להזדרז!
הרב קרליבך
(אבן שלמה בראשית עמ' 86):
בראשית (יב,ד):
"וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה'".
יש לנו הרגל לא טוב, אנחנו תמיד מבטיחים להתחיל מחר את מה שקיבלנו על עצמנו היום. אבל זה דבר
נורא, זה ממש מחריב את העולם.
מה פירוש ״מחר״? לא רק שאסור לדחות
למחר, אסור לדחות אפילו לחמש דקות. לכן כל הצדיקים מלמדים שהיסוד של חיים יהודיים
הוא זריזות.
ה׳ אומר לאברהם, ״וַיֹּאמֶר קַח נָא אֶת
בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ אֶת יִצְחָק וְלֶךְ לְךָ אֶל אֶרֶץ
הַמֹּרִיָּה וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה״ (בראשית כב,ב). ה׳ לא אמר מדוע, או מתי,
ואברהם היה יכול להגיד: אעשה את זה, אבל לפחות אבלה עם בני עוד שבת, לפחות עוד חג.
אבל אברהם אבינו יצא כבר למחרת בבוקר.
נחזור קצת אחורה, לימים שאברהם אבינו גר
באור כשדים. המשפחה של אברהם אבינו הייתה עשירה מאוד. חלק גדול מאור כשדים היה
בבעלות תרח ואברהם. ואז ה׳ אומר לאברהם אבינו, ״לך לך מארצך" - עזוב הכול ולך
מכאן. מתי הלך אברהם אבינו? ממש למחרת בבוקר.
הקשיבו לסיפור שובר הלב הזה, שסיפר
הרבי הקדוש מרוז׳ין.
רוז'ין היתה שושלת קדושה, אבל לצערנו לא
נשאר ממנה הרבה. אחד מאלה שנשארו היה האדמו״ר מסדיגורה, שהתגורר בתל אביב. פעם אחת
הגיע האדמו״ר לניו יורק, והתארח בבית מלון במנהטן במשך ארבעה שבועות. הוא נזקק
למניין, ולכן התקשרתי וביקשתי להצטרף למניין. באותם ימים הרבי לא קיבל אנשים, פשוט
מפני שהיה חלש. אולם, הוא היה צריך מניין, ואני זכיתי להשלים מניין באותו ליל שבת.
ברוז׳ין, הרבי איננו מתפלל ביחד עם המנין,
אלא בחדר הצמוד. מיד אחרי קבלת שבת, הרבי שר ״שלום עליכם״, מקדש, כולם חוזרים
לביתם, ואחרי זמן מה, כולם חוזרים ואוכלים את הסעודה עם הרבי. הרבי תמיד אומר תורה
אחרי הקידוש, ואני זכיתי פעם אחת לשמוע את התורה שלו. לא אשכח את זה לעולם.
זה סיפור שרבי ישראל הקדוש מרוז'ין נהג
לספר: בשנת ר״נ (1490 למניינם), התאספו יחד היהודים תושבי ספרד, שהיו בעלי נכסים
רבים, והחליטו לקנות את ישראל כולה. זו הייתה התעוררות עצומה ומופלאה למען הארץ.
הכסף לא היה בעיה עבורם, כי באותם ימים, הקהילה היהודית בספרד הייתה אולי הקהילה
המוצלחת ביותר בהיסטוריה של עם ישראל. כולם היו חכמים, כולם היו עשירים.
הקהילה מינתה שלושה נציגים, חכמים
גדולים ובעלי השפעה, כדי שילכו לדבר עם הסולטן ולשכנע אותו למכור להם את ארץ
ישראל.
והם באמת ערכו את כל ההכנות לחזור לארץ
ישראל. בכל עיר החלו כולם ללמוד את המצוות התלויות בארץ - תרומות ומעשרות, שביעית.
הם אפילו פתחו בתי מדרש להכשיר בהם כוהנים ולוויים, כי הם תכננו לבנות את בית
המקדש, וצריך שם כוהנים שידעו את העבודה.
