פרשת מצורע ושבת הגדול - אתהפכא חשוכא לנהורא

אתהפכא חשוכא לנהורא

ויקרא (יד,א-ג): "וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן. וְיָצָא הַכֹּהֵן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה וְרָאָה הַכֹּהֵן וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ".

הרב מרדכי אליהו זצוק"ל: מדוע האריכה פרשתנו בלשונה וכתבה "וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּע"? לכאורה היה עליה לכתוב "והנה נרפא הצרוע", וזהו!

אלא, נגע צרעת בא על מי שדיבר לשון הרע, או הוציא שם רע. וידוע, שהצרעת היא מחלה קשה, ואפילו כיום אין לה תרופה.

אבל אומר בעל אור החיים הקדוש, שהצרוע יכול לרפא את עצמו על-ידי שיחזור בתשובה. ולכן נאמר "וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּע" – הצרוע הוא שיכול להביא רפואה לעצמו – על-ידי תשובה. וכלשונו של הרב: "מן הצרוע באה רפואתו ששב ורפא לו".

מעין זה אומר גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבן איש חי זיע"א, שאפשר לנסות לנבור בתוך נפשו של אדם ולנסות להחזירו בתשובה. אבל מי שבאמת רוצה לחזור בתשובה – עליו לקום בעצמו ולעשות מעשה. זה הרבה יותר פשוט, הרבה יותר נעים והרבה יותר מהר.

ברכות (ז.): "א"ר יוחנן משום רבי יוסי טובה מרדות אחת בלבו של אדם יותר מכמה מלקיות שנא' (הושע ב,ט) 'וְרִדְּפָה אֶת מְאַהֲבֶיהָ וְלֹא תַשִּׂיג אֹתָם וּבִקְשָׁתַם וְלֹא תִמְצָא וְאָמְרָה אֵלְכָה וְאָשׁוּבָה אֶל אִישִׁי הָרִאשׁוֹן כִּי טוֹב לִי אָז מֵעָתָּה' וריש לקיש אמר יותר ממאה מלקיות שנאמר (משלי יז,י) 'תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה'".

נכון שיש עשרת ימי תשובה, ויש ראש השנה ויום כיפור. יש מעלה בקריאת ספרי מוסר והלכה ויש דרשות של חכמים שמעוררים את האדם לתשובה. אבל העיקר הוא האדם עצמו, שצריך לעשות את המעשה בעצמו.

הרב קוק (אוה"ק ג' מוסר הקודש מז'): "אין שום ישועה שלמה באמת, כי אם אותה שהנושע פעל להופעתה בפועל ידיו".

הגאולה היא כשהרע מתהפך בעצמו לטוב!

עפיפוני המחבלים הפכו לחוטי עירוב.

השבת הזאת נקראת שבת הגדול, על שם הנס הגדול שהיה במצרים, כאשר בני ישראל החלו להכין את הכבש לקרבן הפסח וסיפרו למצרים שעוד מעט תבוא מכת בכורות וכל בכורי מצריים ימותו, נלחצו הבכורים והחלו במאבק למען שחרור היהודים ממצרים, וכשזה לא הועיל, המאבק נהיה אלים והם החלו להילחם בהוריהם ולהרוג בהם, כדי שישלחו את עם ישראל ממצרים שנאמר "למכה מצרים בבכוריהם".

על שם נס זה שקרה בשבת שלפני חג הפסח נקראת השבת הזו "שבת הגדול" כלומר שבת שבה נעשה נס גדול.

הרבי מליובאוויטש שואל מהו הנס הגדול, הרי אחרי שראו תשע מכות בהם כל דבריו של משה התקיימו במילואם ברור שכשהבכורים שומעים שהם הולכים למות הם יילחמו בכל הכוח כדי למנוע את המוות הקרוב?

מסביר הרב שתכלית הבריאה איננה בכך שהטוב ינצח את הרע אלא בהפיכת הרע עצמו לחלק מהטוב ובלשון הקבלה "אתהפכא חשוכא לנהורא" שהחושך יהפוך לאור!

כל המכות שהמצרים  קיבלו עד לשלב זה היו מכות שהטוב הנחית על הרע, המכה העשירית סימנה את תחילת ההפיכה של הרע עצמו לטוב, כשהבכורים, שסימלו את הכוח החזק של מצריים, נלחמים בעמם כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצריים ולהגיע לארץ ישראל.

זהו נס גדול שהרע עצמו מסייע לטוב ומשלים את תכלית של העולם.

כתוב שבגאולה בשבת הגדול יראו סימנים של גאולה!

כל מי שרק פותח את עיניו להשגיח בגאולת ה' את עמו שם לב לתופעה של "מכה מצרים בבכוריהם" כאשר שונאי ישראל עסוקים בלהילחם האחד בשני מכל הכיוונים של ארצנו הקדושה!

יהי רצון שכשם שבמצרים זו היתה המכה האחרונה שסימלה את סוף הגאולה (כי כבר שנה לפני כן בתחילת המכות, נגאלו מהשיעבוד) נזכה גם אנו לראות בימים אלו של חודש ניסן את סוף הגאולה השלימה.