מכתב פורום בוגרי המכינות הלהט"בים ותשובתו המקסימה של הרב אלי סדן

מכתב פורום בוגרי המכינות הלהט"בים ותשובתו המקסימה של הרב אלי סדן

פניה לראשי ומנהלי המכינות הקדם-צבאיות בעניין הפרת אמנת "נס הרים" על ידי ראשי מכינת בני-דוד

1.       עולם המכינות מצוי  בפרשת דרכים. מתוקף כך, יצאנו אנחנו, בוגרים ובוגרות ממנעד רחב של מכינות, להילחם על הבית שלנו.

2.       לאחרונה התבטא יגאל לוינשטיין נגדנו שוב, באופן פומבי, כשאמר "משכב זכר - אין דבר יותר שפל מזה. זה כבר לא שוליים. איפה אנחנו חיים? לא מסכימים כבר למסור את הנפש על גילוי עריות? עלינו להחזיר את האומץ שלנו להיות יהודים''. כידוע, אין מדובר בפליטת פה, אלא זו תמצית האידיאולוגיה ההרסנית שמחלחלת לעולם המכינות, ומבקשת לפרק את הסולידריות בין חלקיה השונים של החברה הישראלית

3.       במקביל אליו, ארגון "חזון", שבין מייסדיו בוגר מכינת בני-דוד חיים טייטלבוים, יצא בחודשים האחרונים למלחמת חורמה נגד הקהילה הגאה בישראל, למען "השבת הנורמליות לרחוב", ובימים אלה פירסם עצומה, המבקשת לתמוך בקידום ערכי המשפחה ה"נורמלית" לעמדתו, ולאכוף עלינו, חניכי ובוגרי המכינות, את בית מדרשו של לוינשטיין ומכינת עלי, המבקש לצייר אותנו, בוגרי וחניכי המכינות הקדם צבאיות הנמנים על הקהילה הגאה והתומכים בזכות חבריהם לשוויון, כלא-נורמליים, מטורפים, וככאלה המעמידים בסיכון את קיומה של היהדות. הטרמינולוגיה של "האומץ להיות יהודים", "האומץ להיות נורמלי", ונוכחותו של לוינשטיין בהפגנה על "הנורמליות" בגשר המיתרים אשתקד, מעידה כי מדובר באותו בית המדרש.

להלן עצומת עמותת "חזון": https://bit.ly/2EklAuG

4.       תלמידי הישיבות והמכינות יצאו להחתים ברחובות בעידודם של רבניהם. 122,952 איש כבר חתמו על עצומה זו, מה שמעצים את העובדה שלא מדובר במזימה או פרובוקציה, אלא בכוונה אמיתית להכתיב את השיח המסוכן הזה בחברה הישראלית.

5.       בתגובה לפעולות אלה מצד בית המדרש של מכינת בני-דוד, אנו פועלים בשנים האחרונות על מנת להחזיר את עולם המכינות לערכי הליבה שאפיינו אותו משך עשרות שנים, ובעיקרם הכבוד ההדדי בין כלל חלקי החברה בישראל. כך, בשנת 2016 מאות חניכי ובוגרי מכינות – חברי הקהילה הגאה ומאות בוגרים וחניכים התומכים בה - הגיעו למצעד הגאווה בירושלים, כדי להעביר מסר ברור לראשי ומנהלי המכינות כי לא יקבלו כל שתיקה או ישיבה על הגדר.

6.       כפועל יוצא של מחאה זו ועקב הלחץ שהפעילו אותם בוגרים וחניכים,  הוצא לוינשטיין ממסגרות הלימוד ברוב המכינות, וזאת כדי להבטיח כי אף חניך מכינה המתלבט בדבר זהותו לא ימצא עצמו נפגע אל מול דבריו של לוינשטיין.

7.        חרף הצלחה יחסית זו, לוינשטיין לא חדל ולא נסוג מדבריו, והמשיך להשתלח בציבורים שלמים בחברה הישראלית מתוך בית מדרשו, תוך חינוך חניכיו לשנאה, השפלה ורחמים על קהלים שלמים בציבור הישראלי.

