יום רביעי, 12 בינואר 2022

תפילת הרש"ש

 תפילת הרש"ש



תפילה שסידרה מורינו רבי שלום שרעבי זי"ע, לאומרה בכל לילה לאחר אמירת תיקון חצות. וכן טוב לאמרה בכל המקומות הקדושים וקברי הצדיקים, וכן טוב לאמרה בכל עת רצון.


הבט משמים עדה תמה שטוחה באסקופת היכלך ולבה קורעת; ענייה סוערה הומייה היא באין השקט. הסכת ושמע תחנוני שאלתה ובקשתה כהוגן הלא מצער היא לגודל חסדך. ואם עווננו ענו בנו ועננו ענן, שלח רוחך הטוב לפזרם ושמש צדקתך להמיסם. תתאמץ בתוקף חנינותך, רומה על השמים לרחם העמוסה מרחם אחדותך. ועתה צלח העז עוזך המופלא בך אין סוף ברוך הוא, לחשוף לובן חסדיך צחצחות חיזוק דעתיק אשר הורו מראש, ותלבין בזהרים זהורית אודם דינך, ושלוש עשרה מידות רחמיך אשר תיקנת בתעלומות חכמה נשגבה. את בריתם זכור האל נוצר חסד לאלפים ונקה בטל אורות את רום כתמי עוונותנו. יגלו ויגולו החסדים והרחמים העליונים על מידותיך, וישתלשלו בסלסולם עד יגיעו ויגהו כנוגה רב אגן הסהר.


יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שיהיה עתה עת רצון וימשך מן האין סוף ברוך הוא ממקור החיים העליונים שפע ברכה עליונה וקדושה עליונה לחכמה דמחשבה עליונה. ותפתח מקור אותה החכמה דמחשבה עליונה להשפיע קדושה עליונה וברכה רבה לשורשי מקורות העליונים של שורשי החסדים העליונים והרחמים הגדולים. ותפתח האוצר הטוב העליון השמים העליונים. ותשפיע חסדים העליונים ורחמים גדולים לכל הפרצופים העליונים (דעתי"ו. וא"א ונוק'. ואו"א. וישסו"ת. וזו"ן. ויעקו"ר) דכל העולמות הקדושים, ולשורשי נפש רוח נשמה חיה יחידה שלנו. ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לירושלים העליונה ולבית המקדש העליון ותפתח חלוניה ושעריה של ירושלים העליונה ושל בית המקדש העליון, ותשמע ותקבל ברחמים וברצון את תפילתנו (על ידי שמועאל שהוא בכתר דחכמה דיצירה שמקורו הוא אהוה).


ותשפיע חסדים עליונים ורחמים גדולים לשכינה לתת לה כוח גדול לצאת מתוך הקליפה ולפשוט מעליה הבגדים הצואים. ותלביש אותה פורפירה עלאה קדישא, ותן לה כוח גדול לצאת עמה כל ניצוצי הקדושה שנשארו בקליפות. ח'יל ב'לע ו'יקיאנו מבטנו' יורישנו' אל'. ולהעלותה אל מקומה ושורשה העליון דעץ החיים. וברכנו אבינו כולנו יחד באור פניך. ותשפיע לנו תורה וחיים אהבה וחסד צדקה ורחמים ברכה ושלום. ושבע את העולם כולו מטובך ומלא ידנו מברכותיך ומעושר מתנות ידך. ויכבשו רחמיך את כעסך, ויגולו רחמיך על מידותיך, ותתנהג עמנו ה' אלקינו במידת החסד ובמידת הרחמים, ותכנס לנו לפנים משורת הדין. ובטובך הגדול ישוב חרון אפך מעמך ומעירך ומארצך ומנחלתך, ויעלה ויבא ויגיע ויראה וירצה וישמע ויפקד ויזכר זיכרוננו וזיכרון אבותינו, וזיכרון ירושלים עירך וזיכרון משיח בן דוד עבדך וזיכרון כל עמך בית ישראל לפניך לפליטה לטובה ולברכה לחן ולחסד ולרחמים לחיים טובים ולשלום. ותשוב ותרחם על שכינתך ועלינו ועל מקדשך ברחמיך הרבים ותגדל כבודו במהרה בימינו. אבינו מלכנו אלקינו גלה כבוד מלכותך עלינו מהרה והופע והינשא עלינו לעיני כל חי, וקרב פזורינו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ, והביאנו לציון עירך ברינה ולירושלים עיר מקדשך בשמחת עולם, אנא אלהינו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספין כהלכתן.


