יום העצמאות ה 74 - תהלים ע"ה

 

{א} לַמְנַצֵּחַ אַל תַּשְׁחֵת מִזְמוֹר לְאָסָף שִׁיר:

 

מערכת משפט ישרה:

מלבי"ם: השיר הזה יסדו אסף בשם היושר והמישרים... כפי הנראה חברו את השיר הזה בימי יהושפט, שאז היה בצרה מן האויבים שבאו עליהם, וע''י זכות המשפט והמישרים שהעמיד יהושפט שופטים בכל עיר ועיר, נצולו, וזה רמז במלת אל תשחת, אז ראו מה גדול כח המישרים והיושר...

 

{ב} הוֹדִינוּ לְּךָ אֱלֹהִים הוֹדִינוּ וְקָרוֹב שְׁמֶךָ סִפְּרוּ נִפְלְאוֹתֶיךָ:

 

הודאה על העבר גורמת ישועות חדשות:

רמד"ו: לכן הצדיקים עצמן מודים אליו ית' בהודאה כפולה ששומע את תפלתם ומקיים את העולם בעבורם, וז"ש: הודינו לך אלקים הודינו, ולא עוד, אלא שההודאה שלהם גורמת שהשכינה קרובה אליהם ואינה מסתלקת מן התחתונים, וז"ש: וקרוב שמך. והנה כבר ידוע שאין דבר הגורם קרבת אלקים כמו לספר את נפלאותיו, כי המספר את הישנות מעורר את החדשות. וזה דומה למלך בשר ודם שמתעורר לעשות טובות חדשות, כשרואה שעבדיו משבחים אותו על הישנות, וז"ש: ספרו נפלאותיך.

 

{ג} כִּי אֶקַּח מוֹעֵד אֲנִי מֵישָׁרִים אֶשְׁפֹּט:

 

מערכת משפט ישרה:

מלבי"ם: כי אקח מועד, ימליץ שהמישרים והיושר הוא היסוד שעליו העולם עומד, ויצייר כאלו הארץ עומדת על עמודים, ועמודי הארץ מכוננים על בסיס אחד שהיא המישרים והיושר, כמו שהמליצו חז''ל על עמוד אחד העולם עומד וצדיק שמו, ועפ''ז אם נצייר כי יתמוטט וימעד ממקומו המכון והבסיס שעליו תתכונן הארץ, והוא אם המישרים והיושר ימעד ויתמוטט ממקומו, ממילא תתמוגג הארץ ממקומה ויכלו כל יושביה...

 

בזמן הגאולה השכינה תסדר את כל העניינים כמו שצריך:

רמד"ו: הנה כבר ידוע, שהעניות והדלות וצרות הגלות לא הניחו מדה טובה לישראל, וזה גורם שכל שאר האומות מחרפים ומגדפים אותם, באמרם אליהם שהיא אומה של מבולבלים ומטורפים וחסרי הדעת. והן אמת שגם הכתוב אומר: לכן גלה עמי מבלי דעת, אבל היא מדברת על לבה ומתנחמת, שיבא זמן הגאולה שאז יהיו כל עניניה מסודרים בסדר יפה בצדק ומשפט ומישרים, וזהו ענין אמרו בסמוך: כי אקח מועד אני מישרים אשפוט, וה"מועד" שהזכיר, הוא זמן הגאולה שבו נועדים המלך והכלה ומזדווגים בזיווג שלם, שגורם שלימותן של ישראל ומחזיר העטרה ליושנה. ומ"ש בלשון הזה: "כי אקח מועד" ולא אמר "כי יבא מועד", כמו שכתוב במקום אחר: כי עת לחננה כי בא מועד. דע כי הטעם הוא, לפי שכונתה לרמוז, שהיא תזכה ליקח לעצמה האורות של הזיווג, שלא יאבדו בתוך הקליפה כמו בזמן הגלות שיש נרגן מפריד אלוף וגוזל את ההשפעות, ועניני הקליפה מסודרים ומצליחים מפני גזל ועושק רש, ועניניהם של ישראל מבולבלים ומטורפים מפני הפירוד.

 

{ד} נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה:

 

העולם עומד על התורה:

רש"י: נמוגים ארץ וכל יושביה וגו'. ביום מתן תורה כשהיו נמוגים הארץ וכל יושביה מתנאי שהתנית עם מעשה בראשית אם לא יקבלו וכו' תחזרו לתוהו ובהו : תכנתי עמודיה. כשאמרתי נעשה ונשמע.

 

{ה} אָמַרְתִּי לַהוֹלְלִים אַל תָּהֹלּוּ וְלָרְשָׁעִים אַל תָּרִימוּ קָרֶן:

 

השפעה רעה מבחוץ על ישראל, ממשלה של סכלים:

רש"י: להוללים. לרשעים המערבבים את ישראל.

מצודת ציון: קרן. ענין ממשלה והתחזקות.

