יום רביעי, 18 במרץ 2015

חודש ניסן - נקיונות וגאוה

נקיונות וגאוה


הרב מרדכי אליהו זצ"ל: "הרשע מוציא את עצמו מהכלל הוא שואל בלשון "מה העבודה הזאת לכם" לא שייך אליו - "לכם ולא לו".

אבל מה בכך, הרי גם החכם שואל בלשון שלא שייכת לו: "מה החוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלוקינו אתכם", פה "לכם" ופה "אתכם" – מה ההבדל?

הסביר הרב על פי דברי האר"י ז"ל שאמר כי בעבודה ובזיעה של ערב פסח מתנקים ומתכפרים עוונותיו של אדם. ובזה בדיוק מתברר ענינו של הבן הרשע. כשהחכם שואל "מה העדות החוקים והמשפטים אשר ציווה ה' אלוהינו אתכם" כתוב שם "והיה כי ישאלך בנך מחר". היינו אחר שעבד וטרח בניקוי הבית ובביעור החמץ. בנתיים הוא התנקה מעוונות כדברי האר"י ז"ל, אחר זאת הוא שואל את האבא "הסבר לי מה זה שאנו עושים את הפסח והנקיונות?". לכן כתוב בשאלתו המילה "מחר". אחרי המעשה.

הרשע לעומתו לא עוזר בנקיון הפסח. הוא לא מסייע בביעור החמץ. זה לא בשבילו. הוא משתמש בטיעון "אבק זה לא חמץ" בשביל להשתמט מעבודה. לכן הוא שואל: "מה העבודה הזאת לכם?" אתם עובדים ומתאמצים. אני לא עובד איתכם. לא עובד – לא מזיע - לא מתכפרים לו העוונות. לכן נאמר עליו שהוא הוציא את עצמו מן הכלל ונשאר בגדר "רשע" שלא נתכפר לו.

האגדה מספרת שכאשר בני ישראל רצו לצאת ממצרים אמר פרעה: "רגע אחד, חבר'ה! כתוב בתורה "ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה", לא?! אתם פה רק מאתיים ועשר..."? "אל דאגה", השיבו נשות ישראל הצדקניות, "שחרר אותם, ואנחנו נדאג להשלים את היתרה לאורך השנים...". ההיסטוריה היהודית מוכיחה שהן מקיימות באדיקות את חלקן בחוזה בעבודת הפרך ע"י הקירצופים לקראת החג J

אבל זה החמץ הגשמי! מה עם החמץ הרוחני?

היו רבנים שלקח להם שעות בדיקת חמץ על בית של שני חדרים וקצת ריהוט... למה?

כי עשו חשבון נפש נוקב בכל החורים והסדקים!!!

אחד הדברים שהחמץ מסמל הוא הגאווה! כולו נפוח!!! לעומת המצה הדקיקה...

מר"ח אנחנו קוראים את פרשת הנשיאים! כל יום כנגד נשיא אחד וכנגד חודש אחד בשנה.

חודש ניסן הוא כנגד שבט יהודה!

בנשיא של שבט יהודה כתוב (במדבר ז,יב-יג): "וַיְהִי, הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן אֶת קָרְבָּנוֹ, נַחְשׁוֹן בֶּן-עַמִּינָדָב, לְמַטֵּה יְהוּדָה:  וְקָרְבָּנוֹ קַעֲרַת-כֶּסֶף אַחַת, שְׁלֹשִׁים וּמֵאָה מִשְׁקָלָהּ, מִזְרָק אֶחָד כֶּסֶף, שִׁבְעִים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, שְׁנֵיהֶם מְלֵאִים, סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן-לְמִנְחָה".

א. לא כתוב אצלו נשיא! ואצל כולם כן!

ב. יש לו את האות ו' "וקרבנו" ואצל כולם אין!

את הו' מקבל רק מי שלא נשיא!

יצחק בירך את יעקב והוסיף לו ו': "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (בראשית כז,כח).

רש"י: "ויתן לך" - יתן ויחזור ויתן!

בעל הטורים ׳וקרבנו׳: וי''ו יתירה על שם ו' בנים שיצאו ממנו וכולם נתברכו בו' ברכות.... ואלו הן: דוד משיח דניאל חנניה מישאל ועזריה. דוד דכתיב ביה יודע נגן וגבור חיל איש מלחמה ונבון דבר ואיש תואר וה' עמו. יודע נגן שיודע לשאול. וגבור חיל יודע להשיב. איש מלחמה יודע לישא וליתן במלחמתה של תורה. ונבון דבר מבין דבר מתוך דבר. ואיש תואר שמראה פנים בהלכה. וה' עמו שהלכה כמותו בכל מקום. משיח דכתיב ביה ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'. דניאל חנניה מישאל ועזריה דכתיב בהן ילדים אשר אין בהם כל מום וטובי מראה ומשכילים בכל חכמה ויודעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך... בכולן כתיב נשיא חוץ מיהודה שלמוד הוא אותו השבט להקטין את עצמו ישב נא עבדך תחת הנער וכן בדוד הוא אומר הוא הקטן״.

ויקרא (א,ב): "אדם כי יקריב מכם קרבן לה' ".

כותבת הגמ' (סוטה ה:): "א"ר יהושע בן לוי בא וראה כמה גדולים נמוכי הרוח לפני הקב"ה שבשעה שבית המקדש קיים אדם מקריב עולה שכר עולה בידו מנחה שכר מנחה בידו אבל מי שדעתו שפלה מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב כל הקרבנות כולם שנאמר (תהלים נא, יט) זבחי אלהים רוח נשברה".

כותב הרב "מכלל יופי" (מגדולי רבני אלג'יר): אדם ר"ת אברהם דוד משה, שהם הקטינו את עצמם לפני הקב"ה. אברהם אמר "ואנכי עפר ואפר", דוד אמר "ואנכי תולעת ולא איש", ומשה אמר "ונחנו מה".


חודש ניסן הוא זמן מצוין לעבוד על הגאוה ולהשבית את החמץ מהלבבות, ובזכות זה הקב"ה יוכל לשרות בתוכנו וניגאל השנה אמן!!!

אין תגובות:

פרסום תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!

רשומות פופולריות מהחודש האחרון: