Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום שבת, 15 בספטמבר 2018

יום הכיפורים - קדוש וברוך – פנימיות וחיצוניות


קדוש וברוך – פנימיות וחיצוניות

ישעיהו גלינסקי

ידוע כי בשפה העברית בניגוד לשאר השפות, השם של הדבר מעיד על מהותו.

בתורה מופיע כי אחד מהדברים, שעשה אדם הראשון לאחר שהוא נוצר היה לקרא שמות לחיות. גם כאשר ראה אדם הראשון את חווה אשתו הדבר הראשון שהוא עשה זה לקרא לה בשם: "לזאת יקרא אישה כי מאיש לוקחה זאת". כמו כן מצינו שגם ה' הטוב עסק בקריאת שמות "ויקרא אלוקים לאור יום" "ויקרא אלוקים לרקיע שמים" ליבשה הוא קרא ארץ,  ולמקווה המים קרא ימים. לאברם הוא קרא אברהם, ולשרי שרה, ולפני הולדת יצחק וישמעאל אמר ה' להוריהם כי אלו יהיו שמותם - שם מייצג מהות.

גם שמותיו של ה' יתברך מייצגים מהויות שונות וגלויים שונים שלו יתברך ולכן כאשר אנו מוצאים כינוי מסוים לה' יתברך יש לעמוד על מהותו ושורשו.

במהלך יום הכיפורים אנו אומרים פיוט נפלא ליושב תהילות ולרוכב ערבות קדוש וברוך.

מה ההבדל בין קדוש לברוך? 

קדוש זהו ביטוי לדבר שהוא פרוש ומרומם ומעל למציאות שלנו. על הפסוק "קדושים תהיו" מבאר רש"י פרושים תהיו. הקדוש הוא פרוש ומרומם מעם. חז"ל לימדונו כי ה' הטוב הוא מרומם מעל כל מחשבה ומעל כל נברא עד כדי כך שגם המלאכים שואלים "איה מקום כבודו", ואמרו רבותינו בתקוני הזוהר כי אין מחשבה תפוסה כלל בבורא ואין לנו בני האנוש שום יכולת להבין את דרכיו "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי".

נתקשו הראשונים כיצד אנו אומרים בתפילה ברוך אתה ה' וכי ה' הטוב צריך שנברך אותו? וישבו כי למילה ברוך ישנם מספר משמעויות שאחת מהם היא חיבור והמשכה. המילה ברוך פרושה חיבור. המילה ברכה באה מהמילה הברכה – שפירושה חיבור והמשכה, ברכה משמעותה חיבור של שפע מהעולמות העליונים לתחתונים, כאשר אנו אומרים ברוך אתה ה' למעשה אנו אומרים לה' בוא ותתברך – תתחבר איתנו ותבריך אותנו תשפיע עלינו. ברוך פרושו מחובר.

בדרך כלל המושגים רוחניות וגשמיות הם מושגים הפוכים, ובחלק מהדתות תפסו שהם אינם יכולים ללכת ביחד. לכן כמרי הנוצרים לא מתחתנים וכאשר רוצים חכמי הבודהה להתקדש, הם פורשים מבתיהם ומתבדלים מחיי העולם. קשה מאוד להבין כיצד המושגים קדוש וברוך הולכים ביחד אלו שני הפכים.

נדיר למצוא אדם קדוש כמו דוד המלך שהיה קדוש עליון מחד ומחובר ביותר לעולם מאידך, אדם שיכל לשלב בין אמירת תהילים ברוח קודשו לבין התעסקות במלחמות, ו"בדם שפיר ושליא". בדרך כלל הקדוש סותר את הברוך.

כאשר אנו קוראים לה' יתברך הקדוש ברוך הוא אנו רוצים לומר כי ה' יתברך נושא את שני ההפכים.

מצד אחד הוא קדוש ומופרש אין לו דמות הגוף ואינו גוף, ומאידך הוא ברוך מחובר לעולם ומשפיע ומחיה אותו.

