להיפגש נכון עם א-להים
הרב יהודה בן חמו
"מקום
מנוחתנו הוא רק בא-להים"
כולנו
מחפשים דרך להיפגש עם הבורא ולחוש אותו עוד כשאנחנו כאן למטה.
אבל
איך אפשר להיפגש עם משהו שהוא גבוה מעל גבוה? משהו רוחני כל כך מעבר לתפישתנו
ולהשגתנו?
"אבל
הא-להים הלא למעלה מכל המציאות אשר יוכל להיכנס בקרבנו ממנו איזה רגש ורעיון
הוא... ובאין ואפס לא תוכל הדעת לנוח?"
המרחק
הזה בין הרצון שלנו לבין היכולת שלנו לתפוס את א-להים הוא מרחק מתסכל!
"על
כן ימצאו על פי רוב... מבקשי א-להים יגעים ועייפים ברוח..."
אז
איך מגשרים על הפער הזה?
"צריך
להראות את הדרך איך נכנסים אל הטרקלין - דרך השער" –
מהו השער הזה? איזה שער יכול להביא אותי לתפישה בא-לוהות???
אם
אני רוצה לדבר עם חבר שלי, לשבת איתו לקפה, לחבק אותו – אין לי יכולת לעשות את כל
זה עם נשמתו, היא מופשטת מידי (למרות שאני קורא לו 'נשמה'...).
לכן
הכל מתבצע דרך הגוף שלו שנושא את הנשמה, עם הגוף יש לי דיאלוג, יש לי דיבור, יש לי
השגה, ודרכו מתבטאת הנשמה המחיה את הגוף...
אבל
לא-להים אין גוף ואין דמות הגוף... אז איך אני יכול להיפגש איתו? מה הממוצע שיהיה
בינינו כדי שבכל אופן נוכל להיפגש (עוד כאן למטה)?
"השער הוא
הא-לוהות המתגלה בעולם"
כתוב
בתורה: "אחרי ה' א-להיכם תלכו", שואלת הגמרא, איך אפשר ללכת אחרי
השכינה? ועונה – "הלך אחר מידותיו
של הקב''ה".
לכן
כותב הרב: "הדבקות של 'ואתם הדבקים בד'
א-להיכם' היא הדבקות במדותיו של הקב"ה, כי אי- אפשר להדבק
בשכינה, אלא התדבק בדרכיו. מה הוא רחום וחנון אף אתה היה רחום וחנון וכו'
".
אם
אני אנסה להיפגש רק עם הנשמה של חבר שלי בלי המפגש עם גופו אני אכשל בהכרח, אני
חייב לעבור דרך הגשר / השער / הגוף שלו ומעשיו שאני רואה בחוץ...
המעשים
החיצוניים של הבורא שאותם אני רואה מולי בכל יום אלו מידותיו המתבטאות בעולם –
הטוב, האומץ, היופי, היושר, צדק חברתי, אהבה, חכמה, חירות, אחדות ושלום...
כל
העצמה והשתלמות של המידות האלו היא גילוי א-להות!!!
"אין
אנו מצטערים אם תוכל איזו תכונה של צדק חברותי להבנות בלא שום ניצוץ של הזכרה אלוהית,
מפני שאנחנו יודעים שעצם שאיפת הצדק, באיזו צורה שתהיה, היא בעצמה ההשפעה האלוהית
היותר מאירה".
לכן,
אין דבר כזה 'חילוני גמור' כי
חילוני זה מלשון 'חול' ואין 'חילוני' שלא מחובר לא-להים, הרי גם הוא רוצה ושואף
ומנסה כל הזמן להגביר את האידיאלים האלו שהוא מאמין בהם ורוצה אותם!
'חילוני'
שיושב באוהל ברוטשילד כדי שיהיה יותר צדק במדינה – מגביר באותו רגע את נוכחות
א-להים בעולם!
"עבודת
א-להים... היא
העיבוד של האידיאלים האלוהיים (מידות ה'), לעבדם, לשכללם, להשתדל לשגבם, להאדירם
בעם, באדם, ובעולם... זאת היא עבודת ד' הנאורה"!
לכפור
אפשר רק בא-להים כפי שהבנת אותו ברמה של הסברת הגננת (ומאז לא הגדלת את הבנתך בנושא הזה) או איך
שקלטת אותו בתקשורת...
א-להים כזה באמת יכול להוביל לכפירה ולעיוותים...
אבל,
אחרי שהבנו את עבודת א-להים בצורה הנכונה - לא-להים כזה אפשר להתכחש?
אפשר לכפור
בא-לוהות כזאת?
יש
מישהו שלא ייצא להגנת ילדה שמקבלת מכות?
שלא יעזור למישהו שעבר תאונה?
שלא רוצה
שיהיה שלום ושלוה בעולם?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!