פרשת בהר - השמירה על נפש הילד

השמירה על נפש הילד

                     

רש"י (ויקרא כה,לה): "והחזקת בו. אל תניחהו שירד ויפול, ויהיה קשה להקימו, אלא חזקהו משעת מוטת היד".

אבות (ד,כ): "אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמַה הוּא דוֹמֶה, לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ...".

הרב קוק (שמונה קבצים / קובץ ב / שנח-שנט וכן ערפלי טוהר עמ' קלו): "צלול הוא הרצון של הילד, ועם זה צלולה היא בינתו... כששמים המטרה של שמירת הניקיון של הכשרון הילדותי של אוצר האושר של האדם... המחשבה האמונית, אור הרעיון של הגודל האלהי, הבירור של יחשנו לאלהים, הוודאות האלהית. התום והיושר במעמקיהם, כל אלה הם סגולות ילדותיות, שרק הבל פה שאין בו חטא כולל את תמציתם בטהרה, מבלי צורך של ידיעה מפורטת... כשהתחייה הלאומית מתחלת, צריכים לשוב ליסוד חיים זה בכל אומץ קדשו... הילדות הזאת צריכה שמירה מפני פגעים העלולים להזדווג לה. התעוררות נפשית נקייה, בעצם הטבע הטהור של הנפש, צריכה להיות נערצת...".

החשיפה לתכנים מיניים הנמצאת בדורנו מכל עבר היא אמנם נושא לא פשוט אצל המבוגרים אבל אצל הילדים הגדלים בדור הזה היא סכנה אדירה לגוף לנפש ולנשמה, עכשיו ובהמשך החיים כולם.

הנה הנתונים לפי מכון סמית:

* 20% מהילדים נחשפים לפורנו בגילאי 9-11.

* 24% מהילדים בגילאי 12 נחשפים לפורנו.

* 71% נחשפים לתוכן פורנוגרפי לפני גיל 13!

מתוך כתבה בYnet: "הבן שלנו נחשף לתכנים נוראיים, למרות שהיה לו טלפון ללא אינטרנט" מספרת שירה. "בבית התקנו תוכנות הגנה מהמחמירות ביותר. יום אחד אמר לנו שהוא לא רוצה יותר את הטלפון שלו. לא הבנו למה. נכנסתי להיסטורית הגלישה וחשכו עיניי. בנוסף למאות סרטי פורנו, מכל הסוגים. לא יכולתי להסתכל עליו, להכיל אותו כילד שלי".

ארנון בעלה מספר כי בדיעבד הבינו שהילד נהג לברוח לגן הסמוך לביתם, כדי להתחבר לרשת ולצפות בסרטונים.

רונית ושלומי מספרים גם הם כי ההשלכות הרסניות - על הילד ועל המשפחה כולה. עד היום קיים חשש פן ימשיך לצפות בתוכן פורנוגרפי (דבר אותו ניסה לעשות בכל הזדמנות) ולתקוף ילדות. קיים צורך לבקרה מתמדת בבית ובבית הספר. החיים השתנו לחלוטין: "אנחנו לא יכולים להשאיר אותו רגע אחד לבד. הסברנו לאחותו ולאחיו כי הוא ראה דברים שלא מתאימים לגיל שלו, וזה השפיע עליו לרעה. סיפרנו גם כי התנהג שלא בהתאם לגילו, כולל נגיעות באיברים פרטיים. ביקשנו שאם ינסה לעשות משהו דומה להם, ידווחו לנו מיד", מסבירה רונית.

"כבר שנים שאנחנו מטופלים. כל אחד מהילדים בטיפול פרטני, אנחנו כזוג וכהורים וכולנו כמשפחה. כל אורח החיים שלנו השתנה: הבן שלנו ישן לבדו בחדר מרוחק מאחיו ועדיין, השינה שלנו היא לא שינה. תמיד עם עין אחת פקוחה. אנחנו צריכים גם להיות יותר בבית, ולכן קיצצנו בשעות העבודה. מעמדו החברתי נפגע וגם הדימוי העצמי שלו. אנחנו לא מבינים מאיפה זה הגיע. מעל כל הכאב יש אליו הרבה אהבה ודאגה. אנחנו רוצים שכל המקרה הזה יעלם. אנחנו מתוסכלים שלא זיהינו את המצוקה, את דפוס ההתנהגות ושניסינו לעזור גם כשגילינו, והוא עדיין המשיך ופגע שוב. לפנינו המשך תהליך שיקום ארוך, שיש בו עליות ומורדות. זה חלק ממי שאנחנו כמשפחה. לתמיד", הם מסכמים בכאב.

החשיפה לתכנים אלו שונה היום מאוד ממה שהיה בעבר. זה זמין 24/7 מכל עבר, התכנים מאוד קשים ומציפים, ויש מגוון רחב של אפשרויות.

