פרשת מקץ וחנוכה – אין עוד מלבדו!!!

אין עוד מלבדו!!!

בראשית רבה (פט,א): "ויהי מקץ שנתים ימים (מא,א), (איוב כח,ג): קץ שם לחשך, זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפלה בבית האסורים, כיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום".

המדרש בא להסביר מה הקשר בין החלום ליוסף:

מסביר "בית הלוי" שבכל הבריאה יש סיבה ומסובב יש את הגורם ואת התוצאה ולפעמים אנשים מבלבלים ביניהם: רואים שמישהו השקיע כסף והרוויח טוב אז הם גם רוצים להשקיע שם כי חושבים שההשקעה היא הגורם לרווח, אבל האמונה בה' ית' קובעת הפוך: בשמים נגזר שירוויח ולכן סובבו שישקיע את ההשקעה הזו!

כך אצל יוסף יכול לבוא מישהו ולהגיד איזה מזל שפרעה חלם ככה יצא שיוסף ישתחרר... בא המדרש והופך לך את ההסתכלות: בגלל שליוסף נגמר הדפוק והוא אמור להשתחרר פרעה התחיל לחלום!

החפץ חיים סיפר על זה משל יפה:

אדם מגיע פעם ראשונה בחייו לתחנת רכבת והוא רואה שקצת זמן לפני שהרכבת נוסעת בא מישהו ושורק במשרוקית ואנשים מתחילים לעלות לקרונות, אחרי 2 דק' הוא בא ושורק עוד פעם ואנשים מתחילים לרוץ לקרונות ובשריקה השלישית שלו הרכבת מתחילה ליסוע...

הוא ישר בא אליו מחווה קידה ואומר לו כבוד האדון האחראי איך הגעת לתפקיד כזה גדול?

הבחור מסתכל עליו בהלם ושואל איזה תפקיד גדול? שאתה שורק וכולם עושים מה שאתה אומר... הבחור מתפוצץ מצחוק ואומר לו אני סה"כ עובד פשוט אני שורק מתי שמנהל התחנה שם למעלה במשרד פוקד עלי...

אומר החפץ חיים כך רוב האנשים חושבים שמה שהם רואים זה מה שמנהל וקובע!

יוסף הצדיק הכוכב של פרשת השבוע - הוא מידת היסוד. אבא שלו יעקב הוא מידת הת״ת 'תתן אמת ליעקב' עמוד התורה!!!

אל דעות ה׳ - יעקב הוא כנגד דעת עליון, יוסף הצדיק כנגד דעת תחתון. מה שקרה ליעקב קרה ליוסף! [(בראשית רבה (פד,ו). רש"י (לז,ב). רבינו בחיי (לז,ב). אוה"ק (מח,ו)].

היום הבעיה הכי גדולה שלנו זה הפגם של הדעת!

כשאתה מסתכל איפה שלא צריך ברחוב או בתמונות ב watsapp או בכל מקום אחר, זה מלכלך ומטמטם לך את הדעת[1]!

כשאתה צורך את התקשורת מכל הכיוונים הדעת שלך מתמלאת באינספור שיקולים הפוכים מדעת תורה ומהדעת האלוקית!!!

הדעת זה החיבור לקב"ה!

הצדיקים מחוברים כל הזמן! יש להם פס רחב... שיויתי תמידי! מתפללים לה' אפילו כדי להסתכל בשעון!

יש כאלו שמתחברים לפעמים...

יש כאלו שרק כשקשה להם הם מוציאים את הקב"ה מהסידור...

אבל כולם נפגשים עם ה' מתי שאין דרך אחרת!!! מתי שאין מוצא!!! מתי שהטבע נגמר!!!! אז מרימים את העיניים לשמים!!!

מסופר על איש ואשה שהכירו אחד את השני, התאהבו ובנו את עצמם ביחד עם הרבה אש ואור ואהבה... לאט לאט הם התחילו להתחזק ולחזור בתשובה ביחד צעד צעד, ובסוף הגיעו למסקנה שהם צריכים להתחתן כדת משה וישראל... פנו לרב, הרב שאל כמה שאלות ואמר להם: תראו, יש הלכה שאוסרת לכהן וגרושה להתחתן, את גרושה בעברך, ואתה כהן... הם היו בהלם טוטאלי! אין, הם לא יכולים לראות את עצמם אחד בלי השני, מצד שני הם רוצים להיות עובדי ה' באמת... מה עושים? אמר להם הרב לכו לבית הדין הגדול אולי הם יצליחו למצוא פיתרון הלכתי למצב הקשה הזה. הגיעו לבית הדין הגדול, אב בית הדין באותה תקופה היה הרב מרדכי אליהו זצ"ל הציגו בפניו את המקרה והדיינים ישבו בשיא הרצינות על המדוכה מכל הכיוונים, בדקו את הסרט של החתונה שלה, דיברו עם הרב שחיתן אותה בדקו את העדים, את כל הפרטים ההלכתיים ואמרו להם: תראו הכל היה כשר בחתונה אז היא באמת גרושה וזאת בעיה... שאל האיש את הרב אליהו זצ"ל מה עושים?!? ענה לו הרב אני יודע דבר אחד: "כשאין פתרון אז יש פתרון אחד - לפנות לה'! " לך לכותל ותבכה ותקרא את התהלים הלוך וחזור עד שה' יעזור לך! הלך האיש לכותל ובכה את כל הספר תהלים מההתחלה עד הסוף! בסוף המזמור האחרון הוא מקבל טלפון מאמא שלו בבית אבות שאומרת לו: תיראה אני מרגישה שעוד מעט אני מחזירה ציוד ואני רוצה לדבר איתך, הוא עף לבית אבות, והיא אומרת לו: סליחה שהסתרנו ממך כל השנים אבל אתה באמת מאומץ... הוא מייד התקשר לרב אליהו והוא הנחה אותו איך לגבות עדות קבילה מהאמא עם חתימת עדים ושלח אותו למצוא אולם...

כשקשה – חנוכה!