ובכן תן כבוד לעמך, תהילה ליראיך ותקווה טובה לדורשך, ופתחון פה למייחלים לך, שמחה לארצך וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך, ועריכת נר לבן ישי משיחך.


ובכן צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברינה ברינה יגילו, ועולתה תקפוץ פיה, והרשעה כולה בעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ.


ותמלוך אתה הוא ה' אלוהינו מהרה על כל מעשיך, בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר מקדשך, ככתוב בדברי קדשך, ימלוך ה' לעולם אלהיך ציון לדור ודור הללויה.


רבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, אלא ששאור שבעיסה ושעבוד מלכויות וחסרון כיס מעכבים.


יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתצילנו מהם ותסייע לנו ולבננו ולזרע זרענו מעתה ועד עולם, ולאנשי ביתנו ולכל הנלווים אלינו המסייעים אותנו בעבודת ה' והמהנים אותנו מנכסיהם, ומחזיקים בידינו לשבת על אדמת הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו, ללמוד תורתך לשמה ולעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותצילנו מיצר הרע ומכל חטא ועוון ופשע ומכל צרה וצוקה ומשחית ומשעבוד מלכויות, ומחבלי משיח ומערב רב וממלחמת גוג ומגוג ומדינה של גהינם, ומחיבוט הקבר ומעניות תורה ומעניות מצוות ומעניות ממון, ומדלות ומשפלות ומחסרון כיס ומדבר ומגיפה, ומכל גזרות קשות ורעות המתרגשות לבא בעולם.


יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבטל כוח כל הצרים לנו וכוח כל המשטינים והמקטרגים עלינו, העליונים והתחתונים, ולא יהיה להם כוח להשטין ולקטרג עלינו. ותצווה למלאכיך מלאכי השרת וכל הנאצלים והנבראים והיצורים והנעשים, לעזור לנו ולסייענו ולאמץ את כוחנו, ושלא יהיו צרים לנו ומשטינים אותנו, לא למעלה ולא למטה, אלא שיהיו הכל עוזרים ומסייעים אותנו ומאמצים את כוחנו, ונהיה אהובים למעלה ונחמדים למטה, לא ניכלם ולא נכשל לעולם ועד. ותזכנו לבנים צדיקים חסידים קדושים, ותזכנו אנחנו וזרענו לנוי לטוהר לכוח לעושר ולגבורה ולחכמה ולבינה ולדעת ולזקנה ולשיבה טובה. ויהיה לבנו מסור בידינו שלא נשכחך, והכל הוא לעשות רצונך ולעבדך בלבב שלם. ותתן לנו ישוב טוב בארץ ישראל ללמוד תורתך לשמה בלי שום טרדה. ואל תשליכנו מלפניך ואל תצריכנו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ, ותזכנו לראות בבניין בית המקדש במהרה בימינו אמן כן יהי רצון.

יום ראשון, 9 בינואר 2022

ז' שבט - הילולת המקובל האלקי הרב לוי סעדיה נחמני זצוק"ל

ז' שבט - הילולת המקובל האלקי הרב לוי סעדיה נחמני זצוק"ל




מילדותו ניכר בשכלו הזך ובכישרונותיו, בשנת ה'ת"ש מונה כספרא דדיינא בבית הדין במרקש בהרכב הגאונים: ר' אפרים אנקווה, ר' מרדכי קורקוס ור' משה זריהן. משנת ה'תש"י עד ה'תשי"ט שימש כר"מ ברשת "אוצר התורה", כראש הישיבה לבוגרי אוצר התורה וכר"מ לתלמוד ופוסקים בעיר סאפי (מרוקו) בישיבתו של המרא דאתרא – ר' יהושע ממן.

בהתאם לבקשת ר' שלום משאש מסר שיעורים בתלמוד ובפוסקים בבית מדרש לרבנים "מגן דוד".

