Blogger Wordpress Gadgets
הוסף למועדפים או הפוך לדף הבית

יום שלישי, 7 ביוני 2016

פרשת נשא - לב נקי מכל הלב

לב נקי מכל הלב


במדבר (ה,ב-ג): "צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ וְכָל זָב וְכֹל טָמֵא לָנָפֶשׁ... אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה תְּשַׁלְּחוּם וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת מַחֲנֵיהֶם אֲשֶׁר אֲנִי שֹׁכֵן בְּתוֹכָם".

סיפר הרב ראובן אלבז שליט״א, ישנו יהודי מפורסם, שלפני שחזר בתשובה, היה לו בירושלים את ׳סלון צמרת׳ המפורסם. כל האנשים שמכבדים את עצמם, חכי׳׳ם, שרים וראשי ממשלה, היו מסתפרים שם. הוא היה מספר גם נשים, וכל יום שהמספרה פתוחה, היתה זו הכנסה של עשרות אלפי דולרים, וכך נעשה אותו אדם לעשיר מאד. באיזשהו שלב הוא חזר בתשובה, אבל היצר-הרע שלו, לא הניח לו - באמרו ״כל יום שאתה בישיבה, זה עשרות אלפי דולרים פחות. אין בעיה, תהיה בקודש, אבל כסף אתה צריך״. הוא לא עמד בזה וחזר למספרה. אך שוב לאחר זמן, הוא הבין שהוא עושה צחוק מעצמו, וחזר לישיבה. וכשהוא היה מגיע לישיבה, הוא היה ׳אש-קודש׳, מתחזק, לומד, עד שהיה נשבר וחוזר למספרה, וכך הוא עזב וחזר, חמש פעמים. הרבנים הציעו לו כל מיני פטנטים, תגדל זקן, תשים כיפה, תלך עם ציציות, אך אף על פי שלא היתה לו בעיה להיות בלבוש חרדי מלא, כסף זה כסף, וזה היה שובר אותו. פעם אחת, מספר הרב אלבז, הבחור הזה הגיע לישיבה עם עיניים דומעות. שאל אותו הרב מה קרה? השיב ״אני כבר לא חוזר לשם, משום שכבר אין לי לאן לחזור. הבוקר נכנסתי עם מקל בייסבול ושברתי את כל המקום. שברתי 150,000$ ביד בחמש דקות. הרב אני לא חוזר לשם, כבר אין לי לאן לחזור״. ובאמת מאז הוא לא חזר לשם...

בתוכך יש מחנה שכינה! אתה לא משאיר בפנים צרוע וזב וטומאה... תשתדל לגרש אותם החוצה! בלי חרטות...

משל ההינדיק הנוסח החדש (קרדיט ליוסף הירש מישיבת הגוש): "פעם אחת, בן המלך נפל לשגעון שהוא עוף הנקרא הינדיק, דהינו תרנגול הודו, וצריך לישב ערום תחת השלחן ולגרר חתיכות לחם ועצמות כמו הינדיק. וכל הרופאים נואשו מלעזר לו ולרפאותו מזה, והמלך היה בצער גדול מזה.
עד שבא שוחט אחד משוחטי המלך ואמר: אני מקבל על עצמי לרפאותו, וישב תחת השולחן אצל בן המלך הנ״ל.
שאלו בן המלך: מי אתה ומה אתה עושה פה? והשיב לו: ומה אתה עושה פה? אמר לו: אני הינדיק. אמר לו: אני שוחט.
היה השוחט יושב ומתקין סכינו, והיה בן המלך מסתכל בו. ושאלו בן המלך: מה לשוחט לכאן? והשיבו: הרי אין הינדיקים אלא לשחיטה. והיה בן המלך שוחק, ואמר: חושב אתה שאתפחד ממך. וקם השוחט ותפסו לבן המלך, ואחז בו בסימנים שלו, ובירך על השחיטה, והיה בן המלך מתבהל, וצועק שאינו הינדיק.
הרים השוחט הסכין שלו ואמר לו: ראה, שקודם נהגת מנהג הינדיק. ועמד בן המלך ולבש כתונת, והשיבו: אין אני הינדיק, שאני לבוש כתונת. ואמר השוחט לבן המלך: אתה חושב שהינדיק אינו יכול לילך עם כתונת? יכולים להיות לבוש כתונת ואף על פי כן יהא הינדיק. ולבש בן המלך מכנסיים, ואמר לו גם כן כנ״ל. והשיבו השוחט גם כן כנ"ל: אתה חושב שעם מכנסיים לא יכולים להיות הינדיק וכו' וחזר ותפסו להבן מלך בסימנים שלו כליל. וחזר ונזדעק בן המלך ואמר שאינו הינדיק, שאוכל מאכל אדם, ואכל בפני השוחט. והשיבו השוחט: אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים כבר לא נקראים הינדיק? אפשר לאכול ולהמשיך להיות הינדיק. ואחר כך בן המלך עמד וישב אצל השולחן, ואמר לו: אני אינני הינדיק, שאני ישוב אצל השלחן. והשוחט השיבו כנ"ל, ואמר לו: אתה חושב שהינדיק מכרח להיות דוקא תחת השלחן? יכולים להיות הינדיק ולהיות אצל השלחן. וחזר ותפסו בסימניו והתחיל מברך כנ"ל.
אמר בן המלך לשוחט: איך אפשר שאמסור לך סימן שאני לא הינדיק? ונתן לו השוחט הסכין הנ"ל והינדיק, ואמר לו: שחט, שאין ההינדיקים שוחטים זה את זה. ושחט הבן את ההינדיק. ואמר לו השוחט: כעת אם תרצה לחזור אליהם, לא יקבלו אותך. וכך ריפא אותו לגמרי.