8.       עקב הסערה הציבורית שהקים לוינשטיין על עצמו ועל עולם המכינות, נכרתה אמנת "נס הרים", עליה חתומים 53 ראשי מכינות, ביניהם אלי סדן, ראש מכינת בני-דוד.

9.       האמנה קובעת כי "המכינות מקבלות על עצמן לקיים שיח ענייני ומכבד גם בעת מחלוקת, תוך הימנעות מביטויים פוגעניים כלפי אנשים וקבוצות בחברה הישראלית בכלל ובעולם המכינות בפרט, כגישה עקרונית וכמודל עבור החברה הישראלית".

 10.   ודוק, גם לאחר חתימת ראשי מכינת בני-דוד על אמנה זו, בחר לוינשטיין לשים את האמנה ואת כל החותמים עליה לצחוק, והמשיך להתבטא באופן משפיל כלפי הקהילה הגאה בישראל, כפי שצוטט בתחילת מכתב זה.

 11.   נוכח חתימתו של סדן על אמנת נס הרים ושתיקתו אל מול דברי לוינשטיין, ונוכח התבטאויותיו המשפילות כלפי הקהילה הגאה, מכינת בני-דוד מעלי מפרה את ההסכמה שנוסחה באמנת נס הרים. שכן, חרף חתימתו של סדן על האמנה, רבני מכינת בני דוד ממשיכים להפיץ התבטאויות ותפיסות עולם אשר מסכנות ציבורים שלמים בחברה הישראלית.

12.   כפי שנוכחנו לדעת מאז שנת 2016, מכינת בני-דוד וראשיה אינם מתכוונים לחזור בהם מהתבטאויותיהם, וזאת משום שהם לוקחים אחריות מלאה על תוכן דבריהם וחורטים דברים אלה על הנס הערכי של מכינתם.

13.   אנו, בוגרי וחניכי המכינות מקהילת הלהט"ב, יחד עם בוגרי וחניכי המכינות שאינם נמנים על הקהילה הגאה אך מביעים את תמיכתם הבלתי מסויגת בה, מאמינים שהחברה הישראלית תצלח פיזית ומוסרית, ותפעל לאורם חזונם הציוני של הרצל, בן-גוריון, הרב קוק ואחרים, רק מתוך תנאים של שלום בית. מתוקף כך, בחרנו לפעול מתוך עולם המכינות למען המכינות.

14.   לאור הניסיון שצברנו בהשתלחויות חוזרות ונשנות שספגנו מראשי מכינת בני-דוד, יצאנו למאבק זה בדרישה ברורה: לתבוע ממכינת בני-דוד להחליט אם היא חלק מן הבית הערכי של כלל המכינות, על חניכיו ובוגריו הלהט"בים. במידה ואינה רוצה בכך, נבקש ממועצת המכינות לפעול להיפרדותה.

15.   בנוסף, אנו קוראים לכם לפעול על מנת להגביר את הפעילות העוסקת בסובלנות בחברה, לצד העמקת סוגיית המגדר במכינות כפי שהיא משתקפת כיום בחברה הישראלית.

16.   אין בכל האמור לגרוע מתרומתו של מוסד בני-דוד לציבור ולמדינה. לצד זאת, לא נאפשר את הפרת האמנה שמשמעותה היא פגיעה מהותית בכל כך רבים מאיתנו, בוגרי וחניכי המכינות הקדם צבאיות. שיח פלורליסטי מניח את קוויו האדומים במקום בו מתפתח שיח מתסיס ואלים, ואותו אנו מגנים. אנו מודאגים מהאדוות ששיח זה יוצר בחברה הישראלית, ומזהים את ביטוין כבר כעת, הן ברחוב והן בפוליטיקה.

17.   ביום שלישי, ה-19 לפברואר 2019, נועדנו נציגי הפורום הפרו-להט"בי עם דני זמיר מנכ"ל מועצת המכינות. זמיר הסביר לנו כי אין בסמכותו להחליט בבקשתנו לבדו וביקש כי נפנה בכתב לוועד המנהל ונוזמן לדיון בישיבת הועד המנהל הקרובה.