בשנת ה'תשכ"ב בעת שמסר שיעור בישיבת "מגן דוד" פנה לפתע לתלמידיו והודיע על החלטתו לעלות לארץ ישראל עם משפחתו: 'בעוד 5 שנים תהיה מלחמה גורלית וקשה בירושלים עיר הקודש (מלחמת ששת הימים), בעיקר על אזור העיר העתיקה והכותל המערבי ויהיו שותפים בה כמה מדינות ערביות נגד הישוב היהודי בארץ הקודש ובכ"ח באייר יד החיילים היהודים תהיה על העליונה, יכבשו את שריד מקדשנו מידיהם ולכן מסיבה הכמוסה עמי, חייב אני להקדים ולעלות לירושלים בטרם יבוא היום הזה'. בשנת ה'תשכ"ג ביקר בארץ ישראל על מנת להכין את קליטת בני ביתו, הכין את המסמכים הדרושים להם ולא הסתפק בעליית משפחתו בלבד אלא הרעיף מרוחו על כל מי שהייתה לו השפעה עליו וזיכה משפחות רבות להצטרף לעלייתו.

לאחר שהגיע באוניה לנמל חיפה, הוצע לו לשמש כרב בערים: אשדוד, טבריה ופתח תקוה. לאחר שהגאון הראשל"צ רבי עובדיה יוסף שליט"א פינה את כס הרבנות בפתח תקוה החליט לשמש ברבנות במקומו אך מששמע שגם חברו ר' משה מלכה ברשימת המועמדים, ויתר על מעמדו זה על מנת לא לפגוע בחברו, עזב את רעיון הרבנות לחלוטין, החל בהרבצת תורה ויחד עם רבי ראובן אלבז שליט"א פעל למען קירוב רחוקים. 

ר' לוי סעדיה שנודע כבעל חכמה רחבה וידיעה מקיפה וניחן בכוח הסברה מופלא פעל בקרב אקדמאים בטכניון ובאוניברסיטאות וזכה לתלמידים רבים. 

מאז עיקר למודו היה בחכמת הנסתר ובהרבצתה ליראי השם בהצנע לכת. דרכו בסדר שיעוריו בלימוד חכמה עמוקה וקדושה זו היתה שונה בהרבה מהנמצא אצל מלמדים אחרים, בהתעכבות על הקדמות רבות וסדרי לימוד שונים. טרם הכניס את תלמידיו בלימוד הספר "עץ-חיים" לימדם את ספר קהלת וספר משלי עם פירוש נפלא משלו, על מנת לסלול ללומדים דרך חיים בתוכחות מוסר. לאחר מכן לימדם "סדר-מעשה-בראשית" מהמלה בראשית עד ויכלו השמים, על פי פירושו המיוחד והמעמיק. אחר כך לימדם את הספר הקדוש "קל"ח-פתחי-חכמה" (לר' משה חיים לוצאטו) עם פירוש עמוק משלו ורק לאחר מכן הכניסם לטעום מ"עץ-החיים". 

במשך שנים רבות מסר שיעור בליל ששי בישיבת המקובלים העתיקה "בית - א-ל" מחצות לילה עד תפילת הוותיקין בנץ-החמה ולעיתים ארך השיעור כ - 6 שעות רק בביאור פסוק אחד.

בליל הושענא רבה, שנה קודם מלחמת יום הכיפורים, הכריז בפני תלמידיו על מלחמה שעתידה להתרחש בשנה הבאה, באם תתרחש בחודש ניסן תהיה מלחמה עם ישועה גדולה וניסים גלויים אך אם בחודש תשרי, תהיה קשה וכואבת.

היות ולא רצה ליהנות מזכות הרבצת התורה לצורך פרנסתו, בחר לו מלאכת כפים באופן שתורתו הייתה קבע ומלאכתו עראי ובמקביל ללימודיו עסק בכתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין, מזוזות).

נודע באהבת ישראל ופעל רבות לאחדות בעם ישראל. הנהגותיו הקדושות היו בהצנע לכת מרובה, התרחק מכל פרסום. כל ימי חייו חי בצניעות מרובה למרות גדלותו העצומה בתורה וברח מכל צל של כבוד. כאשר נסע למקומות מרוחקים שלא הכירוהו לבש את הבגדים הפחות מצוחצחים על מנת שלא יחשבוהו לאדם גדול וחשוב. בשבת קודש לבש כמנהג המקובלים בגדי לבן, אולם כשהתארח במקומות שאין מכירים אותו לבש כשאר החכמים על מנת שלא לעורר תשומת לב מרובה. 

