יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
מה קורה בשמים לנשמה של חייל שמת על
קידוש השם? והאם זה משנה מה היה מצבו הרוחני?
כותב מהרח"ו בשם האריז"ל שיהודי
שמוכן למות על קידוש השם - כל עוונותיו נמחלים, אפילו אם הוא לא מת בפועל!
פרי עץ חיים (שער הקריאת שמע - פרק יב): "הפסוק אומר: תנו עוז לאלהים על
ישראל גאותו, כי כביכול הש"י צריך כח ועזר מן ישראל על ידי מעשיהם. והנה
המלכות נפלה בעונותינו, וגם כשרוצה לעלות צריך שיהיה ע"י זכיותינו, כי
עונותינו מפילים אותה, וזכיותינו מעלין אותה.
וא"כ עתה אי אפשר לעלות לה, אם לא
יהיה בנו צדיקים גמורים... לטעם זה הגלות מתעכב ומתגבר ומתארך בעונותינו, כי אין
בנו מי שיכול לעלות למדרגה זו... ומפני זה הקץ מתארך, וכמעט רוב צרות והרעות של
אדם בא מזה.
ואמנם על כל זה יש קצת תיקון, במה שנמסר
עצמינו על קדושת השם בכל לב, כי עי"ז אפילו נהיה ח"ו היותר רשעים
שבעולם, הנה ע"י קידוש השם ומסירת נפשינו בכל לב ובכל נפש אנו צדיקים גמורים,
ויש יכולת בנפשותינו לעלות למעלה עד הבינה... כי סוד התשובה מגעת את האדם
ומעליהו עד אמא עילאה הנקראת תשובה, ואז עי"ז תוכל לעלות המלכות עמנו בסוד
היותינו גדפין דשכינתא".
יהודי שמסר את עצמו בפועל ומת על
קידוש השם קל וחומר שכל עוונותיו נמחלים!
כותב הזוהר הקדוש (ח"א לט. עם תרגום): "...וְנוֹסֵעַ
מֵהַהֵיכָל הַזֶּה וְנִכְנָס. בַּהֵיכָל הָרְבִיעִי, וְשָׁם כָּל אוֹתָם אֲבֵלֵי
צִיּוֹן וִירוּשָׁלַיִם וְכָל אוֹתָם שֶׁנֶּהֶרְגוּ עַל יְדֵי שְׁאָר הָעַמִּים
עוֹבְדֵי עַכּוּ''ם. וְהוּא שׁוֹהֶה וּבוֹכֶה. וְאָז כָּל אוֹתָם נְשִׂיאִים שֶׁל
זֶרַע דָּוִד, כֻּלָּם אוֹחֲזִים בּוֹ וּמְנַחֲמִים אוֹתוֹ
מַתְחִיל פַּעַם שְׁנִיָּה וּבוֹכֶה,
עַד שֶׁיּוֹצֵא קוֹל, וְנֶאֱחָז בְּאוֹתוֹ קוֹל וְעוֹלֶה לְמַעְלָה וְשׁוֹהֶה שָׁם
עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּכְשֶׁיּוֹרֵד, יוֹרְדִים עִמּוֹ כַּמָּה אוֹרוֹת וְזִיוִים
מְאִירִים לְכָל אוֹתָם הֵיכָלוֹת וּרְפוּאָה וְאוֹר לְכָל אוֹתָם הַהֲרוּגִים
וּבְנֵי חֳלָאִים וּמַכְאוֹבִים שֶׁסָּבְלוּ עִם הַמָּשִׁיחַ.
וְאָז לוֹבֵשׁ לְבוּשׁ מַלְכוּת. וְשָׁם
חֲקוּקִים וּרְשׁוּמִים כָּל אוֹתָם הֲרוּגִים שֶׁל שְׁאָר הָעַמִּים עוֹבְדֵי
עַכּוּ''ם בְּאוֹתָהּ פּוּרְפִירָה, וְעוֹלָה אוֹתָהּ פּוּרְפִירָה לְמַעְלָה,
וְנֶחְקָק שָׁם תּוֹךְ הַפּוּרְפִירָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ. וְהַקָּדוֹשׁ
בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִלְבֹּשׁ אוֹתָהּ פּוּרְפִירָה וְלָדוּן עַמִּים,
שֶׁכָּתוּב (תהלים קי) יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא גְוִיּוֹת. עַד שֶׁבָּא וּמְנַחֵם
אוֹתָם, וְיוֹרְדִים עִמּוֹ (כמה) מְאוֹרוֹת וְעִדּוּנִים לְהִתְעַדֵּן, וְכַמָּה
מַלְאָכִים וּמֶרְכָּבוֹת עִמּוֹ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד בְּמַלְבּוּשׁ [נ''א: וביד
כל אחד ואחד מלבוש] לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם כָּל אוֹתָם נִשְׁמוֹת הַהֲרוּגִים,
וְשָׁם מִתְעַדְּנִים כָּל אוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא עוֹלֶה וְיוֹרֵד.