רשימת ההשלכות הגשמיות של הצפיה על הילדים (על הרוחניות של הילד המסכן הזה כבר אין מה לדבר... ייקח שנים ארוכות אם בכלל להגיע לרמה שפויה ולהקים בית יהודי נאמן ונורמאלי):

-עיוות חשיבתי ביחס למיניות, אהבה, זוגיות, יחסי מין ולמושגים של פרטי וציבורי, מותר ואסור, מוסרי ופוגעני.

-פגיעה במצב הנפשי המתבטאת בפיתוח אובססיות, חרדות, דיכאונות, הפרעות שינה ואכילה.

-פיתוח דפוסי חיזור והתנהגות מינית פוגעניים, במיוחד של הבנים כלפי הבנות.

-חיקוי המראה הפיזי של שחקנים שנצפו בסרטים כגון פירסינג באיברים שונים בגוף והורדת שיער עד חיקוי ההתנהגויות הנראות בסרטים כגון פגיעות מיניות, לרוב בילדים צעירים ו/או חלשים יותר כמו אחים קטנים, ילדי שכנים, קרובי משפחה או ילדים במסגרת החינוכית.

-פיתוח קורבנות מינית עצמית הכוללת יצירת, שליחת והעלאת חומרים אישיים חושפניים לרשת.

-פיתוח התמכרות למין ולפורנו.

-השלכות על התפקוד המיני ועל היכולת ליצור קשרים אינטימיים משמעותיים.

מחקר חדש שמגיע מאוניברסיטת מלבורן האוסטרלית מראה קשר ישיר בין פגיעות מיניות לבין חשיפה לפורנוגרפיה בגיל צעיר, במחקר של ג׳מה מקיבין, דוקטורנטית ממחלקת העבודה הסוציאלית של אוניברסיטת מלבורן, רואיינו עשרות צעירים שתקפו מינית בעבר, והיא שגילתה את הקשר המטריד הזה, שהוביל אותה עכשיו לנסיון לעורר מודעות לגבי נזקי חשיפת ילדים לתכנים הללו.

מקיבין, מאמינה שצריך להתחיל בהסברים כבר בגיל הגן, מאחר שהמחקרים חושפים שכמחצית מהקורבנות להתעללות מינית הם ילדים מתחת לגיל שש, ורוב התוקפים בגילאי הילדות הם מתחת לגיל 12.

״ילדים רבים צורכים פורנוגרפיה אז אי אפשר יותר להגיד שאנחנו לא מעוניינים לדבר איתם על מיניות ומצד שני לא לעשות כלום כדי לעצור את תעשיית הפורנו שמגלגלת מיליארדים כל שנה והגישה אליה לילדים פתוחה וקלה".

מחקר של הכנסת על היחשפות ילדים ובני-נוער לתכנים פורנוגרפיים באינטרנט וסוגיית הסינון של אתרים פוגעניים:

https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m04064.pdf

שר החינוך נפתלי בנט קיים בשבוע שעבר (01/2017) שולחן עגול בנושא אתגרי החינוך בעידן הרשתות ומוגנות ברשת. "הדיון שכינסנו הוא על חיי אדם", אומר בנט. "ילדים נמצאים בסכנת חיים, ויש מבוכה קשה בקרב הורים ומורים. דור ההורים והמורים חונך על 'לא מדברים על זה', והילדים היום מוצפים בזה, זהו בדיוק האתגר החינוכי שלנו. עצימת עיניים איננה אופציה ולא תוכנית עבודה, זה יעד לאומי שהגיעה העת לקחת עליו אחריות. בכוונתנו להוביל במשרד החינוך צעדים משמעותיים ותוכנית רחבה כדי לתת מענה ראוי".

אחרי שהבנו שעצימת עיניים זה לא פתרון, מה כן הפתרון? (בימינו אין אפילו את האפשרות להסתגר בעיר חרדית ולהגיד שלום עלייך נפשי, גם שם ישנן בעיות רבות...)

הפתרון הכי טוב הוא כמובן שלילד לא יהיה סמרטפון!

אם החלטת משום מה לתת לו אז דאג למחיקה / הסרה / חסימה של כל הדפדפנים והאפליקציות שנותנות כניסה למרחבי האינטרנט, כך שלילד תהיה אפשרות לוטסאפ שיתוף מיקום וכדומה אבל ללא גישה לגוגל וצפונה...

אם מסיבה כלשהי עדיין יש לילד אינטרנט בפלאפון, אז הפעולה הראשונה וההכרחית ביותר שבלעדיה אין בכלל מה לדבר היא חסימה של כלל המכשירים בבית לתכנים אלו (נטספארק, רימון, רימון סלולארי, סנטרי, k9 ועוד...).