קיבל כל אדם בביתו באופן אישי בסבר פנים יפות ובנחת רוח. ללא משמש בקודש או מזכיר, בעצמו ענה לטלפונים והשכין שלום בין אדם לחברו ובין איש לאשתו ללא שום תמורה כספית או תגמול אחר. רבים התדפקו על דלתות ביתו. לכל יהודי הקשיב בסבלנות מרובה כאילו הוא בנו יחידו, יעץ, בירך ולעתים רבות העניק גם עזרה ממשית מאונו ומהונו. עקרות רבות נפקדו וחולים חשוכי מרפא מצאו מזור בזכות ברכותיו ועצותיו הנפלאות.

היה ממקימי ישיבת "אוהל מועד" בשכונת בית וגן בירושלים, שותף להקמת בית הכנסת "בית שמואל" בשכונת שמואל הנביא, הקים את מוסד "דרכי נועם" להפצת תורה למבוגרים ונוער בשכונת פאג"י ולאחר מכן ברחוב ים סוף. טרם פטירתו הקים מקום של תורה ותפילה בביתו בשכונת רמות ג' בירושלים.

במוצאי שבת קודש (ז' שבט) שנת ה'תשנ"ה השיב את נשמתו ליוצרה.


דרכי הגעה לציון הצדיק:

ירושלים, הר המנוחות, בכניסה להר תמיר, חלקת עדת הספרדים ובני עדות המזרח (תמיר א'). כניסה חמישית שמצד שמאל (בסמוך ציון אביו-ר' יעקב, ר' ניסים יגן).

(קרדיט לאתר הצדיק)


מספריו:

• ברית הלוי: על קהלת

• קונטרס "וענתה השירה הזאת"

הרב עוזי ביננפלד - הרב נחמני זצוק"ל על הנבואה בימינו (דקה 16:00 והלאה...)


בשבת האחרונה, בבר המצווה של אחיין שלי, אבא שלי צעק.

בזמן התפילה, מספר נערים דיברו בקול בזמן 'קדיש'. אבא הסתובב, כחיה פצועה ומבוהלת וסימן להם שיפסיקו לדבר. אחר כך בארוחה כשהתבקש לשאת דברים הוא צעק.

הוא סיפר שהיה לומד אצל המקובל הרב נחמני. "הרב היה עדין ושקט, מעולם לא הרים את קולו", אמר אבא. "פעם אחת, ואת עוונותיי אני מזכיר, דיברתי בזמן 'קדיש'. לא אשכח איך צעקה פילחה את בית הכנסת. היה זה הרב נחמני שזעק 'קדיש! קדיש! קדיש!' כך, שלוש פעמים, בכאב נורא". אבא סיפר איך המתפללים קפאו במקומם, איך מאז ועד היום - עשרות שנים לאחר מכן - הוא אינו מסוגל לדבר ב'קדיש'.

כשצעק אבא את צעקת הרב נחמני, הוא צעק את צעקתו שלו. צעק על אלו המדברים ב'קדיש'. דמעות באו לעיניו. נדהמתי מכאבו הנורא. "מקדשים את ה'" הוא אמר לי אחר כך, "אז איך אפשר לדבר?! מקדשים את שמו".

תהיתי האם גם בי יש צעקה; משהו שיגרום לי למחות בקול. נזכרתי בשיחה שהייתה לי עם ר' מוישה לכטנשטיין. היה זה לפני שהלכתי להדריך במחנה קיץ. ר' מוישה נתן לי כמה עצות חינוכיות. הוא סיפר איך פעם, כשהיה בשליחות בקליבלנד, ראה ילד משפיל ילד אחר בצורה מזעזעת. "באותו רגע", אמר לי ר' מוישה, "הגבתי מהקישקע". ר' מוישה, איש התלמוד וההיגיון, ראה לפניו מקרה של השפלת אדם אחר והוא הבין שאין זה המקום לדיונים מפולפלים. לפעמים צריך להגיב מהקישקע.