חנוכה נתקן בדיוק לפני היציאה לגלות חשוכה וארוכה של 2000 שנה שאנחנו עוד מנסים לנער מאיתנו את השאריות שלה!!!

חנוכה זה כשאתה בכביש ללא מוצא!

כולם[2] נפגשים בהדלקת נרות של חנוכה!

אם זה בפסטיגל או אצל השכנים או בעבודה או בבית הכנסת או במשפחה המורחבת!!!

אפילו שהם לא יודעים למה^[3]!!!

האור של חנוכה יורד עד למקומות הכי חשוכים, ומגיע לכל אחד!!! רק תדליק!!!

בעל התניא כותב: "שמונת ימי חנוכה יש בהם כח של שמונה נסיכי אדם, כי אור החנוכה אינו תורה שאפשר לומר ולבאר, כי זוהי תורה נעלמת, ובזה בלבד שמשמשים את המנורה ומדליקים נרותיה - מקבלים אורותיה בלי שום התגלות תורה. כי זה בחי' פנימי ולא מקיף".

כשאתה מסתכל על הנרות חנוכה אתה מתחיל לנקות את הראש מכל השטויות ולהתחבר לדעת האמיתית! ואז אתה מבין איך קרה בחנוכה כזה נס גדול:

וזה בדיוק הרעיון של המדרש שפתחנו בו!

הרי מה זה נס?!?

אנשים רבים מבינים את "הסדר הטבעי" של הדברים כסיבה ומסובב, (כמו כוח כבידה או אלקטרו-מגנטיות), שאותם קבע אלוקים עם בריאת העולם. חוקים אלה פועלים באופן עקבי, אלא אם כן בוחר אלוקים לנקוט בצעד יוצא דופן, שנקרא "נס".

על פי היהדות, ראיית הדברים כסיבה ומסובב תופסת בצורה שגויה לחלוטין את האופן בו פועל העולם.
למעשה, ה' בעצמו גורם להתהוות המציאות בכל שנייה ושנייה. אין לאף כוח אחר - לא לטבע, לא לכבידה ולא לפיסיקה - אין יכולת פעולה עצמאית.

כפי שכותב הרב אליהו דסלר זצ"ל (מכתב מאליהו ח"א מאמר 'הטבע - הסתר נסים'): "אבל האמת היא, כי אין בין נס והטבע כלום. הכל נס הוא. כל העולם כולו אין לו שום סיבה זולת רצונו יתברך, ורצונו היינו מעשיו והנהגתו".

"רק זה שאנו קוראים לו נס היינו רצון שיתהווה עניין שלא הורגלנו בו, וממילא החידוש פועל בנו להתעורר ולראות בו את יד השם. וזה שאנו קוראים טבע הוא אשר רצונו יתברך שיתמיד אופן א' אשר נהיה מורגלים בו".

הטבע זו אשליה שה' יצר במטרה לתת לבני האדם בחירה חופשית, בכדי להכיר בו, או שלא להכיר בו. ברגע שאדם מתנער מהאשליה שהטבע הוא בעל כוח עצמאי, הוא אינו כפוף יותר ל"חוקי הטבע".

כמו שמספרת הגמרא (תענית כה.) על רבי חנינא בן דוסא שהפנים את הרעיון הזה הכי עמוק וחינך ככה את ביתו: "חד בי שמשי חזייה לברתיה דהוות עציבא. אמר לה: בתי למאי עציבת? אמרה ליה: כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן והדלקתי ממנו אור לשבת. אמר לה: בתי מאי איכפת לך? מי שאמר לשמן וידלוק הוא יאמר לחומץ וידלוק! תנא היה דולק והולך כל היום כולו עד שהביאו ממנו אור להבדלה".

במלים אחרות, שמן אינו בוער משום שהוא חומר דליק. שמן בוער משום שאלוקים רוצה שיבער. כיוון שסביבה כאוטית אינה מקום נוח לבני אדם לחיות בה חיים שיש בהן בחירה חופשית, ה' גורם לדברים לפעול ברמה גבוהה של עקביות. לפיכך, כשאתם מדליקים שמן, אתם מצפים שהוא יבער. אך ה' יכול באותה המידה לגרום לחומץ לבעור, מכיוון שלטבע אין כל מציאות עצמאית הנפרדת מרצון אלוקים כשלעצמו.

עבודת אלילים היא האמונה ביכולת המוחלטת של כוח אחר מלבד כוחו של אלוקים, והאליל אליו סוגד העולם המודרני - יותר מכל דבר אחר הוא הטבע.

היהדות גורסת אחרת, כמילותיו של הרב דסלר: "ולפי זה הטבע אינו במציאות כלל, אלא הוא כאחיזת עיניים לאדם, שיהיה לו מקום לטעות וגם לבחור באמת" (שם).

או כמו שהתורה (דברים ד,לה) העתיקה מסטיקר מפורש: "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ"!!!

רמב"ן (סוף פרשת בא):"ומן הניסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים שהן יסוד התורה כולה שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים אין בהם טבע בין ברבים בין ביחיד ..."

וזאת אבן יסוד לאחת מאינספור תשובות לקושיית הבית יוסף המפורסמת למה חוגגים שמונה ימים ולא שבע הרי היום הראשון לא היה נס כי היה מספיק שמן ליום אחד רק השאר היה נס?

אומר הסבא מקלם (חכמה ומוסר, ח"א, סא'): בעצם בזכות הנס הגלוי אדם מתעורר להבין שזה ששמן דולק זה גם נס גדול רק שהתרגלנו...

אם יום אחד אתה מתקשר לגלגל"צ שמישהו קם בהר הזיתים ועכשיו תופס טרמפים במוזיאון רוקפלר אתה תיכנס למקום הראשון בחדשות!

אבל אם תתקשר ותגיד שאתמול טמנת חיטה באדמה והיא נרקבה ופתאום היום היא צמחה מחדש... יזרקו אותך מכל המדרגות!

מה ההבדל? לזה התרגלנו ולזה לא.....

דעת זה לזכור את ה' תמיד! בכל דבר ודבר שאתה עושה ולהבין עמוק עמוק בעצמות שזה מה שמסובב את הדברים בעולם והוא 'עילת על כל העילות ומסובב כל הסיבות'!!!

