המבול כמקוה
בראשית (ו,יב): "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאָרֶץ וְהִנֵּה נִשְׁחָתָה כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ עַל הָאָרֶץ״.
שואל מהר"י קארו – למה היה צריך מבול שישטוף את כל העולם? מספיק קצת מים בשביל להרוג את כולם?
בבית חולים ותיק, שנוסד לפני כמה דורות, הבחינו הרופאים בתופעה מוזרה המתרחשת בין כתלי בית החולים, וגם הבכירים שבהם לא ידעו לתת לה הסבר וטעם.
חולים שהגיעו לבית החולים עם סימפטום של מחלה מסויימת, וברישומים אף נכתב במפורש שהאישפוז היה בשל אותה מחלה, נתקפו - במהלך שהותם בבית החולים - במחלות אחרות, שלא חלו בהן מעולם. התופעה התרחשה ללא כל סיבה הגיונית, גם כאשר בבית החולים לא היה אף חולה שהיה נגוע באותן מחלות' ותהום כל העיר. במשך תקופה ארוכה ניסו הרופאים לעמול על חקר התופעה, ולא עלתה בידם. למקום הובאו פרופסורים גדולים ובעלי-שם, וגם הם לא הצליחו לאתר את מקור המחלות.
רק לאחר חדשים רבים של עבודת-צוות מייגעת, שבמהלכה חקרו ובדקו את התופעה המשונה לאורך ולרוחב, הגיעו החוקרים לידי מסקנה שיש בה לקח מאלף לפרשתנו. הואיל ובית החולים עומד על תילו מזה כמה דורות, ובמשך השנים אושפזו בו חולים לאין-מספר שהיו נגועים בחיידקים רבים, והיות וקירותיו עשויים מעצים עבים, נבלעו חיידקי המחלות בכתלים, והדביקו את החולים שאושפזו.
לאחר שהסיבה אומתה, המליצו החוקרים להרוס ולנתץ את הבית כולו, על עציו ואבניו, להוציאם חוצה לעיר ולשרפם, ולבנות את בית החולים מחדש. ואכן, לאחר שיושמו המסקנות, פסקה התופעה.
המדרש (רבה, פרשה כ״ח פסקה ח׳) מספר שהכל קלקלו מעשיהן בדור המבול, הכלב היה הולך אצל הזאב, והתרנגול היה מהלך אצל הטווס, ויש מי שאומר שאף הארץ זנתה, שהיו זורעים לה חטים והיתה מוציאה דבר אחר.
אבל איך אפשר לומר על בעלי חיים ש'קלקלו', וכי הם בעלי בחירה, אלא, אכן הם אינם אשמים בזה אלא שבמציאות, גם הם נדבקו מרוח הטומאה שהשתררה בעולם באותה תקופה, וכמו החולים שנדבקו בחיידקים שנותרו בתוך הכתלים.
לכן היה צריך לשטוף את האויר של העולם מהעבירות של האנושות שזיהמו אותו.
לכל יהודי יש כח של פצצת אטום ביד שלו ויכול לאדות את כל העולם אם יעשה עבירות כי הוא מטמא את עצמו ואת כל העולם.
כיון שמידה טובה מרובה פי חמש מאות ממידת פורענות, הרי שהאדם יכול לגרום טובה עצומה לעולם ולטהר את כולו אם מטהר את מעשיו ומחשבותיו.
כמו שכתוב שכשקוראים את הזוה"ק מטהרים את האויר של העולם, וכמו שכותב רשב"י שהזהר הקדוש הוא התיבת נח שמצילה מעקבתא דמשיחא את כל מי שנכנס אליה.
שואל מהר"י קארו – למה היה צריך מבול שישטוף את כל העולם? מספיק קצת מים בשביל להרוג את כולם?
בבית חולים ותיק, שנוסד לפני כמה דורות, הבחינו הרופאים בתופעה מוזרה המתרחשת בין כתלי בית החולים, וגם הבכירים שבהם לא ידעו לתת לה הסבר וטעם.
חולים שהגיעו לבית החולים עם סימפטום של מחלה מסויימת, וברישומים אף נכתב במפורש שהאישפוז היה בשל אותה מחלה, נתקפו - במהלך שהותם בבית החולים - במחלות אחרות, שלא חלו בהן מעולם. התופעה התרחשה ללא כל סיבה הגיונית, גם כאשר בבית החולים לא היה אף חולה שהיה נגוע באותן מחלות' ותהום כל העיר. במשך תקופה ארוכה ניסו הרופאים לעמול על חקר התופעה, ולא עלתה בידם. למקום הובאו פרופסורים גדולים ובעלי-שם, וגם הם לא הצליחו לאתר את מקור המחלות.
רק לאחר חדשים רבים של עבודת-צוות מייגעת, שבמהלכה חקרו ובדקו את התופעה המשונה לאורך ולרוחב, הגיעו החוקרים לידי מסקנה שיש בה לקח מאלף לפרשתנו. הואיל ובית החולים עומד על תילו מזה כמה דורות, ובמשך השנים אושפזו בו חולים לאין-מספר שהיו נגועים בחיידקים רבים, והיות וקירותיו עשויים מעצים עבים, נבלעו חיידקי המחלות בכתלים, והדביקו את החולים שאושפזו.
לאחר שהסיבה אומתה, המליצו החוקרים להרוס ולנתץ את הבית כולו, על עציו ואבניו, להוציאם חוצה לעיר ולשרפם, ולבנות את בית החולים מחדש. ואכן, לאחר שיושמו המסקנות, פסקה התופעה.
המדרש (רבה, פרשה כ״ח פסקה ח׳) מספר שהכל קלקלו מעשיהן בדור המבול, הכלב היה הולך אצל הזאב, והתרנגול היה מהלך אצל הטווס, ויש מי שאומר שאף הארץ זנתה, שהיו זורעים לה חטים והיתה מוציאה דבר אחר.
אבל איך אפשר לומר על בעלי חיים ש'קלקלו', וכי הם בעלי בחירה, אלא, אכן הם אינם אשמים בזה אלא שבמציאות, גם הם נדבקו מרוח הטומאה שהשתררה בעולם באותה תקופה, וכמו החולים שנדבקו בחיידקים שנותרו בתוך הכתלים.
לכן היה צריך לשטוף את האויר של העולם מהעבירות של האנושות שזיהמו אותו.
לכל יהודי יש כח של פצצת אטום ביד שלו ויכול לאדות את כל העולם אם יעשה עבירות כי הוא מטמא את עצמו ואת כל העולם.
כיון שמידה טובה מרובה פי חמש מאות ממידת פורענות, הרי שהאדם יכול לגרום טובה עצומה לעולם ולטהר את כולו אם מטהר את מעשיו ומחשבותיו.
כמו שכתוב שכשקוראים את הזוה"ק מטהרים את האויר של העולם, וכמו שכותב רשב"י שהזהר הקדוש הוא התיבת נח שמצילה מעקבתא דמשיחא את כל מי שנכנס אליה.
