Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום ראשון, 29 בינואר 2017

פרשת וארא - מעלת סיפורי צדיקים

מעלת סיפורי צדיקים


שמות (ו,ג): "וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם".

רש"י: "חבל על דאבדין ולא משתכחין".

דרש יהודה: מעשה שהיה בעיר אחת שאף אחד לא רצה להיות שם רב, ובאו אל רב אחד ורצו לשכנע אותו ואמרו לו: כדאי לך ללכת שם להיות רב שהעיר הזאת גדולה וקבורים שם הט"ז והמג"א ורע"א, והרב ששמע כך הסכים, ואח"כ ראה שכל אחד קבור בעירו, שאל אותם מה זה?! ואמרו לו: כל עיר שלומדת את הספר של הרב הוא נקרא חי – כי לומדים את ספריו, ובעיירה הזאת כ"כ רחוקים שלא לומדים את ספריו, וא"כ כאן קבורים הט"ז והמג"א ורע"א – כי לא לומדים את ספריהם.

וז"א רש"י: חבל על דאבדין ולא משתכחין – על הצדיקים שנפטרים ולא לומדים ממעשיהם ולא הולכים אחר דרכם, והם אבודים ולא מצויים.

רש"י בעצם מלמד אותנו לקרוא סיפורי צדיקים!!!

מהתפילה הבאה של רבי נחמן רואים למה האדם יכול לזכות רק מקריאת סיפורי צדיקים!!!

רבי נחמן: "רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲרֵי אֲנַחְנוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לִזְכֹּר בְּפִינוּ שֶׁבַח הַצַּדִּיקים. כִּי יָדַעְנוּ שֶׁרְצוֹנְךָ הוּא לְסַפֵּר בְּשֶׁבַח הַצַּדִּיקִים, כִּי תְּהִלָּתָם הִיא תְהִלָּתְךָ, וְתִפְאַרְתָּם הִיא תִּפְאַרְתְּךָ.
וּתְזַכֵּנוּ בַּעֲבוּר זֹאת - שֶׁיִּמָּשֵׁךְ עָלֵינוּ קְדֻשַּׁת עַבְדְּךָ הַצַּדִּיקים וּתְטַהֵר מַחְשַׁבְתֵּנוּ וְתָסִיר מִמֶּנּוּ כָּל מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהִרְהוּרִים רָעִים וְרַעְיוֹנִים פְּגוּמִים, וּתְזַכֵּנוּ לְמוֹחִין דְּגַּדְלוּת וּתְסַיְּעֵנוּ וְתַעַזְרֵנוּ בְּכָל עֵת לַעֲלוֹת לְעוֹלָם הַמַּחְשָׁבָה הַקְּדוֹשָׁה וְלַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת בְּתוֹרָתַךְ וַעֲבוֹדָתַךְ וּבִגְּדֻלָּתַךְ, וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְדַּבֵּק בְּךָ וּבְתוֹרָתְךָ תָּמִיד בְּמַחְשָׁבוֹת קְדוֹשׁוֹת וּטְהוֹרוֹת, זַכּוֹת וּנְקִיּוֹת, וּתְזַכֵּנוּ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי בְּכַוָּנַת הַלֵּב, וּתְזַכֵּנוּ לִלְמֹד וּלְלַמֵּד, לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תוֹרָתֶךָ בְּאַהֲבָה וּבְשִׂמְחָה רַבָּה וּבִרְעוּתָא דְּלִבָּא. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ אֲ-דֹנָי צוּרִי וְגוֹאֲלִי. וִיהִי נֹעַם אֲ-דֹנָי אֱ-לֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ".

הרב קוק (אדר היקר סוף פרק א) כותב שמלימוד סיפורי צדיקים יש שתי תועלות:
א. "הקורא, הרואה את ההוד וההדר הקדושה והתפארת הפנימית שזכה להם האיש הגדול, מתעורר בקרבו רצון פנימי לנסות כחו גם הוא ללכת בדרכיו, ואם לא יוכל לחקות חיקוי שלם, על כל פנים אי אפשר כלל שלא יזוז על ידי זה ממקום שפלותו להתעלות לצד עילאה, לבחור גם הוא איזה דרכים טובים וקנינים יקרים כאלה, כאשר הרבה לעבוד בהם גבור התולדה".
ב. "גדולת הנפש שמתגדלת לרגלי כל חזיון נשגב ונאדר בקדש, המתיצב לפניה, שהמראה הגדול בעצמו מרומם את הרוח ומעדן את הלב, גם אם לא יעלה על הדעת לאחוז בדרכים מעשיים להתדמות".