או בלשון רבינו הרמח"ל (כללי מאמר החכמה): "כמו שבבחינת המציאות של כל המצויים - הוא, יתברך שמו, סיבת כל המציאויות וקיומן, כן בבחינת טבע ומהות השפעות המצבים והמקרים הנשפעים ממנו, יתברך, הנה היחוד והפשיטות, שהוא הענין המיוחד לו, יתברך, הוא שורש כל ההשפעות השונות הנשפעות ממנו למצבים ומקרים השונים האלה. וכולם באמת אינם אלא גילוי האמת הזאת".

הרבי מקוצק "פתילות ושמנים שאין מדליקים בהם בחנוכה מדליקים בהם בשבת" - אפילו נשמות שהשבת אינה מעוררת אותן ואין לה השפעה עליהן, יש בכוחה של חנוכה לעורר אותן...

אז מה מיוחד בשבת חנוכה?!?

הנר חנוכה מעלה אותך ממקום הכי נמוך בוולה ( voleבעיטת יעף בעברית) לשבת, שהיא לא יכלה לרדת כזה נמוך אבל היא מעיפה אותך משם למקום הרבה יותר גבוה ממה שהנר חנוכה העלה אותך!!!

שנזכה לראות ניסים ישועות ונקמות בזמן הזה כמו בימים ההם!!!

---

[1] האדמו"ר מסלונים: "ההבטה בנרות החנוכייה יש לה יכולת למחוק לך מההארד דיסק את המראות האלה. אז ממש לכוון למחיקת ראיות אסורות ולבקש על כך".

[2] בני יששכר (ב,כא): "מי שאפי׳ הדליק חנוכיה בלבד יזכה לקום בתחיית המתים!!!".

[3] אבא חילוני עונה לבנו:

אבא, למה המכבים נלחמו ביוונים? לא עכשיו.

למה לא עכשיו? אני רואה עכשיו כדורסל.

נו אבא! אה... מה זה חשוב. העיקר שהם ניצחו.

אבא, באנציקלופדיה כתבו שזה בגלל שהמכבים לא רצו לאכול חזיר. יכול להיות.

ובגלל זה היתה כזאת מלחמה!? תראה, חזיר זה ים של כולסטרול, אולי המכבים היו בקטע של בריאות וכל זה.

ובגלל זה הייתה מלחמה? המכבים האלה מהבריאות, יכולים להיות נורא קיצוניים.

למה היוונים הכריחו אותם לאכול חזיר? כי הדתיים עושים עניין מכל דבר.

המכבים היו דתיים? מה פתאום, דתיים לא הולכים לצבא.

אז איך הם ניצחו את כל היוונים? אלוהים עזר להם.

אבל אמרת שאין אלוהים!  באמת אין.

אז יש או אין?  אין. אבל הם חשבו שיש.

אבא, לא הבנתי. מה לא הבנת?

אם יש אלוהים?  אז תשאל את אמא.

כל פעם שאתה לא יודע משהו אתה שולח אותי לאמא!   אני יודע דברים חשובים. אם יש אלוהים זה לא חשוב.

כתוב שיהודה המכבי ניצח את היוונים בבית חורון. אם כתוב אז כתוב.

איפה זה בית חורון? רחוק. זה לא בארץ, באמריקה.

אבא, קולומבוס גילה את אמריקה רק בשנת 1492 !   אתה יודע שאתה נודניק? זה בשטחים.

מה, אבא, המכבים היו מתנחלים?   ידעתי. אולי תלך לשחק עם שון?

אבא, כשנהיה שוב בטיב טעם, גם אותי יכריחו לאכול חזיר?  אם אתה ממשיך עם השאלות האלה, אין פסטיגל השנה!

אבל אבא אני מפחד, יש לי רק אחות אחת...   אז מה?

למכבים היו חמישה אחים שנלחמו ביחד.    אולי תלך לראות דורה?

רוצה לראות מכבי    טוב תראה מכבי.

אבא, איפה המכבים?    הנה בצהוב.

אלה מכבים?  כן.

איך קוראים להם?   פייזר, ביינום, באטיסטה, בלות'נטאל וקאמינגס.

אוף אבא אתה מעצבן. זה לא שמות של מכבים      לאן אתה הולך?

להילחם ביוונים!     אתה לא הולך לשום מקום!

אני רוצה להיות מכבי, דתי ומתנחל!    השתגעת?? אתה לא יוצא מהבית! שמעת?!!

סתם אבא, תירגע. אני קופץ עם שון למקדונלדס     אה. יופי. תביא לי צ'יזבורגר.

קיצור הלכות חג החנוכה

קיצור הלכות חג החנוכה:

מו"ר הרב ניסים פרץ זצוק"ל בהדלקת נרות חנוכה התשע"א 

ערכתי לעצמי את הלכות חנוכה מתוך הספר 'מקראי קודש' של הרב הררי וחשבתי לזכות את הרבים, כל ההלכות הן לפי פסיקת הספרדים והרב מרדכי אליהו זצוק"ל אלא אם כן כתוב אחרת.

חשוב מאוד להתכונן לפני החג גם בצד המעשי של ההלכות וגם בצד המחשבתי של החג ולפי הכמות שמתכוננים לחג כך כמות האורות שמרגישים....

1. יש עניין ללכת עם בגדי שבת ונעלי שבת בחנוכה (הרב פיינשטיין), וכתב הבא"ח (בספרו עטרת תפארת אות כו) טוב שהנשים תלבשנה בגדים יפים ונאים, וישימו תכשיטים לכבוד הדלקת נרות חנוכה, מכיוון שהנס נעשה ע"י נשים זה דבר חשוב מאד. וגם הגברים יתלבשו כפי שהם מתלבשים לכבוד אורחים.

2. צריך לספר לבני הבית את סיפור הנס (עדיף כמובן בצורה מעניינת).

3. אסור להספיד ולהתענות אלא"כ זה תלמיד חכם שמותר להספידו בפניו.

