הלכות תשעה באב

"כל המתאבל על ירושלים - זוכה ורואה בשמחתה" (תענית ל)

הלכות סעודה מפסקת: 

בארוחה האחרונה לפני הצום מדגישים את האבלות, ולכן אסורים בה דברים הגורמים לעונג בסעודה...

את הסעודה מפסקת אוכלים על הקרקע צריך להניח בד או כרית ולא לשבת ישירות על הרצפה.

לא יושבים בחבורה אלא כל אחד תופס מקום אחר ויושב גם בשביל להרגיש את החורבן וגם שלא יתחייבו בזימון.

אסור לאכול בה שני תבשילים.

כל דבר שבושל נחשב לתבשיל (ירק מבושל זה תבשיל, אורז, ביצה קשה, ביצה רכה וכדומה). 

בישול בשני סירים כל תבשיל מסיר נחשב תבשיל.

כל שהתבשל ורגילים לבשלו ביחד זה נחשב לתבשיל אחד.

לא נחשב לתבשיל - ירקות חיים, גבינות וכדומה.

לא אוכלים מעדני חלב ומעדנים אחרים בסעודה הזו.

נהגו שלא לאכול דגים בסעודה הזו.

כמובן שאסור לאכול בשר או לשתות יין וכן בירה.

מותר לשתות תה או קפה.

עצה טובה, כדאי לאכול ארוחה רגילה ולברך ברכת המזון ואחרי הפסקה של זמן לאכול את הסעודה המפסקת. 

הכי טוב לאכול ביצה קשה עם לחם.

ויש הנוהגים להטביל את הביצה קשה באפר.

הלכות הצום:

בצום תשעה באב נוהגים בחמישה עינויים: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, ותשמיש המיטה. ובנוסף, חלק מדיני אבלות.

רחיצה - אין לרחוץ אפילו איבר אחד לעונג. מותר לרחוץ איברים ברחיצה שהיא נקיון אלמנטרי. דוגמאות: מותר ליטול ידיים עד סוף האצבעות בנטילת ידים שחרית. מותר לשטוף את הידים מלכלוך, או בכל בחזרה לבית בתקופת הקורונה. וכן מותר לשטוף כלים במסגרת הכנת אוכל לילדים.

סיכה - אסור להשתמש במוצרי קוסמטיקה ומשחות, כשמדובר לשימוש לתענוג. אבל מותר להשתמש בהם לצורך רפואי. לכן מותר למשל למרוח וזלין למי שסובל מיובש או אלוורה על אדמומיות. למניעת ריח רע מותר להשתמש בדיאודורנט, שעניינו הפגת הזיעה ולא תענוג.

נכון להחמיר שלא לעשן סיגריות בתשעה באב. וכן בכל השנה כולה. ומי שיש לו צער גדול יכול להקל בדוחק, בצנעא.

נעילת הסנדל - דין הגמרא שאין לנעול נעלי עור. לגבי סנדלים ונעליים שאינם מעור אך נוחים להליכה מחוץ לבית נחלקו הפוסקים האחרונים. ההלכה כמקילים לנעול נעליים נוחות כגון קרוקס, וכן פסק הגרע"י כהכרעת השו"ע. ואמנם, המחמיר  ללכת בנעלי בית או כפכפים שאין רגילוּת לצעוד בהם על קרקע לא מרוצפת תבוא עליו ברכה.

תשמיש המיטה - נמנעים מיחסי אישות ולא ישנים באותה מיטה. במהלך היום אין חובה להיזהר בכל מה שנזהרים בזמן נידה, אבל יש להימנע מנגיעה של חיבה.

נשים הרות כשהן בריאות צריכות לצום בתשעה באב.

מניקות - נהגו להתחיל את הצום ואם יש חשש אפילו קל שהחלב מתחיל להתמעט באיכות או בכמות מותרת לאכול ולשתות.  

מי שילדה אחרי תאריך ט' בתמוז פטורה לגמרי מן הצום.

נהגו אימותינו לקראת סוף הצום לשטוף ולהכין את הבית מתוך אמונה בביאת המשיח.

מי ייתן ומהרה יקויים בנו: "צוֹם הַחֲמִישִׁי.. יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן".