פרשת ראה - ונתן לך רחמים ורחמך

״ונתן לך רחמים ורחמך...״

דברים (יג,יג-יז): ״כי תשמע באחת עריך... יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את יושבי עירם לאמור, נלכה ונעבדה אלוקים אחרים... והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך. הכה תכה את ישבי העיר ההוא (ההיא) לפי חרב... ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל לה׳ אלוקיך, והייתה תל עולם לא תבנה עוד״.

הציווי הזה להרוג את כל יושבי עיר הנידחת אשר הדיחו את ישראל לעבוד עבודה זרה, ולשרוף כליל את כל שללה על מנת שלא תיבנה עוד לעולם נראה באופן פשוט כציווי הכרחי ובלתי נמנע, כדי למנוע את השפעתם הרעה והמזיקה של עבודה זרה והעובדים לה בעם ישראל.

אך כאשר אנו מתבוננים על הרושם הנפשי הקשה מבחינה מוסרית ומידותית הנוצר בנפשם של שלוחי בית הדין עקב מעשיהם הקיצוניים והחריגים, שהרי ׳אחרי המעשים יימשכו הלבבות', מתעוררת בנו תמיהה עצומה:

האם מידת הרחמנות הטבועה כטבע וכתכונה בנפשם של ישראל (יבמות עא.): ״שלושה סימנים יש באומה זו הרחמנים, והביישנין וגומלי חסדים״, לא תיפגע עקב מעשיהם האכזריים בהריגתם את כל אנשי העיר ובשריפת כל רכושה?

אור החיים הקדוש (שם,דברים יג.יז): ״לפי שציוה על עיר הנידחת שיהרגו (שלוחי בית הדין) כל העיר לפי חרב, ואפילו בהמתם. מעשה הזה יוליד טבע האכזריות בלב האדם כמו שסיפרו לנו הישמעאלים כת הרוצחים במאמר המלך כי יש להם חשק גדול בשעה שהורגים אדם ונכרתה מהם שורש הרחמים והיו לאכזר, והבחינה עצמה תהיה נשרשת ברוצחי עיר הנידחת״!

הנצי״ב (שם): ״מעשה עיר הנידחת גורם שההורג נפש נעשה אכזר בטבע... (וקל וחומר להרוג) עיר שלמה, בעל כורחנו עלינו להרגיל כמה אנשים להרוג ולהיות אכזריים...״.

ואם כן, כיצד יתכן הדבר שהתורה מצווה על קבוצת אנשים בישראל - שלוחי בין דין - להרוג, לשרוף ולהחריב את עיר הנידחת ואנשיה, והלוא בכך יאבדו לכאורה את תכונת הרחמנות האלוקית הטבועה בנפשם, ויהפכו בעל כורחם להיות אכזריים בטבעם, הפך רצון ה׳ ותורתו?

על כך עונה התורה: ״ונתן לך רחמים ורחמך...״.

אור החיים הקדוש (שם): ״אמר להם הבטחה שיתן להם ה׳ רחמים, הגם שהטבע (המעשה) יוליד בהם האכזריות. מקור הרחמים (הקב״ה) ישפיע בהם כוח הרחמים מחדש לבטל כוח האכזריות שנולד בהם מכוח המעשה - ׳ורחמך'".

הנצי״ב (שם): ״על זה הבטיח הכתוב, שבזה שתעסוק בזה בלי שום הנאה מביזה, ישוב ה׳ מחרון אפו ונתן לך מידת רחמים והרבך כאשר נשבע לאבותיך״!

אם כן, במצב מסובך וקשה זה, אף על פי שבאופן טבעי הייתה אמורה נפשם הרחמנית הישראלית של שלוחי בית הדין - נציגי ה׳, להתקלקל ולהינזק באופן חמור ממעשיהם האכזריים, לא יהיה הדבר כן - מפני שמעשה זה נעשה בציווי ה׳ ולשם שמיים, ובמצב מיוחד שכזה הקב״ה כביכול מתערב ומזרים מידת רחמים, ענוה ועדינות לנפשם של שלוחי בית הדין, בכדי לאזן את הרושם השלילי הרע אשר הצטבר בנפשם, ולהחזירם למקומם המוסרי הראוי והרצוי.