מדהים.
ראשי הקהילה קבעו תאריך כעבור שנה, שבו
יחזרו כולם לשמוע את תשובת הסולטן. בשנת רנ״א (1491 למניינם), חזרו שלושת הנציגים
ובישרו את הבשורה המופלאה: הסולטן מוכן למכור לנו את ארץ ישראל! היהודים התחילו
לרקוד ברחובות, הם ממש יצאו מגדרם, ״אנחנו חוזרים אל ארץ ישראל!״
פתאום קם יהודי זקן ואמר, ״אם ה׳ רוצה
שנחזור לארץ ישראל, מדוע לא נתן לנו אות משמים?״, אבל יהודי אחר אמר, ״אות משמים?
יש לך אות גדול מזה? הסולטן מוכן למכור לנו את ארץ ישראל, ויש לנו הכסף, עשינו כבר
את כל ההכנות - איזה אות צריך עוד? זה האות משמים הכי גדול שיש!״
אבל אחרי דבריו של אותו זקן נוצרה כבר
מחלוקת. אלו אומרים ״בואו נלך״, ואלו אומרים ״נחכה לאות משמים״. לבסוף החליטו
להיפגש כעבור שנה, בראש חודש אלול רנ״ב (492! למניינם). בכנס הגדול הזה היו אמורים
להחליט האם לקנות את ארץ ישראל או לא.
למרבה הצער, בתשעה באב של אותה שנה,
אירע גירוש ספרד, וכל הכסף היהודי הוחרם.
זה הסיפור הכי קשה בעולם.
זה מזכיר לנו את החיים של כל אחד מאתנו.
כשאנחנו מסתכלים אחורה, ומבינים כמה הזדמנויות היו לנו לעשות משהו עצום, והחמצנו
אותן כי לא פעלנו מיד. זה ממש שובר את הלב.
פעם שמעתי מאחד הצדיקים שכשאדם מגיע לשמים, מראים לו שני סרטים. בסרט אחד הוא רואה מה היה יכול
להיות, ובאחר - מה היה בפועל. אם שני הסרטים האלו מתאימים, זה גן עדן, אבל אם אינם
מתאימים, זה גיהינום. הגיהינום הכי קשה. מפני שהייתי יכול לעשות כל כך הרבה דברים
טובים בקלות, מדוע אם כן החמצתי את השעה?
אומר עכשיו את הדבר הכואב ביותר שאפשר.
תארו לכם איך נרגיש אם כשיבוא משיח נגלה שאולי היה אפשר להציל את ששת
המיליונים?
הורים רבים אינם מצליחים להסתדר עם
הילדים שלהם. אני בטוח שהיו להם בעבר רגעים שהם היו
יכולים להסתדר. אני בטוח שהיו רגעים שהילדים שלהם התחננו, ״אני רק רוצה לדבר אתך״.
אבל באותו רגע הם היו צריכים ללכת לפגישה, או שהיו עייפים, או שצפו בטלוויזיה.
״דבר אתי מחר״. אבל מחר כבר היה מאוחר מדי. אז אני מברך אתכם, ותברכו אותי בחזרה,
שבכל רגע שהילדים שלנו רוצים אותנו, לא נדחה את זה. לעולם לא נדחה את זה.
זה היסוד של חיים יהודיים, כי אברהם
אבינו הוא היהודי הראשון. במה התבטאה גדולתו המיוחדת של אברהם אבינו? אפשר לחשוב
שאברהם אבינו היה כל כך גדול כי הוא השיג את ה׳ במדרגה גבוהה מאוד. אפשר לחשוב שמה
שהפך אותו ל״אברהם אבינו״ הוא מעשה זה או אחר שלו.
אבל הרבי הקדוש ר׳ חנוך העניך מאלכסנדר
אומר שגדולתו של אברהם אבינו היא שהוא הזדרז ולא חיכה. הוא ממש לא חיכה להתחיל את
המסע שלו - לארץ ישראל, ולעקדה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!