לִפְנִים מֵהַהֵיכָל הַזֶּה עוֹמְדִים
תּוֹךְ דַּרְגָּה עֶלְיוֹנָה אוֹתָם עֲשָׂרָה גְדוֹלִים מְמֻנִּים (כמו) רַבִּי
עֲקִיבָא וַחֲבֵרָיו. וְכֻלָּם עוֹלִים בַּעֲלִיָּה תּוֹךְ אַסְפַּקְלַרְיָה
שֶׁלְּמַעְלָה וּמְאִירִים בְּזִיו כָּבוֹד עֶלְיוֹן. עֲלֵיהֶם כָּתוּב (ישעיה סד)
עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךְ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ[1].
מפרט האריז"ל (ספר לימודי אצילות דף ל' עמוד ב): "דע כשנהרג אדם מישראל על ידי גוי
אף על פי שאינו צדיק, כיון שקבל עונשו בזה שנהרג בלא משפט, מיד בא המלאך אורפניא״ל[2] ולוקח נשמתו ומעורר את מלאך
יוחציפרי״ן לבא לקחת את הנשמה ממנו, ומכניסה בפתח שהוא ממונה עליו, וחוקק נשמתו
ומה שאירע בה בפורפירא דמלכא הנקרא בגד תכלת, ולעתיד לבא יתלבש הקב״ה בלבוש
אדום זה וינקום דם עבדיו השפוך, ונשמה זו הואיל ונחקקה בפורפירא שם היא
מזדככת ומתגדלת אף על פי שאין בה מעשים טובים, ואחר כך נותנים אותה לחופה
הראויה לה לפי ערכה, ולפי שאין בה מעשים טובים נכוית מחופה זו ומצטערת ומתביישת
ממעשיה[3] ובזה מקבלת את עונשה, ואחר
שקבלה את עונשה פותחין לה חלון אחד בהיכל זה ומשם בא לה קורת רוח ואור מגן עדן
העליון הנקרא רוח חיים, ונותן בה כח לישב בחופה זו, ונמצא שמה שנהרגה היה לטובתה".
גם הגמרא מעידה על גדולתם של הקדושים (בבא בתרא י:): "כי הא דיוסף בריה דר' יהושע חלש אינגיד א''ל אבוה
מאי חזית א''ל עולם הפוך ראיתי עליונים למטה ותחתונים למעלה א''ל עולם ברור ראית
ואנן היכי חזיתינן [א''ל] כי היכי דחשבינן הכא חשבינן התם ושמעתי שהיו אומרים אשרי
מי שבא לכאן ותלמודו בידו ושמעתי שהיו אומרים הרוגי מלכות אין כל בריה יכולה
לעמוד במחיצתן מאן נינהו אילימא ר''ע וחבריו משום הרוגי מלכות ותו לא פשיטא
בלאו הכי נמי אלא הרוגי לוד".
הגמרא מספרת על רב יוסף בנו של רבי יהושע שעלה לשמים, וכשהבריא סיפר שלמעלה אומרים ש"הרוגי
מלכות אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתן" והגמרא מסבירה שמדובר על הרוגי לוד.
רש"י:
"הרוגי לוד לוליינוס ופפוס אחים שהרגם טוריינוס הרשע בלודקיא כדאמרינן במסכת
תענית (ד' י"ח:) על ידי גזירה שנגזרה על ישראל להשמיד על שנמצאת בת מלך הרוגה
וחשדו את ישראל עליה ועמדו האחים הללו ואמרו מה לכם על ישראל אנו הרגנוה".
לפי הגמרא הרוגי לוד נמצאים במקום
מאוד מאוד גבוה בזכות שמסרו נפשם על עם ישראל, למרות שלא היו צדיקים כמו ר' עקיבא וחבריו (שגם היו צדיקים וגם מתו על קידוש השם), ועדיין
זוכים למעלה עצומה זו!
