פרשת כי תשא - אמונה ובית המקדש

אמונה ובית המקדש

"וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי וּפָנַי לֹא יֵרָאוּ" (שמות לג,כג).

כותב החת"ס: 'וראית את אחורי' – לאחר מעשה אנחנו יודעים מה היה רצון ה' מאיתנו, אבל 'ופני לא יראו' – לפני כן אנחנו לא יודעים איך יהיה...

-אחת המחשבות שהיצה"ר מנסה לפתות אותנו לחשוב היא שאנחנו יודעים מה טוב בשבילנו! ברוחניות, בגשמיות, מהי הצלחה בשבילנו, וכו'

לכל אחד יש בהתחלת כל יום את המחשבות שאיתם הוא קם ומנסה לחשוב איך יראה היום הזה, איך יראו התורה, התפילה, העבודה, הילדים, וכו'

אבל כשהיום לא הולך כמתוכנן אז מאבדים את כל הסבלנות ומתעצבנים או עצובים...

אנחנו צריכים לשנן לעצמנו כל פעם שהאמת היא שאנחנו לא יודעים מה טוב בשבילנו, ולפעמים אנחנו חושבים שהקב"ה רוצה שנלמד עכשיו תורה והוא רוצה שנעשה עכשיו דווקא חסד או רוצים לפעול כבר במשהו וה' רוצה שדוקא עכשיו נעבוד על משהו אחר...

הסבא מקלם חיכה פעם לחברותא ואמרו לו: חבל, זה בזבוז זמן... ענה להם: אני עובד עכשיו על מדת הסבלנות...

מסופר על פריץ אחד שפגש את ר' יהונתן אייבשיץ ברחוב ושאל אותו לאן אתה הולך? ענה לו הרב: לא יודע... הפריץ התעצבן ושלח אותו לכלא על התחצפות ושוטטות ברחוב... אחרי יומיים-שלוש אמר הפריץ לעצמו אבל הרב של היהודים הוא חכם הוא לא היה עונה לי סתם תשובה, קרא לו ושאל אותו איך זה שהוא לא יודע לאן הוא הולך? ענה לו הרב: אתה רואה אני חשבתי שאני הולך לבית מדרש והגעתי לבית כלא...

יש שתי הסתכלויות שונות: הסתכלות על העבר והסתכלות על העתיד, ה' רוצה שנתכנן את היום שהולך לעבור עלינו אבל בסוף היום כשמסתכלים על מה שעבר עלינו היום, צריך להאמין שהכל היה לטובה!

*אם ישאלו אותך מה אתה צריך לתקן היום בעולם? ובעולמות אבי"ע? איזה גזירות עליך לבטל? וכמה אנשים ינצלו בזכות החסד והמעשים הטובים שלך היום? ובזכות התורה שלך? וכו'

כל זה אתה לא יודע אבל אתה מתיימר לדעת איך לעשות את זה?

אלא לתכנן וללכת עם רצון ה' לפי השו"ע ולפי איך שמזמן לך ולהאמין שזה הכי טוב שיכול להיות לך בעולם!

*"ויעש כן אהרן" -  שהוטב בעיניו איך שיהיה כך או כך איך שה' יזמן לו - זה לטובה!

בשביל לחיות כך נדרשת אמונה גדולה בה'!

אמונה זו לא עבודה רק לצדיקים זה לכל יהודי!

הרבי מגור (שפת אמת, תהלים כא,כה): "בתפילת "שושנת יעקב" [הנאמרת בפורים] מצהירים אנו כי "כל קויך לא יבושו, ולא יכלמו לנצח כל החוסים בך" – זה כולל לא רק צדיקים, אלא אפילו יחידים אשר יש להם רק אמונה בה' ואשר מעשיהם לבדם לא היו מזכים אותם".

ע"י האמונה אפשר לבנות את בית המקדש!

הרב כהנא הי"ד: כתוב בפרשתנו (שמות לא,ב-ג): "רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה, וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים" בד"כ כותבת התורה את שם האבא כמו אהליאב בן אחיסמך שעזר לבצלאל או מייחסת את האדם עד השבט שלו כמו קרח שייחסו אותו עד לוי, למה כאן עד הסבא חור?

את חור אנו מכירים ממלחמת עמלק שתמך בידיו של משה שסימלו את האמונה והביטחון בה', ודוקא הוא ואהרן תמכו כי היו בעלי אמונה וביטחון גדולים, ובמעשה העגל חור לא היסס למחות בעמ"י אפי' שהייתה סכנה בזה כמו שרואים ששחטוהו אח"כ, התורה ייחסה את בצלאל מקים המשכן לחור שהיה הסמל לאמונה מלאה ושלמה בה'.

האמונה הזאת לא החלה בחור אלא באביו כלב, כשעמ"י התחילו לבכות בגלל המרגלים מרוב חוסר באמונה, כלב הוא זה שעמד להוכיחם אפי' שרגמוהו באבנים כמו שכתוב (במדבר יד,כד): "וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי", וגם אצלו אנחנו מוצאים את המושג 'מלא' שהיה מלא אמונה לגמרי כמו חור!

אחרי שבצלאל מגיע עם כזה יחוס כתוב "וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה" הוא יכול להתמלא ברוח ה' ולבנות את המשכן שמסמל את נוכחות ה' בעולם ואת האמונה!

כמו שכותב ר' נחמן (ליקוטי הלכות - הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם הלכה ג): "כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הָאֱמוּנָה זוֹכִין רַק בִּזְמַן שֶׁבֵּית - הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, שֶׁשָּׁם כְּלָלִיּוּת כָּל הַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁעַל - יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁהִיא עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה... וְזֶה בְּחִינַת מִקְדָּשׁ ה' כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ. יָדַיִם הֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה, בְּחִינַת וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה. כִּי עִקַּר הָאֱמוּנָה בִּשְׁלֵמוּת שָׁרְשָׁהּ בְּבֵית - הַמִּקְדָּשׁ, וּמִשָּׁם מְאִירָה הָאֱמוּנָה בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ"!

יה"ר שנזכה לאמונה פרטית וכללית ולבניין בית המקדש שיפיץ את האמונה בעולם כולו אמן!