בשתי מילים אלו קדוש וברוך אנו רואים את גדולתו העצומה של הבורא "ליושב תהילות ולרוכב ערבות קדוש וברוך".

אנחנו לא מסוגלים להתעלם ולהשמיד לגמרי התנהגות לא טובה של אדם אחר, כי מבחינתנו הפנימיות שלו חמודה אבל החיצוניות מסתירה אותה, אצל הקב"ה אין בעיה הוא מסוגל לאהוב אותך בזכות הפנימיות שלך למרות שהחיצוניות לא משהו...

תומר דבורה (י"ג - מִימֵי קֶדֶם): "הֲרֵי מִדָּה שֶׁיֵּשׁ לְהַקָּבָּ"ה עִם יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁתַּמָּה זְכוּת אָבוֹת וְכַיּוֹצֵא, מַה יַּעֲשֶׂה, וַהֲרֵי מִצַּד עַצְמָם אֵינָם הֲגוּנִים. כְּתִיב (ירמיה ב,ב): "זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלוֹתָיִךְ", מַמָּשׁ זוֹכֵר הַקָּבָּ"ה יְמֵי קַדְמוֹנִים, אַהֲבָה שֶׁהָיָה מִקֹּדֶם, וּמְרַחֵם עַל יִשְׂרָאֵל, וּבָזֶה יַזְכִּיר לָהֶם כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁעָשׂוּ מִיּוֹם שֶׁנּוֹלְדוּ, וְכָל מִדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁהַקָּבָּ"ה מַנְהִיג בָּהֶם עוֹלָמוֹ, וּמִכֻּלָּם עוֹשֶׂה סְגֻלָּה לְרַחֵם בִּשְׁבִילָם. וַהֲרֵי זֶה מִדָּה כּוֹלֶלֶת כָּל הַמִּדּוֹת כֻּלָּם, כִּדְפֵרְשׁוּ בָאִדְּרָא [נשא קל"ד, ב'].
כָּךְ הָאָדָם יְתַקֵּן הַנְהָגָתוֹ עִם בְּנֵי אָדָם, שֶׁאֲפִלּוּ לֹא יִמְצָא טַעֲנָה מֶאֵלּוּ הַנִּזְכָּרוֹת, יֹאמַר: "כְּבָר הָיָה שָׁעָה קֹדֶם שֶׁלֹּא חָטְאוּ, וַהֲרֵי אוֹתָהּ שָׁעָה, אוֹ בְּיָמִים קַדְמוֹנִים, הָיוּ כְּשֵׁרִים", וְיִזְכֹּר לָהֶם הַטּוֹבָה שֶׁעָשׂוּ בְּקַטְנוּתָם, וְיִזְכֹּר לָהֶם אַהֲבַת גְּמוּלֵי מֵחָלָב עַתִּיקֵי מִשָּׁדָיִם (ישעיה כח,ט), וּבָזֶה לֹא יִמָּצֵא אָדָם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהֵטִיבוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל עֵל שְׁלוֹמוֹ וּלְרַחֵם עָלָיו.

המשפחה של הרב שי דאום עברה לגרעין בתל אביב, לאחר כמה ימים בעיר הגדולה פנה הרב שי לרב גינזבורג ושאל אותו: איך מתמודדים עם שמירת העיניים בתל אביב?

הרב ענה לו תשובה מופלאה: "כשמסתכלים על הפנימיות של הבנאדם לא רואים בחיצוניות מה שלא צריך לראות...". לכן כתוב "העבר עיני מראות שוא", לא כתוב "העבר שוא מראות עיני". כלומר השוא נשאר אבל העינים שלך רואות משהו אחר - אם יש לך מבט פנימי אתה רואה עולם אחר!

שפת אמת (ליום כיפור תרמ"ז-תרמ"ח): "מחה והעבר פשעינו מנגד עיניך" - ע"י שנהיה לנגד עיניך שרואות את הפנימיות שלנו ולא רק את החיצוניות ורואות איך שהחטא הוא לא מצד הנשמה אלא הכל זה השטן וחילותיו שיורד ומטעה ועולה ומשטין - ע"י זה מחה פשעינו!