 

{ו} אַל תָּרִימוּ לַמָּרוֹם קַרְנְכֶם תְּדַבְּרוּ בְצַוָּאר עָתָק:

 

{ז} כִּי לֹא מִמּוֹצָא וּמִמַּעֲרָב וְלֹא מִמִּדְבַּר הָרִים:

 

הכל נובע מרצון ה' לא מכסף או השתדלות:

רש"י: כי לא ממוצא. השמש וממערבו ולא מן המדברות שאתם מפרשים בשיירא להרבות ממון לא בכל אלה להרים קרן.

מלבי"ם: כי ההגבהה וההתרוממות אינה ביד האדם רק הוא מה' שהוא ישפיל והוא ירים את מי שירצה והאדם לא יוכל להרים קרנו בכחו כי המגביה א''ע הקב''ה משפילו... ומזה ילמדו תוכחת מוסר שההשפלה וההתרוממות אינו דבר תלוי ביד הטבע רק בגזרת ה', הוא ירים והוא ישפיל את אשר ירצה.

 

בגאולה האומות יושפלו ועם ישראל יתנשא:

רמד"ו: כבר ידוע שהקליפה מתחלקת לג' חלקים: האי הוא רישא דילה שנקרא "מוצא", לפי שיוצאים ממנו כל הכחות הטמאים. והשנית, הוא הגוף שלה שנקרא "מערב", לפי שהכחות עצמן מתפשטים ומתערבים בו לתתם אל הנוק' דיליה שנקרא "מדבר" בגין דאיהי כמדבר הזה שאינו ראוי לזריעה. והצד השוה שבהם שאין גדולתן בזמן הגלות מצד עצמן, אלא מצדו ית' שרצה להגדילן עד עת בא, עת שתבא מפלתן, כאשר ינשא שופט הארץ וישיב גמול על גאים, וז"ש: כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים כי אלקים שופט זה ישפיל וזה ירים, שהרי בזמן הגאולה ישפיל השי"ת את האומות וירים את ישראל, כי גם את זה לעומת זה עשה האלקים, וכשזה נופל זה קם, והכל בגזרתו של שופט כל הארץ שנוטל הגדולה מזה ונותנה לזה בצדק ומשפט ומישרים.

 

{ח} כִּי אֱלֹהִים שֹׁפֵט זֶה יַשְׁפִּיל וְזֶה יָרִים:

 

יש דין ויש דיין:

רש"י: כי אלהים שופט. על כל הרעה שעשיתם : זה ישפיל וזה ירים. הגבוהים ישפיל והנמוכים ירים.

 

{ט} כִּי כוֹס בְּיַד יְהוָה וְיַיִן חָמַר מָלֵא מֶסֶךְ וַיַּגֵּר מִזֶּה אַךְ שְׁמָרֶיהָ יִמְצוּ יִשְׁתּוּ כֹּל רִשְׁעֵי אָרֶץ:

 

הגויים הרשעים יחטפו:

רש"י: כי כוס. התרעלה בידו: מלא מסך. הכוס מלא מזג למזוג ולהשקות את כל הגוים : ויגר מזה. מזה הכוס יפיץ ויקלח את משתיהם ל' כמים מוגרים.

מצודת דוד: כי כוס. אל תחשבו שעד עולם תהיו בהרמה לא כן הוא כי מוכן הוא ביד ה' כוס עם יין משובח ממולא במזיגה לפי הראוי (המשיל הפורעניות לשתיית היין המבלבל דעת האדם) : ויגר מזה. מהכוס הזה יזיל וישפוך לפי הרשעים : אך שמריה. סרס המקרא לומר אך כל רשעי ארץ ימצו וישתו כל הכוס עם השמרים אבל לא הצדיקים.

 

{י} וַאֲנִי אַגִּיד לְעֹלָם אֲזַמְּרָה לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב:

 

צדק נקמה וגבורה:

רש"י: ואני אגיד לעולם. מאז והלאה את נקמתו וגבורתו.

מצודת דוד: אני אגיד לעולם צדקתו אשר יעשה עמנו.

 

{יא} וְכָל קַרְנֵי רְשָׁעִים אֲגַדֵּעַ תְּרוֹמַמְנָה קַרְנוֹת צַדִּיק:

 

הרשעה כולה תכרת והצדיק ירים ראשו:

רש"י: וכל קרני רשעים. של עמלק : אגדע. כענין שנא' (יחזקאל כה) ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ישראל יגדעו קרן עמלק וגו' ואז תרוממנ' קרנות צדיקו של עולם ישראל שהם שבחו של הקב''ה.

מצודת דוד: וכל קרני. אז יתן הכח בידי ואכרית כל ממשלות הרשעים ולא תרומם עוד כי מעתה תרוממנה קרנות הצדיק וממשלתו.

רמד"ו: וכל שכן שאז יכרתו מן הקדושה כל השרשים של הקליפה שהיו מושרשים בה קודם לכן, בסוד: והאלילים כליל יחלוף ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, וז"ש: וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק, דהיינו צדיקו של עולם, שהוא היסוד הקדוש שהיה בסוד צדיק כפוף בזמן הגלות, ירים ראש ויהיה בסוד צדיק פשוט בזמן הגאולה, שאין עוד טמאת הערלה דחפייא לברית, ולכן יוכל לזקוף את קומתו ולפשט את אורותיו, וז"ס: "תרוממנה קרנות צדיק".