הצדיק המקובל האלוקי חכם יצחק אלפייה זצוק"ל

סיפר מרן הרב מרדכי אליהו זצוק"ל: 

פעם סיפרתי מעשה ברבי יצחק אלפייה ז"ל לקדוש ישראל הבבא סאלי זצוק"ל, והוא ביקשני להביא את בעל המעשה לפניו, והבאתי. 

מה היה המעשה?

בשלהי מלחמת העולם השנייה התקדמו הגרמנים לכיוון ארץ ישראל דרך מצרים. צדיקי ארץ ישראל ומקובליה העתירו תפילה, וחילקו ביניהם את הצדיקים ישני עפר – לעוררם ולשתף אותם בתפילה שלא יוכחד היישוב היהודי בארץ ישראל חס ושלום.

כמה ימים קודם התפילות, הגיע הרה"ג יעקב אבוחצירא זצ"ל אל הרה"ג אלפייה זצ"ל בחלום, ושאל אותו מפני מה הם אינם מתפללים בקברו אשר במצרים. אמר לו הרב אלפייה: עת מלחמה עכשיו, ואי-אפשר להגיע לאזור הקרבות. אמר לו הרב יעקב אבוחצירא בחלום: דע לך, כל קבורתי במצרים לא נועדה אלא להגן על יושבי ארץ ישראל, על כן צריך שהוא יבוא להתפלל בקברו.

בבוקר נכנס הרה"ג אלפייה למשרדו של המושל הבריטי בירושלים, והודיע לו על כוונתו לנסוע למחרת ברכבת החיילים היורדת למצרים. המושל ההמום מהבקשה ומהופעתו הלא צפויה של הרב כמעט סילק את הרב ממשרדו, אילולא השוטר היהודי שעמד שם והזהיר אותו לא להתעסק עם הרב המורגל בנסים. הרב אלפייה המשיך וביקש מהמושל לעכב את הרכבת עד שהוא יסיים תפילתו ב 7:30. אומנם הוא מתפלל כ"ותיקין", אך תפילתו מסתיימת מאוחר בגלל התפילה על-פי הכוונות. זה כבר היה למעלה מכוחותיו של המושל – עדיין לא נתן את הסכמתו לרב שייסע, וכעת גם הבקשה המיוחדת הזאת?

למחרת, כשהרכבת עמוסת החיילים לא הצליחה לנוע בזמנה הקבוע, הבין המושל כי יש דברים בגו. וכשהרב אלפייה הגיע לתחנה והורה לנהג הקטר להניע והניע, לא היה אחד שיעז למחות בידו.

סוף הסיפור ידוע. הצבא הגרמני ניגף באופן נִסי באל-עלמיין, ימים ספורים אחרי שהרב זצ"ל התפלל בקברו של אותו צדיק. כשחזר הרב יצחק אלפייה ממצרים, כבר הבין אותו מושל נוכרי עם מי יש לו עסק, עמד וקיבל את פניו בתחנת הרכבת בירושלים במילים: "עכשיו אני יודע שיש אלוקים, והוא אלוקי ישראל".

מאז, היה הבבא סאלי מעריך מאוד את הרה"ג רבי יצחק אלפייה זצ"ל ונקשר עמו בעבותות אהבה. גם בגלל הקשר עם מרן אביר יעקב אביחצירא זיע"א וגם בגלל שהיה שותף להצלת כללות עם ישראל מידי הגרמנים ימ"ש. ולהראות חיבת אהבתו עמו, היו נפגשים בקביעות בכל ראש חודש, והיו סועדים יחדיו סעודת ראש חודש. גם היה מבקש ממנו ברכות על ילדיו שימשיכו את דרך הקודש. וגם היה נותן לו פדיון כדי שהברכה תחול.

הרב אלפייה נהג לחתום ליד שמו 'הבוטח ברחמי א-היה והוא בעזרתנו יהיה'.

הרב הדגיש את עדיפותן של 'תעניות דיבור' על תעניות צום ויזם ימי 'תעניות דיבור' ציבוריים.

סדר התיקון להנחת אבן פינה מאת הרב אלפייה:

https://drashotforyou.blogspot.com/2018/10/blog-post_26.html

תפילה לפרנסה טובה מהרב יצחק אלפייה זיע"א:

אנא האל מכין פרנסה לכל בריה ומזמין מלבוש לכל נברא, ושולח להם מחיה, כדכתיב: פותח את-ידיך, ומשביע לכל חי רצון, וכתיב: ורחמיו על-כל- מעשיו:

יהי רצון מלפניך שנהיה אנחנו וכל בני ביתנו בכלל הרחמים והחן והחסד, 

ותתן לנו מחייתנו בשפע רב וכלכלנו ופרנסנו פרנסה טובה בנחת ולא בצער,

בהיתר ולא באיסור, בכבוד ולא בביזוי, בירושלים ולא בחוץ לארץ, 

פרנסה שלא יהיה בה שום בושה וכלימה, ואל תצריכנו לידי מתנת בשר ודם, כי אם מידך המלאה הרחבה והטובה כדי שנוכל לעסוק בתורתך הקדושה, הטהורה והתמימה, 

ותן לנו מזונותינו וכל צרכינו קודם שנצטרך להם כדי שיהיה לבנו בלי טרדה לקיים המצוות ולישב בשלום על שולחננו, ושלא נצפה לשולחן של אחרים, ושלא נצטרך להשתעבד לשום אדם, ושלא יהיה עלינו שום עול בשר ודם, כי אם עול מלכותך בלבב שלם, 

ובגדי קודש יהיה לבושנו ביקר ולא בבושת פנים ותצילנו מעניות מדלות ומאביונות, ונזכה להכניס אורחים ולגמול חסד לכל אדם, 

ותזמין לנו לעשות צדקה לראוי לה ולא נכשל בבני אדם שאינם מהוגנים,

עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען קדושתך,

יהיו לרצון אמרי-פי והגיון לבי לפניך, ה` צורי וגואלי, אמן כן יהי רצון:

מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מבשר שבשנת תש"ח תתחיל להתגלות הארת קדושת השבת:

"ראיתי מן ההכרח להודיע מתי יחונן ה' את שארית עם מרעיתו, ישראל אשר בחר לו לנחלתו ויקדש שמו ברבים, לעבדו שכם אחד, את רוח הטומאה יעביר מן הארץ, ותיגלה מלכותו יתברך, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד...

עוד ידוע הוא מה שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה: ששת אלפים שנה הוא העולם והשביעי חרב, והם כנגד ששת ימים, שנבראו בהם העולם, ויום השביעי שבת הוא לה'. ולכן עלינו לחשוב ולדעת בכיוון השנים לראות באיזה שנה משנות בריאת העולם תהיה מכוונת לסוך שעה חמישית שממנה ואילך תתחיל להתגלות הארת קדושת השבת אשר על ידה מתבטלין כל הדינים...

ובכן צא וחשוב חמשת אלפי שנה שכבר עברו הם כנגד חמשת ימים של השבוע ושבע עשרה שעות מיום השישי אם כן בהתחלת ניסן של שנת תרפ"ח תיגמר השעה ארבע וחצי מיום השישי, וכשתוסיף עליה עוד חצי שעה שהיא עשרים שנה ועשרה חודשים, דהיינו בחודש שבט שנת התש"ח תתחיל קדושת השבת להתגלות.

חכם יצחק אלפייה, קונטרס היחיאלי, בית השם, דף צ"ז ע"ב-דף צ"ח ע"א, ירושלים, תשנ"ד (1994) מתוך 'החכם היומי'