Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום רביעי, 25 בפברואר 2015

פרשת תצוה - אורים ותומים - פוליטיקה?

אורים ותומים - פוליטיקה?[1]


שמות (כח כט-ל): "וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי יְקֹוָק תָּמִיד: וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי יְקֹוָק וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי יְקֹוָק תָּמִיד".

מהו החושן ודאי כולכם יודעים. אותו בגד מרובע, משובץ באבנים יקרות שעליהן חרוטים שמות בני ישראל, והוא קשור בפתיל תכלת על ליבו של אהרון הכהן.

אנחנו יודעים אפילו אילו אבנים היו בחושן, איך בדיוק הוא היה נראה. התורה מפרטת זאת לפרטי פרטים.
אולם כאשר מגיעים לאורים והתומים התורה לא אומרת כלום! היא רק מצווה - תכניס את האורים ואת התומים אל תוך החושן?

הרמב"ן, מגלה לנו את הסוד!

האורים והתומים הם סוד שנמסר למשה רבינו ישירות מהקב"ה בסיני, ומשה רבינו בעצמו הכין אותם. לכן כשאומר לו הקב"ה קח את האורים והתומים הוא יודע בדיוק במה מדובר. אלו היו שמותיו של הקב"ה, שמות קדושים שהורה הקב"ה למשה לכתוב ולהניח אותם בין קפלי החושן.

לשם מה זקוקים לאורים והתומים. האורים והתומים הפכו את החושן לדבר חי, לכלי מדהים שבאמצעותו היה ניתן לשאול את הקב"ה שאלות ולקבל את תשובותיו באופן ישיר. כאשר הייתה נשאלת שאלה, האותיות החרוטות בחושן בשמות השבטים, היו מאירות לפי סדר מסויים, ומהן היה ניתן לחבר מילים ומשפטים שאומר הקב"ה בכבודו ובעצמו.

פלא אלוקי אדיר!

אבל מה שמעניין הוא, איזה שאלות היו שואלים את הקב"ה.

היינו מצפים שאת הקב"ה ישאלו שאלות בהלכה. האם מותר להשתמש בכלי כזה וכזה בשבת, האם הבשר הזה כשר או טרף, האם דוד צריך לשלם ליוסי על זה שהוא דפק לו את האוטו הוא שהוא פטור מתשלום. רק בשבוע שעבר שאלו כאן בשיעור בהלכות שבת מתי יפסיקו להיות מחלוקות בין אשכנזים, ספרדים, תימנים וכו' - לכאורה יש כאן כלי מדהים לדעת בדיוק מה רצון ה' מאיתנו.

אבל לא! שאלות בהלכה לא היו שואלים דרך האורים והתומים, לשם כך יש את הרבנים, חכמי ישראל שיושבים בסנהדרין בלשכת הגזית שבבית המקדש בירושלים.

באורים והתומים היו שואלים שאלות לאומיות. את מי למנות למלך? האם לצאת למלחמה? האם לעשות שלום עם העם הזה? בשאלות הללו לא מכריע ראש הממשלה ולא שר הביטחון, אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו, והם אחר כך נדרשים למלא את הפקודה האלוקית על הצד הטוב ביותר.
שאלות מהסוג הזה שאל מרע"ה, שאול המלך ואחריו דוד המלך...

הדבר הזה מאוד מפתיע!

לכאורה שאלות ההלכה הם המקום שבו אנחנו מחפשים את דבר ה', אולם בהן שולח אותנו הקב"ה לבני האדם, ומבשר לנו שהוא נתן להם חכמה אלוקית לעסוק בזה.
האם לצאת למלחמה זו שאלה בטחונית, או פוליטית! כאן היינו מצפים שבני האדם, הרמטכ"ל, שר הביטחון, הפוליטיקאים יכריעו?!
לא מצא לו הקב"ה לאן להכנס חוץ מלפוליטיקה?!

התשובה היא שבאמת אנחנו צריכים לעשות לעצמנו סדר בראש,
הנוכחות הישירה הזו של הקב"ה בפוליטיקה, בשאלות הלאומיות, מלמדת אותנו שכאשר מדובר בעמ"י השאלות הלאומיות הן לא פוליטיקה! הן דבר ה'!

הגמ' במסכת ברכות מספרת לנו שבדיוק כמו שאנחנו מניחים תפילין גם הקב"ה מניח תפילין. הפרשיות שמונחות בתפילין שלנו מזכירות לנו את הקב"ה - "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".

מה מניח הקב"ה בתפילין שלו, את מי הוא זוכר?!

אומרת הגמ' - בתפילין שלו אנחנו כתובים. אל מול "שמע ישראל ... ה' אחד" שלנו, אצל הקב"ה כתוב "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".

ברכות (ו.): "אמר ליה רב נחמן בר יצחק לרב חייא בר אבין: הני תפילין דמרי עלמא מה כתיב בהו? אמר ליה: ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ".

מה קורה עם עמ"י זו השאלה שמטרידה את הקב"ה.

