Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום שישי, 24 בינואר 2014

פרשת משפטים - תפילה של ילד

תפילה של ילד


לפני 2300 שנה קורא מלך מצרים תלמי ל72 זקנים מירושלים[1], מושיב אותם באי בודד כל אחד בחדר אחר ומבקש מהם לתרגם את התורה ליוונית, כי הוא רוצה לקרוא את החכמה של היהודים.

החכמים יודעים שיש דברים שהגויים לא מסוגלים להבין ולכן שינו בתרגום כמה פסוקים ולא כתבו אותם כמו שכתוב באמת בתורה הקדושה!

למשל במקום המילה 'ארנבת' הם כתבו לו 'צעירת הרגליים' בגלל שלאשתו של תלמי קראו ארנבת!

כשסיימו החכמים לכתוב את התרגום התברר שהיה נס גדול! כולם שינו את אותם הדברים למרות שהם היו כל אחד בחדר אחר!

אחד מהפסוקים שהם שינו מופיע בפרשת השבוע, פרשת משפטים (שמות כד,ה): "וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים". במקום 'נערי' כתבו החכמים 'זאטוטי' וכותב רש"י: "זאטוטי - לשון חשיבות! אבל נערי לשון קטנות ויאמר גרועים שלכם שלחתם לקבל פני שכינה".

החכמים כולם שינו את הפסוק כי הבינו שתלמי המלך לא יכול לתפוס את זה שמשה רבינו שולח ילדים לעבוד את ה'! התפילות שלנו היום הן במקום הקורבנות, איך יכול להיות שילדים עושים את זה!!! את זה הגויים לא מסוגלים להבין! מה הכח של ילד קטן? מה הוא שווה?!?

אבל אנחנו היהודים יודעים שבשמים התפילות של הילדים הן הכי חשובות!!!

כמו שמשה רבינו אומר לפרעה: (שמות י,ט): "בִּנְעָרֵינוּ וּבִזְקֵנֵינוּ... בְּבָנֵינוּ וּבִבְנוֹתֵנוּ... נֵלֵךְ כִּי חַג ה' לָנוּ".

בפורים, כשהמן הרשע רצה להרוג את כל היהודים, מרדכי היהודי הלך ואסף 20,000 ילדים, והתפלל וצעק איתם לה' עד שהתבטלה הגזירה. ויש לנו היום תחפושות ואוזני המן J

האדמו"ר מבאבוב: זרש והיועצים אמרו להמן: "אם מזרע היהודים מרדכי" – מה הם לא יודעים מאיזה עם הוא? אלא אם מילדי ישראל שואב מרדכי את כוחו, כמו שכותב המדרש (מדרש אבא גוריון, פרשה ה): "ואף מחשבתו של המן הרשע לא ביטלה (=הקב"ה) אלא בשבילם, שנאמר (תהלים ח,ג): 'מִפִּי עוֹלְלִים וְיֹנְקִים יִסַּדְתָּ עֹז לְמַעַן צוֹרְרֶיךָ, לְהַשְׁבִּית אוֹיֵב וּמִתְנַקֵּם'"!

סיפור: בעיר בוחאב ישן היה חי ונהל ישיבה הגאון המפורסם רבי דוד לוריא זצ''ל המכונה הרד"ל – שחבר עשרות ספרים – הוא הי' דור שביעי לגאון המהרש''ל מלובלין – ובנו של רבי יודל לוריא זצ''ל שהי' תח' עצום וגביר גדול – שהחזיק הרבה תורה ונכד רב העיר הגאון רבי ישראל רפפורט זצ''ל.

כבר בקטנותו ניכרו בו סימני השגתו הגדולה בתורה בגיל חמש הי' בקיא בכל התנ''ך עם פרש''י ועוד ובגיל שש התחיל ללמוד גמרא – ואביו יחד לו רב מיוחד מגדולי הדור שילמד אתו בכל יום כמה שעות. בגיל עשר כבר ידע על בורים את כל הששה סדרי משנה ישר והפוך – ובסוף שנותיו סיפר שהי' חוזר בריפוף כל יום על ג' סדרים ביום וג' סדרים בלילה לראות אם לא שלט בו כח השכחה.

