תשובה שלימה
הכשרת
האברכים: צו וזירוז פסקה ו': "חרטה על כישלון טובה רק כששב אף משלים את התשובה אחריה, ואם לאו יש
לפעמים שעוד מזקת לו כי טבע האיש שכל הרגשה אי אפשר לה שתאריך בקרבו וגם הרגשת
החרטה ולחץ ליבו בקרבו, כשלא ילבישנה בגוף ולא יקבענה בתשובה בפועל תחדל ותחתה עוד
ירגיש עונג, עונג על שנתפטר מהרגשת החרטה שעגמה אותו והעיקה את רוחו. והבער
הזה באין מבין עוד יטעה לומר שתענוגו זה עונג נפשו היא ששמחה בתשובתה ומתענגת
מטהרתה מתיפה הוא עוד בזוהמתו ונשאר רחמנא לצלן בניוולו, רשעים מלאים חרטות"
חרטה
טובה רק אם מחוברת לתהליך שלם! חרטה לבד תתפוגג עם הזמן ואז יחשוב שהעונג של
ההיפטרות מהרגשת החרטה הוא תענוג נשמתו, כי הוא באמת התחרט ומרגיש שמחה, והוא בער
באין מבין טועה שזה עונג נפשו שמתענגת בטהרתה- עשיתי את כל התהליך וממש אני יכול
לכתוב את אורות התשובה....
למשל
אשתך באה אליך בטענה צודקת ואתה מתחרט ומבקש סליחה,
אבל זה חוזר כל יום???
השורש
של הבעיה הוא שאתה מוטרד מזה שאשתך בדינים עליך ולא מהבעיה ואז אתה מסתפק בסליחה
ולא משנה את עצמך...
ככה
פה איכפת לך מהחרטה בלב וכשהחרטה הולכת אתה מבסוט וחושב שאתה צדיק... לא איכפת לך
מזה שיש בעיה אמיתית שאשתך הצביעה עליה או מהריחוק שלך מה' יתברך...
זה
כמו שעלית לרכבת ואז מתברר לך שאתה נוסע בכיוון הלא נכון,
אתה מאוד מתחרט אבל ממשיך לשבת בכיוון הזה או שמקסימום עובר לספסל ממול...
מה אז
זה לא שווה כלום?
אורות
התשובה (פסקה ה'): "הנני רואה איך העוונות עומדים כמחיצה נגד האור הבהיר האלהי, הזורח ברב
זהרו על כל נשמה, והם מחשיכים ומאפילים את הנשמה. התשובה, אמנם אפילו אותה שהיא
מחשבית בעלמא, גם היא פועלת ישועה גדולה, אבל לידי גאולה שלמה באה
הנשמה דוקא ע"י ההוצאה לפועל את התשובה שבכח..."
לידי
גאולה שלימה בא רק בהוצאה לפועל!!! "קחו
עימכם דברים ושובו אל ה' "
*ר'
העניך מאלכסנדר: היה עגלון שפעם אחת הסוסים שקעו בבוץ והוא הצליף בהם ללא
הועיל ואז אמרו לו תביא מנוף, והמנוף חילץ ואמר מה זה אני מאכיל את הסוסים האלה
ובעת צרה הם לא זזים? מעכשיו אני עובד רק עם המנוף, מכר את הסוסים קנה מנוף רתם
אותו לעגלה וכלום... אמרו לו המנוף מחלץ אבל רק הסוסים מוליכים! כך הימים הנוראים
מחלצים אבל צריך קבלה לעתיד בשביל להתקדם...
כמו המכונת
כביסה שתנקה את הבגד אבל לא תתפור לך כפתור אם חסר...
מדרש
שוחר טוב: "עשה עימי אות לטובה... כי אתה ה' עזרתני
וניחמתני" עזרתני-בראש השנה,
וניחמתני-ביום כיפור, עשה עימי אות לטובה-בסוכות!
ה'
מנחם אותנו ביום כיפור!
כמו
שכתוב "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים
כי מידי דברי בו זכור אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ה' "
למה
אפרים? אפרים הנכד של רחל אימנו!
כשסבא
נפגש עם הנכדים הוא לא יכול להגיד לשום דבר לא... כשהיית קטן לא קולה לא ממתקים לא
כלום אבל כשאתה בא עם הנכדים ולא מרשה להם את כל זה באים הסבא והסבתא ומעריפים
עליהם הכל בלי להשאיר לך שום סמכות בידיים...
הדורות
הראשונים היו כ"כ דבוקים בה' יתברך, אנחנו לא באים כמוהם לפניו כמו בחורים
גדולים אלא כמו ילדים קטנים, כמו נכדים...
בעל
התניא כותב שילד קטן שעושה נחת לאביו אז אביו מרים
אותו על הכתפיים אבל אחיו הגדול גם אם סיים את כל הש"ס בבלי וירושלמי ואביו
מאוד שמח הוא לא ירים אותו על הכתפיים!
רק
אנחנו שאנחנו 'אין' יכולים שה' ירים אותנו על הכתפיים לתקן את ה'אני' שזה ה'כתר'!!!
ויש לה' נחת רוח מאוד גדולה מהקורבן של העני אפי' שהוא לא כמו הפר השמן של העשיר
והארון מידותיו שבורות...
שפת
אמת (ליום כיפור תרמ"ז-תרמ"ח): "מחה
והעבר פשעינו מנגד עיניך" למה רק מנגד עיניך שיהיה "ותשליך במצולות ים
כל חטאתם"?
ע"י
ההתקרבות לה' והוידוי לפניו באמת ע"י זה נמחה החטא, ע"י שנהיה לנגד
עיניך (שרואות את הפנימיות שלנו ולא רק את החיצוניות ורואות איך שהחטא הוא לא מצד
הנשמה אלא הכל זה השטן וחילותיו שיורד ומטעה ועולה ומשטין) ע"י זה מחה
פשעינו!
ועל
זה צריך להיות בשמחה על ההתקרבות לה'! מי מטהר אתכם? אביכם
שבשמים הוא מטהר אתכם!
יה"ר
שנזכה לתשובה אמיתית וקבלות אמיתיות וע"י זה נזכה להתקרב אליו יתברך ושיזכך
אותנו כ"כ עד שנזכה להיחתם לחיים של קדושה שאלו החיים האמיתיים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תגובתך פורסמה, תודה רבה!