18.   אנו קוראים לכם, ראשי המכינות וחברי הועד המנהל, תהא אשר תהא עמדתכם, מינכם ואמונתכם, לעמוד לצדנו במאבק זה. לעמוד על מימוש המילים הכתובות על ידכם באמנת נס הרים, ולתת לנו, בוגריכם וחניכיכם הלהט"בים, גיבוי ערכי ומוסרי.

19.   אנו תובעים מכם לממש את האחריות ואומץ הלב האזרחי שעליו חינכתם אותנו גם אם בסופו עשוי להתקיים מהלך לא קל, משותף והכרחי, להוקעת מכינת בני-דוד על התנהלותה, או להרחקתה מן הבית הערכי שלנו.

20.   אין בכוונתנו לוותר על שום שעל בבית הערכי שלנו, ואנו נעשה כל הדרוש כדי להבטיח כי חניכים במכינות הקדם צבאיות לא יידרשו להסביר לחבריהם ולמכינתם מדוע זהותם אינה פוגעת בערכי מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית.

"נצור לשונך מרע, ושפתך מדבר מרמה, סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורודפיהו"

לכבוד ראשי ומנהלי המכינות הקדם צבאיותהנדון: מכתב ההסתה הפרוע של המכנים עצמם 'הפורום שווה'

אנו עומדים בפני נושא קרדינאלי הנוגע לא רק לאיגוד מכינות הקדם צבאיות כי אם לחברה הישראלית כולה.

השאלה היא מה פירוש המילה "סובלנות". האם סובלנות פירושה קמפיין אדיר להשתקת כל מי שחושב אחרת מהתפיסה הפלורליסטית או סובלנות פירושה לאהוב ולהתנהג בכבוד וביושר גם עם מי שחושב הפוך ממך.

יש כיום במדינת ישראל מה שקרוי "מלחמת תרבות" על אופייה ופרצופה התרבותי והמוסרי של מדינת ישראל. גם אם איני אוהב את המילה מלחמה, ברור שהכוונה היא שיש בחברה הישראלית תפיסות שונות וכל קבוצה רוצה שתפיסתה תשפיע על אופייה ופרצופה של המדינה. להבנתי ­– זוהי המהות האמיתית של דמוקרטיה. לאפשר לכל קבוצה לנסות להשפיע על פרצופה של החברה במובן התרבותי המוסרי – ובתנאי שתעשה זאת ללא אלימות, לא אלימות פיזית ולא אלימות מילולית, ויש להפריד בין היחס לאנשים ובין היחס לדעות, כלומר, צריך להתנהג בכבוד ובידידות אמת, גם כלפי מי שחושב אחרת ממך, אך לאפשר לו לעשות כל שביכולתו על מנת לשכנע את החברה הישראלית בצדקת תפיסת העולם שהוא חושב שצריכה להיות נחלתה של האומה.

ואפרט בדוגמא פשוטה. אני אישית סבור שכיון ש3,300 שנות היסטוריה של העם היהודי היו כרוכים באמונה מלאה בתורת משה ובקיום מצוותיה, וכי הסידור, התנ"ך ושמירת מנהגי המסורת הדתית בכל הדורות הם הסיבה היחידה שאחרי 2,000 שנה חזרנו לארצנו כעם חי ופועל, אין תופעה כזאת בשום עם בהיסטוריה וברור לי שללא זה היינו מזמן מתבוללים ונעלמים במרחב הכלל-אנושי, על כן תפיסות עולם הגורמות ליהודים לנטוש את התורה ולאמץ תפיסות עולם אחרות, וכן תפיסות עולם המעודדות נישואים של יהודים עם אלו שאינם יהודים, הם לדעתי סכנה ממשית קיומית לעם היהודי, וממילא למדינת ישראל, עשרת מונים יותר מאשר איראן או חיזבאללה.