החסימה צריכה להיות הרמטית, צריכה לתת שעות מסויימות לגלישה בלבד, וצריכה לתת פיקוח להורה על הרגלי הגלישה במכשירי הילדים.

החסימה מתחילה מבקשה מהספק אינטרנט שלך ושל הילדים שיסנן תכנים למבוגרים (הספק מחויב לעשות זאת בחינם)!

לאחר הסינון של ספק האינטרנט שזו התחלה טובה אבל רק התחלה, מגיע תור החברות החיצוניות:

אינטרנט רימון:

https://www.rimon.net.il/he

רימון סלולארי:

https://www.smart.rimon.net.il/

דגשים לסינון של אינטרנט רימון:

https://drashotforyou.blogspot.com/2021/12/blog-post.html

נטספרק (למחשב ולסמרטפון):

https://www.netsparkmobile.com/he/

מוקד אור:

https://moked.org.il/

זול-פון - סמרטפונים עם ווטסאפ:

http://zolphone.co.il

גלישה בטוחה:
https://glisha.net

גוגל פמלי:
https://families.google.com/intl/iw/familylink

סנטרי (מעקב אחרי המתרחש בסמרטפון של הילד):

https://play.google.com/store/apps/details?id=com.sentry.parental&hl=iw&gl=US

קואלה:

https://www.koala-israel.com/

Tom:

https://www.tom.net.il/he/

K9:

http://www1.k9webprotection.com/

לאחר שעושים חסימה לכלל המכשירים בבית חשוב מאוד מאוד להבין שגם לאחר שהילד לא יכול להיחשף לתכנים האלו אצלו בבית ובפלאפון הוא עדיין פתוח לסביבה בבית הספר ובשכונה, ולא חסר 'חברים' שיראו לו דברים לא פשוטים, לכן החסימה כשלעצמה איננה מספיקה בשביל לגדל ילד בדור שלנו.

חובה חובה חובה שההורים ידברו עם הילד (כל אחד בהתאם לגיל שלו, כשרמת השיחה עולה עם הגיל) ויסבירו לו עקרונות חשובים על החיים ועל הנושאים האלו.

כשההורים מספקים את הסקרנות הטבעית של הילד עם הסברים בריאים ולאט לאט לפי קצב ההתפתחות, יורד הצורך של הילד בחיפוש אחר הסברים אלו מבחוץ.

אני מצרף כאן נושאים אפשריים לשיחה וכל הורה יעשה כחכמתו, בכל מקרה עד גיל 13 אמורים כבר להגיע למצב שהילד מבין את העקרונות החשובים ויודע להישמר מעצמו מפיתויים סביבתיים ומסכנות אפשריות.

התרבות מסביב מנסה מאוד לטשטש את ההבדלים בין הבנים לבנות, מומלץ להתחיל מהעובדה הבסיסית הזו, יש הבדלים בין בנים לבנות גם באישיות וגם בגוף, ההבדלים נובעים מכך שיש לכל אחד תפקיד שונה בחיים, יש דברים שיותר מתאימים לבנות ויש דברים שיותר מתאימים לבנים.

בכללי הבנות זכו ביכולת רגשית גבוהה, יכולת הבעה עצמית, בינה יתירה, מנעד רגשי מדהים, שיתוף חווייתי, מולטי-טסקינג, ועדינות טבעית.

הבנים (בכללי) קיבלו חוזק גופני רב יותר, קשיחות, קור רוח, התמקדות במשימה אחת, וצורך נמוך יותר בהערכה סביבתית ואישור חיצוני למעשים ולנראות.

כתבתי בכללי כי יש הרבה סוגים של אישיות שלא מתאימים להכללה הגסה הזו, כל אחד לפי אישיותו ותכונותיו.

התכונות השונות ואברי הגוף השונים נוצרו כך, בגלל שלכל אחד מהמינים יש תפקיד שונה בעולם.

המהות של האשה יותר מתאימה להולדת ילדים, גידולם, חינוכם, דאגה, שמירה עליהם, הקשבה מרובה ואמפתיה.

המהות של הגבר יותר מתאימה לכבישת יעדים. לחימה. עבודה פיזית. התעסקות עם החספוס של העולם בחוץ וכדומה.

זה לא אומר שאשה חייבת להישאר בבית והיא לא יכולה להצליח בדברים אחרים. זה לא אומר שהגבר חייב לצאת ולא יכול להצליח בגידול הילדים, זה אומר שבכללי לכל אחד יש יתרונות בתחומים מסויימים.

הבנות שיש בתכונתן את האפשרות להביא ילדים לעולם ויש בנפשן את התכונות של אמהות - קיבלו אברים בגוף המותאמים למשימה הזו.