4. אין להזכיר ולדבר על דברים מצערים בחנוכה (הגר"י סלנטר).

5. לא הולכים לבתי הקברות, אבל קברות צדיקים מותר (בא"ח ועוד).

6. נהגו הנשים לא לעשות מלאכה בחצי שעה של הדלקת הנרות ודווקא מלאכה שאסורה בחול המועד, אבל לגברים מותר.

7. נוהגים לאכול מאכלי חלב לזכר הנס של יהודית, ומאכלים מטוגנים לזכר נס פך השמן.

8. האוכל סופגניות בשיעור גדול לא יברך ברהמ"ז אלא על המחיה כיוון שאינן אפויות אלא מטוגנות.

9. יש להפריש חלה מעיסה זו אפילו שהיא מטוגנת אם היא יותר גדולה מ-1.666 ק"ג אך בלי ברכה, ואם יותר גדולה מ-2.486 עם ברכה.

10. אם הסופגנייה או הספנג' נעשו עם שמן זית צריך ליטול ידיים או לאכלה עם מפית (מדין דבר שטיבולו במשקה), ואם נעשו עם שמן רגיל לא צריך.

11. צריך להיזהר במצוות ההדלקה מאוד, "מצות נר חנוכה מצווה חביבה היא עד מאוד, וצריך אדם להיזהר בה כדי להודיע הנס ולהוסיף בשבח האל והודיה לו על הניסים שעשה לנו. אפילו אין לו מה יאכל אלא מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולקח שמן מן הצדקה ומדליק" (רמב"ם פ"ד הלכה י"ב). וכל הרגיל בנר הווין ליה בנים תלמידי חכמים.

14. עדיף להדליק בפתח החצר או הבית אבל אפשר גם לכתחילה להדליק בחלון, העיקר שלא יהיה מעל 20 אמה ושיראו האנשים העוברים ברחוב.

15. מי שגר בבניין וממולו יש בניין גבוה יכול להדליק חנוכיה בחלון מעל 20 אמה כיוון שהדיירים ממול יכולים לראות – אבל עדיף שלא, אם ישנה אפשרות אחרת (הרב פיינשטיין).

16. עדיף להניח את החנוכיה בגובה של בין 7 ל 10 טפחים (שהלהבות יהיו בגובה 56-80 ס"מ) (אריז"ל).

17. צריך להתפלל ערבית בשקיעה ולהדליק מיד בצאת הכוכבים (לפי הקבלה מדליקים בשקיעה).

18. מי שלא הדליק בזמן זה יכול להדליק כל הלילה בברכה אם גר ברחוב ראשי, ואם גר ברחוב צדדי יכול עד בערך 11 בלילה בברכה ואח"כ בלי ברכה, ואם גר בישוב יעריך עד איזו שעה עוברים אנשים ברחוב שלו בתדירות גבוהה יחסית ולאחר זמן זה ידליק בלי ברכה, ואם מדליק בתוך הבית יכול להדליק כל זמן שבני הבית ערים או להעיר אחד מבני הבית ואז יוכל להדליק ככל הלילה בברכה עד עלות השחר.

19. אם פספס הדלקה בלילה אחד יכול להדליק שאר לילות בברכה.

20. רק אם יודע שלא יוכל להדליק נר חנוכה בזמן (כל הלילה), יכול להדליק לפני השקיעה (עד שעה ורבע זמנית לפני השקיעה), אבל יניח שמן או נרות שיספיק לעד חצי שעה אחר צאת הכוכבים ויכול להדליק בברכה.

21. צריך להדליק בזמן אפי' שבני הבית יגיעו יותר מאוחר, אלא"כ הם יקפידו עליו שלא המתין להם ואז צריך להמתין עד שעה 23:00 בערך (כל אחד תלוי איפה הוא גר), ואז ידליק גם אם לא הגיעו עדיין.

22. יש הידור בלהוסיף שמן או נרות גדולים שידלקו כמה שיותר אפי' שמה שצריך זה רק עד חצי שעה מצאת הכוכבים.

23. מי שהדליק והשמן או הנר לא מספיק לחצי שעה יכבה את החנוכיה ויוסיף שמן בכמות יותר גדולה וידליק בלי ברכה.

24. בחצי שעה לפני זמן ההדלקה אסור לאכול או להתעסק בדברים הנמשכים זמן, (אלא"כ זו מעוברת שמותר לה לאכול אפי' ביוה"כ), מה שאסור לאכול הוא דווקא פת יותר מכמות של 56 גרם, אבל פירות וכו' אפשר אפי' בכמות יותר גדולה.

25. אפי' ללמוד אסור אבל מרגע ההדלקה לא מחצי שעה לפני כמו באוכל. 

26. מצווה מן המובחר להדליק לפי הסדר עדיפות הבא: שמן זית תוצרת יהודית(אפי' מוצק), שמן זית תוצרת גויים ימ"ש(גם מוצק), שמנים אחרים שעושים אור זך ונקי, נרות שעווה או חלב או פרפין, (כיום מוכרים קופסא ובה ארבעים וארבע נרות צבעוניים, ויש לדעת שהם אינם דולקים חצי שעה, זאת ועוד אם יש לאדם חנוכיה שהמרווח בין נר למשנהו קטן, אזי כל נר מחמם את חברו ונמס יותר מהר והנר כבה לפני שעברה חצי שעה, ולכן ייקח נרות חשובים) (עיין סעיף 75 בהמשך).

27. מותר להדליק את נר החיוב (הנר של אותו הלילה), משמן זית מובחר ואת שאר נרות ההידור משמן רגיל אבל לא חלק בשמן וחלק משעווה. 

28. מותר להשתמש בשמן שנשאר בנרות החיוב מהלילה שעבר לנרות החיוב של היום אבל לא לשמש, ואסור להשתמש בשמן זה לשום דבר אחר ואפי' לא לזרקו לגינה או לכיור אלא לשרוף את מה שנשאר.

29. מהדרין מן המהדרין להדליק בשמן שהוא ראוי לאכילה.

30. שמן של שמיטה: הרב אליהו אוסר והרב עובדיה מתיר.