יחד עם זאת, כיוון שאני נוכח שרבים מאחי ואחיותיי, בני עמי האהוב, בחרו להם דרך חיים שבהם הם נוטשים את מצוות התורה, וגם – בשם תפיסה ליברלית פלורליסטית אינם רואים שום בעיה בנישואי יהודי עם מי שאינו יהודי – אני ממשיך לאהוב אותם, להתייחס אליהם ביחס המוגדר אצלנו בכל המצוות שבין אדם לחברו, כי הם אחי ואחיותיי למרות דעותיהם שלהבנתי מסוכנות מאוד לעמנו. ועוד אני מאמין באמונה שלמה, שרובם המכריע עושים זאת מתוך כוונות טובות ולא מתוך רוע לב, אלא שהם – לפי הבנתי – טועים בהשקפת עולמם!

כידוע לכולכם שרתתי בצבא 35 שנים עם אנשים כאלה, וכל ימי חיי אני משתף פעולה איתם בידידות ובהערכה הדדית בכל מה שקשור לבניינה וקידומה של המדינה והעם בישראל, ולכן הרב יגאל ואני הקמנו את המכינה החילונית הראשונה למרות שידענו את תפיסת עולמה. יחד עם זאת אני מצהיר בזאת שאעשה כל שביכולתי לשכנע את החברה בישראל לחזור לחיות אורח חיים של תורה ומצוות. זוהי זכותי וזוהי חובתי, גם על פי אמונתי וגם על פי התפיסה הדמוקרטית. אני משוכנע שהבנתם וידעתם את דעותי, בכל השנים הרבות ששיתפנו פעולה גם לפני ה"שיגעון" של השנתיים האחרונות – ולאור דברים אלו אנו מחנכים את תלמידנו במוסדות "בני דוד".

באותו אופן, יש כיום ויכוח תרבותי בחברה הישראלית על המוסד שנקרא 'משפחה'. יש כאלה ואני בתוכם, ואני סבור שבאופן ברור רוב החברה הישראלית גם היא בתוכם – שחושבים שמשפחה נורמטיבית וטבעית היא שילוב של אבא ואמא, וכי ראוי שילדים יגדלו ויתחנכו דווקא במשפחה של אבא ואמא, וירגישו חום אימהי דווקא מאמא שלהם, וזאת מלבד השאלה על ה'מוסריות' שבקניית רחם של אישה לצורך לידת תינוק עבור זוג גברים. לעומת זאת יש כאלו הסבורים שהעולם השתנה, וגם זוג גברים או זוג נשים יכולים להקים משפחה, ו'לקנות' ילדים ע"י רחם של אישה זרה שהילדים כלל לא יכירוה, וכי כל המשפחות שוות ערך. זהו ויכוח תרבותי עמוק הנוגע לכל עתידה של האומה. כידוע לכולם, בכל העולם המערבי, הדעות הליברליות של הקבוצה השנייה התפשטו, והתוצאה ברורה – הדמוגרפיה שלילית. אחוז הילודה יורד מתחת לממוצע 2.1 וגורם לחיסול איטי של העמים האירופאיים, רק מהגרים מוסלמים משלימים את הפער.

בעם ישראל, שיש לו מסורת עתיקת יומין ביחס לחוסנה של המשפחה היהודית, מסורת של נאמנות הדדית ואחריות משותפת להעמיד את הדורות הבאים של האומה – אחוז הילודה כיום היא הגבוה ביותר בכל העולם המערבי. דא עקא שיש 'מלחמת תרבות' ביחס למעמדה של המשפחה. זהו ויכוח לגיטימי, בתנאי ששני הצדדים חופשים להפגין ולהביע עמדתם בפומבי.