האבות שנועדו לתת חינוך עקיף יותר, לפרנס על ידי עזיבה של הבית לשעות מרובות, ולשמור על המשפחה על ידי מלחמות, קיבלו חלק ביצירת הילד אבל חלק רגעי והתחלתי, ולצורך זה הם נולדים עם איבר המתאים למשימה הזו.

כשמדברים על כל זה עם הילד הוא מבין שיש הבדלים גשמיים ורוחניים והסיבה שלהם זו לא האפשרות להנאה אלא בניית העולם.

לאחר מכן אפשר לעבור להבנה שכדי שהעולם ימשיך להתקיים הקב"ה שם באיברים האלו גם מימד של הנאה.

ההנאה הזו היא טובה כשזה בזמן המתאים ועם האשה המתאימה שאיתה אתה הולך לבנות את הקשר הרגשי והמשפחתי והנאמנות וכו', והיא הרסנית מאוד כשמשתמשים בה במקומות וזמנים לא מתאימים.

ההימשכות אחר ההנאה הזו כמטרה כשלעצמה ולא כדי להביא ילדים לעולם או כדי לחזק את הקשר בין האיש לאשתו גורמת להרס של מוסד המשפחה, הרס של הילדים שייוולדו, ובהמשך גם הרס של העולם כולו.

אחרי ההבנה הזו (ולפי הגיל של הילד) צריך לדבר על כך שיש גורמים שלוקחים את ההנאות האלו שאמורות להיות בצניעות רק בין האשה לבעלה ומפיצים את זה באינטרנט בכל העולם כדי להרוויח כסף, למרות שזה הורס את הקדושה והתמימות והצניעות ואת העולם כולו לאט לאט...

צריך גם להסביר (מאוד בזהירות ובעדינות כדי לא לגרום לטראומה מוחלטת מהעולם ולחוסר אמון כללי) שיש גם אנשים כאלה ברחוב ליד הבית ולפעמים גם במשפחה המורחבת או אנשים מוכרים ואהובים מבית הכנסת אפילו, שרוצים לספק את ההנאה הזו והם יכולים להתאכזר מאוד לילד בסביבה שלהם שלא נזהר.

להסביר לילדים שבאינטרנט יש דברים מכל העולם. גם טובים מאוד מאוד וגם מסוכנים מאוד מאוד, לכן אסור לגלוש במקום שאין הגנה, זה כמו ללכת ביער עם חיות טורפות - רק יותר מסוכן זה אוכל את הנפש והורס את כל החיים בהמשך...

להסביר שמה שאתה רואה באינטרנט זה לא מה שיש באמת אלא מה שבחרו להראות לך, יכול להיות פרופיל של ילדה בת 12 מפינלנד עם תמונה מתוקה והתכתבות מקסימה ובעצם זה אדם רשע בן 60 ששם את התמונה הזאת וזה הוא שמתכתב איתך כדי לקחת פרטים של הכתובת שלך ושל בית הספר כדי לעשות לך דברים רעים.

לכן כשנכנסים לאינטרנט צריך להיזהר מאוד מאוד לא לחשוף פרטים על עצמך ולא להתכתב עם אנשים שאתה לא מכיר מהמציאות האמיתית במשפחה או בכיתה.

לדבר על המרחב של הגוף של הילד שהוא מרחב אישי שלו בלבד ולאף אחד בעולם אסור לגעת או לעשות דברים אחרים עם הגוף שלו.

להסביר לילד שלא משנה מה אומרים לו או מאיימים עליו או שכבר עשו לו שידע שאם הוא ישתף את ההורים הבעיה שלו תפסיק והם לעולם לא יכעסו עליו אלא רק יעזרו לו וידאגו שהאדם הרשע הזה יהיה בכלא ולא יטריד ילדים אחרים.

וזו הנקודה הכי חשובה, שהילדים ירגישו שההורים פנויים לשמוע כל בעיה שמציקה להם ויעזרו להם בכל התמודדות, ושההורים הם כתובת לכל בעיה קטנה או גדולה (חשוב מאוד גם במקרים של שיימינג בבית הספר או ברשת החברתית).

לסיכום: עדיף מכשיר ללא גישה לאינטרנט, אם ישנה גישה אז היא חסומה ברמת השרת וברמת המכשיר. בכל מקרה עם או בלעדי גישה אינטרנט צריך לשבת עם הילדים ולהסביר להם לאט לאט את תהפוכות העולם הזה ולהכין אותם לבית הספר של החיים בצורה הכי טובה שאפשר.

לאחר כל זה מגיע תור התפילות! עכשיו יש לתפילות השתדלות מעשית וגשמית נכונה שהן יכולות לחול עליה!

וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו!


הרחבות:

הרב יהושע שפירא:
- איך מדברים עם ילדים על תיקון הברית?

הרב יוני לביא:
- איך לדבר עם ילדים ומתבגרים על נושאים צנועים?
- איך ילדים באים לעולם?
- למה קשה להורים לדבר על מיניות עם ילדיהם?
- מה רע בפורנוגרפיה?

