כי תצא למלחמה
דברים (כ,א): "כִּי-תֵצֵא
לַמִּלְחָמָה עַל-אֹיְבֶךָ, וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ – לֹא תִירָא מֵהֶם,
כִּי-ה' אֱלֹקֶיךָ עִמָּךְ, הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם"
מו"ר הרב
ניסים פרץ זצוק"ל:
אומר ה"אור החיים" הקדוש, פרשה זו תרמוז למלחמת האדם עם יצרו!
"כי תצא לַמִּלְחָמָה", ל' בפתח, זה כאילו כתוב לְהַמִלְחָמָה, בה' הידיעה, המלחמה של האדם עם יצרו. אתה ישן, והוא אף פעם לא הולך לישון, הוא ער. הוא מסוך בקרבך.
אבל בכל אופן, בפרט באלול, לפעמים אדם מחליט – זהו! עד כאן! אני חייב לצאת למלחמה נגדו, עוד מעט יום הדין!
אדם חייב בימי אלול לעשות איזה שינוי בכל הדרך של החיים. לקום מוקדם ולא לישון. לעשות איזה שינוי שיראה לו שהוא נמצא בתוך אלול. יראה לו שהענינים הם לא כרגיל. יש פה משהוא חדש – אלול! אלול זה לא ימים רגילים. הוא מחליט – אין ברירה, אני יוצא למלחמה!
אבל כשאתה מחליט לצאת למלחמה, פתאום אתה מתחיל להסתכל מה קורה לך. ואתה מתבונן ורואה "סוס ורכב עם רב ממך".
אתה מסתכל ורואה, היצר
– הוא סוס! הוא מאומן, מתוחבל, חזק ממנו. מאדם הראשון ועד עכשיו, הוא יודע את כל
התחבולות. לעומתו, מה אתה יכול לעשות? הוא עשוי מאש! מלאך!
ואומר ה"אור החיים"
הקדוש, והלוואי שזה היה רק זה. הבעיה, שהוא גם הוא רוכב. "סוס ורכב",
על מי הסוס הזה רוכב? על הגוף! גם הגוף בעצמו חומד מה שהיצר מוכר לו. אם אדם
רואה את ההרכבה, את הרכב שזה הגוף שלו ממה הוא מורכב – בשר ודם. כל הגוף הזה זה חומר.
מה החומר רוצה? הוא עצוב, יש בו כעס, גאווה, תאווה, והסוס, היצר הרע, רוכב עליו. והוא
מנהיג אותו לאיפה שהוא רוצה.
יש עוד דבר שלישי יותר גרוע מהכל, "עם רב – ממך"! כוחות של הטומאה גדולים מאוד שנוצרו ממך, מהחטאים שלך, הם מצטרפים ליצר. יש להם כח עוד יותר גדול מהיצר. זה יצר שלך שאתה הוספת, שלא היה לך אותו. זה מה שאומרים בוידוי של יום הכפורים – על חטא שחטאנו לפניך ביצר ברע. השם נתן לך יצר כזה קטן, אתה עשית אותו פיל, עשית אותו גָּלְיָת, איך אתה תנצח אותו? "עם רב – ממך", איך תוכל לכל זה?
לאור כל זה מה אדם אומר? אוי אוי אוי, חבל שיצאתי למלחמה. יותר טוב להשאיר את המצב כמו שהיה. לא לשים לב, לא לראות וזהו. יהיה מה שיהיה.
התורה באה ואומרת לו, הקדוש ברוך הוא בא ואומר לו, "לא תירא מהם"! באמת, אם אתה בא בכוחך, אתה צודק. אתה משהוא קטן לעומת כוחות הדינים כאלה. מה אתה יכול לעשות נגדם? שום דבר! הם יזרקו אותך לכל פינה לכל צד. לא תוכל להם.
אבל, "לא תירא מהם!" למה? בגלל שאתה לא בא להלחם איתם לבד, אני איתך, "השם אלוקיך עמך"! השם הוא כל יכול! אתה רוצה לראות מה השם עשה? תסתכל – "המעלך מארץ מצרים". אומר, ביציאת מצרים השם שבר את כל כח הקליפה, והוציא גוי מקרב גוי באותות ובמופתים! השם הראה את כוחו שהוא שליט בכל חלקי הבריאה, אין 'טבע', הוא שידד את כל מערכות הטבע. אז לעומת יציאת מצרים, מה שיש לך זה קטן מאוד, זה פסיק קטן. אם כן, תרגע, יש לך את הקב"ה.
אז מה אנחנו צריכים לעשות? לפנות אליו: רבונו של עולם, אין לי כוחות. אם לא תעזור לי אני נופל. בבקשה ממך, אני רוצה לעשות רצונך. אני רוצה להתקרב אליך. אני רוצה להצליח בדין. אני רוצה בראש השנה הזו לחדש! כמו שאתה מחדש את השנה, אני רוצה להיות בריה חדשה. תעזור לי. אני רוצה במשך האלול הזה להכניע את הגוף, את היצר. לעשות תשובה שלימה. להסיר את ה"עם רב ממך", ולהיות בן נאמן. לכן תקנו את הסליחות להוסיף תפילה בחודש הזה.
"וה' יעזרנו
על דבר כבוד שמו"!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!