31. לא יוצאים יד"ח בנרות גז או חשמל או גוזניק, ואם אין לו משהו אחר ידליקם בלי ברכה, ואם רואה כאלו בשוק אפי' אם אין לו חנוכיה אחרת בבית לא יכול לברך על ראייתם.

32. צריך שהחנוכיה תעמוד מאליה ולא תיסמך על שום דבר אחר ואם לא עומדת מאליה לא ראויה להדלקה.

33. טוב שכל אדם יהדר שתהיה לו חנוכיה יפה כמה שיותר לפי כוחו ולפי מה שיפה בעיניו.

34. אסור להדליק כלום מהאש של נרות חנוכה אפי' את השמש וכל שכן סיגריה עד חצי שעה לאחר ההדלקה (או השקיעה אם הדליק לפני השקיעה), ועדיף לעשות תנאי כשמדליקים להקצות רק את הכמות של השמן שתדלוק חצי שעה ראשונה למצווה, ובשאר יהיה מותר להשתמש.

35. הדלקה עושה מצווה! אבל צריך להדליק איפה שתהיה מונחת, ואם העביר אותה לאחר ההדלקה יכבה ויחזור להדליק שם בלי ברכה.

36. מותר לטלטל את הנרות חנוכה לצורכם, כגון שאחר שהדליק התחילה לנשוב שם רוח שאינה מצויה והנרות הולכים להיכבות.

37. בגלל שהדלקה עושה מצווה אם פתאום כבו הנרות בגלל משהו שהוא לא מצוי ולא ידעת עליו לפני כן, לא חייבים להדליק מחדש את הנרות אפי' אם עוד לא עבר חצי שעה מההדלקה, אבל עדיף לחזור ולהדליק בלי ברכה.

38. אם הניח את הנרות מראש במקום עם רוח וידע שיכול להיות שיכבו, ובאמת נכבו חייב להדליק מחדש בלי ברכה.

39. אם כיבה בעצמו את הנר בשוגג – אינו חייב להדליקו שנית אבל עדיף שידליק , אם כיבה במזיד חייב להדליק מעיקר הדין בלי ברכה.

40. אדם חולה ח"ו או שאינו בבית יכול למנות שליח שידליק עבורו את הנרות בביתו ויכול למנות גם את אשתו.

41. הַבֵּן אִישׁ חַי הֵבִיא סִימָן נָאֶה לְסֵדֶר הַבְּרָכוֹת עַל-פִּי הַפָּסוּק: "עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף (לְהַדְלִיק) וְשִׂים אוֹתוֹ עַל נֵס (שֶׁעָשָׂה נִסִּים) וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אוֹתוֹ וָחָי" (שֶׁהֶחֱיָנוּ). ואין להפסיק בדיבור בין הברכות להדלקה ואם הפסיק ודיבר בעניין ההדלקה ישתוק וידליק ואין צריך לברך שנית, ואם דיבר שלא מעניין ההדלקה יגיד "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" ויחזור על ברכת "להדליק" בלבד וידליק שנית.

42. אם שכח ברכת "שהחיינו" בלילה הראשון יברך בלילה הבא או בלילות האחרים שנזכר.

43. בלילה הראשון מדליקים את הנר הימני ביותר ובלילות אח"כ מוסיפים נר משמאלו ומדליקים אותו ראשון ופונים ימינה לשאר הנרות וכך כל הלילות, לא משנה היכן החנוכיה מונחת בימין או בשמאל הפתח. 

44. מי שלא הדליק באותו לילה ואין באפשרותו להגיע לחנוכיה בהמשך הלילה ואין מי שידליק עבורו, כשרואה באותו לילה חנוכיה (כשרה לא חשמלית) שמישהו אחר הדליק מברך "שעשה ניסים", ובלילה הראשון גם "שהחיינו".

45. מי שאחרים (בנו, אשתו, או כל אחד אחר שמינה כשליחו) מדליקים עבורו לא יכול לכוון לא לצאת ידי חובה בהדלקתם וללכת להדליק בעצמו בברכה.

46. אף הנשים חייבות בהדלקת נר חנוכה ויוצאות ידי חובה ע"י אביהם או בעליהן, ולכן יכולות אף להוציא מישהו אחר ידי חובה, וצריך שהבעל ידע שמדליקים עליו ויכוון לצאת ידי חובה, ואם הגיע הביתה וראה שהדליקו עבורו ידליק שוב ולא יברך.

47. אם אין איזה שהוא אונס עדיף שהבעל ידליק ואשתו תצא בהדלקתו.

48. ילד שהוא מעל גיל חינוך (9) אבל עדיין לא הגיע לגיל בר מצווה יכול להדליק אבל לא להוציא אחרים ידי חובה.

49. אורח צריך להשתתף עם בעל הבית בלפחות פרוטה ממחיר השמן (10 אג').

50. אורח שאינו מדקדק עם בעל הבית בחישוב הסכומים על אכילתו שם כגון זוג אצל הוריהם אין צריך להשתתף בפרוטה ויכוון לצאת יד"ח.

52. אם מתארח אצל מישהו וחוזר אח"כ לביתו ידליק בביתו עד הזמן שאפשר להדליק מבחינת הרחוב או כל הלילה כל עוד בני ביתו ערים ורואים את החנוכיה גם מבפנים.

53. בחורי ישיבה או חיילים או בנות באולפנה (רווקים/ות), פטורים מהדלקה כי הוריהם מדליקים עבורם ועדיף שישתתפו בפרוטה עם רווק אשכנזי וידליק בברכה עבורם, ואם אין בנמצא אפשר שרווק ספרדי ידליק עבור כולם בלי ברכה, אבל מי שאין לו הורים שידליקו עבורו (ל"ע) ידליק בעצמו בברכה. 

54. קבוצת מטיילים שנמצאת מחוץ לביתם ואין להם חדר שישנים בו באותו לילה (מלון וכד') ידליקו בברכה איפה שהם מתפללים ערבית.

55. מי שנמצא בבית מלון ידליק בחדר שישן בו ולא בחדר האוכל.