במקום זה יש קמפיין של סתימת פיות, ע"י הצגה קיצונית של הדברים, ויצירת דה-לגיטימציה לא רק לדעה הנגדית, כי אם בכלל לזכות להביע אותה. ואומר ברור:  אני במפורש התנערתי מסגנון דבריו של הרב יגאל, והוא עצמו חזר בו מהסגנון שנקט, אך לא הרב יגאל ולא אני שינינו את תפיסת עולמנו. ואנחנו נעמוד על זכותנו להביע אותה בכל פורום, וכן, אנחנו סבורים שמשפחה נורמטיבית זוהי דווקא משפחה שיש בה אבא ואמא, ואנחנו משוכנעים שרוב עם ישראל חושב כך, וכי זכותנו, ואפילו חובתנו להגן באופן מילולי – תרבותי על עמדה זו בפני אלו שרוצים לשכנע את החברה לתת לגיטימציה אידיאולוגית ל-5 סוגי משפחות, כפי שכבר נעשה כידוע בגני ילדים בתל אביב – חינוך מוקדם לניפוץ אופי המשפחה המסורתי של העם היהודי.

ואבהיר שוב – יש במשפחתי 2 אנשים להטבי"ם, אני מתנהל איתם בידידות אמת, אנחנו נפגשים באירועים משפחתיים שונים ומחייכים באהבה אחד לשני – אבל כשאחד מהם החליט להתחתן עם בן זוגו – הוא אפילו לא שלח לי הזמנה לאירוע כי ידע שלא אגיע כי יש לי דעה שלילית על אירוע כזה, ודעה זו לא מפריעה לי להמשיך לקיים איתו יחסים של ידידות אמת. זוהי סובלנות במיטבה, לפי הבנתי.  וכן, גם לעלי מגיעים בחורים עם נטיות הפוכות. אנו מחבקים אותם ונותנים להם תמיכה רגשית, ועוזרים להם להתמודד עם בעיה שהם עצמם אינם אשמים בה.

אבל אלו המכונים פורום שווה, דורשים לנתק קשר עם אנשים שחושבים אחרת מהם, זוהי אלימות במלוא מובן המילה, וזה הרס הדמוקרטיה במדינת ישראל.

ואביא מספר דוגמאות לדברי:

1.      בסעיף 2 ממכתבם הם כותבים שהאידיאולוגיה ההרסנית שלנו "מבקשת לפרק את הסולידריות של החברה הישראלית". זוהי כמובן זכותם לטעון שהאידיאולוגיה שלנו הרסנית, אני לעומת זאת סבור שהאידיאולוגיה שלהם הרסנית, אך הם מוסיפים שהאידיאולוגיה שלנו מפרקת את הסולידריות של החברה, כלומר אחדות העם בישראל תלויה בכך שכולם כולם יהיו פלורליסטים ויחשבו שחמש סוגי המשפחות הן שוות ערך. רבותי, לזה איני מוכן להסכים. בינתיים אנחנו הם אלו המפגינים סולידריות עם כל חלקי העם, והם אלא שדורשים לסלק אותנו מאיגוד המכינות בטענה שאיננו פלורליסטים.

רבותי, כולכם צריכים להתמודד עם קו חדש זה. מי שאינו פלורליסט – אין לו מקום ביננו. אז רבותי, אני מודיע ומצהיר אני לא פלורליסט, אני סבלן, אך לא פלורליסט. בתפיסת עולמי יש אמת ויש שקר, יש מעשה מוסרי ויש מעשה לא מוסרי, ולהבנתי משפחה חד מינית זהו מעשה לא מוסרי, וזוהי זכותי לחשוב כך ולהביע עמדה זו, והיא אינה מפריעה לי לכבד ולאהוב אנשים שחיים בצורה זו, כי סובלנות בעיני זו הפרדה בין הדעות ובין היחס לאנשים בעלי דעות הפוכות ממך!

2.      בסעיף 3 הם מאשימים כי יצאנו ל"מלחמת חורמה נגד הקהילה הגאה" – שקר וכזב, לא יצאנו למלחמה נגד האנשים, כי אם נגד דעותיהם, כלומר, נגד רצונם לקבוע עמדה חדשה בעם ישראל כלפי המושג "משפחה" – וזוהי זכותנו הדמוקרטית וחובתנו המוסרית כלפי העם והמדינה.