פרשת בהר – תיקון הגוף, האדמה, והמקדש

תיקון הגוף, האדמה, והמקדש

ויקרא (כה,לה)[1]: "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ".

ויקרא רבה (לד,ג. אבות דרבי נתן ב,ל): "גֹּמֵל נַפְשׁוֹ אִישׁ חָסֶד (משלי יא,יז).

גומל נפשו איש חסד, זה הלל הזקן.

הלל הזקן, בשעה שהיה נפטר מתלמידיו, היה מהלך והולך.

אמרו לו תלמידיו: רבי להיכן אתה הולך?

אמר להן: לעשות מצוה.

אמרו לו: וכי מה מצוה הלל עושה?

אמר להן: לרחוץ במרחץ.

אמרו לו: וזו היא מצוה?

אמר להן: אִין [כן]!

ומה אם איקוניות [צלמים] של מלכים שמעמידין אותן בבתי תיאטראות ובבתי קרקסאות שלהן, מי שהוא ממונה עליהן, מורקן ושוטפן, והן מעלין לו סלרין [שכר], ולא עוד אלא שהוא מתגדל עם גדולי המלכות,

אנו שנבראנו בצלם ובדמות, דכתיב: כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם, על אחת כמה וכמה!".

גמרא (שבת נ:): "רוחץ אדם פניו ידיו ורגליו בכל יום בשביל קונו, משום שנאמר: 'כֹּל פָּעַל ה' לַמַּעֲנֵהוּ' (משלי טז,ד)".

נכון ורצוי שהאדם יגמול חסד עם גופו ולא רק עם רוחו, עם הזולת, עם קרוביו, עם ה'אחר'.

כדברי הרלב"ג על הפסוק: "הנה, מי שגומל נפשו החומרית ומחזיק אותה, לתת לחומר ההכרחי מן המזון והלבוש, הוא איש חסד, שלא יגרע מדבר חֻקּוֹ הראוי לו, ויחמול על הראוי לחמלה עליו... קצת האנשים יחשבו עבודה לשם יתברך מה שיענו גופם ענוי, וזה הפך רצון ה' יתברך! ולזה תמצא, שלא העמידה התורה דבר יהיה בו ענוי לנפש הבהמית, רק מעט, ביום אחד בשנה; והיה זה, כי כן הכחות הנפשיות החמריות הוכנו לעבודת השכל, ולא יוכן להם זה אם לא היו בבריאות. ולזה, מי שיהיה סיבה להחלות הגוף, אשר בחלותו ייחלו אלו הכחות, הנה הוא יבלבל כוונת השם יתברך".

כך הם דברי הרמח"ל במסילת ישרים (יג): "אך הפרישות הרע הוא כדרך הגויים הסכלים, אשר לא די שאינם לוקחים מן העולם מה שאין להם הכרח בו, אלא שכבר ימנעו מעצמם גם את המוכרח, וייסרו גופם ביסורים ודברים זרים אשר לא חפץ בהם ה' כלל, אלא אדרבה חכמים אמרו (תענית כ"ב): "אסור לאדם שיסגף עצמו", ובענין הצדקה אמרו (ירושלמי סוף פאה): "כל מי שצריך ליטול ואינו נוטל הרי זה שופך דמים", וכן אמרו (תענית כ"ב): "לנפש חיה - נשמה שנתתי בך החיה אותה", ואמרו (תענית י"א): "כל היושב בתענית נקרא חוטא" והעמידוה בדלא מצי מצער נפשיה, והלל היה אומר "גומל נפשו איש חסד" על אכילת הבוקר, והיה רוחץ פניו וידיו לכבוד קונו, קל וחומר מדיוקנאות המלכים".

שו"ת משנה הלכות (חלק יג סימן ריז): "ובלשון הצדיקים שמעתי, נקב בגוף עושה נקב בנשמה, ולכן שקדו חז"ל לשמור על בריאות הגוף".

הצלם אלוהים שבאדם הוא לא רק החלק הרוחני, אלא גם הגוף, וגם הוא צריך שמירה וטיפוח לפי צרכו.

הרעיון הזה נכון גם בחומריות ארץ ישראל.

ישנה[2] תפישה המציגה את השמיטה כשנה שבה האדם מפסיק לעבוד את הקרקע, ומתפנה לעסוק בתורה ובעבודת ה'.

בתפישה הזו, השמיטה היא תקופה שבה האדם פורש מן הטבע - עוזב את העיסוק בקרקע הטבעית, ומסתגר בבית המדרש לעבודה רוחנית מופשטת.

אולם נראה, שהאווירה של השמיטה היא שונה מאד.

