ל"ג בעומר - להעלות את המציאות בהדרגה

ל"ג בעומר - להעלות את המציאות בהדרגה

גמרא (שבת לג:): ישבו רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון, וישב יהודה בן גרים לידם. פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו: תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק. נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן. תקנו שווקין להושיב בהן שונות, מרחצאות לעדן בהם עצמן, גשרים ליטול מהן מכס. הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. אמרו: יהודה שעילה יתעלה, יוסי ששתק יגלה לציפורי, שמעון שגינה יהרג.

הלך הוא ובנו נחבאו בבית מדרש. כל יום היתה מביאה להם אישתו לחם וכד של מים וכרכו (=ואכלו). כשתגברה הגזרה, אמר לו לבנו: נשים דעתן קלה עליהן, שמא יענו אותה ותגלה אותנו, הלכו ונחבאו במערה. התרחש נס, ונברא להם חרוב ומעין מים, והיו פושטים בגדיהם, ויושבים עד צוארם בחול. כל היום למדו, בזמן התפילה לבשו, התכסו והתפללו, וחזרו ופשטו בגדיהם שלא יבלו.

ישבו תריסר שנים במערה. בא אליהו ועמד על פתח המערה. אמר: מי יודיעו לבר יוחאי שמת קיסר ובטלה גזרתו? יצאו. ראו אנשים שחורשים וזורעים. אמר: מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה? כל מקום שנותנין עניהן מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם: להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערתכם !

חזרו והלכו וישבו תריסר ירחי שנה. אמרו: משפט רשעים בגהנם שנים עשר חודש. יצתה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם! יצאו. כל מקום שהיה מכה רבי אלעזר היה מרפא רבי שמעון. אמר לו: בני, די לעולם אני ואתה. כשפנה היום לערב שבת, ראו זקן שהיה אוחז שני ענפי הדס ורץ בין השמשות. אמרו לו: אלה למה לך? אמר להם : לכבוד שבת. - ויספיק לך אחד? - אחד כנגד "זכור" ואחד כנגד "שמור". אמר לו לבנו: ראה כמה חביבין מצוות על ישראל. התיישבה דעתם.

הרב קוק (עין איה שבת א' פרק שני רעג):

"יצתה ב"ק וא"ל להחריב עולמי יצאתם, חזרו למערתכם. הדעה האלהית אמנם הלא היא למעלה למעלה מחכמת כל חכם, היא הסכימה שדוקא מכל הרעות וכל ההשפלות הנמצאות בהוה ומכל סדרי החיים המקולקלים, דוקא כשיצאו אל הפועל עם כל ניוולם וכיעורם, ודוקא כשתנתן להם שליטתם בכל הזמן הנדרש ע"פ חכמתו של יוצר כל ב"ה, דוקא מכל הרע והכיעור הזה תצא האורה היותר שלמה, כשאחר כל הרחבתו יוחזר לטובה וממנו בעצמו יאירו אורים לצדיקים וישרי לב.

ע"כ צריך דוקא עם הקדושה העליונה לרדת עד עומק של שפלות החיים, לקיימם כפי מה שהם ולזככם לאט לאט, עד שיעלו אל מה שנועד להם ע"פ חכמת יוצר כל ב"ה.

וכיון שעוד לא באתם עד אותה המעלה איך לקשר את כל החיים בירידתם כמו שהם אל התעודה העליונה, וחפצכם להחריב את המצב של ההוה כדי לבנות על משואותיו עולם מתוקן במהרה, ולא לשכללו קמעא קמעא עד שישוב לתיקון השלם ויוחזר הרע לטוב, ע"כ שובו למערתכם, להוסיף עוד מעלה,

עד שמרוב החכמה והקדושה תוכלו דוקא על ידה לרדת מטה מטה אל החיים, לתקנם כפי חפץ השם יתברך, שאמר 'עולם חסד יבנה', ו'לא תהו בראה' ".

כְּשֶׁנֵּצֵא מִן הַמְּעָרָה - רועי שלום זמיר

כְּשֶׁנֵּצֵא מִן הַמְּעָרָה

הָאֵם יִרְשֹׁף מַבָּטֵינוּ אֵשׁ וְתַבְעֵרָה

אוֹ שֶׁיִּהְיֶה מַבָּטֵינוּ חוֹמֵל

וּמְרַפֵּא וּמְצַפֶּה וּמְיַחֵל

כְּשֶׁנַּחֲזֹר אֶל תּוֹךְ הַפִּיחַ הַשָּׁחֹר

הַאִם נָבִיא אִתָּנוּ זֹהַר וְאוֹר

אֶל הָעוֹלָם הַזֶּה הַמְּמַהֵר וְרָץ

הַצָּפוּף וְהָרָדוּף וְהַנִּלְחָץ

כְּשֶׁנֵּצֵא מִן הַמְּעָרָה

הַאִם נֵדַע לִמְצֹא נִיחוֹחַ הֲדַסִּים

וּפְנֵי אִישׁ זָקֵן מְקַבֵּל אֶת הַשַּׁבָּת בֵּין עַרְבַּיִם

בַּהֲמֻלָּה הַמְּיֻזַּעַת

בְּמַאֲבַק הַהִשָּׂרְדוּת הַמְּסַנְוֵר

הַאִם יִהְיֶה לָנוּ גַּם חֶסֶד בָּעֵינַיִם

חכמה מקדם (עמ' 131): פעם ראה הרב פתיה אדם שעישן סיגריה בשבת. שאל אותו חכם פתיה, ״כמה סיגריות אתה מעשן ביום?״ השיב לו האדם: ״עשר סיגריות״, ״הפחת בשבת הבאה שתי סיגריות, וחזור אלי״. שב האדם ואמר בשמחה, ״הרב! הצלחתי!״ השיב לו הרב, ״יפה, בשבת הבאה הפחת עוד שתי סיגריות!" וכך המשיך עוד ועוד, עד שנגמל מחטא זה.