3.      בסעיף 4 הם כותבים כי החתמת עצומה של כמעט 123,000 איש בעד העמדה כי משפחה נורמטיבית זה אבא ואמא – שזה לפי הבנתי הפעולה הכי לגיטימית ודמוקרטית שאזרחים אכפתיים עושים - הם קוראים לזה "להכתיב את השיח המסוכן הזה" – אתם מבינים, זה נקרא בשפה החדשה "להכתיב", כלומר אסור לדבר, לכתוב עצומות, להפגין. כי מה שהוא נגד תפיסת העולם הפלורליסטית היא שיח מסוכן, ואני אומר – השיח שלהם מסוכן בעיני לחברה בישראל, ואף על פי כן אני תומך בזכותם לדבר ולהביע את עמדתם בפומבי. אבל הסכנה הגדולה ביותר היא הסכנה לדמוקרטיה הישראלית כי השיח של סתימת הפיות הוא סוף הדמוקרטיה.

                                                                                         

4.      בסעיף 5 הם כותבים שהם פועלים להחזיר את ערכי הליבה שבהם פעל עולם המכינות בעבר. מה הם ערכי הליבה – תמיכה במאבק של הקהילה הגאה להשוואת ערכי המשפחה שלהם לכלל הציבור.

אני כופר בטענתם. מעולם לא הוחלט על כך בעולם המכינות. אם הייתה החלטה כזאת, קרוב לוודאי שהייתי פורש מהאיגוד. כי מעולם, עד היום, לא מדינת ישראל, לא הצבא, ולא המכינות קיבלו החלטה לפעול ביחד למען הרס מוסד המשפחה המסורתי.

באמנת נס הרים סיכמנו על מה שאנחנו מסכימים. בנושא המשפחה כנראה שיש ביננו חילוקי דעות.

ואוסיף – לצערי הרב באלימות מילולית וביחסי ציבור מתוחכמים יש מי שגורר אותנו פעם אחר פעם לזירה זו של היחס ללהטבי"ם. כוונתו ברורה, הוא רוצה ליצור מצג כאילו זהו הנושא שבו אנחנו עסוקים. אבל זה עצמו שקר. בינתיים אנחנו עסוקים לדרבן את תלמידנו לתרום לצבא ולמדינה, וברוך ה' מצליחים בזה מעל ומעבר לכל מוסד אחר – ויש מי שעינו צרה בנו, ועל כן מנסה לגרור אותנו להצגת מצגת שווא כאילו הנושא המרכזי שלנו זה מאבק נגד הלהטבי"ם. זהו שקר וכזב, זוהי אלימות מתוחכמת, ולצערי היא אכן מצליחה לגרום לנו נזקים לא מעטים...

5.      בסעיף 7 במכתבם הם כותבים שהרב יגאל ממשיך להשתלח בציבורים שלמים בישראל מתוך בית מדרשו, "תוך חינוך חניכיו לשנאה, השפלה ורחמים על קהלים שלמים בציבור הישראלי".

ובכן קודם כל העובדות: יגאל הוזמן לכנס של מנהלי מוסדות חינוך דתיים בים המלח. שם- בפני המנהלים, נתן שיעור על ערכי המשפחה היהודית על פי דעת התורה. בתוך דבריו הזכיר שמשכב זכר זהו מעשה שפל. ואכן התורה קוראת לזה תועבה ומוסיפה אזהרה – "ולא תעשו כתועבות הגויים האלה ולא תקיא הארץ אתכם וכו'" כלומר שתועבות אלו משמיטים את זכותנו המוסרית להתיישב בארץ ישראל שהיא קדושה. אולי כדאי שאיגוד המכינות יחליט שאסור למכינות לקרוא בתורה, כי התורה פוגעת בשלום בית בחברה הישראלית?