סיפר הגאון רבי שלמה ברעוודא שליט''א מזקני בעלי המוסר את הסיפור הבא:

בהיותו ילד פלא הי' שמו מפורסם בכל המחוז גם בין הגוים והדוכס של העיר שהי' מיודד עם אביו הגביר ומדי פעם הי' סר אליו לדבר עמו על כל מיני נושאים, (כנראה שלא מצא הדוכס המלומד שפה משותפת עם הגויים האכרים הנבערים בסביבה) הי' מבקש ממנו שיביא את בנו – הרצל לדבר עמו ולהתפעל מחוכמתו של היניק החכם.

יום אחד הביא הדוכס –פרופסור מפריז שבצרפת – ללמד את בניו חכמות - שיצאו מלומדים ולא נבערים ככל המון העם.

בבוא הפרופסור לעיר ערך לו הדוכס סיור ביער ובכל הדברים המעניינים בה וכמובן לא פסח על ביתו של ר' יודל לוריא. ואז בקש מרבי יודל שיביא את בנו הרצל לפני הפרופסור וכשהתחיל הפרופסור לשאול אותו שאלות במתמטיקה התפעל מאד מחריפותו וממהירות תפיסתו. למחרת בבוקר אמר הפרופסור לדוכס כל הלילה חשבתי בילד הנפלא שראיתי ולא נרגעתי מדוע לא ילמד הילד הזה גם חוכמות אחרות , כגון שפות טבע והנדסה וכו' וכו'.

ענה לי הדוכס גם אני חשבתי על זה כל הלילה וחשבתי שהרי עליך ללמד את בני בן ה 9 8 שעות ביום אבל בפועל התכנית היא רק על 6 שעות – א''כ את השעתיים האלה תוכל להקדיש לילד העילוי – הדוכס והפרופסור הסכימו על זה וניגשו שוב לבית רבי יודל להודיע לו על החלטתם. לא הי' בכוחו של ר' יודל להתנגד והוא הלך יחד אתם לחדר שבו ישב בנו הרצל ולמד והודיעו לו שכל יום בשעות הצהריים משעה 1 עד 3 יבא לארמון הדוכס ושם ילמד אתו הפרופסור את החכמות הנ''ל.

למחרת בבוקר היתה מהומה בעיר, הפרופסור הצרפתי נעלם ובחיפושים אחריו מצאו אותו בחורשה ליד העיר מוטל על האדמה דקור בחרב.

כשבאו לספר את זה לרד''ל אמר שאתמול כשהיו אצלו אביו – ולהבדיל הדוכס והפרופ' ושמע את התכנית נבהל ובצאתם התחיל לבכות בדמעות שליש לפני הקב''ה על ביטול התכנית מאחר ובזמן הזה הי' התכנית שלו לחזור בכל יום על תשעת המסכתות שכבר ידע בעל פה וכך עמד ובכה לפני הקב''ה כל הלילה ובבוקר יצאה השמועה על גורל הפרופ'.

רמח"ל (דרך עץ חיים): "ותדע בודאי בהבל פיהם של תינוקות העולם מתקיים, וזה כי התורה מתחלשת לפעמים, ולפעמים מתחזקת... והקדוש ברוך הוא עושה בסיס לתורה מזה ההבל שאין בו חטא ובו התורה מתחזקת... וזהו "מפי עוללים ויונקים יסדת עוז" – והוא ממש "יסדת", וזהו "למען צורריך" – שהם הערב רב, "להשבית אויב" – שהוא הסיטרא אחרא, "להשבית" ממש. ואמר "ומתנקם" – והוא סוד הנחש שהוא נוקם ונוטר...".



[1]  גמרא (מגילה ט.).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!