אתה צריך לשרוף את כל הגשרים מאחוריך ולהשאיר את הלב הטהור והקדוש שלך נקי!

מיד אחרי שבועות אומר הקב"ה (דברים ה,כה): "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי [...] כָּל הַיָּמִים" - רק שיישאר להם הלב הזה, שיש להם עכשיו.

איזה לב? במתן תורה כתוב: "וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם".

הרב זילברברג: "לב השמים" הוא הלב שקיבלנו בליל שבועות. לכל אחד במתן תורה נצרבה בלב פיסת שמים "וההר בוער עד לב השמים" – במתן תורה קיבלנו פיסה מלב השמים אצלנו בפנים!

על הלב הזה הקב"ה מתפלל...

איך מנקים את הלב? זה נשמע משהו מאוד קשה...

במדבר (ה,ו-ז): "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה' וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא: וְהִתְוַדּוּ אֶת חַטָּאתָם אֲשֶׁר עָשׂוּ וְהֵשִׁיב אֶת אֲשָׁמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וַחֲמִישִׁתוֹ יֹסֵף עָלָיו וְנָתַן לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ: וְאִם אֵין לָאִישׁ גֹּאֵל לְהָשִׁיב הָאָשָׁם אֵלָיו הָאָשָׁם הַמּוּשָׁב לַה' לַכֹּהֵן מִלְּבַד אֵיל הַכִּפֻּרִים אֲשֶׁר יְכַפֶּר בּוֹ עָלָיו".

אם אין למי להחזיר אז הוא נותן קנס אבל גם אם הוא לא משיב בפועל את הגזילה אז התשובה עולה לו!

הבעש"ט: "איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם וגר והתוודו וגר, איתא בהאר״י ז״ל שבעוד שלא שב, נותן חלילה כח במעשים טובים לסטרא אחרא ר״ל [וכשחוזר בתשובה הכל חוזר חזרה לקדושה...], ובאמת בעזיבת חטא די לזה, ואחר כך כשתהיה אפשר לו יתקן יותר בווידוי וחרטה בפירוש, ובסיגוף אם תהיה אפשר לו, וכן פירשנו (משלי כ״ח) 'ומודה ועוזב ירוחם' לשון דרחים רבנן (שבת כג:) פירוש, אפשר שיבא לאהבתו יתברך שמו אם מודה ועוזב. כי מקובל עבדות שלו והוא רצוי, אך אחר כך יעשה מה שלבו חפץ בתשובה".

אם אדם חוזר בתשובה ומקבל על עצמו ומתוודה – ירוחם! המציאות הזאת של התנתקה ממנו! והוא רצוי! אח"כ יעשה מה שליבו חפץ בתשובה – כל אחד לפי הלב שלו!

כל אחד יעשה תשובה עד שהלב שלו נשבר – אפילו אם זה דבר קל...

ר' אלעזר בן דורדיא אחרי שהגיע למסקנה ש'אין הדבר תלוי אלא בי' שם ראשו בן ברכיו וגעה בבכיה ויצאה בת קול ואמרה ' ר' אלעזר בן דורדיא מוזמן לחיי העוה"ב'!

אבל מה עם תעניות? הוא לא צריך! נשבר לו כבר הלב!

יהודי אחד נכשל בחילול שבת ובא לרב של העיירה שפתח לו שכתבי האר"י והראה לו שהוא צריך להתענות 354 תעניות! ולא לאכול בשר ויין חוץ מסעודות מצוה, ותמעט בשינה וכו'
האיש הזה ניסה תענית אחת שתים ולא הצליח להמשיך... קשה לו מידי...
לאחר תקופה הגיע הבעש"ט לעיירה והאיש הזה בא אליו ושאל אותו בבכי: הרב, איך אני יכול לכפר על החילול שבת?!?! הוא היה בטוח שהבעש"ט ייתן לו כפול תעניות עם גלגולי שלג לפני ואחרי כל תענית...
עונה לו הבעש"ט: תקנה חבילת נרות  (הוא היה בטוח שזה בשביל לשרוף אותו בהם...) ותתרום לבית הכנסת... האיש היה במתח, נו, אבל מה התיקון?
אומר לו הבעש"ט: זהו! 'וסר עוונך וחטאתך תכופר'!
לאחר כמה זמן נפגש הרב של העיירה עם הבעש"ט ושאל אותו: איפה ראינו חבילת נרות בתמורה על חילול שבת?
ענה הבעש"ט: צודק, לא הייתי צריך לתת לו חבילת נרות, גם בלי זה התשובה שלו היתה מתקבלת! רק ראיתי שאם אני לא אתן לו אפילו את זה הוא לא יאמין שמחלו לו בשמים...

אם נשבר לך הלב – זה מה שמחפשים בשמים! זהו, נמחל לך!

עכשיו זה הזמן אחרי קבלת התורה לנקות את הלב עם כל הלב לעבודתו ית'.

וה' יעזרנו על דבר כבוד שמו!