במצבים אשר בהם נדרשים אנו להשתמש על פי ציווי ה' במידות הקשות כמו גאווה, כעס, קנאה, אכזריות, נקמה וכדומה, כגון במלחמת מצווה מול אויבינו, מבטיחה לנו התורה שהקב״ה ישמור על מדרגתנו המוסרית הראויה, בכך שיתן לנו במתנה רחמים מיוחדים - ׳רחמי שמיים׳, על מנת שהמעשים הקשים שאותם אנו מחויבים לעשות לא יקלקלו ויזהמו את נפשנו הישראלית העדינה.

דוד המלך (תהלים כג,ד): ״גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי״.

גם כשאני - דוד כמלך ישראל - נמצא במצב מלחמה בו המוות הערכי והמוסרי מצל עלי ומאיים לקלקל אותי, ׳גם כי אלך בגיא צלמוות׳, לא איעשה לאדם רע - לא יושחתו ערכיי ולא יתקלקלו מידותיי ולא תיפגם מוסריותי - ׳לא אירע רע' כי מכוחך אני נלחם ולמען שמך המתגלה בכבודם ורוממותם של ישראל עמך, ׳כי אתה עמדי׳!

הרב קוק (אורות, אורות המלחמה ב): ״אנו מסתכלים בדורות הראשונים, המסופרים בתורה, בנביאים ובכתובים, אותם הדורות שהיו עסוקים במלחמה, והם הם הגדולים שאנו מתייחסים אליהם בידידות וגדולת קודש.

הננו מבינים, שהזיק הנשמתי הוא היסוד... מלחמת קיומם - קיום האומה, מלחמת ה׳ הייתה בהכרה פנימית.

עזיזים היו ברוחם וידעו בעמק החשך לבחור בטוב ולסור מן הרע (תהלים כג,ד) ׳גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע׳.

כשאנו מתבוננים אליהם, הננו בכל ההופעה הרוחנית שאנו כל כך שוקקים לה, משתוקקים לאימוצם, לכוח החיים החטוב והגבוש, האיתן והמוצק ששכן בקרבם.

ומתוך תשוקה זו כוחנו הרוחני מתאמץ וכוח גבורתנו מתעדן,

ואותן הנשמות החזקות חוזרות לחיות בנו כימי עולם״...

אחת הנשמות האדירות שהשתוקקו לדבקות בגיבורים אלו וקיבלו מעדינותן ומעוצמתן היתה נשמתו של הדר גולדין הי"ד שנפל בקרב ברפיח בסוף צוק איתן, וחלקי גופתו עדיין מוחזקים לבושתנו אצל הצוררים ימ"ש.

הדר הי"ד למד לפני הגיוס את המסילת ישרים של הרמח"ל ישר והפוך עם הבנות יסודיות ושיעורי בית עצמיים בעבודת המידות והבנת המציאות בעולם.

אבא שלו הוציא עכשיו את כל הספר מסילת ישרים עם הערותיו של הדר בספר בשם "איך לבנות חיים – חברותא במסילת ישרים עם הדר גולדין".

אני יותר ממאושר להכיר טובה ולתת את הספר הזה מתנה לאחד מעמודי התווך של בית הכנסת החזן והגבאי שלנו איל סודרי שחוגג היום יום הולדת (18?).

אנחנו רוצים גם לברך את משפחת אוטמזגין לרגל התחלת לימודם של יובל ואלון בישיבות הסדר (עכו ונהריה) – ישיבות הממשיכות את דרכם של צדיקי וגיבורי התנ"ך!

בחדשות השבוע ראינו שהעמידה על העקרונות של הצניעות והכבוד לנשים הם חלק מ'והיה מחניך קדוש' ועמידה זו היא שמוציאה מתוכנו לוחמים קדושים צנועים ועזי נפש כגון עמנואל מורנו הי"ד שהשבוע פקידת שנתו.

יה"ר שרוח זו תשפיע על כל צבאנו היקר מלמעלה עד למטה, ונראה את ברכת ה' בתוך מחננו, אמן!

1 מהספר בנין אמונה.