כך נאמר בפרשה: "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ"

כולם אוכלים יחד, כולם שווים. אין לאדם בעלות על הקרקע, אלא הוא ניזון ממנה יחד עם כולם - בעל האחוזה יחד עם עבדו ואמתו, האזרח יחד עם הגר.

והשוויון הזה מעמיק עוד יותר: "וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל".

לא רק הבדלי המעמדות בין אדם לאדם מיטשטשים, אלא גם ההבדלים שבין בני האדם לבעלי החיים. עם כל ההבדל הגדול שבינינו לבין בעלי החיים, בסופו של דבר כולנו עומדים בעמדה שווה מול בורא העולם, וכולנו ניזונים במישרין מן הקרקע.

ולא רק החי, אלא גם הצומח מקבל ערך - פרי שגדל בשביעית, אינך יכול לנהוג בו בעלות, ואינך יכול להשתמש בו כרצונך, אלא עליך לנהוג בו בזהירות, בקדושת שביעית.

ואף הדומם - הקרקע עצמה מקבלת לפתע משמעות ו"אישיות" משל עצמה: "שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ", הדבר מתבטא באופן ברור בתוכחה: "אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ".

השמיטה אינה רק חובת האדם, אלא זכות של הארץ, שצריכה לשבות. וה"אישיות" הזו של הארץ מופיעה שוב בתיקון לתוכחה: "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר" - יש כאן את זכירת ברית אבות לגאולת העם, ובמקביל זכירת הארץ וגאולתה.

השמיטה אינה התנתקות מן הטבע והסתגרות מפניו, אלא אדרבה, התחברות לטבע והזדהות איתו.

נשים לב, שבשמיטה המקורית, מבחינה מעשית מתחזק הקישור אל הארץ - "מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ" - האדם לא קוצר בפעם אחת ושומר מחסנים של תבואה, אלא בכל יום הוא יוצא אל השדה ולוקט את מאכלו לאותו היום. הוא ניזון במישרין מן הארץ באופן יומיומי.

במציאות שלנו, כבר אין את הקישור הישיר הזה. אנחנו לא קוטפים מן השדה. אבל עדיין, בשביעית פתאום הפירות מקבלים ממשות חדשה - יש קדושת שביעית, יש יחס מיוחד לצומח. ובכלל, הפירות מקבלים "אישיות", אנחנו מתעניינים מאיפה צמח הפרי, לכל פרי יש זהות משלו שקובעת את הדין שלו.

מדרש תנחומא (וזאת הברכה סימן ז): "רשע בחייו חשוב כמת מפני שרואה חמה זורחת ואינו מברך יוצר אור, שוקעת אינו מברך מעריב ערבים, אוכל ושותה ואינו מברך עליה, אבל הצדיקים מברכין על כל דבר ודבר שאוכלין ושותין ושרואין וששומעין".

האדם שמנותק מן המציאות, גם אינו מודה עליה, הוא חי בבועה שלו, לא מודע למציאות הטבעית, וגם לא לאלוקים שיצר אותה.

יהודי אינו מתנתק מן המציאות הגשמי, אלא אדרבה, מתחבר אליה, מעריך אותה ומברך עליה.

לצערי, הדבר המרכזי ביותר ביהדות נמצא עדיין בלי הגוף שלו וללא יכולת חומרית לבוא לידי ביטוי בעולמנו כרגע...

ויקרא (כה,כה)[3]: "כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵאֲחֻזָּת֑וֹ וּבָ֤א גֹֽאֲלוֹ֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו"

אור החיים הק': "כי ימוך אחיך"- אחיך=הקב"ה. "ומכר מאחוזתו" = נאלץ למכור את הבית שלו- בעוונותינו, המקדש הפך להיות נחלת נכרים כפי שכתוב "א-להים, באו גויים בנחלתך". והודיע הקב"ה שגאולת בית המקדש תהיה ביד הצדיק: "ובא גואלו הקרוב אליו" – מי שקרוב לקב"ה הוא יגאל את המקדש. "והגאולה תהיה, בהעיר לִבּוֹת בני אדם ויֹאמַר להם: הטוב לכם כי תשבו חוץ, גולים מעל שלחן אביכם?! ומה יערב לכם החיים בעולם, זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם, הוא א-להי עולם ברוך הוא לעד! ... ובזה יגאל ה' ממכרו. ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב"!

אומר האור החיים הקדוש, שמי שהם אדוני הארץ - המנהיגים הפוליטיים, המנהיגים הדתיים וכו', הם יצטרכו לתת את החשבון למה הם לא גאלו את הקרקע של הקב"ה. למה הם לא פעלו למען השיב את הקרקע לבעליה המקורי - למה הם לא דחפו לתת תוכן לקריאה "הר הבית בידינו". בית המקדש עומד שמם, שועלים מהלכים בו ומבזים אותו ואנחנו יושבים בשקט...!