כותב הרב מרדכי אליהו זצוק"ל: "עיין בפירושו של אהלי יעקב (מו:) על אדיר ונאור וכו': 'כובש עוונות
לובש צדקות' - יש לבוש מיוחד שנקרא פוריפא שבו מצויירים כל הרוגי מלכות וכל אותם
שמסרו את נפשם על קידוש השם ואם המקטרג רוצה לקטרג על עם ישראל על עוונתיהם
הקב"ה מסתכל בפורפיא ומטמין את כל העוונות וכובשם, הקב"ה כובש עוונות של
כל עם ישראל בזכות "לובש צדקות" אותו לבוש שבו מצויירים הקדושים"!!!
יוצא מזה שלכל עם ישראל מתכפר
בזכותם, להם לא יתכפר?
לא רק שמתכפר להם כל עוונותיהם ואין
כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם, קדושי ישראל שמסרו עצמם על קידוש השם עושים פעולה
עצומה נוספת:
כותב הרמח"ל (דרך ה' ד,ד,ה): "המסירה שימסור אדם עצמו על קידוש השם בפועל ימשיך
הארה גדולה וחזקה מאד ויתקן בבריאה תיקון עצום וירבה בה הקידוש והבהירות ריבוי
גדול".
נסיים בדברי הרב קוק (עין איה שבת ב, פ"ט, קמד): "ותכונת מסירות נפש... זאת
היא תכונת האמת של כנסת ישראל בעצמיות מהותה, שלגבי העליוניות הזאת כל סיג ומחשך
הוא רק צדדי ומום עובר. ויכול המעין השוטף הזה, המלא עז חיים של קדושה אלהית
נאמנה, לשטוף בעזו את כל החלאה החצונה המקרית, אשר אך כצל עובר הוא על פני שמש
צדקה הזורחת בגאון גבורתה...".
ראינו שהצדיקים האלו מסודרים ביותר
שם למעלה, ולא רק זה אלא בזכותם כולנו נמצאים במצב אחר לגמרי, בגשמיות וברוחניות!
יהי רצון שנזכה לראות בעינינו במהרה את
נקמת ה' בגויים בהתלבשו בפורפירא דיליה עם שמות כל קדושי ישראל במשך הדורות[4],
ובפרט שמות חיילי צבא ההגנה לישראל, כוחות הביטחון, ולוחמי המחתרות שבזכותם ארץ
ישראל חזרה לבניה בדורות אלו[5]!
[1]
ז"ל הזוה"ק: "וְעָאל בְּהֵיכָלָא
רְבִיעָאָה, וְתַמָּן כָּל אִנּוּן אֲבֵלֵי צִיּוֹן וִיְרוּשָׁלַ ם וְכָל אִנּוּן
קָטוֹלֵי דִּשְׁאָר עַמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וְאִיהוּ
שָׁרֵי וּבָכֵי. (דף לט ע''א) וּכְדֵין כָּל אִנּוּן נְשִׂיאִין דְּזַרְעָא
דְּדָוִד כֻּלְהוּ אֲחִידָן בֵּיהּ וּמְנַחֲמִין לֵיהּ.
שָׁארֵי תִּנְיָינוּת וּבָכֵי עַד
דְּקָלָא נָפִיק וּמִתְאַחֵד בְּהַהוּא קָלָא וְסָלִיק לְעֵילָא וְאִשְׁתָּהֵי
תַּמָּן עַד רֵישׁ יַרְחָא. וְכַד נָחִית נָחֲתֲין עִמֵּיהּ כַּמָּה נְהוֹרִין
וְזִיוִין מְנַהֲרִין לְכָל אִנּוּן הֵיכָלִין וְאַסְוָותָא וּנְהוֹרָא לְכָל
אִנּוּן קָטוֹלִין וּבְנִי מַרְעִין וּמַכְאוֹבִין דִּסְבִילוּ עִמֵּיהּ
דְּמָשִׁיחַ.
וּכְדֵין פּוּרְפִּירָא לָבִישׁ.