56. אפשר להדליק בבית הכנסת רק אם יש מניין של אנשים מעל בר מצווה ולעניין זה נשים לא מצטרפות להשלים לעשרה.

57. נוהגים להדליק חנוכיה בביהכ"נ גם בתפילת שחרית בלי ברכה.

58. בער"ש חנוכה יתפלל מנחה לפני הדלקת הנרות ואח"כ ילך לביהכ"נ, ואם לא התפלל לפני במניין יתפלל יחיד בבית ידליק חנוכיה וילך לביהכ"נ לשמוע קדושה וחזרת הש"ץ של מנחה עם הציבור.

59. בער"ש חנוכה מדליקים קודם כל נר חנוכה ואח"כ נרות שבת.

60. מי שהדליק נרות שבת לפני נרות חנוכה וטרם קיבל שבת במחשבתו יכול להדליק נרות חנוכה בברכה.

61. בער"ש חנוכה יש לשים כמות שמן כך שתספיק לדלוק עד חצי שעה אחר צאת הכוכבים, ואם אין לו מספיק שמן ישים לפחות בנר הראשון של אותו היום שמן מספיק עד חצי שעה אחר צאה"כ, ובשאר הנרות של ההידור ישים כמה שנשאר לו.

62. מי שיש לו שמן או נרות שמספיקים רק לנרות חנוכה או רק לנרות שבת ידליק של שבת.

63. במוצ"ש אחר שמגיע לביתו יבדיל ואח"כ ידליק נרות חנוכה.

64. מי שמבדיל לאחר הדלקת נרות חנוכה (כגון בביהכ"נ) לא יברך "בורא מאורי האש" על החנוכיה.

65. מי ששכח "על הניסים" בתפילה - אם נזכר לפני שאמר את השם ה' של הברכה שאח"כ ("הטוב שמך ולך נאה להודות"), יאמר על הניסים וימשיך רגיל משם אפי' שאמר כבר "ברוך אתה", ולא יאמר "למדני חוקיך", ואם אמר שם ה' לא יחזור ויכול להגיד אחר ה"יהיו לרצון" הראשון או השני: "מודים אנחנו לך על הניסים וכו' ".

66. אם טעה וחשב שצריך לחזור מראש התפילה והתחיל לחזור יפסיק איפה שנזכר. אם נזכר בדיוק אחרי "ברוך אתה ה'" יגיד "למדני חוקיך" ואז יפסיק.

67. מי שנמצא באמצע העמידה ורואה שלא יספיק להגיע לסיים בזמן ולומר קדושה עם הציבור אינו יכול לדלג על אמירת "על הניסים" ואפי' על "יעלה ויבוא" לא יכול לדלג אפי' בערב ר"ח.

68. אם שכח על הניסים בברכת המזון: אם אמר שם ה' של הברכה הבאה לא חוזר ולא יאמר "למדני חוקיך", וטוב שיוסיף ברחמן: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה בימי מתתיה וכו'" ואם לא אמר שם ה' יכול לחזור.

69. אם המשיכו את הסעודה של היום השמיני של חנוכה עד הלילה של היום התשיעי לא יאמרו "על הניסים" בברכת המזון.

70. אומרים הלל שלם בכל ימות החנוכה בברכה, וגם הנשים חייבות לברך!

71. אין אומרים תחנון במנחה ערב חנוכה ולא במשך כל החנוכה.

72. בשיר של יום לא אומרים: "השיר שהיו הלויים אומרים בביהמ"ק".

73. אחרי שיר של יום נוהגים להגיד "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד...".

74. לא אומרים "במה מדליקין" בער"ש חנוכה.

75. אפשר לשים את הנרות חלב בהקפאה כדי שידלקו לאט אם אלו נרות שדולקים פחות מחצי שעה כך שידלקו יותר.

76. מי שקיבל ביפר או אירוע דחוף כלשהו בדיוק אחרי שבירך לפני שהדליק ידליק את הנר הראשון ויכול מישהו אחר להדליק את נרות ההידור (נגיד שזה הלילה האחרון אז את ה-7 נרות האחרים), אפי' שהקודם ברך.

77. צריך להקפיד להגיע לביתו לפני זמן ההדלקה אפי' אם יש לו אפשרות לצאת יד"ח במקום אחר (אצל חברו וכד') אם מתכנן אחר ההדלקה לחזור לביתו, או שיגיד לאשתו שתדליק עבורו בביתו כי מצווה בו יותר מבשלוחו.

78. כתוב שבסעודת שבת שבחנוכה ירבה במאכלים, וכן בסעודת ר"ח וחנוכה. ואם אינו יכול להרבות במאכלים, יעשה שינוי בסעודתו כגון שיאכל פרי מיוחד או ישתה יין באמצע הסעודה.

79. ראש חודש טבת שחל בימי החול של חנוכה, מוציאים שני ספרי תורה: בראשון קוראים שלושה עולים קריאת ראש חודש בפרשת פינחס (במדבר כח, א - טו): לכהן: "וידבר" עד "רביעית ההין". ללוי: "עולת תמיד" עד "ונסכה". לשלישי: "ובראשי חדשיכם" עד "ונסכו". 
אין אומרים חצי קדיש. 
בספר השני קורא הרביעי בפרשת נשא (במדבר ז, מח - נג) את הקריאה של חנוכה. 
לאחר הקריאה אומרים חצי קדיש.

חנוכה מאיר ושמח!!!

פרשת וישב - בטחון בה'

בטחון בה'

הרב יצחק הלוי שליט"א: כתוב בתהילים (מ,ה): "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים".

המדרש רבה (מקץ, פרשה פט) כותב: "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו - זה יוסף, ולא פנה אל רהבים - ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים".

יש פה תרתי דסתרי! ??? אז יוסף הוא בוטח או לא???

באמת אנחנו יודעים שיוסף קיבל עוד שנתיים בפנים כי אמר זכרתני והזכרתני אבל אח"כ הוא התפלל שישכח שר המשקים את בקשתו.