על זה צועק חגי הנביא (פ"א): "הָעָם הַזֶּה אָמְרוּ לֹא עֶת בֹּא עֶת בֵּית ה' לְהִבָּנוֹת: וַיְהִי דְּבַר ה' בְּיַד חַגַּי הַנָּבִיא לֵאמֹר: הַעֵת לָכֶם אַתֶּם לָשֶׁבֶת בְּבָתֵּיכֶם סְפוּנִים וְהַבַּיִת הַזֶּה חָרֵב?!" איך נשב בבתינו בנחת ובשמחה, כשביתו של הקב"ה אבל, שומם וליבה של ירושלים, מבלי בניו הוא יושב?

גם הרמח"ל וגם הרמ"ק כותבים שהרוחניות של בית המקדש נמצאת גם כרגע כשהוא חרב, זאת אומרת שמה שחסר זו רק הבניה הפיזית שלנו של החומריות של בית המקדש!

2000 שנה הזנחנו את החומר ואת הקודש שבחול, גם בגוף שלנו גם באדמת ארצנו וגם במקום הקדוש לנו מכל, הגיע הזמן לתקן זאת...

הרב קוק (שמונה קבצים קובץ ז,ר):

"מתוך הרעננות החומרית והנפשית של חיי החול, אנו צריכים להדליק את אבוקת הקודש. 

כשיהיו חיי הגוף באומה מפותחים, וחיי הטבע של הרוח עז וצוהל, אז יוכלו תנאים טובים של חיי קודש, עזיזים ומיושרים, להיות נולדים.

אל נפחד מפני תגבורת כח החיים, בכל אופן שבא מתת אלהים היא, ולברכה לעולם היא באה".

---

[1] הרב חיים וידל.

[2] הרב שמואל אריאל.

[3] הרב עמיחי שוקרון.

פרשת אמור - קודם כל השתדלות

קודם כל השתדלות

שיר השירים רבה (א,לא) מביא סיפור מעשה על בני זוג מהעיר צידון, שלאחר כעשר שנות נישואים ללא ילדים באו אל רשב"י במטרה להתגרש[1].

אמר להם רשב"י: "כשם שנישאתם במאכל ובמשקה, כך תיפרדו". שמעו בקולו, עשו להם יום טוב וערכו סעודה גדולה.

במהלך הסעודה שתה הבעל יין לרוב. כטוב ליבו ביין הוא אמר לרעייתו: "קחי עימך בלכתך כל חפץ טוב שיש לך בבית וקחי אותו עימך אל בית אביך.." ומיד לאחר מכן, היין נתן בו את אותותיו והוא שקע בשינה עמוקה.

או אז, ביקשה האשה מעבדיה כי יישאו אותו במיטתו לבית אביה.

כשהתעורר, הקשה מיד הבעל: "מה לי בבית אביך?" ואילו האשה השיבה: "ולא כך אמרת לי, 'כל חפץ טוב שיש בביתי, טלי אותו ולכי לבית אביך'?.. אין לי בעולם חפץ טוב ממך!"

הלכו שוב לרשב"י, וכעת עמד רשב"י והתפלל עליהם ואכן כעבור זמן, נגד הסיכויים, נולדו להם ילדים.

שם: "ללמדך מה הקדוש ברוך הוא פוקד עקרות אף צדיקים פוקדים עקרות".

אבל אם כל מה שהיה צריך כדי שבני הזוג יזכו לילד הוא שרשב"י יתפלל עליהם, מדוע לא עשה זאת מהרגע הראשון?! מה היה הצורך בסעודת הגירושים, על השלכותיה הנפתלות, אם מה שבסופו של דבר חילץ את הזוג ממצוקתו היה תפילה, שאותה היה יכול רבי שמעון לשאת מההתחלה?!

כותב הרב קוק (מאמרי הראי"ה ב, מגד ירחים עמ' תקא): "[חודש] אייר - הגבורה העילאה של תלמידי רבי עקיבא, והצפונה של קדושי הקהילות, מתחברות יחד באוצר הרזים של רשב"י".

מהותה של תורת הקבלה (אוצר הרזים), היא לא להסתגף אלא לקדש את החומר.

רשב"י מחבר את הקודש והחול, את ההשתדלות ואת הנס.

הוא למד את זה מרבו ר' עקיבא שעשה מרד גשמי בפועל ולא הסתפק בלימוד תורה.

הוא גם למד את זה משיעור כואב של 13 שנה במערה...

עין אי"ה (שבת על שבת ל"ג. פיסקה רסט): "אותיכו תריסר שני במערתא. חיי החברה המעשית הנם שש שנים... וההכשר הנהו צריך להיות כפול: עליית הצדדים העיוניים, הנדרשים לכלל כל השאלות שבכל הליכות החיים... ואח"כ ההכשר להוציא אל הפועל את כל הצדדים העיוניים בחיים בפועל...".

