מעלת היהודי
כתוב במדרש[1]: "ואתה
תצוה וגו'. זה שאמר הכתוב, ראשך עליך ככרמל (שה"ש ז,ו). הרש שבישראל שקול כאליהו,
שנאמר, ואליהו עלה אל ראש הכרמל (מ"א יח,מב)".
איזו מן השוואה זאת? האם הבן אדם שעושה
מנגל בשבת שקול לאליהו הנביא בהר הכרמל? מה פתאום?
מסביר ה"פרי צדיק": כאשר אליהו עלה על הכרמל, זה היה רגע נורא של דין לעם ישראל: או שאומרים "הבעל הוא האלוהים" או שאומרים "ה' הוא האלוקים". מה יהיה? האם נביאי הבעל ינצחו חלילה?
מה עשה אליהו – עלה לראש הכרמל וכתוב שם "וַיִּגְהַר אַרְצָה וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּיו"[2]
אמרו ז"ל: אמר לפני הקב"ה: "אין לנו זכות. הבט לברית! היינו, שאם אם הם רשים (עניים) במעשיהם, כיוון שהם מזרע ישראל הם בִכלל "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים[3]".
ופעל שיהיו צדיקים על ידי זאת התפילה.
אליהו ידע שהיינו מאד רשעים אז, באמת. עוד רגע לא ירדה אש מהשמיים בכלל, כי כולם עבדו את הבעל ואת העשתרות.
אבל כשאליהו הוריד את העיניים ואמר "ה', איזה צדיקים הם, איזה טובים הם", התפילה הזו שלו עשתה אותם צדיקים באותה שניה.
בשנייה הזו הקב"ה מוריד אש מהשמיים וכולם צועקים "ה' הוּא הָאֱלֹקים! ה' הוּא הָאֱלֹקים![4]".
זה מה שהקב"ה מצוה את משה רבינו: אתה תצוה! אתה תחבר אותם אלי ע"י שתודיע להם כמה הם חשובים לקב"ה ותלמד עליהם זכות!!!
פעם נכנסו לרב עובדיה זצוק"ל ושאלו אותו: "הרב, מה הכי חשוב לומר לאנשים בסמינרים של ערכים. במה כדאי לחזק אותם? שבת? כשרות? נדה?"
הרב עובדיה כעס ואמר: "הנח להם! עמ"י טובים! שיתפללו. תפילה של עם ישראל, זה מה שחסר כדי להביא את המשיח".
עמלק מככב בחודש אדר משום שהמן האגגי הוא מזרע עמלק.
מה עושה עמלק – "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ [...] וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקים[5].
הוא אומר לך "אתה לא שווה כלום, אתה כל כך קטן ועלוב, ולא ירא אלקים! למה שהקב"ה יקשיב לך? ישגיח עליך?!?
מי שחושב שהחיים זה מקרה "וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי בְּקֶרִי" הקב"ה אומר לו "וְהָלַכְתִּי עִמָּכֶם בַּחֲמַת קֶרִי[6].
מה הקליפות מנסות לעשות לנו? להפחיד אותנו, לעשות אותנו קטנים - פשוט עמלק!
חייבים לעשות הסכם שלום! אם לא - יעשו עלינו חרם.
מה כתוב על עמלק: לֵךְ וְהַחֲרַמְתָּה אֶת הַחַטָּאִים אֶת עֲמָלֵק וְנִלְחַמְתָּ בוֹ עַד כַּלּוֹתָם אֹתָם (שמ"א טו,יח). שימות החרם!
כאילו לא נצחנו במלחמת העצמאות שישה צבאות של מדינות ערב: לבנון, סוריה, ירדן, עיראק, סעודיה (במסגרת חיל המשלוח המצרי) מצרים וערביי ארץ ישראל, עם חרם של ארה"ב[7]!