יום שני, 20 בדצמבר 2021

ראש חודש טבת ועיד אל בנת

ראש חודש טבת ועיד אל בנת


🔥 כתב הבן איש חי (שנה ראשונה פרשת וישב): "מנהגנו להדליק שמן למאור לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס זיע"א ביום ראש חודש טבת".

 

🔥 מוסיף הרב פלאג'י: "וכן נהגו להדליק נר בראש חודש טבת לכבוד נשמת אברהם אבינו, שזהו יום פטירתו".

 

מסביר הרב דב קוק, שנר חנוכה נמשך מהפסוק "נר מצווה ותורה אור", אור הנר הזה של חנוכה נמשך מ"כותנות אור" שהייתה כתובה בתורתו של רבי מאיר.

חודש כסלו הוא חודש של נס ואור, ולעומתו חודש טבת בו כבר מתחיל החושך להחשיך יותר, שהרי שלוש צרות ארעו בעשרה בטבת שלכן מתענים (כי ביום עשרה בטבת הובקעה העיר, תורגמה התורה יוונית, והסתלק עזרא הסופר), ממילא יש חושך שיורד בחודש טבת.

צריך להאיר מהאור של חודש כסלו למתק את החושך של חודש טבת. והזמן שבו אפשר להעביר ולמתק את החושך של חודש טבת – הוא בראש חודש טבת שחל בימי חנוכה.

לכן כמו עשיר שנותן צדקה לעני בזה הוא ממתיק את העניות של העני, כך שנותנים צדקה בראש חודש טבת אפשר להמשיך את האור של חודש כסלו לטבת ולהמתיק את החושך של טבת על ידי הצדקה.

לכן הצדקה היא לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס, שהוא האור המאיר ובתורתו כתוב "כותנות אור" שזה האור של חודש כסלו שעל-ידו אפשר להמתיק ולבטל "כותנות עור" של חודש טבת, שהעור הזה הוא מכסה המכסה את האור וממילא יש חושך שנמשך בטבת.

אך ע"י צדקה (והדלקת נר שמן) בראש חודש טבת לכבוד נשמת רבי מאיר בעל הנס, זוכים וממשיכים את האור של כסלו וממתיקים את החושך של חודש טבת.

 

סגולה לתשובה: ליל חנוכה שחל בראש חודש טבת הינו לילה שמסוגל להשיב את הרחוקים בתשובה.

בתאריך הזה התרחש דבר מדהים בהיסטוריה: אדם רע חזר בתשובה. קראו לו ישמעאל. אביו, אברהם אבינו, כל כך שמח לראות את בנו מניח תפילין. באותו יום הוא נפטר. א' בטבת הוא יום פטירתו של אברהם אבינו, וה' הבטיח לו תִּקָּבֵר בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. "תיקבר בשיבה טובה" – ראשי תיבות טב"ת (הפוך). למה הוא נקבר בשיבה טובה? כי ביום מותו הוא ראה את ישמעאל בנו עושה תשובה.

 

עיד אל-בנת הוא חג שנחגג על ידי חלק מהקהילות היהודיות במזרח התיכון בראש חודש טבת, בימי חג החנוכה. החג מעלה על נס את העוצמה הנשית: הגבורה, החוכמה והאחווה של נשים לאורך הדורות.

 

לפי מסורת אחת, מקור החג בגבורתה וחוכמתה של יהודית, שכבשה ביופייה את הולופרנס שר הצבא, ערפה את ראשו והצילה בזכות מעשיה את אנשי יהודה.

מסורת אחרת גורסת שהחג נוצר לזכר גבורתה של האישה שעוררה את אחיה החשמונאים להתחיל את המרד ביוונים.

דעה אחרת היא שמציינים ביום זה את המסופר בספר עזרא, על היום בו שבו התחייבו שבי ציון לשאת נשים רק מבנות ישראל.

לפי השערה נוספת, מקור החג במסופר במגילת אסתר, לפיה זה היום שבו הובאה אסתר בפני המלך אחשוורוש והומלכה תחת ושתי.

 

החג נשתמר בקרב קהילות ישראל באגן הים התיכון: תוניסיה, ג'רבה, לוב, אלג'יריה, מרוקו, טורקיה וסלוניקי.

אתם קבעתם - הפוסטים הכי מעניינים החודש: