תפילת הפרנסה

רבנו החיד"א (כף אחת ט"ו):

"טוב לאמר את המזמור של פתיחת ההיכל של הפרנסה בכל יום מעשרת ימי תשובה עם הבקשה שאחריו":

א לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ. ב כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ. ג מִי יַעֲלֶה בְהַר יְהוָה וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ. ד נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה. ה יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהוָה וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. ו זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה. ז שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. ח מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהוָה עִזּוּז וְגִבּוֹר יְהוָה גִּבּוֹר מִלְחָמָה. ט שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד. י מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד יְהוָה צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה. (תהלים כד)

יְהִי רָצון מִלְּפָנֶיךָ ה' הָאֵל הַגָּדול הַגִּבּור וְהַנּורָא. עֲשֵׂה לְמַעֲנָךְ וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת הַמִּזְמור הַזֶּה וְהַשֵּׁמות הַקְּדושִׁים הַנִּזְכָּרִים בּו. וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת פְּסוּקָיו וְתֵבותָיו וְאותִיּותָיו וּטְעָמָיו וּרְמָזָיו וְסודותָיו הַיּוצְאִים מִמֶּנּוּ. וּלְמַעַן שֵׁם הַגָּדול וְהַקָּדושׁ (דִּיקַרְנוסָא) הַיּוצֵא מִפָּסוּק (מלאכי ג,י): "וַהֲרִיקתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי". וּמִפָּסוּק (תהלים ד,ז): "נְסָה עָלֵינוּ, אור פָּנֶיךָ ה' ". שֶׁתִּכְתְּבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה. שָׁנָה זו וְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. לָנוּ וּלְכָל בְּנֵי בֵיתֵנוּ. בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח. וְלא בְאִסּוּר וְלא בְעָמָל וְטֹרַח. בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה וּבְהַשְׁקֵט וָבֶטַח. כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבד עֲבודַת הַקּדֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּלִי שׁוּם טִרְדָּא, פַּרְנָסָה שֶׁלּא תהְיֶה בָּהּ שׁוּם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה. וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנות בָּשָׂר וָדָם. כִּי אִם מִיָּדְךָ הַפְּתוּחָה וְהַקְּדושָׁה. וְהַצְלִיחֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ בְכָל לִמּוּדֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וְעִסְקֵנוּ. וְיִהְיֶה בֵיתֵנוּ מָלֵא בִּרְכַּת ה', וְנִשְׂבַּע לֶחֶם וְנִהְיֶה טובִים, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצון.

 

קריאת הזוה"ק בברית יצחק

בלילה הזה נוהגים רבים מהספרדים לקרוא את הזוהר הקדוש, למה קוראים דווקא זוהר ולא קטעים רבים ואחרים בתורתנו הקדושה?

התורה הקדושה היא המתנה הנשגבה ביותר שקיבלנו מהקב"ה. חז"ל מלמדים אותנו שכאשר יהודי לומד תורה, הקב"ה בכבודו ובעצמו יורד ושונה כנגדו, ועל כל מילה ומילה מנשק את פיו - כמו שנאמר בשיר השירים "ישקני מנשיקות פיהו".

והזוהר הקדוש? הוא נשמת התורה, אור עצום שאין כדוגמתו!

הרמח"ל, תיקן תקנה מיוחדת של קריאת הזוהר ברציפות כדי להגן על עם ישראל בדורו, והמקובלים כותבים שהזוה"ק מזכך את הנשמה ומביא אור גדול לבית ולעיר כולה.

יש סיפור ידוע על אדמו"ר שהגיע לכפר ואמר: "יש כאן או את הזוה"ק או את האור החיים הקדוש" - כי הרגיש בקדושה המיוחדת. ובאמת, כשמכניסים ספר זוהר לבית, זו שמחה כה גדולה שעושים סעודה!

מובא בספרים על אדם אחד שהוציא את ספר הזוה"ק מביתו, והראוהו בחלומו מלת "בהמה", ופירשו לו שהוא ראשי תיבות "ביערתי הקדש מן הבית".

במסורת עדות המזרח, ובמיוחד במסורת המרוקאית, מהדרין לקרוא זוהר בכל הזדמנות - בלידה, בברית, באזכרה, בתפילות, במוצאי שבת, בליל שלישי, ובלימוד חוק לישראל היומי. עד כדי כך גדולה מעלת קריאת הזוהר, שאפשר לעשות סיום ולהיפטר מתענית בכורות על ידי קריאתו, אפילו בלי הבנה!

בספר "אדיר במרום" נכתב שהזוהר הקדוש הוא כמו תיבת נח - מגן מפני כל המקטרגים.

הרב אשלג נדד לפני השואה בהרבה מארצות אשכנז ודחק בהם לעלות לארץ ישראל או לכל הפחות להתחזק בקריאת הזוה"ק.

וזה מביא אותי לנקודה המיוחדת של הערב: כעת, כשהתינוק הרך עדיין לפני הברית מילה, הוא במצב של חוסר הגנה רוחנית. הוא עומד להיכנס לברית ולהיות לוחם של עם ישראל נגד כוחות הטומאה, ולכן צריך דווקא עכשיו לקרוא בזוהר הקדוש, שבכוחו להרחיק את כל המקטרגים מהאזור ולהביא שמירה והגנה מיוחדת.

יהי רצון שזכות התורה הקדושה והזוהר הקדוש תגן על התינוק, שיגדל לתורה, לחופה ולמעשים טובים, ושנזכה לראות ממנו ומכל ילדי ישראל נחת יהודית אמיתית. אמן.

לחץ כאן לקריאה על מעלת הזוה"ק.