רבינו יונה גירונדי (שערי תשובה ג רכו): "ידוע הדבר כי מן המדות הנאות לספר בשבח החכמים והצדיקים, כמו שנאמר (משלי כה, כז): 'וחקר כבודם כבוד'".

רבינו בחיי (הקדמה לפרשת וישלח): יתחייב האדם לחקור הצדיקים ולספר בשבח מעלתם, והגיד לך כי ערך החקירה הזאת בחקר כבודם הוא טוב מאכילת הדבש, כי אכילת הדבש הרבות לא טוב. והרבות לחקור בכבודם, הוא טוב וכבוד אצל המחשבה... וע"כ הזהיר שלמה המלך ע"ה כי לחקור כבוד הצדיקים והספור בשבחם ומעלתם כבוד הוא אצל המשבח, והזריז בדבר הרי זה משובח, ורבוי החקירה בכבודם טוב מאכילת הדבש. וכן אמר דוד ע"ה (תהלים טו) ואת יראי ה' יכבד, הזהיר לחקור כבוד הצדיק ולספר בכבוד יראי ה' ולכבד אותם, והמדה הזאת שם אותה בכלל מדות החסידים, העולים במעלות העליונות השוכנים בהר קדשו, והוא שאמר (תהלים טו) ה' מי יגור באהלך מי ישכון בהר קדשך הולך תמים וגו' נבזה בעיניו נמאס ואת יראי ה' יכבד".

החת"ם סופר (שו"ת חלק ו נט): "לספר בשבח הצדיקים הוא מצוה גדולה".

בעש"ט: "כאשר חסידים יושבים בצוותא ומספרים זה לזה מעשי צדיקים, נחשב הדבר לפני הקב"ה כאילו היו יושבים ולומדים 'מעשה מרכבה'".

רבי נחמן (ספר המידות ערך בגדים ב): "על ידי ספורי מעשיות של צדיקים ממשיכין אורו של משיח בעולם, ודוחה הרבה חשך וצרות מן העולם". ליקו"מ (רל"ד): "שסיפורי מעשיות מצדיקים היינו לספר ממה שאירע להם הוא דבר גדול מאוד ועי"ז נטהר מחשבתו מבלבול הדעת ואף ניצול מצרות".

האדמו"ר "הצמח צדק" מחב"ד (התמים ח'): "אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, וכולנו יודעים את התורה, מצווה עלינו לספר" - יש צורך לספר ספורי חסידות, "ביציאת מצרים" ובסיפור זה יוצאים ממצרים"!

גם אם אין לך מספיק דעת דקדושה וכח רצון לתקן ולהתעלות, לקרוא סיפורים אפשר תמיד, ע"י קריאת סיפורי צדיקים אתה גם תזכך את הדעת וגם תאסוף מספיק כח כדי לעשות את התיקונים הנדרשים.

מעבר לזאת, הסיפור עצמו על מעשה הצדיק יש בו עוצמה להמשיך את כח הצדיק גם לעכשיו!

מפי האדמו״ר רבי דוד חי אביחצירא שליט״א שמענו, כי פעם אחת הגיע יהודי להזכיר עצמו לפני ר' מאיר אבוחצירא זצוק"ל, לקראת נתוח שהוא עומד לעבור מחר להוצאת אבן מכליותיו.

מזה חדשים שפקדוהו כאבים, והרופאים מצאו שמקורם באבן השורטת את כליותיו. מחר ינסו לסיים את הסיוט באמצעות נתוח, והוא מבקש את בלכת רבנו להצלחת הנתוח.
כששמע רבנו את דברי האיש, הזכיר, כי מובא בספר ״תהלה לדוד״ מהגאון הגדול רבי דוד חסין זצ״ל ממקנס, שהזכירו בפניו מישהו שסבל מאבנים בכליותיו, ופסק לו דבי דוד את פסוקו: ״לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן, גדולה וקטנה״ (דברים כה,יג) ולאחר ימים אחדים יצאו האבנים מכליותיו של אותו אדם.
ככלותו לספר, הושיט רבנו את ידו לאותו יהודי וברכו בברכת רפואה שלמה ונפטר ממנו לשלום.

למחרת התאשפז האיש בבית החולים, והוחל בהכנתו לקראת הנתוח. מעט לפני שהורידוהו לחדר הנתוח, נפנה האיש לצרכיו. לפתע נשמעה נקישה באסלה.
ומשהביט ראה ששתי אבנים יצאו מכליותיו - האחת גדולה והשניה קטנה! (אביר יעקב עמ' 544).