עין אי"ה (שבת על שבת ל"ג. פיסקה רעג): "יצתה ב"ק וא"ל להחריב עולמי יצאתם, חזרו למערתכם - וכיון שעוד לא באתם עד אותה המעלה איך לקשר את כל החיים בירידתם כמו שהם אל התעודה העליונה, וחפצכם להחריב את המצב של ההוה כדי לבנות על משואותיו עולם מתוקן במהרה, ולא לשכללו קמעא קמעא עד שישוב לתיקון השלם ויוחזר הרע לטוב, ע"כ שובו למערתכם, להוסיף עוד מעלה"!

רשב"י ובנו חזרו למערה לעוד 12 חודש (חודש לשנה) כדי ללמוד איך להופיע את כל המעלות העליונות שהם למדו בתוך עולם המעשה...

רשב"י רוצה שהזוג יעשו השתדלות מעצמם, אח"כ הוא יתפלל לנס, שבאמת קרה...

שמעתי ממו"ר אבי שרבו הרב נחמני זצוק"ל שהיה מלומד בניסים ובעל רוח הקודש, היה חוקר שתי וערב אם האדם שפנה אליו עשה את כל ההשתדלות האפשרית בכל כיוון אפשרי במקביל לתפילה עליו...

על ההשתדלות הנצרכת הרבה לפני שסומכים על הנס כותב גם רש"י בפרשתנו (ויקרא כב,לב): "...וכשהוא מוסר עצמו ימסור עצמו על מנת למות, שכל המוסר עצמו על מנת הנס, אין עושין לו נס, שכן מצינו בחנניה מישאל ועזריה שלא מסרו עצמן על מנת הנס...".

לא סתם הסיפור עם רשב"י היה בנושא זוגיות - שלום בית – זה דבר שרק לעתים רחוקות מתרחש במקרה...

זוג שרוצים שלום בבית, צריכים לעשות במודע דברים שישכינו שלום ושלווה בביתם. הם זקוקים לתוכנית שלום. צריכים להיות מוכנים עם אסטרטגיות המסוגלות למזער מריבות או להמנע מהם כליל.

אחרי ההסכמי שלום והמאמץ היום-יומי יופיעו הניסים מלמעלה...

כמו כן הגאולה של האומה קשורה ישירות לזוגיות של איש ואשה:

כדברי הנביא ישעיהו (סב,ד-ה): "לֹא יֵאָמֵר לָךְ עוֹד עֲזוּבָה וּלְאַרְצֵךְ לֹא יֵאָמֵר עוֹד שְׁמָמָה כִּי לָךְ יִקָּרֵא חֶפְצִי בָהּ וּלְאַרְצֵךְ בְּעוּלָה כִּי חָפֵץ ה' בָּךְ וְאַרְצֵךְ תִּבָּעֵל: כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ".

גמרא (ברכות ו:): "רב נחמן בר יצחק אמר... כל המשמח חתן וכלה... כאילו בנה אחת מחורבות ירושלים".

הניתוק מעולם המעשה שייך לגלות, מנגד, ההתחזקות המעשית היא חלק הכרחי מתהליך הגאולה בארץ ישראל:

כמו שכותב הרב (אורות, אורות התחיה פסקה כז): "ההתגברות הרוחנית העליונה מחזקת את התכנים המעשיים ומגברת את ההתענינות בעולם ובחיים וכל אשר בם.

רק בזמן החרבן, וקרוב לו, שהחיל הישראלי נעתק מאדמתו והוצרך להכיר את תעודתו רק במעמדו הרוחני המופשט, הושרשה ביחידים הדרכה לפרישות מחיי שעה בשביל חיי עולם, וגם ע"ז יצאה מחאה שמימית.

אבל כאשר הגיע התור של בנין האומה בארצה, והצורך המעשי של הסדורים המדיניים והחברתיים נעשה חלק מתכנית פעלי הכלל, הרי הם הם גופי תורה!

וכל מה שיתרחבו הגורמים המעשיים יותר יפעל הרוח המלא קדושה וחיי אמת על העולם ועל החיים, ואור ישראל יאיר פני תבל בכליל יפעתו".

מאמר מקסים בנושא הזה - רבי מאיר לא שם על הנס!

---

[1]  כמובא במסכת יבמות (סד.): "נשא אישה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה- יוציא וייתן כתובה, שמא לא זכה להיבנות ממנה".

למעשה, בדורות האחרונים נהגו הצדיקים הגדולים שלא לקיים הלכה זו. כמו שרואים אצל הרבי מליובאוויטש, שהיה נשוי לאשתו במשך 60 שנה, עד יום מותה, מבלי שנולדו להם ילדים. וכן הרב צבי יהודה זצוק"ל ועוד...).