מסופר על הנכד של הבעש"ט ר' אהרן מטייטבין זצ"ל שהיה עני מרוד ובערב שבת שאין לו מה לאכול דפק על הבמה ואמר שהקהילה תתבייש שאין לו מה לאכול ובאמת הקהילה אמרה שתעשה במוצ"ש מגבית,והוא התחרט והתפלל כל השבת שישכחו את זה ובאמת במוצ"ש שכחו.

רואים שהמדרש (בפרשת וישב) אומר ששר המשקים שכח "ולא זכר שר המשקים וגו', כל היום היה מתנה תנאים ומלאך בא והופכן וקושר קשרים ומלאך בא ומתירן, אמר לו הקב"ה את שוכחו ואני לא אשכחהו, הה"ד ולא זכר שר המשקים" (בראשית רבה פרשה פח)

אבל מעבר לכך ישנה ביקורת על יוסף שברמה שלו נדרש לביטחון במינון שונה, והוא יודע שיש עוד שלושה ימים עד פתרון החלום והוא כבר עכשיו מבקש ממנו להזכירו לפני פרעה, שיחכה שלושה ימים ליום האחרון ורק אז תנסה השתדלות... למה קפצת יומיים מוקדם? על כל יום קיבלת שנה, דווקא בגלל שאתה אשרי הגבר פונים אליך בטענה למה לא חיכית יומיים ופנית אל רהבים ושני חלקי הפסוק משתלבים טוב!

אדם גדול שרואה במהלכים הטבעיים את יד ה' צריך לצפות לניסים שיחברו עם הטבע יחדיו...

רמב"ן סוף פרשת בא:"ומן הניסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בניסים הנסתרים שהן יסוד התורה כולה שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים אין בהם טבע בין ברבים בין ביחיד ...

המוטיב המרכזי הוא שהניסים הגלויים הם אמצעי להאמין גם בדברים הטבעיים שהם ניסים נסתרים רק שהתרגלנו אליהם...

וזה אבן יסוד לאחת מאינספור תשובות לקושיית הבית יוסף המפורסמת למה חוגגים שמונה ימים ולא שבע הרי היום הראשון לא היה נס כי היה מספיק שמן ליום אחד רק השאר היה נס?

אחת התשובות היא של הסבא מקלם בספרו חכמה ומוסר (חלק א' סימן סא'): בעצם בזכות הנס הגלוי אדם מתעורר להבין שזה ששמן דולק זה גם נס גדול רק שהתרגלנו...

ר' חנינא בן דוסא (תענית כה) חי ככה ולכן אמר לביתו מי שאמר ששמן ידלק יאמר לחומץ שידלק... והנר הזה דלק מער"ש עד מוצ"ש...

ובעצם גם הטבע הוא נס רק שהתרגלנו כי הקב"ה טבע חוקיות בטבע שדבר מסוים יידלק ודבר שני יהיה מוצק וכו' כדי שנוכל לחיות נורמאלי ולא נגיע לתחנת דלק ולא נדע במה לתדלק היום סולר או קוקה קולה...

אבל לפעמים הקב"ה משנה את הטבע בצורה שלא התרגלנו כדי לעורר אותנו על הדברים שהתרגלנו!

נגיד יום אחד אתה מתקשר לגלגל"צ שמישהו קם בהר הזיתים ועכשיו תופס טרמפים במוזיאון רוקפלר הוא ייכנס למקום הראשון בחדשות!

אבל אם משהו יתקשר ויגיד שאתמול הוא טמן חיטה באדמה והיא נרקבה ופתאום היום היא צמחה מחדש... יזרקו אותו מכל המדרגות!

מה ההבדל? לזה התרגלנו ולזה לא.....

וכך כותב הרב דסלר במכתב מאליהו בקונטרס "נס וטבע".

וזאת הייתה עיקר הטענה ליוסף שאחד שהורגל בזה שכל הטבע הוא נס היה צריך לחכות עוד יומיים לתת לקב"ה צ'אנס לגאול אותו....

פרשת וישלח - ללמוד על מנת לעשות

ללמוד על מנת לעשות

בראשית (לה,יח): "וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין".

לא ברור! בנשימה האחרונה שלה היא קוראת לו שם, מעין צוואה ובא אבא שלו ומשנה את השם שניה אח"כ?!?

כותב האריז"ל שלכל אדם יש מלבוש שמחבר בין הגוף לנשמה, וכל אשה יש לה מספר לבושים שהיא יורדת איתם לעולם, אחד בשבילה וכמה שיש לה יותר ככה יש לה אפשרות שיוולדו לה ילדים, כי לכל ילד היא צריכה לתת לבוש אחד, לכן גם מכבדים את האחים הגדולים כי הם לא לקחו את הלבושים שלך כשיצאו לפניך, לא כמו עשיו שהגיע למסקנה שיעקב זה כבר אחד יותר מידי, וקרע את הרחם של אמא שלו כשהוא נולד...

רחל רואה שיש לה שני מלבושים בלבד והיא אומרת ליעקב "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי" - היא לא ערסית שמאיימת עליו אם אתה לא מביא לי אני מתה...
אלא היא התכוונה שאם הוא לא יצליח להוריד מהשמים בתפילה שלו מלבוש נוסף היא תתן לילד את המלבוש שלה כשהוא יוולד והיא תמות... 

כמו שאכן קרה בסוף היא נתנה לתינוק את המלבוש שלה "בן אוני" הכח שלי את זה היא נתנה לו ומתה...

יעקב מפחד שלתינוק לא יהיו ילדים כי היא נתנה לו מלבוש מהצד של הנוק' ובן עם לבוש כזה לא יכול להוליד!

לכן משנה את השם לבן-ימין בן של  הצד של הזכר ימין שיכול להוליד (ואח"כ באמת היו לו 10 ילדים).

בחלקו של בנימין היה בית המקדש ואפשר ללמוד מזה לעבודת ה' לא ללמוד תורה עם הצד של הנוק' שאין כלום שהתווסף לך בעבודת ה' אלא כל דבר שלומדים ישר להוליד ממנו דברים חדשים איך להתנהג עוד יותר טוב ואיך להתקרב מזה לקב"ה!!!