וקראתם דרור (לזכרו של דרור ויינברג הי"ד עמ' 144): "התפעלתי מהאופן שבו דרור מתנהל בטבעיות עם קצינים בכירים מצד אחד, ומשתלב בקלות עם החיילים בגדוד מצד שני. הרבה תמונות שלו צילמתי: לוחץ יד לרמטכ״ל, צ׳פחה לאלוף הפיקוד, חיבוק לרס״ר ו״תיסלם״ לחיילי פלוגה מסייעת. אמרתי לו את זה בסוף הטקס, כשאספתי את הציוד שלי, והילדים עזרו לי בקיפול.
״אתה יודע מה הסוד?״ שאל אותי וענה מיד בעצמו, ״הגובה שלי".
אני מוכרח להודות שהתקשיתי לרדת לסוף דעתו.
״מי זה ר׳ אריה לוין אתה יודע?״ שאל שוב. לא ממש. ״הצדיק הירושלמי, לא שמעת עליו?״ התפלא. כאילו שאני מכיר צדיקים. ״הוא היה אדם גדול, שעסוק כל הזמן במעשי חסד. משהו מיוחד. עזר לעניים, הלך לבקר חולים שאין להם משפחה ואין מי שיבקר אותם, הלך אפילו לבקר מצורעים.״ דרור הסתכל עלי, בודק אם אני איתו. ״מספרים עליו שפעם שם לב שאחד ממכריו מתחמק מלומר לו שלום. ר׳ אריה התפלא ושאל אותו מדוע. האדם הזה ענה שהוא מסתובב בלי כיפה והוא מתבייש שר׳ אריה יראה אותו ככה. ר׳ אריה ענה לו בנחת: ׳אל תדאג' אני נמוך קומה. אני לא רואה אם יש לך כיפה על הראש. אני רואה רק עד הלב!׳״
דרור הסתכל בחיוך לתוך עיני, עיניו שואלות. איזה סיפור מתוק.
״גם אני נמוך קומה״, דרור המשיך. ״ומר׳ אריה למדתי שזה יתרון. בגלל זה אני לא רואה את הדרגות שעל הכתף. אני רואה רק עד הלב. מי שנותן את הלב - אני איתו״.

הרמב"ם (הלכות תשובה ז') מביא דוגמא לחוזר בתשובה שהקב"ה זרק את כל המעשים שלו בעבר והסתכל רק על המעשה הזה הרגע שבו חזר בתשובה - ונאמר ביכניה ברשעתו: "כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי, גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו... חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי", וכיוון ששב בתשובה, מה נאמר עליו – בַּיּוֹם הַהוּא אֶקָּחֲךָ זְרֻבָּבֶל בֶּן שְׁאַלְתִּיאֵל עַבְדִּי, וְשַׂמְתִּיךָ כַּחוֹתָם, כִּי בְךָ בָחַרְתִּי.

יכניה הוא בעל תשובה שהיה הכי רחוק בעולם וזכה להתהפך אחרי נדר של ה'.

מי הוא היה, יכניה? מלך ישראל. נבוכדנצר שם אותו בבור ויש לו אישה. מה היה שמה? שואלים חז"ל. שַׁמִירה שמה. כיוון שבא נבוכדנצר להיזקק לה, נבוכדנצר מתקרב לשַׁמירה, אמרה לו: "אֶה אֶה אֶה. אתה מלך ויכניה אינו מלך? אתה מבקש תפקידך ויכניה אינו מבקש תפקידו? אתה מלך, רוצה להיות עם אשתך? גם יכניה מלך, רוצה להיות עם אשתו".

מיד גזר ונתנו לו את אשתו.

כיצד שלשלו אותה לו? רבי שבתאי אומר: קנקנין בתוך כלוב שלשלו ליכניה את אשתו לתוך הבור. פתחו את המעזיבה ושלשלו אותה. כיוון שבא להיזקק לה, אמרה לו: "כשושנה אדומה ראיתי". מיד פרש ממנה. ספרה שבעה נקיים וטהרה וטבלה.

