"קרא עלי מועד לשבור בחורי" - מצינו שסילוקן של בחורים
קשה כחורבן בית המקדש, דכתיב 'קרא עלי מועד לשבור בחורי'.
(איכ"ר). "נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים, בשר חסידיך לחיתו
ארץ". "שפכו דמם כמים סביבות ירושלים ואין
קובר". "היינו חרפה לשכנינו, לעג וקלס
לסביבותינו". "וכל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף ה' ".
קצת מההרהורים שלי בבוקר כואב זה:
-הנהגת היחוד דואגת שכל דבר שקורה בעולם עוזר
לגאולה להגיע יותר מהר! גם מה שהצדיקים עושים וגם מה שהרשעים עושים.
-הקב״ה הוא היחיד שקובע את זמן המוות של כל
בריה ובריה ק״ו של היהודים שהם נזר הבריאה, המדרש כותב שהרוגי המלכות שמתו על
קידוש ה׳ היו צריכים לצאת מן העולם בזמן הזה בכל מקרה, הקב״ה החליט לתת להם פרס
למות על קידוש ה׳ ולנו פרס של ח״י ימים של אחדות תפילה וקירוב לבבות.
-אין ספק שההגה בידיים טובות, השאלה היחידה
היא איך צריך להתנהג בתוך האוטובוס...
התשובה לזה מורכבת מהתיחסות פרטית וציבורית:
באופן ציבורי, אין חילול ה׳ ותבוסתנות יותר
גדולים מחוסר מענה ממשלתי הולם לאירוע כזה. להשתמש ביכולות ההתנתקות שצה״ל מכיר
כדי לפנות כמה כפרים בחברון ולבנות שם עיר חדשה יהודית. להשתמש בעוצמה הצבאית של
צה״ל כדי ליצור הרתעה עצומה כ״כ שכל ערבי שחי בארץ ישראל יירד לו החשק לחיות אחרי
פיגוע כזה. להשתמש במקורות היהדות והמוסר האלוקי בכל סיטואציה והתלבטות בנושאים
אלו.
בשירת האזינו נאמר: "הרנינו גוים עמו כי
דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו". על כך כותב האבן עזרא:
"כי ישראל יעשו נקמה בגוים, והם יכפרו על ארץ ישראל בעבור הדם ששופך
בה".
באופן פרטי, אין ערך לנקמה (פנחס קיבל חותמת
מהקב״ה שכל כולו היה למען השכינה ולא ממניעים פרטיים, אנחנו לא שם). צריך להפנות
את הרגשות במקום להתפרצות חיצונית של נקמה פרטית חסרת תועלת לפריצה פנימית כלומר
לעשות את הדברים הטובים שאתה עושה ביום יום (תפילה, תורה, אחדות, עבודת המידות,
חסד, מצוות) בצורה הרבה יותר טובה ואיכותית ובלי בזבוז זמן.
יה״ר שנראה את נקמת ה׳ בשונאי ישראל בקרוב
(בכל דרך שיראה לנכון והלואי ונזכה לעזור לו בזה), ״ארץ אל תכסי דמם״, ״וניקיתי
דמם לא ניקיתי״!!!
יישר כוח הרב
השבמחק