פרשת ויצא - מעלת א"י

מעלת א"י

בראשית (כ"ח,כ-כב): "וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ:  וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה ה' לִי לֵאלֹהִים:  וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ".

רמב"ן: "ויש בענין סוד ממה שאמרו (כתובות קי:) כל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלו-ק".

הרמב"ן (וכן מדרש תנחומא ח. תוספתא עבודה זרה ה,ב. זוה"ק א,קנ:) סובר שזה לא תנאי אלא עובדה: כאשר ה' ישמור עליי ואזכה להגיע אל איפה שה' שם האלוקים שזה א"י אז "כל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך".

תורת חיים (בפירושו על הרמב"ן שם): "כוונת הרמב"ן, כי הארץ הנבחרת איננה תחת שר מהשרים אלא לקח את ישראל תחת ממשלתו, ובהיות ישראל על אדמתם ה' להם לאלוהים, כי הם תחת חסותו וממשלתו, ובהיותם בחוץ לארץ נחשבים כמי שאין לו אלו-ק".

דברים (יא,יב): "אֶרֶץ אֲשֶׁר ... תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה".

רק בארץ ישראל אפשר להבין שהקב"ה הוא האלו-ק, בכל שאר המקומות האדם קשור לקב"ה רק בגדר "הציבי לך ציונים". קרי, רק אם יזדמן לאדם לעלות הארץ הוא יעבוד את ה' בצורה השלמה והראויה.
לכל הארצות יש מלאך של אותה אומה אשר התפילות עוברות דרכו, ואילו בארץ ישראל התפילות מגיעות ישירות לקב"ה; על כן, בכל הארצות אפילו עבודת ה' היא עבודה למלאך בלבד, ומשום כך הגר מחוץ לארץ ישראל דומה למי שאין ל אלו-ק, וכמאמר חז"ל עובדי עבודה זרה בטהרה!

זוה"ק (ג' רעו.): "קודשא בריך הוא כד איהו לבר מאתריה, לאו איהו מלך, וכד אתהדר לאתריה, (זכריה יד,ט) והיה ה'  למלך. והכי ישראל אתמר בהון, כל ישראל בני מלכים, כגוונא דאבא אינון בנוי, לאו אינון בני מלכים עד דיהדרון לארעא דישראל".

מערכת האלוקות: "לכן ה' נקרא אלקי האלקים ואדני האדנים (דברים י) האלקים הם השרים. והאדנים הם כוכבים ומזלות".

ספרי (ראה כח): "ומעשה בר' אלעזר בן שמוע ור' יוחנן הסנדלר שהיו הולכים בנציבים אצל ר' יהודה בן בתירה ללמוד הימנו תורה והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשתם אותם וישבתם בארצם. חזרו ובאו להם למקומם אמרו ישיבת א"י שקולה כנגד כל המצות שבתורה".

אבל לא רק שבא"י בלבד העבודת ה' שלך מגיע ישר לקדושה והיא שקולה כנגד כל המצוות כולם אלא גם יש לך שם שמירה עליונה בזכות א"י!

אם הבנים שמחה (עמ' כט'): "...היה נדר יעקב אבינו עליו השלום בעת צרתו, שישוב לארץ ישראל וירבה בכבודה, וישום כל מעיינה עליה בטובת ישוב ארץ ישראל. ורצה בזה לעורר זכותה של ארץ ישראל עליו בעת צרתו".

מדרש שכל טוב (בראשית לב): "הצליני נא מיד אחי. מיד ולדורות: כי ירא אנוכי אותו פן. כיוון שהוא אכזרי פן יבוא עליי מכיבוד אביו וישיבת ארץ ישראל".

מכילתא דרבי ישמעאל (בשלח - מסכתא דויהי ג): "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו - רבי ישמעאל אומר מה תצעק אלי, בזכות ירושלם אני אקרע להם את הים, שנאמר "עורי עורי לבשי עוזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקדש כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא" (ישעיה נב,א)".

רואים שא"י היא המקום שאפשר לעבוד את ה' יתב' בלבד ולא שכל התפילות הלימוד תורה והמצוות שלך ילכו לסטרא אחרא ח"ו, ועל זה יעקב אבינו מתפלל שיזכה חזרה להגיע לארץ הק' הזאת!!! 

האדמו"ר מקוז'ניץ שהתמכר לארץ ישראל...