הגמרא (ב"מ פה.)[8] מספרת שלרשב"י היה נכד קצת לא מוסרי. כל פרוצה ששוכרים אותה בשני זוזים, שׂוכַרתוֹ בשמונה - היא משלמת לו שמונה זוזים מרוב שהוא יפה.
ורבי כל כך מצטער שכך קרה לצאצא של רבי שמעון והוא הולך אליו. לא אומר לו מילה. מסמיך אותו לרב! ונותן אותו לר' שמעון בן איסי שילמד אותו תורה.
כל יום הוא מבקש לחזור לעירו והרב אומר לו: עזוב אותך כולם ירוצו אחריך ויקראו לך רבי וישימו עליך אדרת זהב ואתה רוצה לחזור לעיר שלך?
בסוף באמת למד תורה וחזר בתשובה והפך להיות תלמיד חכם עצום.
מצד אחד יש לך את עמלק שאומר לך אתה קטן, מצד שני יש לך את 'אדר' אתה אדיר! אין עליך!!!
כשאסתר באה ומתחננת, המלך נעתר לה ומצווה להעביר את האגרות.
מה הכוונה? בכלל לא ביטלו את האיגרות להרוג את היהודים!
נתנו להם רשות להִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם[9].
איזו עליבות – וכי בלי אישור, הם לא היו מגינים על עצמם כשהיו מתקיפים אותם?
לא. וזה הכוח של עמלק, לעשות אותך מסכן ומפחד...
אומר ה"פלא יועץ", הרב פאפו: הרגשת המקריות היא שורש העצבות ("ה' לא רואה מה אני עושה, לא רואה איך התגברתי ושתקתי, אני לא משנה שום דבר בבריאה"). זה שורש העצבות ואילו שורש השמחה – להבין שכל פיפס שאתה עושה, ה' שמח בו.
כל היום תסתובב ותגיד:
"לְמִי יַחְפֹּץ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת יְקָר[10] יוֹתֵר
מִמֶּנִּי?[11] וכי יש
מישהו בעולם שה' אוהב יותר ממני? לא!".
[2] מל"א, י"ח, מב.
[3] שיר השירים רבה ז', יב.
[4] מל"א י"ח, לט.
[5] דברים כ"ה יז-יח.
[6] ויקרא כ"ו, כז-כח.
[7] ויקיפדיה: "במהלך
מלחמת העצמאות צייתה ארצות הברית להכרזת אמברגו הנשק של האו"ם וסירבה למכור ציוד
צבאי לישראל, ה-FBI אף עצר יהודים אמריקאים
שהעבירו נשק לישראל. אל שווימר, ממקימי התעשייה האווירית, נכלל ברשימת המבוקשים של
הFBI".
[8] "איקלע רבי לאתריה דר' אלעזר בר' שמעון א"ל
יש לו בן לאותו צדיק אמרו לו יש לו בן וכל זונה שנשכרת בשנים שוכרתו בשמנה אתייה אסמכיה
ברבי ואשלמיה לר' שמעון בן איסי בן לקוניא אחות דאמיה כל יומא הוה אמר לקרייתי אנא
איזיל אמר ליה חכים עבדו יתך וגולתא דדהבא פרסו עלך ורבי קרו לך ואת אמרת לקרייתי אנא
איזיל אמר ליה מומי עזובה דא (רש"י: בשבועה הנחתי זאת ולא אשאל עוד לילך) כי גדל
אתא יתיב במתיבתא דרבי שמעיה לקליה אמר הא קלא דמי לקליה דר' אלעזר בר' שמעון אמרו
ליה בריה הוא קרי עליה (משלי יא, ל) פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם פרי צדיק עץ
חיים זה ר' יוסי בר' אלעזר בר' שמעון ולוקח נפשות חכם זה ר' שמעון בן איסי בן לקוניא".
[9] אסתר (ח,יא).
[10] ההיפך מ'קרי' שר"י.
[11] ר' אליעזר פאפו, "פלא יועץ" ערך: שמחה,
על אסתר (ו,ו).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!