (אפשר לברך גם בבית).
בשחרית - לא מניחים תפילין, יושבים על הרצפה.
במנחה - מניחים תפילין ויושבים על כיסאות.
בצום תשעה באב נוהגים בחמישה עינויים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, ותשמיש המיטה. ובנוסף, חלק מדיני אבילות.
רחיצה - אין לרחוץ אפילו איבר אחד לעונג. מותר לרחוץ איברים ברחיצה שהיא נקיון אלמנטרי. דוגמאות: מותר ליטול ידיים עד סוף האצבעות בנטילת ידים שחרית. מותר לשטוף את הידים מלכלוך, וכן מותר לשטוף כלים במסגרת הכנת אוכל לילדים.
סיכה - אסור להשתמש במוצרי קוסמטיקה ומשחות, כשמדובר לשימוש לתענוג. אבל מותר להשתמש בהם לצורך רפואי. לכן מותר למשל למרוח וזלין למי שסובל מיובש או אלוורה על אדמומיות. למניעת ריח רע מותר להשתמש בדיאודורנט, שעניינו הפגת הזיעה ולא תענוג.
נכון להחמיר שלא לעשן סיגריות בתשעה באב. וכן בכל השנה כולה. ומי שיש לו צער גדול יכול להקל בדוחק, בצנעא.
נעילת הסנדל - דין הגמרא שאין לנעול נעלי עור. לגבי סנדלים ונעליים שאינם מעור אך נוחים להליכה מחוץ לבית נחלקו הפוסקים האחרונים. ההלכה כמקילים לנעול נעליים נוחות כגון קרוקס, וכן פסק הגרע"י כהכרעת השו"ע. ואמנם, המחמיר ללכת בנעלי בית או כפכפים שאין רגילוּת לצעוד בהם על קרקע לא מרוצפת תבוא עליו ברכה.
תשמיש המיטה - לא ישנים באותה מיטה ונמנעים מנגיעה של חיבה.
עבודה - אין עובדים בתשעה באב, ואם זה 'דבר האבד' מותר.
נשים הרות ומיניקות כשהן בריאות צריכות לצום בתשעה באב.
עצה טובה כדי לעבור את הצום בקלות:
במהלך יום שבת לפני הצום יש לשתות בעקביות כל חצי שעה. לפחות 3.5 ליטר סה"כ.
ביום הצום - לשבת במזגן ולהימנע ממאמץ.
מניקות - אם התינוק ניזון גם דרך תחליף חלב, לתת ארוחה טבעית ארוחה תחליף לסירוגין עד צאת הצום.
אם התינוק יונק בלבד, אם יש אפשרות לשאוב מראש ולתת, מצויין. אחרת - להתחיל את הצום ואם החלב מתחיל להתמעט מותר לשתות ולאכול כרגיל.
מי שילדה / הפילה אחרי תאריך ט' בתמוז פטורה לגמרי מן הצום.
חולה שצריך לאכול בתשעה באב - יעשה הבדלה במוצ"ש על מיץ ענבים עם ברכת מאורי האש, אם מבדיל ביום ראשון לא יברך על האש.
חולה שאוכל בתשעה באב, אם אוכל אחרי זמן מנחה גדולה - יאמר בברכת המזון "נחם.." (שאומרים בתפילת העמידה) במקום "רצה והחליצנו", וכשיאמר "ותבנה ירושלים.." יחתום "ברוך אתה ה' מנחם ציון בבניין ירושלים".
מי שנוטלים תרופות או הורמונים יכולים לבלוע בלא מים או בשתיית מעט מים מרים (יכינו מעט מים חמים עם כמה שקיות תה).
נהגו אימותינו לקראת סוף הצום לשטוף ולהכין את הבית מתוך אמונה בביאת המשיח.
במוצאי הצום מבדילים על הכוס ללא הפסוקים המקדימים, מברכים הגפן והמבדיל ומברכים ברכת הלבנה.
מי ייתן ומהרה יקויים בנו: "צוֹם הַחֲמִישִׁי.. יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן".