להכרה הזו יש משמעות עמוקה ומאוד מעשית לימינו אלה.

מאז הקמתה של מדינת ישראל, עמ"י נדרש להכריע בשאלות חשובות ורבות משמעות לא רק ברמת הפרט והקהילה, אלא ברמת האומה.

שאלות שנוגעות לבטחונה של האומה, לסדר החברתי והמדיני של האומה, לאורח החיים המונהג במדינה.

לצערי התפתחה בציבור תפיסה שהפוליטיקה היא עניין לפוליטיקאים, מדיניות החוץ היא עניין למדינאים, והבטחון הוא עניין לאנשי הביטחון בלבד.
נעלמה מאיתנו ההכרה שדבר ה' העמוק והפנימי ביותר עוסק בדיוק בדברים הללו.

הגענו למצב שלא מבינים ששאלת הצביון של צה"ל, צביון החברה שלנו, מסירת חלקי ארץ ישראל לאויבנו, עריכת הסכמי שלום וכד' אלו שאלות שנוגעות למהות החיים הרוחניים שלנו, לעצם היעוד והתפקיד שלנו כעם.

עמ"י ניצב כבר תקופה ארוכה בפני לחצים נוראיים לעשות שלום עם אויבינו, גם במחיר של מכירת כל הערכים שלנו וסיכון בטחוננו האישי.

בשבוע שעבר שמעתי מהרב שמואל אליהו על אביו הרב מרדכי אליהו זצ"ל שכל שועי עולם היו באים לפתחו. הוא זוכר איך ראה פעם אחד את ראש הממשלה של היום בקדנציה קודמת שלו, נכנס אל הרב כאשר הוא נראה נורא, כולו כפוף, קמוט ודאוג - ממש סמרטוט, הוא ניצב בפני מכבש לחצים אדיר של העולם כולו, והוא נדרש ללכת לייצג את עמ"י מול אמריקה ואירופה. כאשר יצא רה"מ מהרב הוא היה נראה כולו מלא עוצמה, זקוף קומה ומאיר, ממש אריה!

אח"כ שאל הרב שמואל את אביו - איך עשית את זה?! נכנס סמרטוט ויצא אריה?!

אמר לו הרב - הסברתי לו מי הוא, מה צריך להיות היחס שלו לעצמו. הוא מרגיש שהוא עומד מול כח אדיר, נשיא ארצות הברית!!! בעל כח פוליטי, כלכלי, צבאי ומדיני אדירים מאין כמותם!!! והוא בסה"כ ראש ממשלת ישראל הקטנה.
אמרתי לו, מה אתה חושב שאתה נמצא שם מול נשיא ארצות הברית לבד. כשאתה שם אברהם אבינו איתך! יצחק אבינו איתך! יעקב אבינו איתך! רחל אימנו איתך! משה רבינו איתך! דוד המלך איתך! עם ישראל לדורותיו, שהיו ושיהיו, איתך! הקב"ה איתך!!! כאשר כל זה איתך - מי זה בכלל נשיא ארצות הברית?!?!?!

השאלה הגדולה רבותי היא - האם אנחנו חיים בתודעה הזו,

האם אנחנו מבינים שאנחנו התפילין של הקב"ה. האם אנחנו זוכרים באמת מי מנהל את העולם ומבינים את רצונו (או שכל דברינו בתפילה הם מס שפתיים).

האם אנחנו באמת מתפללים על זה, מחנכים לזה את ילדינו, אומרים את זה לחברינו,

אמור לי מי ידידיך ואומר לך מי אתה - האם אמריקה היא ידידתנו הגדולה ביותר, האם היא אחראית לבטחוננו, או שמא ידיד ה' ישכון לבטח!

לאיזה ידיד אנחנו פונים בעת צרה? לקרי?! או שזמרת הלב שלנו, התשוקה שלנו היא "ידידי השכחת... "

השיר הנפלא הזה של ר' יהודה הלוי מסתיים במילים - "היש בלתך גואל ובלתי אסיר תקווה - תנה עוזך לי כי לך אתנה דודי"

האם הלב שלנו הומה כמו ר' יהודה הלוי בשאלה הרטורית הזו - היש בלתך גואל?! האם גם אנו לא מסוגלים להעלות על דעתנו שיש מישהו מלבד ריבוש"ע שאחראי על בטחוננו, טובתנו, גאולתנו?!

הפרשה שלנו מלמדת אותנו מהם האורים והתומים שלנו היום, מהי הדרך היחידה להכריע בשאלות שנוגעות לעמ"י כולו. מלמדת אותנו שבלי חיבור עמוק ופנימי לקב"ה, בלי שם ה' שמסתתר בין קפלי הלב, אנחנו כבויים.

וכשהקב"ה בקרבנו - אנחנו מאירים באור יקרות.

שבת שלום ומבורך!!!




[1] הרב חיים מלכה, ועיין ב'מעט מן האור' לרב חנן פורת (שמות, עמ' 307).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!