ההבדל הוא ברור. המעשה הוא לפי דעתנו, שהיא כדעת התורה, מעשה שפל, ועם זה אנחנו ממשיכים לשמור על שלום בית עם אנשים שעוסקים במעשה זה, כמו שאנחנו שומרים על שלום בית עם אנשים שמחללים שבת או עוסקים במה שהתורה מכנה ניאוף וכד', כי אנחנו מבינים שהם אינם אנשים "רעים" כי אם אנשים שדעתם אינה כדעתנו, ומה שאנחנו חושבים כמעשה שפל הם חושבים שזה מעשה לגיטימי. וכל מה שאני מצפה, שיחסם אלינו יהיה כמו יחסינו אליהם, ויאפשרו לנו להביע עמדותינו, מבלי שזה יפגע בשלום הבית ביננו. כי שלום בית לפי הבנתי יהיה כאשר כל צד יוכל להביע באופן חופשי את דעותיו, ועם זה ישמר היחס החברי!

אבל החמור ביותר זו הטענה כאילו הרב יגאל מחנך לשנאה. זהו שקר גמור, וחלק מהסגנון האלים שלהם ליצירה דה לגיטימציה כלפי אנשים שחושבים אחרת מהם.

וההוכחה הברורה ביותר לדברי, היא שהרב יגאל חינך למעלה מ-4,000 איש שהם כיום משתלבים בצבא, בשב"כ, במוסד, במגזר הציבורי ובחלקים נוספים של החברה הישראלית – מעולם לא שמעתי שהם עושים זאת מתוך שנאה. להיפך, הדבר המופלא הוא שלמרות שהם יודעים שהאנשים שאיתם הם משתפים פעולה למען הציבור והמדינה – שונים מאוד מהם בתפיסותיהם – הם מצליחים לפתח יחסי אמון וידידות ושיתוף פעולה. וזהו החינוך המופלא שהתורה מלמדת אותנו – זוהי הסבלנות האמיתית!

           איני רוצה להאריך, כי הדברים ברורים, רק אסכם ואומר:

א.    אמירת עמדה מוסרית אידיאולוגית אינה מהווה הכפשה, ולא שנאה, ולא ביזוי של אלו שחושבים אחרת.

ב.      כתמיד, גם היום, אני מתנגד לעלבונות אישיים, ויציאה נגד אנשים. לצערי אלו המכונים פורום שווה, במקום לעסוק בהסברת ההיגיון שבעמדתם האידיאולוגית הם יוצאים בשצף קצף נגד אנשים שמעיזים להביע עמדה שונה מהם.

אני מציע לכולם לקרוא ספר חדש שתורגם לאחרונה לעברית, ספר בשם "המוות המוזר של אירופה" שנכתב ע"י עיתונאי אנגלי, שמתאר איך בזמן שבריטניה הוצפה על ידי מיליוני מהגרים שהביאו איתם תרבות מוסלמית והם הופכים את אלו שהוא קורא "הבריטים הלבנים" למיעוט בבירתם ובמדינתם, ומשנים לגמרי את התרבות הבריטית – כל מי שהעז לדבר נגד ההגירה או לפחות לדרוש דיון בשאלה זו הותקף כפשיסט, פוטר מעבודתו, ובאופן כזה הגיע התהליך לאל-חזור. אין לי שום עניין לחוות דעה ביחס למה שקורה באירופה, אני מזכיר ספר זה כי שם מתואר בבהירות רבה איך נמנע מהרוב הבריטי אפשרות לעורר דיון, להביע עמדה האם תהליך ההגירה האדיר (כ-3 מיליון מהגרים תוך כ-10 שנים) מקובל עליו, התהליך נכפה על הציבור באמצעות "השתקה"! זה בדיוק מה שמנסה לעשות לנו הפורום המכנה עצמו "פורום שווה". ואני קורא לכל ראשי המכינות להתנגד לסוג השיח הזה, שהוא הסכנה האמיתית לדמוקרטיה הישראלית.

אגב, הדבר המבדח ביותר במכתבם הוא העובדה שהם מגייסים לעזרתם את הרצל, בן גוריון ואפילו את הרב קוק. ממש אין גבול לחוצפה!

בברכת שלום אמת,  אלי סדן