כולנו אסטרונאוטים
היה
זה לפני ארבעים שנה, זמן קצר לאחר שארצות-הברית שיגרה את החללית הראשונה אל הירח.
באחת השבתות של שנת תשכ"ט (1969) המשיל הרבי מליובאוויטש משל מאלף משיגור
החללית והוא מובא כאן בעיבוד חופשי:
לאחר
סלקציה קפדנית במיוחד נבחר האסטרונאוט שישמש כנציג האנושות במסע היומרני אל הירח.
זמן קצר לאחר שהוא לבש את חליפת החלל שלו, הוא החל לקבל ממרכז השיגור הוראות בלתי
פוסקות באמצעות מכשיר הקשר בכל תחום מחייו: על אלו כפתורים ללחוץ, מה עליו לאכול
ולשתות וכיצד עליו לנוע.
הבה
נדמיין לעצמנו – תיאר הרבי – כי האסטרונאוט מביט מחלון החללית אל כדור הארץ הנראה
ממרומי החלל החיצון ככדור קטנטן ובליבו הוא חש תחושת התנשאות: מי ידמה לו ומי
ישווה לו! נמאס לו לקבל את רצף ההוראות ה'קטנוניות' והמטרידות וברוב שחצנות הוא
מנתק את מכשיר הקשר כדי להשתחרר וליהנות מהעולם החדש שגילה...
אך
לפתע הוא מגלה שהחללית נקלעה לכוח המשיכה של כוכב לכת אלמוני והיא מסתובבת סביבו
מבלי שיצליח להחזירה למסלול הטיסה המקורי. רגשות חרטה מתחילים לפעם בו והוא מבין
היטב כי לא רק שמיליוני דולרים ירדו לטמיון בשל שחצנותו אלא חייו עלולים להגיע
לקיצם טרם עת...
וכעת
נדמיין – ממשיך הרבי – שהוא הצליח ליצור קשר מחודש עם מרכז הבקרה. כמה אושר יציף
אותו לשמוע את זרם הפקודות ה'טורדניות'! הוא מבין היטב כי בכך תלויים חייו.
וממשל
מאלף זה הפיק הרבי נמשל מדהים בפשטותו:
כל
יהודי הוא אסטרונאוט, ששוגר מ'למעלה למטה' אל כדור הארץ.
בורא
העולם שיגר את הנשמה האלוקית לעולמנו הגשמי כדי לקיים את מצוותיו. אך הנשמה
הרוחנית צריכה ללבוש 'חליפת חלל', גוף גשמי, כדי לנחות באטמוספרה הפיזית הזרה לה.
המצוות הם הפקודות התמידיות המגיעות ממרכז הבקרה, קרי: בורא העולמים.
לעתים,
לאחר שנים מספר בעולם הגשמי, האדם מתחיל למאוס בזרם הפקודות הבלתי-פוסק והוא מבקש
לנתק את הקשר. "די, נמאס לי" הוא אומר. "תנו לי לחיות במנוחה.
ברצוני ליהנות מהחיים בלי מטלות ומחויבויות!"
יתכן
ובתחילה הוא חש תחושת שחרור, אך למעשה הוא נקלע לכוח המשיכה של החומריות שיביא,
בסופו של דבר, למיתה רוחנית ולאומללות נשמתו... אך באם הוא יתבונן: האם שיגרו אותי
לעולם כדי שאצבור הון? או כדי לאכול ולשתות? הוא יוכל להתחבר שוב למטרה ולקבל את
ההוראות המעניקות חיים.
אחים
יקרים!
מרכז
הבקרה דואג לנו ומשדר ללא הרף. אל נא ננתק את מכשיר הקשר. הבה נישאר מקושרים![1]
בית
המקדש / המשכן הוא מכשיר הקשר! מאז החורבן אנחנו מתקיימים על רוחניות בית המקדש
הקיימת לעד אפילו בחורבנו,
אבל כשנבנה את בית המקדש החומרי הקשר יהיה הרבה יותר חזק
ואיכותי במהרה בימינו אמן!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!