אמר הקב"ה: אישה זו, אחרי שעברת על כל העוונות בעולם ובגלל זה אתה בבור, הלכה לבור מים וטבלה כדי להיטהר – שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר.

לא זז משם עד שמחל לו הקב"ה כל עוונותיו ונעשה לו נס ונתעברה אשתו והפך להיות מלך, הוא והבן שלו.[1]

זו כוחה של הסתכלות פנימית!

שפת אמת (יום כיפור תר"מ ד"ה 'במאמר האוכל') על ההסתכלות הפנימית שבתוך החטא: "כמו שאמרו חכמים האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו. כמו כן וקו"ח מדה טובה המרובה כשבשעת התשובה זוכרין בסיבה המביאה אל החטא עי"ז מתקנין גוף החטא. כמו שאין מספיקין לשוב כיון שהחטא הי' בתשובה עצמה. כן יש תשובה בהחטא עצמו...".

בעם ישראל יש נקודה הסגולית שלעולם לא תדעך! בזכותה ניגאל גם ללא שנהיה ראויים!

בעל החידושי הרי"ם (האדמו"ר הראשון מגור): מה שאמר השם יתברך לאברהם אבינו (בראשית טו,א) "אנכי מגן לך", שיש נקודה בלב כל איש מישראל ('אנכי') שהשי"ת הוא מגן שלא יאבד אותה, ומזה, אף על פי שחטא – ישראל הוא.

נכדו השפת אמת: על זה נאמר "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה", על אותה נקודה פנימית שנמצאת בלב כל אחד מישראל!

הרב קוק (מגד ירחים לחודש חשוון): "כשהנשמה מאירה - גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים"!

הרב קוק (אורות הקודש, ג' עמ' קמ'): "האני הפנימי אינו מתגלה לאדם, רק לפי מדת הטהרה והקדושה שלו, לפי המידה שבה הנשמה מאירה באדם".

כל הוספה של טהרה וקדושה מוסיפה התגלות של פנימיות הנשמה!

ביום הכיפורים הנקודה הזאת זורחת מאוד מאוד מאוד, ואז הקב"ה מסתכל רק עליה ולפי הנקודה הזאת שופט אותנו!

שבת וכיפורים:

תנא דבי אליהו רבה (פרק א') על הפסוק "ימים יוצרו, ולו אחד בהם" - הבורא יצר את ימי השבוע, ובחר לו יום אחד, את יום השבת. יצר את ימי השנה, ובחר מהם יום אחד, את יום הכיפורים.

השבת היא "מעין עולם הבא", העולם מזדכך בה ומתעלה בזעיר אנפין.

אבל יום הכיפורים הוא "שבת שבתון"! שבת בריבוע! – ההזדככות בו כפולה ומכופלת. העולם מוצף בזוהר רוחני, בקרבה מיוחדת לבורא העולם, בלא "מחיצה של ברזל", בלא מסך הענן המונע את מעבר התפילות.

בנין אמונה: יום הכיפורים מוחל לך על כל השנים מבריאת העולם!!!

אפילו אם היינו זוכים ליום הכיפורים פעם אחת בחיים ג"כ היינו מאד שמחים, כל שכן עכשיו שיש לנו יום כיפור בכל שנה!!!

רק עם הבנה כזאת אפשר לשיר (בבית כנסת ספרדי :-) 'חטאנו לפניך...' בכזאת מנגינה שמחה!!!

העוצמה של היום הזה מוחקת הכל!!!

אז מה אנחנו צריכים לעשות?

אנחנו צריכים רק לבוא לבית הכנסת, לומר את הוידויים מכל הלב ולפרט את כל מה שאתה רוצה שה' ימחק לך, להאמין שזה נמחק[2] וזהו, ה' נשבע שזה נמחק!!!

כתיבה וחתימה טובה!!!



[1] ילק"ש מלכים ב', כד סימן רמט.

[2] רמב"ם הלכות שגגות ג,י – יום כיפור מכפר רק למי שמאמין שנסלח לו!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובתך פורסמה, תודה רבה!