וְתַמָּן חֲקִיקִין וּרְשִׁימִין כָּל אִנּוּן קָטוֹלֵי דִּשְׁאָר עַמִין עוֹבְדֵי
עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בְּהַהוּא פּוּרְפִּירָא. וְסָלִיק הַהוּא
פּוּרְפִּירָא לְעֵילָא וְאִתְחַקַּק תַּמָּן גּוֹ פּוּרְפִּירָא עִלָּאָה
דְמַלְכָּא. וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זַמִּין לְאַלְבָּשָׁא הַהוּא
פּוּרְפִּירָא וּלְמֵידַן עַמִּין דִּכְתִיב, (תהלים קי) יָדִין בַּגּוֹיִם מָלֵא
גְוִיּוֹת. עַד דִּי אֲתָא וְנָחִים לוֹן וְנָחֲתִין עִמֵּיהּ (כמה) נְהוֹרִין
וְעִדּוּנִין לְאִתְעַדְּנָא וְכַמָּה מַלְאָכִין וּרְתִיכִין עִמֵּיהּ. כָּל חַד
וְחַד בְּמַלְבּוּשָׁא (נ''א ובידא דכל חד וחד מלבושא) לְאִתְלַבְּשָׁא בְּהוּ
כָּל אִנּוּן נִשְׁמָתִין דְּקָטוֹלִין וְתַמָּן מִתְעַדְּנִין כָּל הַהוּא
זִמְנָא דְאִיהוּ סָלִיק וְנָחִית.
לְגוֹ מֵהַאי הֵיכָלָא קַיְימֵי גּוֹ דַּרְגָא עִלָּאָה
אִנּוּן עֲשָׂרָה רַבְרְבִין מְמַנָּן (כגון) רַבִּי עֲקִיבָא וְחַבְרוֹי.
וְכֻלְהוּ סַלְקֵי בִּסְלִיקוּ. גוֹ אַסְפַּקְלַרְיָאָה דִּלְעֵילָא, וְנָהֲרִין
בְּזִיו יְקָרָא עִלָּאָה. עֲלַיְיהוּ כְּתִיב (ישעיה סד) עַיִן לֹא רָאָתָה
אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ".
[2]
פרדס רימונים לרמ"ק (שער כד פרק ב):
"היכל השני הוא נקרא עצם שמים בתוך ההיכל הזה נתמנה רוח א' מאור זך הנקרא עצם
וכעצם השמים לטוהר (שמות כד י) ונקרא אורפניא"ל ובהיכל הזה ג' פתחים א' לצד
דרום וא' לצד צפון וא' למזרח באמצע. ופתחי הדרום והצפון נעולים ועליהם ב' ממונים
אשר הם תחת יד הממונה הזה ששמו אורפניאל והוא ממונה לפתח מזרח האמצעי' והוא שולט
על ג' רוחות העולם דרום ומזרח וצפון וכל הנשמות שהם הרוגי ב"ד או הרוגי
שאר האומות כלם תחת ידי הממונים האלו והממונה שעליהם חוקק דיוקן שלהם בלבושיו שהם
אש דולק ועולה למעלה ומראה אותם להקב"ה. והקב"ה חוקק אותן צורת הרוגי
האומות בלבוש שלו בפורפיריא דיליה בגדי נקם תלבושת כדפי' רז"ל. ואותם
הרוגי ב"ד מוריד אותם ומכניסן בשני פתחים הסגורים וב' הממונים האחרים עומדים
עליהם ומשם יוצאים ורואים במעלות הצדיקים שומרי התורה ומתביישים ונכוים מחופת
הצדיקים. עד שהממונה הזה ששמו אורפניאל פותח להם שער המזרח ומאיר להם ונותן להם
חיים מצד המזרח שבצד הממונה הזה אור של חיים שהוא מלא מאורות. והמאור הזה נקרא כוס
תנחומין כוס החיים כי מפני הכוס המר ששתו זכו לכוס הזה. ויש כוס התרעלה ויתבאר
בפי' היכלות התמורות. והמאור הזה הנקרא אורפניאל הוא גוון לבן שאינו משתנה ועליו
נאמר וכעצם השמים לטוהר... וכן תמצא אור פניאל כמנין חשמל. וענין אורפניאל שאמרנו
הוא כח החיים והרחמים ובו נכנע כח הקליפה כמ"ש בעזה"י...".
[3] זאת אומרת שאין
לה עונש בפועל כגון כף הקלע, או גלגול חוזר, או גיהנם
ח"ו, אלא רק האור העליון הנמצא שם והבושה בלבד מזככים אותה והיא מגיעה למצב
רוחני המתאים לדרגת קדושי עליון!
[4] לענ"ד
"נקמת דם עבדיך השפוך" הכוונה לכל דם ששפכו הגויים לכל יהודי במשך הגלות
גם ללא הריגתו, גם על זה צריך נקמה...
[5] ב"ה התחלנו
לראות נקמה זו בשנים האחרונות במדינות ערב מסביבנו, יהי רצון שנראה עוד ועוד את יד
ה' הומה בגויים שניסו להשמידנו במשך 2000 שנה...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!