כמו שכותב הרמב"ן "וכאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו"!


הרב נתנאל אריה, ר"מ בישיבת הגולן , חספין:

" רחל אמנו שיום פטירתה חל השבוע בי"א בחשוון, מסמלת יותר מכל את אמם של ישראל והשכינה, ואת הגעגועים והתקווה לשיבת ציון ולגאולת עולם. 

בספרו של המזרחן פרופ' אברהם אבן שמואל מופיע תיאור מרגש המבהיר מה הביא את ד"ר מקס נורדאו (ממיסדיה של ההסתדרות הציונית) , שהיה רחוק מאד משורשיו היהודיים, לחשוב על פתרון הבעיה היהודית בדרך של שיבה לציון, והכל בזכותה של רחל אמנו וילד אחד קטן ...
ותודה לד"ר אבשלום קור על החשיפה.

בלילה השני של הקונגרס הציוני הראשון בבאזל, נאם נורדאו נאום ארוך בגרמנית, ובו שילב כמוטו פעמים אחדות את שלוש המלים הנצחיות של ירמיהו הנביא: "ושבו בנים לגבולם". 

שאלו ציר צעיר מירושלים, ד"ר יהודה, איך הגיע אל הפסוק הזה, ועוד בעברית, והרי לא תאם את הרקע החינוכי שלו?

אמר ד"ר נורדאו: את המילים האלה אני חייב למי שאני חייב לו את כל יהדותי וציוניותי - אדם שאינני יודע את שמו, אדם שבעצם היה אז ילד כבן שמונה או עשר שנים. ומעשה שהיה כך היה. 

יש לי קליניקה לילדים בפריז. נכנסה אלי מהגרת מפולין, שביס לראשה, ועמה ילד כבן שמונה או עשר, חיוור פנים, וחולה מזה שלושה שבועות. הומלץ בפניה להביא אותו אלי. אני לוקח כרטיס לפתוח למטופל חדש, ומנסה לדובב אותו בשפת המדינה. הוא בקושי מגמגם צרפתית, ואני פונה לאמו, שגם היא חלשה מאד בשפה. היא אומרת - הוא לא לומד בבית ספר רגיל, הוא לומד ב"חדר", זה בית ספר ליהודים.

נזפתי בה קשות, כך מביאים אנטישמיות!

פתחנו בפניכם, הפליטים מפולין, את שערי המדינה, מדוע אין הילד לומד את שפת הלאום כאן ?! 

היא התנצלה שהוא עוד צעיר, ושבעלה שייך לדור הישן, אבל הוא עוד יגדל וילמד בגימנסיה, וידע את השפה. 

ואני בזעם שואל את הילד: ב"חדר" הזה, מה למדת ? אז השתנה הילד, אורו עיניו. ביידיש, שאני מהגרמנית שלי הבנתי, אמר לי מה הוא למד בפעם האחרונה ב"חדר".

יעקב על ערש דווי, הוא אומר, מזמין את יוסף, מצווה עליו, משביע אותו ומתחנן בפניו, "אל נא תקברני במצרים" אלא במערת המכפלה, שם קבורים אברהם ושרה, יצחק ורבקה, שם קברתי את לאה - "ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם". יעקב ממשיך ומספר ליוסף: "ואני בבואי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען, בדרך, בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה, ואקברה שם בדרך אפרת, היא בית לחם" (בראשית, מז' מח').

מדוע דווקא כאן, בסמוך לבקשה של יעקב, הוא מספר לו על קבר רחל? ממשיך הילד הזה, בן השמונה או העשר, להרצות ומביא דברי רש"י וחז"ל.

יעקב אבינו הרגיש צורך להתנצל בפני יוסף ולומר: אני מטריח עליך טרחה גדולה להוליכני ממצרים לחברון. אני עצמי לא טרחתי את הטרחה הזאת לאמא שלך, לרחל, על אף שהייתי קרוב מאד לבית לחם. אפילו העירה לא הכנסתי אותה. קברתי אותה בדרך. אבל לא באשמתי ולא ברשלנות עשיתי זאת. ריבונו של עולם רצה כך. 

הוא ידע שבחורבן בית ראשון עתיד רב המרצחים של נבוכדנאצר להוביל לגלות את את בניה של רחל, את בני, ואז היא תצא מקברה ונהי בכי תמרורים יישמע, "רחל מבכה על בניה". ואלוקים יענה לה: רחל, "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך ...ויש תקוה לאחריתך נאום ה', ושבו בנים לגבולם!" (ירמיהו לא').

אני, מספר ד"ר נורדאו, לא ידעתי את נפשי. הסבתי פני לחלון כדי שהאם והילד לא יראו את דמעותיי זולגות. ואמרתי לעצמי:"מקס, הלוא תבוש והלוא תיכלם? אתה אדם משכיל, נחשב לאינטלקטואל עם תואר דוקטור, אינך יודע מעט מזעיר מדברי ימי עמך, מכל כתבי הקודש הללו. כלום! ופה, ילד חולה, חלוש, מהגר, פליט והוא מדבר על יעקב ועל יוסף, על ירמיהו ועל רחל, כאילו תמול שלשום, הכל חי לנגד עיניו". 

מחיתי את לחיי לפי שהסבתי את פניי אליהם ואמרתי בלבי: עם שיש לו ילדים כאלה, שחיים כל כך את עברם, הם גם יחיו עם עתיד מזהיר!

בעתון של אותו סוף שבוע ראיתי מודעה: "מי שגורל העם חשוב בעיניו, מי שהאנטישמיות כואבת לו, ומי שמחפש פתרון, נא להתקשר לחתום מטה לטכס עצה. ד"ר תיאודור הרצל". מיד נעניתי.


כשהקמנו את "הקונגרס הציוני" הראשון וכובדתי לנאום בו, ריחפה לנגד עיניי דמותו של הילד שאת שמו אינני זוכר. אבל את המילים האלה לא אשכח לעולם כי הן בסיס הציונות, הן בסיס היהדות. "ושבו בנים לגבולם" .